חוק החברות, התשנ"ט-1999 (סעיפים 227 עד 228, 350 עד 351)

227. הגבלת מינוי (תיקון התשס"ה)
(א) לא ימונה לדירקטור קטין, פסול דין, מי שהוכרז פושט רגל כל עוד לא הופטר, וכן תאגיד שהחליט על פירוקו מרצון או שניתן לגביו צו פירוק.
(ב) מועמד לכהונת דירקטור שמתקיים בו האמור בסעיף-קטן (א) יגלה זאת לממנה.

227א. חובת הודעה (תיקון התשס"ח (מס' 2))
דירקטור שחדל להתקיים לגביו תנאי הדרוש לפי חוק זה לכהונתו כדירקטור או שמתקיימת לגביו עילה לפקיעת כהונתו כדירקטור יודיע על כך מיד לחברה, וכהונתו תפקע במועד מתן ההודעה.

228. פקיעת כהונה (תיקונים: התשס"ח (מס' 2), התשע"א)
(א) מבלי לפגוע בהוראות כל דין, תפקע כהונתו של דירקטור לפני תום התקופה שלה התמנה באחת מאלה:
(1) הוא התפטר או פוטר כאמור בסעיפים 229 עד 231;
(2) במועד מתן הודעה על הרשעה כאמור בסעיף 232;
(2א) במועד מתן הודעה על הטלת אמצעי אכיפה כאמור בסעיף 232א;
(3) לפי החלטת בית-משפט, כאמור בסעיף 233;
(4) הוא הוכרז פושט רגל, ואם הוא תאגיד - החליט על פרוקו מרצון או ניתן לגביו צו פירוק;
(5) במועד מתן הודעה לפי סעיף 227א או 245א.
(ב) חברה אינה רשאית להתנות בתקנונה על הוראות סעיף זה, אך היא רשאית להוסיף בו עילות אחרות לפקיעת כהונתו של דירקטור.
...
פרק שלישי: פשרה או הסדר
(תיקון התשע"א (מס' 3))
סימן א': הוראות כלליות
350. פשרה או הסדר - הוראות כלליות (תיקונים: התשס"ה, התשע"ב (מס' 2))
(א) הוצעו פשרה או הסדר בין חברה לבין נושיה או בעלי מניותיה, או בינה לבין סוג פלוני שבהם, רשאי בית-המשפט, על-פי בקשה של החברה, של נושה או של בעל מניה, או של מפרק אם החברה היא בפירוק, להורות על כינוס אסיפות של אותם נושים או בעלי מניות, לפי העניין, בהתאם להוראות סעיף-קטן (א1) ובדרך שיורה בית-המשפט.
(א1) אסיפות הנושים או בעלי המניות ייערכו בנפרד לכל סוג של נושים או בעלי מניות (בפרק זה: "אסיפות סוג"); לעניין זה, "סוג" - קבוצת נושים או בעלי מניות שלהם עניין משותף בנוגע להסדר או לפשרה, המובחן באופן מהותי מעניינם של שאר הנושים או בעלי המניות ואשר מצדיק קיום אסיפה נפרדת.
(א2) נושה או בעל מניה יעשה שימוש בזכות ההצבעה באסיפת סוג בתום-לב ובדרך מקובלת ויימנע מניצול לרעה של כוחו.
(ב) - (ח) (בוטלו).
(ט) אם בכל אסיפת סוג שכונסה לפי סעיף-קטן (א) הסכימו לפשרה או להסדר רוב מספרם של המשתתפים בהצבעה למעט הנמנעים שבידם יחד שלושה רבעים של הערך המיוצג בהצבעה, ובית-המשפט אישר את הפשרה או ההסדר, הרי הם מחייבים את החברה ואת כל הנושים או בעלי המניות או הסוג שבהם, לפי העניין, ואם היא בפירוק - את המפרק וכל משתתף.
(ט1) בית-המשפט שאישר פשרה או הסדר לפי סעיף-קטן (ט) או לפי סעיף 350יג מוסמך לדון במחלוקת שהתגלעה בנוגע לפרשנות הפשרה או ההסדר לאחר אישורם או בנוגע ליישומם.
(י) צו שניתן לפי סעיף-קטן (ט) או לפי סעיף 350יג לא יהיה לו תוקף לפני שהוגש לרשם העתק מאושר שלו; העתק הצו יצורף לכל עותק של תקנון החברה שיוצא לאחר מתן הצו, ואם אין לחברה תקנון - לכל עותק של מסמך שעל פיו התאגדה החברה ושעל פיו היא פועלת, שיוצא כאמור.
(יא) בפרק זה:
"חברה" - כל חברה הניתנת לפירוק לפי פקודת החברות;
"הסדר" - לרבות ארגון מחדש של הון המניות בדרך של איחוד מניות מסוגים שונים או בדרך של חלוקת מניות לסוגים שונים, או בשתי הדרכים כאחת.
(יב) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין ביצוע פרק זה, לרבות לעניין תביעות חוב וכינוס אסיפות וכן לעניין סדרי דין, מינוי בעל תפקיד, הוראות בדבר שיפוי וביטוח לבעל תפקיד וקביעת סמכויותיו על-ידי בית-המשפט.

סימן ב': פשרה או הסדר שמטרתם הבראת החברה
350א. הגדרות (תיקון התשע"ב (מס' 2))
בסימן זה:
"בעלים של נכס מכוח תניית שימור בעלות" - מי שמכר נכס לחברה והעביר לחברה את החזקה בנכס, לפני מתן צו הקפאת הליכים לגביה, לפי חוזה הכולל תניית שימור בעלות, והבעלות בנכס הנמכר נותרה בידו בשל אותה תניה, ובלבד שהוראות סעיף 2(ב) לחוק המשכון, התשכ"ז-1967, לא חלות על העסקה;
"בקשת הבראה" - בקשה לפי סעיף 350 לפשרה או להסדר שמטרתם הבראת החברה;
"הגנה הולמת":
(1) לגבי נכס משועבד - שמירת ערך החוב המובטח בשעבוד, בשים לב, בין השאר, לרמת הוודאות לפירעון החוב מהנכס; לעניין זה, "ערך החוב המובטח" - הסכום שהיה נפרע הנושה ממכירת הנכס בפירוק החברה במועד הגשת הבקשה שבה נבחנת טענת ההגנה ההולמת או במועד שבית-המשפט קבע בהחלטה מנומקת שהוא מוצדק והוגן יותר בנסיבות העניין, והכל אלא-אם-כן קבע בית-המשפט אחרת, מטעמים שיירשמו;
(2) לגבי נכס שחלה עליו תניית שימור בעלות - הבטחת תשלום החוב בשל אי-תשלום התמורה בעד הנכס עד לסכום החוב שהיה נפרע ממכירתו בידי הבעלים מכוח תניית שימור בעלות במועד הגשת הבקשה שבה נבחנת טענת ההגנה ההולמת;
"הוצאות הבראה" - הוצאות הכרוכות בהליכי הבראה;
"הליכי הבראה" - הליכים לפי סימן זה;
"הליכי חדלות פירעון" - כל אחד מאלה:
(1) הליכים לפי פרק זה שמטרתם הבראת החברה;
(2) הליכי פירוק או הליכי כינוס נכסים לפי פקודת החברות;
"חברה בהקפאת הליכים" - חברה שצו הקפאת הליכים חל לגביה;
"נכס שחלה עליו תניית שימור בעלות" - נכס שנמכר לחברה והועבר לחזקתה, לפני מתן צו הקפאת הליכים לגביה, לפי חוזה הכולל תניית שימור בעלות, והבעלות בנכס הנמכר נותרה בידי המוכר בשל אותה תניה, ובלבד שהוראות סעיף 2(ב) לחוק המשכון, התשכ"ז-1967, לא חלות על העסקה;
"צו הקפאת הליכים" - צו שניתן לפי סעיף 350ב;
"תחילת הליכי הבראה" - מועד הגשת בקשת הבראה או בקשה לצו הקפאת הליכים, לפי המוקדם;
"תניית שימור בעלות" - הוראה בחוזה למכירת נכס לחברה, שלפיה הבעלות בנכס הנמכר תישאר בידי המוכר עד לאחר תשלום התמורה בעדו.

