מהן הזכויות של נפגעי עבירת ההפקרה

ככלל, נפגעי עבירת ההפקרה זכאים לפיצוי. כך למשל, ב- ת"פ 57742-09-11 {מדינת ישראל נ' אבו עראד, פורסם באתר האינטרנט נבו (20.02.14)} הנאשם שהורשע בעבירת הפקרה לאחר פגיעה, הורשע כחלק מגזר דינו בפיצוי לבת זוגו של המנוח בסך 30,000 שקלים.

נשאלת השאלה מהן זכויות הנפגע במקרים שבהם לנפגע העבירה לא ידועה זהות הרכב הפוגע?

תאונת "פגע וברח" היא תאונת דרכים, שבה לא ידועה זהות הרכב הפוגע, מכיוון שהוא בורח מזירת התאונה מיד לאחריה, מבלי לתת עזרה לנפגעים או מבלי להשאיר את פרטיו.

במקרה כזה, יש להגיש את התביעה לפיצוי נגד "קרנית" {קרן מיוחדת שהוקמה על-פי חוק} כדי לפצות את הנפגע בתאונת דרכים, אשר אינו יכול לתבוע אותו מחברת ביטוח כלשהי בשל היעדר פרטים אודות בעל הרכב הפוגע.

במסגרת התביעה, הנפגע יצטרך להוכיח, כי הוא אכן נפגע בתאונת דרכים מסוג "פגע וברח", וכי לא היה יכול לאתר את פרטי הרכב שפגע בו וחברת הביטוח שממנה ניתן לתבוע פיצוי.

הדרך הטובה ביותר להוכיח, כי הנפגע היה מעורב בתאונת דרכים מסוג "פגע וברח" היא בעזרת עדי ראיה שהיו במקום. אם אין בנמצא כאלו, ניתן גם להוכיח באמצעות מסמכים רפואיים {פניה לבית החולים מיד לאחר התאונה), דו"ח משטרה ועוד.

זאת ועוד, כבר נקבע בעבר, כי כדי שנפגע בתאונת "פגע וברח" יהיה זכאי לפיצוי מ"קרנית", עליו להראות שהוא פעל "בשקידה סבירה" כדי לברר את זהות הנהג הפוגע, אך לא הצליח לעשות כן.

בית-המשפט פירש לא אחת מהי אותה "שקידה סבירה", וקבע כי על בית-המשפט לבחון את הסבריו של הנפגע לגבי אי-סיבת ידיעתו את פרטי הנהג הפוגע. "בחינה זו, חייבת להביא בחשבון את אופיו של משטר האחריות ואת אופיה של תאונת הדרכים כאירוע פתאומי וטראומתי" {רע"א 3909/08 קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' שרה קורן, פ"ד סג(2), 867 (2009)}.

כלומר כאשר הנפגע מצביע על סיבה הגיונית וסבירה לכך, שלא הצליח לאתר את זהות הנהג הפוגע, הכף תיטה לטובת זכאותו לפיצויים מ"קרנית". כאשר בית-המשפט בוחן האם הנפגע פעל ב"שקידה סבירה" הוא נותן משקל לנסיבות הסובייקטיביות של הנפגע, אשר עבר אירוע טראומתי.

התביעה שתוגש לבית-המשפט נגד "קרנית" תתנהל כמו תביעה מול חברת ביטוח רגילה, כלומר הנפגע יצטרך להוכיח את גובה הנזק שנגרם לו בעקבות אותה תאונת דרכים מסוג "פגע וברח", והפיצוי שייפסק ייגזר בהתאם למצבו הרפואי.

זאת ועוד, בשנת 2011 בעקבות הפסיקה ב - ע"פ 2247/10 {שלום ימיני נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (12.01.11)} וב- בש"פ 7128/10 {טל מור נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (17.10.10)} הגישו חברי הכנסת זאב בילסקי, דב חנין, זבולון אורלב, אריה ביבי וציפי חוטובלי הצעת תיקון לחוק זכויות נפגעי עבירה המעגן את מעמד נפגעי עבירת הפקרה לאחר תאונה בדיונים על הסדרי טיעון עם העבריינים‏. ביולי 2011 החליטה הממשלה לתמוך בתיקון זה לחוק‏. התיקון לחוק אושר בקריאה שניה ושלישית בדצמבר 2011.‏

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

מהן הזכויות של נפגעי עבירת ההפקרה