דיני פטנטים ומדגמים
הפרקים שבספר:
- דיני פטנטים ומדגמים - מבוא
- פרשנותו של הפטנט
- נטל ההוכחה
- בדיקת תוקפו של פטנט
- תנאים לכך שאמצאה תהא כשירת פטנט
- הפרת הפטנט
- הייבוא המקביל וזכות הפטנט
- פקודת הפטנטים והמדגמים
- פקודת הפטנטים והמדגמים - פירוש
- פטנטים ומדגמים - מבוא
- עילות תביעה - פטנטים ומדגמים - גניבת עין
- עשיית עושר ולא במשפט
- דילול של מוניטין
- עילה על-פי חוק הפרטיות
- עילות מכוח עוולות בנזיקין ודינים אחרים
- גניבת עין - סעיף 1 לחוק עוולות מסחריות
- תיאור כוזב - סעיף 2 לחוק עוולות מסחריות
- התערבות לא הוגנת - סעיף 3 לחוק עוולות מסחריות
- המעוול והנפגע - סעיף 4 לחוק עוולות מסחריות
- סוד מסחרי - סעיף 5 לחוק עוולות מסחריות
- גזל סוד מסחרי - סעיף 6 לחוק עוולות מסחריות
- סייגים לאחריות - סעיף 7 לחוק עוולות מסחריות
- רכישה בתום-לב ובתמורה - סעיף 8 לחוק עוולות מסחריות
- דמיון מהותי - סעיף 9 לחוק עוולות מסחריות
- חזקת שימוש - סעיף 10 לחוק עוולות מסחריות
- עוולה בנזיקין - סעיף 11 לחוק עוולות מסחריות
- תחולת סעדים - סעיף 12 לחוק עוולות מסחריות
- פיצויים בלא הוכחת נזקים - סעיף 13 לחוק עוולות מסחריות
- עיון מחדש בצו מניעה - סעיף 14 לחוק עוולות מסחריות
- כונס נכסים וצו במעמד צד אחד - סעיפים 17-16 לחוק עוולות מסחריות
- רובות ועירבון - סעיפים 19-18 לחוק עוולות מסחריות
- זכויות צד שלישי - סעיף 20 לחוק עוולות מסחריות
- שמדת נכסים - סעיף 21 לחוק עוולות מסחריות
- סמכות בית-הדין לעבודה - סעיף 22 לחוק עוולות מסחריות
- אי-גילוי סוד מסחרי - סעיף 23 לחוק עוולות מסחריות
- שמירת דינים - סעיף 24 לחוק עוולות מסחריות
- תקנות עוולות מסחריות - תקנות 23-1 לתקנות עוולות מסחריות
- סמכות עניינית - סעיף 40 לחוק בתי-המשפט
- סעדים קבועים
תנאים לכך שאמצאה תהא כשירת פטנט
כדי שאמצאה תהא כשירת פטנט, עליה לעמוד בארבעת הפרמטרים הבאים: 1. חדשה; 2. מועילה; 3. ניתנת לשימוש תעשייתי; 4. יש בה התקדמות המצאתית. שני הפרמטרים המרכזיים הם החדשנות וההתקדמות ההמצאתית, ובחינת חדשנות האמצאה מבוארת בסעיף 4 לחוק הפטנטים, התשכ"ז-1967."4. אמצאה חדשה - מהי?
אמצאה נחשבת לחדשה, אם לא נתפרסמה בפומבי, בין בישראל ובין מחוצה לה, לפני תאריך הבקשה:
(1) על-ידי תיאור, בכתב או במראה או בקול או בדרך אחרת, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי פרטי התיאור;
(2) על-ידי ניצול או הצגה, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי הפרטים שנודעו בדרך זו."
מקום בו האמצאה נתפרסמה קודם בקשת רישום הפטנט, והיתה נחלת הציבור עוד לפני תאריך הבקשה, הרי שאין בידיו של מבקש הפטנט להקנות לציבור הרחב כל ידע חדש שיהווה "תמורה ראויה" עבור קניית זכות ניצול בלעדית באמצאה.
מבקש הפטנט אינו נדרש רק לחדשנות אלא גם להצגת תרומה ממשית לתחום הרלוונטי לעניין. כימות התרומה ובדיקתה הוגדרו בסעיף 5 לחוק לפיו התקדמות המצאתית היא כזו "שאינה נראית כעניין המובן מאליו לבעל מקצוע ממוצע על-סמך הידיעות שכבר נתפרסמו לפני תאריך הבקשה, בדרכים האמורות בסעיף 4".
בפסיקה נקבע כי המבחן הוא של "ניצוץ המצאתי" והוצעו מספר מבחני עזר לבחינת ההתקדמות ההמצאתית, כגון: מבחן "החסר המתמשך", המתייחס לתקופה שלפני הפטנט, ובוחן אם האמצאה הציגה פתרון לבעיה שלא נמצא לה מענה זמן רב; מבחן "ההצלחה המסחרית", המתייחס לתקופה שלאחר הפטנט ובוחן כיצד התקבלה האמצאה בשוק, בהתחשב ביתרונותיה של האמצאה גופה להבדיל מהצלחה מסחרית הנובעת מכוחות השוק ומסיבות החיצוניות לאמצאה; מבחן "התגובה" או "ההפתעה", שעניינו בתגובה שעוררה האמצאה בזמן אמת בקהיליית אנשי המקצוע בתחום הרלוונטי; ומבחן "העתקת ההמצאה", לפיו עצם העתקת האמצאה על-ידי מתחרים עשוי ללמד על ההתקדמות ההמצאתית. מבחנים אלו אינם קונקלוסיביים ויש לראות בהם אינדיקציות המסייעות להכרעה בדבר קיומה של התקדמות המצאתית. "בעל מקצוע ממוצע" הוגדר בפסיקה כבעל מיומנות מקצועית בתחום הרלוונטי מחד גיסא, אולם נעדר דמיון ויכולת המצאתית מאידך גיסא {ראו עניין היוז, 112-111; ע"א 4867/92 סניטובסקי נ' תעמס בע"מ, פ"ד נ(2), 509, 521 (1996) (1996); עניין אוניפארם). אפשרות אחרת היא שימוש ב"יועץ מדעי מקצועי" לפי סעיף 189 לחוק הפטנטים (רע"א 4943/05 מטק בע"מ נ' אורבוטק בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (30.05.05)}.