350ב. צו הקפאת הליכים (תיקון התשע"ב (מס' 2))
(א) בסעיף זה, "הליך" - לרבות הליך לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, אך למעט הליך כאמור שביצועו הושלם כמשמעותו בסעיף 357 לפקודת החברות, לפני מתן צו הקפאת הליכים, ולרבות העברת חזקה בנכס לידי הבעלים של הנכס מכוח תניית שימור בעלות.
(ב) (1) הוגשה בקשת הבראה, רשאי בית-המשפט, אם שוכנע כי יהיה בכך כדי לסייע להבראת החברה, לתת צו ולפיו במשך תקופה שלא תעלה על תשעה חודשים, לא יהיה ניתן להמשיך או לפתוח בשום הליך נגד החברה אלא ברשות בית-המשפט ובתנאים שיקבע.
(2) בית-המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה בפסקה (1), מטעמים מיוחדים שיירשמו, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, בכל פעם, אם שוכנע כי יש הצדקה להמשך הליכי ההבראה והארכת התקופה חיונית לשם כך.
(ג) בית-המשפט רשאי ליתן צו הקפאת הליכים בטרם הוגשה בקשת ההבראה, אם שוכנע כי הדבר נדרש לשם הבראת החברה.
(ד) (1) צו הקפאת הליכים יכול שיינתן במעמד המבקש בלבד, אם שוכנע בית-המשפט כי נסיבות העניין מצדיקות זאת, ובלבד שהודעה על מתן צו הקפאת הליכים תפורסם ברבים ותימסר למי שעשוי להיפגע ממנו; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן הפרסום.
(2) ניתן צו הקפאת הליכים במעמד צד אחד, יקיים בית-המשפט דיון במעמד הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ- 14 ימים מיום מתן הצו.
(ה) התקופה שבה הוקפאו הליכים לפי סעיף זה לא תבוא במניין התקופות הקבועות לפי פקודת החברות, ככל שהקפאת ההליכים נוגעת להן, או במניין התקופות הקבועות לפי חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958, אלא-אם-כן הורה בית-המשפט אחרת.

350ג. חריגים להקפאת הליכים (תיקון התשע"ב (מס' 2))
(א) ניתן צו הקפאת הליכים, ונוכח בית-המשפט כי מתקיים האמור בסעיף-קטן (ב), יתיר, על אף הצו:
(1) לבקשת נושה מובטח - לממש נכס המשועבד לו;
(2) לבקשת נושה שהוא בעל שעבוד צף - לגבשו;
(3) לבקשת נושה שהוא בעל שעבוד צף שגובש - לממש נכס אחד או יותר ששעבודו גובש כאמור;
(4) לבקשת בעלים של נכס מכוח תניית שימור בעלות - לקבל חזקה בנכס, ובלבד שהיתה לו זכות כאמור אלמלא צו הקפאת ההליכים.
(ב) היתר כאמור בסעיף-קטן (א) יינתן רק בהתקיים אחד מאלה:
(1) אין בנכס המשועבד או בנכס שחלה עליו תניית שימור הבעלות, לפי העניין, כדי להבטיח הגנה הולמת לנושה או לבעלים של הנכס, ולא נקבעו דרכים אחרות להבטחת הגנה כאמור;
(2) אין במימוש השעבוד, בגיבוש השעבוד הצף או בקבלת החזקה, לפי העניין, כדי לפגוע באפשרות הבראת החברה.

350ד. מינוי בעל תפקיד לחברה בהקפאת הליכים (תיקון התשע"ב (מס' 2))
(א) בית-המשפט רשאי למנות לחברה בהקפאת הליכים בעל תפקיד ליישום הליכי ההבראה, כולם או חלקם (בסימן זה: "בעל תפקיד"), ורשאי הוא למנות נושא משרה בחברה לבעל תפקיד כאמור, ובלבד שלא ימנה נושא משרה לבעל תפקיד או יחליט שלא למנות בעל תפקיד, אלא-אם-כן שוכנע, לאחר שנתן לנושי החברה הזדמנות לטעון את טענותיהם לעניין זה, כי יהיה בכך כדי לסייע להבראת החברה וכי אין בכך כדי לפגוע בנושים כאמור.
(ב) בית-המשפט יקבע את סמכויותיו וחובותיו של בעל תפקיד, ובכלל זה רשאי הוא לקבוע כי לבעל התפקיד יינתנו הסמכויות והחובות, כולן או חלקן, הדרושות לשם ביצוע אחד או יותר מתפקידים אלה:
(1) גיבוש תכנית להבראת החברה;
(2) הסדרת החובות לנושי החברה;
(3) ניהול החברה.
(ג) (1) לא קבע בית-המשפט את סמכויותיו וחובותיו של בעל תפקיד שאינו נושא משרה, יהיו נתונות לבעל התפקיד הסמכויות הנתונות למפרק לפי פקודת החברות, ויחולו עליו החובות החלות על מפרק כאמור, והכל בשינויים המחוייבים ובשינויים לפי פרק זה.
(2) בית-המשפט יקבע את סמכויותיו וחובותיו של בעל תפקיד שהוא נושא משרה בחברה, בהתחשב בכך שלא ייווצר ניגוד עניינים בינן ובין תפקידו ומעמדו בחברה.
(ד) נותרו בידי החברה סמכויות וחובות שלפי חוק זה יכולות להינתן לבעל תפקיד או שמינה בית-המשפט נושא משרה בחברה לבעל תפקיד, ימנה בית-המשפט מפקח על החברה או על נושא המשרה, לפי העניין, ויקבע את סמכויותיו וחובותיו, ככל שנדרש לשם כך, אלא-אם-כן שוכנע כי המינוי אינו נדרש בנסיבות העניין; אין בהוראות סעיף-קטן זה כדי לגרוע מסמכותו של בית-המשפט ליתן לבעל תפקיד סמכויות פיקוח או למנות כמה בעלי תפקיד, אם הדבר נדרש בנסיבות העניין.
(ה) לא מונה לחברה בהקפאת הליכים בעל תפקיד או שנותרו בידי החברה סמכויות או חובות, שלפי חוק זה יכולות להינתן לבעל התפקיד, על אף מינויו של בעל תפקיד, יחולו על החברה הוראות סימן זה החלות על בעל תפקיד, ככל שנדרש.
(ו) בית-המשפט רשאי למנות לחברה בעל תפקיד גם במסגרת צו הקפאת הליכים הניתן לגביה במעמד המבקש בלבד, בהתאם להוראות סעיף 350ב(ד), ורשאי הוא לקבוע כי המינוי יהיה מינוי זמני לתקופה שיקבע.
(ז) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין סעיף זה, לרבות לעניין תנאי הכשירות למינוי אדם כבעל תפקיד, הסייגים למינויו, שכרו והוצאותיו.

350ה. נכסים משועבדים ונכסים שחלה לגביהם תניית שימור בעלות - שימוש, השכרה או מכירה (תיקון התשע"ב (מס' 2))
(א) בעל תפקיד רשאי לעשות שימוש בנכס של חברה בהקפאת הליכים שהוא נכס משועבד או נכס שחלה עליו תניית שימור בעלות, להשכירו או למכרו, ובכלל זה למכרו כשהוא נקי מכל שעבוד או זכות אחרת של הנושה או הבעלים של הנכס מכוח תניית שימור בעלות, לפי העניין, במהלך העסקים הרגיל של החברה, אלא-אם-כן שוכנע בית-המשפט כי מתקיים אחד מאלה:
(1) השימוש, ההשכרה או המכירה אינם נדרשים לצורך הבראת החברה;
(2) לאחר השימוש, ההשכרה או המכירה לא יהיה בנכס, בתמורתו או בכל נכס שיירכש בתמורה כאמור (בסעיף זה: "נכס חלופי"), לפי העניין, כדי להבטיח הגנה הולמת לנושה או לבעלים של הנכס מכוח תניית שימור הבעלות, ולא נקבעו דרכים אחרות להבטחת הגנה כאמור.
(ב) (1) בלי לגרוע מהוראות סעיף-קטן (א), היה הנכס משועבד בשעבוד על נכס מסויים, טעונה מכירתו כאמור אישור בית-המשפט, אלא-אם-כן ניתנה לכך הסכמת הנושה; לעניין זה, "מכירה" - לרבות תשלום באמצעות נכס משועבד בשעבוד על נכס מסויים.
(2) אישור בית-המשפט לפי פסקה (1) יכול להינתן במסגרת צו הקפאת הליכים, לרבות צו כאמור שניתן במעמד צד אחד, ורשאי בית-המשפט לקבוע הוראות לעניין מכירת נכסים המשועבדים בשעבוד על נכס מסויים, ככלל או לגבי סוג של נכסים כאמור.
(ג) (1) בעל תפקיד רשאי לעשות שימוש בנכס של חברה בהקפאת הליכים שהוא נכס משועבד או נכס שחלה עליו תניית שימור בעלות, להשכירו או למכרו, ובכלל זה למכרו כשהוא נקי מכל שעבוד או זכות אחרת של הנושה או של הבעלים של הנכס מכוח תניית שימור בעלות, אף שלא במהלך העסקים הרגיל של החברה, ובלבד שניתנה הסכמת הנושה או הבעלים כאמור, או שניתן אישור לכך מאת בית-המשפט.
(2) בית-המשפט לא ייתן אישור כאמור בפיסקה (1), אלא-אם-כן שוכנע כי השימוש, ההשכרה או המכירה חיוניים לצורך הבראת החברה וכי יהיה בנכס, בתמורתו או בנכס החלופי, לפי העניין, גם לאחר השימוש, ההשכרה או המכירה כאמור, כדי להבטיח הגנה הולמת לנושה או לבעלים של הנכס מכוח תניית שימור בעלות, או שנקבעו דרכים אחרות להבטחת הגנה כאמור.
(ד) נמכר נכס לפי סעיף זה (בסעיף-קטן זה: "הנכס המקורי"), כשהוא נקי מכל שעבוד או זכות אחרת של הנושה או הבעלים של הנכס מכוח תניית שימור בעלות, יהיו התמורה בעדו או הנכס החלופי, הניתנים לזיהוי או לעקיבה, משועבדים לטובת הנושה באותה דרגת עדיפות או שיראו אותם כנכסים שחלה עליהם תניית שימור בעלות, לפי העניין, ככל הנדרש להבטחת פירעון החוב המובטח או להבטחת פירעון החוב בשל אי-תשלום התמורה, לפי העניין; ואולם הנושה או הבעלים של הנכס מכוח תניית שימור הבעלות לא יוכל להיפרע מהנכס החלופי בסכום העולה על שוויו של הנכס המקורי, והכל אלא-אם-כן קבע בית-המשפט אחרת.

350ו. הספקת שירות תשתית (תיקון התשע"ב (מס' 2))
בסעיף זה:
"ספק תשתיות" מי שעיסוקו בהספקת שירותי חשמל, מים או שירות תשתית אחר שקבע השר, בהתייעצות עם השר הנוגע בדבר (בסימן זה: "שירות תשתית") וסיפק לחברה בהקפאת הליכים שירות כאמור, לרבות מכוח חוזה קיים כהגדרתו בסעיף 350ח, ערב תחילת הליכי ההבראה, או בסמוך לפני המועד האמור גם אם הפסיק לספקו;
"השר הנוגע בדבר" - השר הממונה על תחום הפעילות של ספק התשתית.
(ב) ספק תשתיות לא יפסיק לספק את שירות התשתית לחברה בהקפאת הליכים וימשיך לספקו, בתמורה, בתנאי התשלום ובתנאי ההספקה שהיו נהוגים בין הצדדים או בתנאים כאמור הקבועים לפי דין, לפי העניין, או כפי שיורה בית-המשפט בשים לב לתנאים הנהוגים בשוק ולהוראות הדין, ובלבד שהתמורה כאמור לא תכלול תמורה בעד שירות תשתית שסופק לפני תחילת הליכי ההבראה.
(ג) בית-המשפט רשאי לאפשר לספק תשתיות להפסיק לספק את השירות אם שוכנע כי המשך הספקת השירות אינו נדרש להבראת החברה.
(ד) לא שולמה לספק התשתיות תמורה בהתאם לתנאי התשלום כאמור בסעיף-קטן (ב) בעד שירות שסופק לאחר מתן צו הקפאת ההליכים או שוכנע בית-המשפט כי יש חשש סביר שהתמורה לא תשולם בהתאם לתנאי התשלום כאמור, רשאי בית-המשפט להתנות את המשך הספקת השירות בתשלום התמורה או בהבטחת התשלום בדרכים שיקבע, ובכלל זה מתן ערובה, או לאפשר לספק התשתיות להפסיק לספק את השירות.
(ה) התמורה בעד שירות תשתית שסופק לפי סעיף זה דינה כדין הוצאות הבראה.

350ז. הספקת מצרך או שירות חיוני (תיקון התשע"ב (מס' 2))
(א) בסעיף זה:
"ספק חיוני" - מי שסיפק לחברה בהקפאת הליכים שירות או מצרך חיוני שאינו שירות תשתית, שלא מכוח חוזה קיים כהגדרתו בסעיף 350ח, ערב תחילת הליכי ההבראה, או בסמוך לפני המועד האמור גם אם הפסיק לספק את השירות או המצרך, ובלבד שבנסיבות העניין לא ניתן להחליף את הספק האמור בספק אחר באופן מיידי או שיש קושי מיוחד לעשות כן;
"שירות או מצרך חיוני" - שירות או מצרך הדרוש להמשך הפעלתה של החברה.
(ב) (1) בית-המשפט רשאי להורות לספק חיוני להמשיך לספק לחברה בהקפאת הליכים את השירות או את המצרך החיוני לתקופה שלא תעלה על 60 ימים מיום מתן צו הקפאת ההליכים או לתקופה ארוכה יותר שיקבע בית-המשפט מטעמים שיירשמו, בתמורה, בתנאי תשלום ובתנאי הספקה שהיו נהוגים בין הצדדים או בתנאים כאמור הקבועים לפי דין, לפי העניין, או בתמורה ובתנאים כאמור שיקבע בית-המשפט בשים לב לתנאים הנהוגים בשוק ולהוראות הדין, ובלבד שסירובו של הספק החיוני להמשיך ולספק את השירות או המצרך החיוני נובע מטעמים בלתי-סבירים.
(2) בית-המשפט רשאי להורות כאמור בפיסקה (1) אם שוכנע כי הדבר נדרש לשם הבראת החברה וכי התמורה תשולם בהתאם לתנאי התשלום כאמור באותה פסקה, ורשאי הוא לקבוע דרכים להבטחת התשלום ובכלל זה מתן ערובה.
(3) בסעיף-קטן זה, "טעמים בלתי-סבירים" - לרבות קשיים כלכליים של החברה, הליכי חדלות פירעון שלה, אי-תשלום חוב עבר או סירובה לדרישת הספק החיוני לשינוי בלתי-סביר בתנאי התשלום או תנאי ההספקה לעומת התנאים הנהוגים בשוק.
(ג) בית-המשפט רשאי להאריך מעת לעת את התקופה הקבועה בסעיף-קטן (ב), לתקופה שלא תעלה על 60 ימים כל פעם, ובלבד ששוכנע כי מתקיימים כל אלה:
(1) המשך הספקת השירות או המצרך החיוני, חיוני לשם הבראת החברה;
(2) אין אפשרות להחליף את הספק החיוני בלי לפגוע בהבראת החברה;
(3) במהלך התקופה הקבועה בסעיף-קטן (ב) שולמה התמורה בעד השירות או המצרך החיוני כנדרש;
(4) התמורה בעד המשך הספקת השירות או המצרך החיוני תשולם בהתאם לתנאי התשלום האמורים בסעיף-קטן (ב).
(ד) התמורה בעד שירות או מצרך חיוני שסופקו לפי סעיף זה דינה כדין הוצאות הבראה.

350ח. חוזים קיימים (תיקון התשע"ב (מס' 2))
(א) בסעיף זה ובסעיפים 50ט עד 350יא:
"הפרה" - למעט בשל עילת חדלות פירעון;
"חוזה קיים" - חוזה שחברה בהקפאת הליכים היא צד לו, מועד כריתתו קדם למועד תחילת הליכי ההבראה וביצועו טרם הושלם בידי שני הצדדים במועד האמור, אף אם בוטל כדין בסמוך לפני אותו מועד;
"עילת חדלות פירעון" - הוראה בחוזה המקנה זכות ביטול או הקובעת כי החוזה יהיה בטל, בשל הליכי חדלות פירעון של החברה או קשיים כלכליים שלה.
(ב) חוזה קיים לא יבוטל בידי הצד השני לחוזה ולא יתבטל, בשל עילת חדלות פירעון.
(ג) בעל תפקיד רשאי להחליט על המשך קיומו של חוזה קיים (בסימן זה: "אימוץ") או על ויתור עליו, ככל שהדבר דרוש לשם הבראת החברה בהקפאת הליכים, ואולם אימוץ חוזה קיים, שלצד השני זכות לבטלו או שבוטל כדין בסמוך לפני תחילת הליכי ההבראה בשל הפרתו בידי החברה, או ויתור על חוזה קיים, יהיו באישור בית-המשפט.
(ד) היתה לצד השני זכות לבטל חוזה קיים בשל הפרתו בידי החברה, לא יאשר בית-המשפט את אימוצו, אלא-אם-כן שוכנע כי החברה תקיים את חיוביה לפי החוזה ממועד האימוץ ואילך; בית-המשפט רשאי לקבוע דרכים להבטחת קיום החיובים כאמור, ובכלל זה מתן ערובה.
(ה) חוזה קיים שהופר בידי החברה לפני אימוצו או ויתור עליו, לא יבוטל בידי הצד השני לחוזה עד למועד האימוץ או הוויתור אלא בהסכמת בעל התפקיד או באישור בית-המשפט בתנאים שיקבע.
(ו) אומץ חוזה קיים באישור בית-המשפט, לא יבוטל בשל הפרה שבוצעה לפני האימוץ.
(ז) אין בהוראות סימן זה לעניין אימוץ כדי לאפשר, בהעדר הסכמת הצד השני, אכיפה של חוזה קיים שהוא חוזה עבודה, חוזה למתן שירות אישי או חוזה למתן אשראי לחברה.
(ח) אישר בית-המשפט ויתור על חוזה קיים, יחדלו ממועד זה כל הזכויות והחבויות של החברה לפי החוזה, ואולם לא יהיה בוויתור כדי לפגוע בזכויותיו ובחבויותיו של אדם אחר אלא במידה הנחוצה לשחרר מחבות את החברה ואת נכסיה.

350ט. המחאת חיובים לפי חוזה קיים שאומץ (תיקון התשע"ב (מס' 2))
(א) על אף הוראות חוק המחאת חיובים, התשכ"ט-1969 רשאי בית-המשפט לאשר המחאת זכויות וחבויות החברה בהקפאת הליכים לפי חוזה קיים שאומץ לפי סימן זה, לנמחה שיאשר, גם אם נקבעה בחוזה הקיים הוראה המונעת המחאה כאמור, ולעניין המחאת חבות - גם בלא הסכמת הצד השני לחוזה, ובלבד שההמחאה חיונית להבראת החברה ואין בה כדי לפגוע בצד השני לחוזה.
(ב) בית-המשפט רשאי לקבוע תנאים להמחאה לפי סעיף זה, לרבות דרכים להבטחת קיום החיובים שהומחו, בידי הנמחה, ובכלל זה מתן ערובה.

350י. הליכים לאימוץ חוזה קיים או לוויתור עליו (תיקון התשע"ב (מס' 2))
(א) הצד השני לחוזה קיים רשאי לבקש מבעל התפקיד להודיע לו על החלטתו בנוגע לאימוץ או לוויתור ולהגיש לבית-המשפט בקשה לאישור אימוץ החוזה או ויתור עליו (בסעיף זה: "בקשה לאישור"), ככל הנדרש לפי העניין.
(ב) בעל התפקיד יודיע לצד השני אם בכוונתו לאמץ את החוזה או לוותר עליו ויגיש לבית-המשפט בקשה לאישור, ככל הנדרש, בתוך 45 ימים מיום שקיבל את הבקשה מהצד השני או בתוך תקופה ארוכה יותר שקבע בית-המשפט; בית-המשפט רשאי לקצר את התקופה כאמור מטעמים מיוחדים המצדיקים זאת.
(ג) בית-המשפט רשאי לאשר אימוץ או ויתור על חוזה קיים לאחר שנתן לצד השני לחוזה הזדמנות להשמיע את טענותיו; בית-המשפט רשאי להתנות את אימוץ החוזה הקיים או את הוויתור עליו בתנאים.
(ד) לא הודיע בעל התפקיד על החלטתו כאמור בסעיף-קטן (ב) או לא הגיש בקשה לאישור, לפי העניין, למרות בקשת הצד השני לחוזה לפי סעיף-קטן (א), יראו את החוזה כאילו אומץ בתום התקופה כאמור בסעיף-קטן (ב).

350יא. דין החיובים בחוזה קיים (תיקון התשע"ב (מס' 2))
(א) אומץ חוזה קיים, יהיה דין חיובים שמועד קיומם ממועד האימוץ ואילך כדין הוצאות הבראה.
(ב) (1) נפגע הצד השני לחוזה קיים שאומץ מהפרתו בידי החברה לפני אימוצו, לרבות לפני תחילת הליכי ההבראה, יראו אותו כנושה של החברה כדי סכום הפגיעה, והסכום האמור ייחשב לחוב בר-תביעה בהליכי הבראה.
(2) על אף האמור בפסקה (1), דין סכום הפגיעה יהיה כדין הוצאות הבראה אם שוכנע בית-המשפט כי הפרדת החיוב שהופר לפני האימוץ כאמור מהחיוב שקוים לאחר מכן, אינה סבירה ואינה צודקת בנסיבות העניין, והצד השני לחוזה מקיים את חיוביו לפי החוזה בתקופת הליכי ההבראה של החברה.
(ג) הנפגע בשל הפרת חוזה קיים בידי החברה שנעשתה לפני ויתור עליו, לרבות לפני תחילת הליכי ההבראה, או מחמת ויתור על חוזה קיים יראו אותו כנושה של החברה כדי סכום הפגיעה, והסכום האמור ייחשב לחוב בר-תביעה בהליכי הבראה.
(ד) דין חיובי הצדדים לחוזה קיים שמועד קיומם מתחילת הליכי ההבראה ועד לאימוץ החוזה או הוויתור עליו יהיה כדין הוצאות הבראה אם בעל התפקיד הסכים לקיומם או אם בית-המשפט מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.

350יב. אשראי חדש (תיקון התשע"ב (מס' 2))
(א) בית-המשפט רשאי להתיר לבעל תפקיד להתקשר בחוזה לקבלת אשראי הדרוש לשם מימון המשך פעילותה של החברה בהקפאת הליכים, או לקבוע מסגרת אשראי שבעל התפקיד יהיה רשאי ליטול לשם מימון המשך הפעילות כאמור, והכל למטרות ובתנאים שיקבע בית-המשפט (בסעיף זה: "אשראי חדש").
(ב) דין הסכומים הנדרשים לפירעון אשראי חדש שניתן באישור בית-המשפט לפי הוראות סעיף-קטן (א), כדין הוצאות הבראה, אלא-אם-כן קבע בית-המשפט אחרת.
(ג) שוכנע בית-המשפט כי לא ניתן לקבל אשראי חדש בסכום הנדרש בנסיבות העניין, שעל פירעונו יחולו הוראות סעיף-קטן (ב), רשאי הוא להתיר לבעל תפקיד ליטול אשראי חדש בסכום שיקבע, שפירעונו יובטח בשעבוד על נכס מנכסי החברה שאינו משועבד או בשעבוד נדחה על נכס משועבד או על נכס שחלה עליו תניית שימור בעלות, ובלבד שזכות הבעלים של הנכס מכוח תניית שימור הבעלות להיפרע מהחברה בשל אי-תשלום התמורה תהיה עדיפה על זכותו של נותן האשראי החדש.
(ד) שוכנע בית-המשפט כי לא ניתן לקבל אשראי חדש בסכום הנדרש בנסיבות העניין, שעל פירעונו יחולו הוראות סעיף-קטן (ג), וכי קבלת האשראי חיונית להבראת החברה, רשאי הוא להתיר לבעל תפקיד ליטול אשראי חדש בסכום שיקבע, שפירעונו יובטח בשעבוד על נכס מנכסי החברה, שהוא נכס משועבד או נכס שחלה עליו תניית שימור בעלות, באותה דרגת עדיפות של השעבוד הקיים או זכות הבעלים של הנכס מכוח תניית שימור בעלות, לפי העניין.
(ה) שוכנע בית-המשפט כי לא ניתן לקבל אשראי חדש בסכום הנדרש בנסיבות העניין, שעל פירעונו יחולו הוראות סעיף-קטן (ד), וכי קבלת האשראי חיונית להבראת החברה, רשאי הוא להתיר לבעל תפקיד ליטול אשראי חדש בסכום שיקבע, שפירעונו יובטח בשעבוד על נכס מנכסי החברה, שהוא נכס משועבד או נכס שחלה עליו תניית שימור בעלות, בדרגת עדיפות גבוהה מהשעבוד הקיים או מזכות הבעלים של הנכס מכוח תניית שימור בעלות, לפי העניין.
(ו) בית-המשפט לא יתיר לבעל התפקיד ליטול אשראי חדש כאמור בסעיפים-קטנים (ד) או (ה), אלא-אם-כן, לאחר שעבוד הנכס לפי אותם סעיפים-קטנים, יהיה בנכס המשועבד או בנכס שחלה עליו תניית שימור בעלות, לפי העניין, כדי להבטיח הגנה הולמת לנושה המובטח או לבעלים של הנכס מכוח תניית שימור בעלות, או שנקבעו דרכים אחרות להבטחת הגנה כאמור; לגבי נכס משועבד, ערך החוב המובטח לעניין הבטחת הגנה הולמת לפי סעיף-קטן זה יהיה הסכום שהיה נפרע הנושה מהנכס המשועבד, במועד ובדרך שקבע בית-המשפט, בהחלטה מנומקת, שהוא מוצדק בנסיבות העניין.
(ז) הודעה על בקשת בעל תפקיד לקבלת אשראי חדש תימסר לנושי החברה, כולם או חלקם, כפי שיקבע בית-המשפט.

350יג. אישור פשרה או הסדר שמטרתם הבראת החברה (תיקון התשע"ב (מס' 2))
(א) על אף הוראות סעיף 350(ט), פשרה או הסדר שמטרתם הבראת החברה יחייבו את החברה ואת כל הנושים או את בעלי המניות או הסוג שבהם, ואם היא בפירוק - את המפרק וכל משתתף, גם אם לא התקבלה הסכמה כאמור באותו סעיף בכל אסיפות הסוג, ובלבד שמתקיימים שניים אלה:
(1) יותר ממחצית מסך כל הערך המיוצג בהצבעות בכל אסיפות הסוג יחד, הסכימו להצעה;
(2) בית-המשפט אישר את הפשרה או ההסדר לאחר ששוכנע, בין השאר וככל הנדרש, על יסוד הערכת שווי החברה שהגיש מומחה מטעמו או מטעם הצדדים הנוגעים לעניין, כי הפשרה או ההסדר הוגנים וצודקים ביחס לכל סוג שלא הסכים להם ובכלל זה כי מתקיים המפורט להלן:
(א) אם לא יאושרו הפשרה או ההסדר לא יהיה מנוס מפירוק החברה והתמורה שהוצעה לסוג שלא הסכים לפשרה או להסדר אינה נמוכה בערכה מהסכום שאותו סוג היה מקבל בפירוק החברה;
(ב) לגבי אסיפת סוג של נושים מובטחים שלא הסכימו לפשרה או להסדר - נקבע לגבי כל אחד מהנושים כאמור כי ישולמו לו באופן מיידי ערך החוב המובטח או תשלומים דחויים בשווי ערך החוב המובטח, ונקבעו דרכים להבטחת פירעון התשלומים האמורים או כי הוא יקבל נכס בשווי ערך החוב המובטח; בפסקה זו, "ערך החוב המובטח" - סכום החוב המובטח בנכס המשועבד במועד אישור הפשרה או ההסדר על-ידי בית-המשפט, בניכוי ההוצאות שהוצאו בשמירת הנכס או במימושו;
(ג) לגבי כל אסיפת סוג של נושים שלא הסכימו לפשרה או להסדר - הם מקבלים תמורה השווה למלוא סכום החוב שאושר להם, בתשלום מיידי, בתשלומים דחויים, בקבלת ניירות ערך או בכל דרך אחרת או שבעלי המניות לא מקבלים תמורה כלשהי ולא נותר בידיהם נכס כלשהו בשל היותם בעלי מניות.
(ב) אין בהוראות סעיף-קטן (א) כדי לגרוע מסמכות בית-המשפט שלא לאשר פשרה או הסדר שמטרתם הבראת החברה גם אם מתקיים בהם האמור באותו סעיף-קטן, מטעמים אחרים, ורשאי בית-המשפט להביא במסגרת שיקוליו, בין השאר, עניינים שאינם נוגעים לנושי החברה, ובכלל זה עניינים הנוגעים לעובדי החברה או לציבור.
(ג) בית-המשפט לא יאשר פשרה או הסדר שמטרתם הבראת החברה אם שוכנע כי תמורה שהוצעה לנושה שלא הסכים לפשרה או להסדר נמוכה בערכה מהסכום שאותו נושה היה מקבל בפירוק החברה, גם אם אסיפת הסוג שעמה נמנה הנושה הסכימה לפשרה או להסדר.

350יד. הפסקת הליכי הבראה (תיקון התשע"ב (מס' 2))
(א) בית-המשפט רשאי להורות על הפסקת הליכי הבראה אם לא אישר הצעת פשרה או הסדר לפי הוראות פרק זה או אם שוכנע כי מתקיים אחד מאלה:
(1) אין סיכוי סביר להבראת החברה;
(2) אי-אפשר לגבש פשרה או הסדר שיש סיכוי סביר שיאושרו בידי בית-המשפט;
(3) המשך הליכי ההבראה יפגע בנושים.
(ב) הורה בית-המשפט על הפסקת הליכי הבראה יקבע את מועד הפסקת ההליכים ורשאי הוא לקבוע מועד נדחה, בין השאר כדי לאפשר הגשת בקשה לפירוקה של החברה.
(ג) החלטת בית-המשפט על הפסקת הליכי הבראה לא תפגע בתוקפם של חוזה או עסקה שבהם התקשר בעל תפקיד, או בהעברת נכס או בתשלום שביצע, ובכלל זה במעשה שעשה לשם כך.

350טו. מעבר מהליכי הבראה לפירוק (תיקון התשע"ב (מס' 2))
ניתן צו לפירוק חברה לפי פקודת החברות בשל בקשת פירוק שהוגשה בטרם פקע צו הקפאת ההליכים שניתן לגביה:
(1) יראו את בקשת הפירוק כאילו הוגשה במועד תחילת הליכי ההבראה, ואת צו הפירוק כאילו ניתן במועד מתן צו הקפאת ההליכים;
(2) הוצאות ההבראה לפי סימן זה ייחשבו הוצאות פירוק;
(3) יראו חוזים או עסקאות שבהם התקשר בעל התפקיד, או העברת נכס או תשלום שביצע, ובכלל זה מעשה שעשה לשם כך, כאילו נעשו על-ידי המפרק.
350טז. תחולת הוראות פקודת החברות
(א) ההוראות לפי פקודת החברות החלות על פירוק חברה בידי בית-המשפט, לרבות הוראות העונשין שבסעיפים 373 עד 378 לפקודה, ולמעט הוראות סעיפים 292 עד 296, 300(ד), 304 סיפה לעניין מינוי הכונס הרשמי, 308, 313, 316 ו- 361 עד 365 לפקודה, בכל הנוגע לנכס מכביד שהוא חוזה קיים כהגדרתו בסעיף 350ח לחוק זה, יחולו על הליכי הבראה, ככל שהן נוגעות להליכים כאמור, בשינויים המחוייבים ובכפוף למפורט להלן, והכל בשים לב למטרות הליכי ההבראה וכל עוד לא נקבע הסדר אחר באותו עניין לפי פרק זה:
(1) יראו את מועד תחילת הליכי ההבראה כמועד תחילת הפירוק ואת מועד מתן צו הקפאת ההליכים כמועד מתן צו הפירוק;
(2) ההוראות החלות לעניין צו פירוק יחולו על צו הקפאת הליכים;
(3) ההוראות החלות לעניין מפרק או מפרק זמני יחולו על בעל תפקיד או בעל תפקיד זמני, לפי העניין;
(4) ההוראות החלות לעניין הוצאות פירוק יחולו על הוצאות הבראה;
(5) ההוראות החלות לעניין חוב בר–תביעה בפירוק יחולו על חוב בר-תביעה בהליכי הבראה.
(ב) הוראת העונשין שבסעיף 317 לפקודת החברות תחול על בעל תפקיד שלא קיים חובה לפי הוראות סימן זה, או שלא קיים צו, הוראה או תנאי שקבע בית-המשפט.

סימן ג': מינוי מומחה לבחינת הסדר חוב בחברת איגרות חוב
350יז. הגדרות (תיקון התשע"ב)
בסימן זה:
"הסדר חוב" - פשרה או הסדר כמשמעותם בסעיף 350, בחברת איגרות חוב, שעניינם שינוי מהותי בתנאי הפירעון של סדרת איגרות חוב, הכולל הפחתת תשלום או דחיית מועד הפירעון, לרבות הסדר או פשרה שלפיהם ייפרעו איגרות החוב, כולן או חלקן, בדרך של הקצאת ניירות ערך אחרים לבעלי איגרות החוב;
"נאמן" - נאמן שמונה לפי פרק ה'1 לחוק ניירות ערך.

350יח. מינוי מומחה לבחינת הסדר חוב (תיקון: התשע"ב, התשע"ד (מס' 2))
(א) החל משא ומתן בין חברת איגרות חוב ובין בעלי איגרות חוב מסדרה מסוימת לצורך גיבושו של הסדר חוב, יפנה הנאמן של אותם בעלי איגרות חוב, ואם לא מונה נאמן כאמור - תפנה החברה, לבית-המשפט, מיד עם תחילת המשא ומתן, בבקשה למינוי מומחה מטעם בית-המשפט לבחינת הסדר החוב (בסימן זה: "המומחה"), ורשאי הנאמן וכן נאמנים של בעלי איגרות חוב מסדרות אחרות להציע מועמדים לתפקיד המומחה כאמור.
(ב) על אף האמור בסעיף-קטן (א), הנאמן או החברה, לפי העניין, רשאים שלא להגיש בקשה למינוי מומחה בשלב הראשוני של המשא ומתן, ובלבד שבאותו שלב לא חלה חובת דיווח לפי דין על הליכי המשא ומתן, ואי-פרסום הדבר מוצדק לשם גיבוש ההסדר.
(ג) הוגשה בקשה לפי סעיף-קטן (א) ימנה בית-המשפט מומחה מטעמו לפי אותה בקשה, אלא-אם-כן סבר כי מתקיימות נסיבות מיוחדות שיירשמו, שבשלהן מינוי המומחה אינו נדרש לשם הגנה על עניינם של בעלי איגרות החוב.
(ד) המומחה שימונה לפי סעיף זה יהיה בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית, כמשמעותה לפי סעיף 240(א1), או בעל כשירות מקצועית אחרת הנדרשת לצורך מילוי תפקידיו לפי חוק זה, וכן בעל ניסיון מתאים הכל כפי שיקבע השר; בית-המשפט ימנה את המומחה לאחר שבחן את המועמדים שהציעו הנאמנים לפי סעיף-קטן (א), אם הציעו.
(ה) בית-המשפט לא ימנה אדם כמומחה אם מצא שקשריו עם החברה, מעמדו בה או כלפיה או עיסוקיו האחרים, עלולים ליצור ניגוד עניינים עם מילוי תפקידו כמומחה.
(ו) מונה לחברת איגרות חוב בעל תפקיד לפי הוראות פרק זה, בין השאר לשם גיבוש פשרה או הסדר בין החברה ובין נושיה, לא ימונה מומחה לפי סעיף זה, ואם מונה בעל תפקיד כאמור לאחר מינוי המומחה לפי סעיף זה - יחדל המומחה מכהונתו, והכל אלא-אם-כן קבע בית-המשפט אחרת; אין בהוראות סעיף-קטן זה כדי לגרוע מסמכות בית-המשפט להקנות לבעל תפקיד את תפקידי המומחה וסמכויותיו לפי סימן זה, בשינויים המחוייבים, או למנות את המומחה כבעל תפקיד.

350יט. תפקידי המומחה (תיקון התשע"ב)
תפקידי המומחה הם:
(1) להגיש סיוע מקצועי בניהול המשא ומתן לגיבוש הסדר החוב, ובכלל זה לתת ייעוץ מקצועי, בעצמו או באמצעות בעלי מומחיות אחרים מטעמו, לבעלי איגרות החוב או לנציג שמינו מטעמם, ולמסור להם מידע הדרוש להם לשם ניהול המשא ומתן;
(2) להכין, בהתאם להוראות בית-המשפט, חוות-דעת לעניין כדאיות הסדר החוב לבעלי איגרות החוב (בסימן זה: "חוות-דעת המומחה"); חוות-דעת המומחה תומצא לבית-המשפט, לחברה, לנאמן ולבעלי איגרות החוב, זמן סביר לפני כינוס האסיפות לפי סעיף 350, במועד שיורה בית-המשפט;
(3) לבחון אם חלוקה שביצעה החברה בתקופה שקבע בית-המשפט ושקדמה להגשת הבקשה לכינוס אסיפות לפי סעיף 350, היא חלוקה אסורה; ממצאי הבחינה כאמור יומצאו לבית-המשפט, לחברה, לנאמן ולבעלי איגרות החוב לא יאוחר ממועד המצאת חוות-דעת המומחה.

350כ. תפקידי המומחה (תיקון התשע"ב)
(א) חוות-דעת המומחה תתייחס, בין השאר, לחלופות להסדר החוב המוצע ולתקבולים המשוערים שהיו מקבלים בעלי איגרות החוב בכל אחת מהחלופות, ובכלל זה יבחן המומחה את החלופה של פירוק החברה ואת אפשרות מכירתה לצד שלישי.
(ב) ייוותרו, בהתאם להסדר החוב המוצע, מניות בידי מי שהיו בעלי המניות של החברה ערב ההסדר, תכלול חוות-דעת המומחה התייחסות גם לאלה:
(1) ערכן של המניות שייוותרו כאמור ובפרט המניות שייוותרו בידי בעל השליטה בחברה, והתמורה שייתנו בעלי המניות בעדן;
(2) האפשרות לפירעון איגרות החוב בדרך של הקצאת המניות שייוותרו כאמור לבעלי איגרות החוב או בדרך של מכירתן לצדדים שלישיים.
(ג) כלל הסדר החוב המוצע הוראה ולפיה בעלי איגרות החוב או החברה יהיו מנועים מלתבוע נושא משרה בחברה, בעל עניין בה או אדם אחר (בסעיף-קטן זה: "פטור מאחריות"), תכלול חוות-דעת המומחה התייחסות גם לאלה:
(1) בחינה אם פעולות או עסקאות שביצע האדם שלגביו מוצע הפטור, בתקופה שקדמה למועד הגשת הבקשה לכינוס האסיפות לפי סעיף 350, מקימות לבעלי איגרות החוב או לחברה עילות תביעה נגדו, לרבות עילת תביעה לפי סעיף 106(ג);
(2) הערך הכלכלי המשוער של הפטור מאחריות בהתחשב בממצאי הבחינה לפי פסקה (1), והשיקולים למתן הפטור כאמור.
(ד) כלל הסדר החוב המוצע תקבולים שונים לבעלי איגרות חוב מסדרות שונות, תכלול חוות-דעת המומחה התייחסות גם לכדאיות ההסדר המוצע לכל אחת מהסדרות ולהוגנות חלוקת התקבולים בין בעלי איגרות החוב.
(ה) היה הסדר החוב המוצע חלק מפשרה או הסדר כמשמעותם בסעיף 350 בין החברה ובין נושים אחרים, תכלול חוות-דעת המומחה התייחסות גם לכדאיות ההסדר לאותם נושים, והוראות סימן זה יחולו, בשינויים המחוייבים, אלא-אם-כן קבע בית-המשפט אחרת.
(ו) השר רשאי לקבוע עניינים נוספים על האמור בסעיף זה שייכללו בחוות-דעת המומחה וכן לקבוע הוראות לעניין מתכונתה ולעניין דרכי המצאתה והמצאת ממצאי הבחינה כאמור בסעיף 350יט(3).

350כא. סמכות המומחה לדרוש מידע (תיקון התשע"ב)
(א) החברה והנאמן ימסרו למומחה כל מידע שידרוש הנחוץ לו לשם מילוי תפקידו.
(ב) סברו החברה או הנאמן כי מידע שדרש מהם המומחה אינו נחוץ לו לשם מילוי תפקידו, רשאי מי מהם, לפי העניין, לפנות לבית-המשפט בבקשה לפטור אותו ממסירת המידע.
(ג) בית-המשפט רשאי לקבוע תנאים למסירת המידע לפי סעיף זה, ובכלל זה לאסור את מסירת המידע לבעלי איגרות החוב.

350כב. שכר והוצאות (תיקון התשע"ב)
(א) בית-המשפט יקבע את שכרו של המומחה, ורשאי הוא לאשר למומחה לקבל שירותים מבעלי מומחיות אחרים לצורך ביצוע תפקידיו, בעלות שיקבע.
(ב) שכר המומחה והעלויות כאמור בסעיף-קטן (א) ישולמו בידי החברה, אלא-אם-כן קבע בית-המשפט אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; ואולם היה הסדר החוב חלק מפשרה או הסדר כמשמעותם בסעיף 350 בין החברה ובין נושים אחרים, יקבע בית-המשפט מי יישא בשכר ובעלויות.

350כג. כינוס אסיפות ואישור הסדר חוב (תיקון התשע"ב)
(א) בית-המשפט לא יורה על כינוס אסיפות לאישור הסדר חוב לפי סעיף 350 בטרם קיבל את חוות-דעת המומחה ואת ממצאי הבחינה לפי סעיף 350יט(3); מועד כינוס האסיפות שיקבע בית-המשפט יהיה זמן סביר לאחר המצאת חוות הדעת וממצאי הבחינה לחברה, לנאמן, לבעלי איגרות החוב ולבית-המשפט.
(ב) לא יאושר הסדר חוב אלא לפי הוראות פרק זה.

350כד. שמירת סמכויות הנאמן (תיקון התשע"ב)
אין בהוראות סימן זה כדי לגרוע מסמכויותיו של הנאמן לפי כל דין.
סימן ד': פשרה או הסדר שמטרתם שינוי מבנה או מיזוג
351. שינוי מבנה ומיזוג
(א) הוגשה לבית-המשפט בקשה לאישור פשרה או הסדר כאמור בסעיף 350, והוכח לבית-המשפט שהפשרה או ההסדר הוצעו לשם תכנית בדבר שינוי מבנה של חברה או מיזוגן של חברות, ושלפי התכנית יש להעביר מפעל או נכסים של אחת החברות (בפרק זה: "החברה המעבירה") לחברה אחרת (בפרק זה: "החברה הנעברת"), רשאי בית-המשפט, בצו המאשר את הבקשה או בצו שניתן לאחר מכן, להורות בדבר:
(1) העברת המפעל, הנכסים או החיובים כולם או מקצתם של החברה המעבירה לחברה הנעברת;
(2) הקצאה של מניות, איגרות חוב, פוליסות או טובות הנאה דומות אחרות שבחברה הנעברת, אשר היא חייבת להקצותן לאדם על-פי ההסדר או הפשרה;
(3) המשך מטעם החברה הנעברת או נגדה של הליך משפטי התלוי ועומד מטעם החברה המעבירה או נגדה;
(4) חיסול החברה המעבירה ללא פירוק;
(5) הסעד לאנשים המתנגדים לפשרה או להסדר בתוך הזמן ובדרך שיורה בית-המשפט;
(6) כל עניין שבשגרה הדרוש כדי להבטיח ששינוי המבנה או המיזוג יבוצע בשלמות וביעילות.
(ב) ניתן צו כאמור להעברת נכסים או חיובים, יועברו הנכסים מכוח הצו ויוקנו לחברה הנעברת, וישוחררו, אם הורה על כך הצו, מכל שעבוד שפקע תקפו מכוח הפשרה או ההסדר, ואילו החיובים יועברו לחברה הנעברת ויהיו לחיוביה שלה.
(ג) ניתן צו לפי סעיף זה, תעביר כל חברה שעליה חל הצו העתק מאושר שלו לרשם בתוך שבעה ימים מיום שניתן; חברה שהפרה הוראה זו, דינה ודין כל נושא משרה בה שאישר או התיר את ההפרה, קנס כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 לכל יום שבו נמשכת ההפרה.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

חוק החברות, התשנ"ט-1999 (סעיפים 227 עד 228, 350 עד 351)