פיצויים לנפגעי תאונות דרכים בעין המשפט - הלכה ומעשה
הפרקים שבספר:
חוק הפיצויים וחוק הביטוח הלאומי
תאונת דרכים, כמשמעותה בחוק הפיצויים עשויה להיחשב גם כתאונת עבודה לעניין חוק הביטוח הלאומי[309], למשל במקרים בהם התאונה נגרמה כאשר הנפגע היה בדרכו למקום עבודתו.עובדת היות התאונה גם תאונת עבודה, אינה שוללת את תחולת חוק הפיצויים. עם זאת, יש לעובדה זו נפקות לצורך קביעת הפיצויים ושיעורם. ראשית, במקום בו מקבל הנפגע תגמולים מן המוסד לביטוח לאומי, בשל פגיעתו זו, ינוכה סכום התגמולים משיעור הפיצויים הנתבע לפי חוק הפיצויים. שנית, מקום בו מוגשת התביעה כנגד המעביד, עשוי הנפגע לאבד את זכותו הקבועה בחוק באשר לקבלת מקצת מסכום הפיצויים, גם כאשר תגמולי הביטוח הלאומי קוזזו בפיצוי.
בנוסף, לפי סעיף 330 לחוק הביטוח הלאומי, כאשר התאונה היא תאונת עבודה, אך אינה מופנית כלפי המעביד, עשויות לחול על חישוב הפיצויים מקצת מן ההוראות המפחיתות את סכום הפיצוי.
סעיף 330 הנ"ל קובע כדלקמן:
"330. חלוקת פיצויים מצד שלישי
(א) הגיש הזכאי לגמלה תביעה לפיצויים נגד צד שלישי ותביעה זו התבררה יחד עם תביעת המוסד לפי סעיף 328(א). לא יהיה המוסד זכאי לסכום העולה על 75% מסך כל הפיצויים המגיעים מהצד השלישי למוסד ולזכאי לגמלה כאחד (בסעיף זה – סך כל הפיצויים), והזכאי לגמלה יהיה זכאי ליתרה.
(ב) הוגשה תביעת המוסד לפי סעיף 328(א) ובאותה שעה לא הוגשה תביעת הזכאי לגמלה לפיצויים נגד הצד השלישי, יודיע המוסד לזכאי לגמלה על הגשת תביעתו כאמור; לא עשה כן והתבררה התביעה בלי שהזכאי לגמלה היה בעל דין בה, והמוסד גבה בעקבות פסק-דין שניתן בתביעה סכום העודף על 75% מסך כל הפיצויים, ישלם המוסד לזכאי לגמלה את הסכום העודף.
(ג) הגיש הזכאי לגמלה תביעה לפיצויים נגד הצד השלישי, ובאותה שעה לא הוגשה תביעת המוסד לפי סעיף 328(א), והזכאי לגמלה הודיע למוסד על הגשת תביעתו, יהא הזכאי לגמלה זכאי לפחות ל- 25% מסך כל הפיצויים שנפסקו באותה תביעה.
(ד) הודעה כאמור בסעיפים-קטנים (ב) ו-(ג) תישלח בדואר רשום, תוך זמן סביר שיאפשר דיון מאוחד בתביעות המוסד והזכאי לגמלה."
סעיף 330 הנ"ל בא לפתור מצב, בו כתוצאה מניכוי התגמולים שמעניק המוסד לביטוח לאומי לנפגע, עשוי הנפגע להיוותר עם סכום כסף מזערי, במקרה הטוב, ובמקרה הפחות טוב, להישאר ללא פיצוי כספי כלל, בשל העובדה שתגמולי המוסד לביטוח לאומי "בלעו" את כל הפיצוי.
הסעיף קובע, אם כן, כי המוסד לא יהא זכאי לסכום העולה על 75% מסך הפיצוי המשתלם לנפגע, כך שהנפגע יקבל לידיו פיצוי שלא יפחת מ-25% מסך כל הפיצויים.
מכאן, שיכול להיווצר מצב בו הנפגע מקבל פיצוי בשיעור של 125%, וזאת בתנאי שהמזיק שילם מעל ל-75% מהפיצויים. בכל אופן, המוסד לביטוח לאומי, אינו זכאי להחזר של יותר מ- 75% מהפיצויים שנגבים בפועל מהמזיק.
סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי, קובע את עצם זכותו של המוסד לביטוח לאומי, לחזור למזיק בתביעת שיפוי, בגין התגמולים המשתלמים לנפגע:
"328. זכות לתביעה
(א) היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי לשלם פיצויים לאותו זכאי לפי פקודת הנזיקין, או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, רשאי המוסד או מעביד שאושר לכך לפי סעיף 343 לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגמלה ששילמו או שהם עתידים לשלמה. החזיר מעביד למוסד את הסכום ששילם המוסד לפי הוראות סעיף 94, או שילם מעביד לעובד דמי פגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה לפי הוראות אותו סעיף רשאי המוסד או המעביד, לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי בעד הסכום שהוחזר למוסד, או ששולם לעובד בידי המעביד כאמור.
(ב) הזכאי לגמלה לפי חוק זה חייב להושיט כל עזרה ולנקוט כל פעולה סבירה כדי לסייע למוסד במימוש זכותו לפי סימן זה, ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע בזכויות המוסד לפי סימן זה או למנוע בעד מימושה: עבר הזכאי לגמלה על איסור לפי סימן זה, או לא עשה את המוטל עליו לפיו, רשאי המוסד לשלול ממנו את הזכות לגמלה, כולה או מקצתה."
הסעיף הנ"ל קובע, כי בשעה שהשתלמו תגמולים לנפגע, זכאי המוסד לביטוח לאומי, לחזור למזיק בכדי להיפרע את אשר שילם לנפגע.
כב' השופט (כתוארו אז) א' ברק[310] מתייחס לקבוע בסעיף הנ"ל, באומרו:
"הוראה חקוקה זו קובעת, כי למוסד עומדת הזכות כלפי הניזוק לתבוע פיצוי בגין הגמלה, אשר שולמה על ידיו או שהוא עתיד לשלמה. באה הפסיקה והוסיפה, בדרך הפרשנות השיפוטית, כי משהוענקה זכות זו למוסד, שוב אין הניזוק יכול להפעיל את זכותו שלו – אשר בנעליה נכנס המוסד – שאם לא כן ילקה המזיק פעמיים. על-כן מפחיתים מסכום הפיצויים, לו זכאי הניזוק כלפי המזיק, אותו סכום, אשר המוסד זכאי לו על-פי הוראות סעיף 150 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), מאת המזיק..."
סעיף 82(ג) לפקודת הנזיקין קובע[311], שבנסיבות בהן המדובר בתביעה המופנית כלפי מעביד, מעבידו של המזיק אינו נחשב "צד שלישי", ומקום בו מוגשת תביעת פיצויים נגדו, אין למוסד לביטוח לאומי זכות שיפוי כלפיו מכוח סעיף 328 הנ"ל, ומכאן שלא קמה לנפגע הזכאות לקבל 25% מסכום הפיצויים.
סעיף 82 לפקודת הנזיקין קובע לאמור:
82. פיצויים וגימלאות מביטוח לאומי
(א) ...
(ב) ...
(ג) בנסיבות האמורות בסעיף-קטן (א) לא יראו, לעניין סעיף 70 לחוק, את המעביד כצד שלישי שזכויות כלפיו מועברות למוסד לביטוח לאומי."
סעיף 82 הנ"ל מגדיר "מעביד" כ "חייב לפי החוק בתשלום דמי הביטוח בעד המבוטח, לרבות מי שהמעביד אחראי למעשהו לפי סעיף 13 לפקודה זו".
כב' השופט א' ריבלין מבהיר כי הטעם לכך הוא שהמעביד, המשלם דמי ביטוח למוסד לביטח לאומי, בגין עובדו, נושא בעקיפין במקצת העוול של זכאות העובד – הניזוק לגמלאות המשתלמות על-ידי המוסד לביטוח לאומי, ועל-כן ראוי הוא לפטור מתביעת שיפוי של המוסד לביטוח לאומי.
התוצאה, אם כך, תהא כי בנסיבות בהן מוגשת תביעת פיצויים של עובד שנפגע כנגד מעבידו, יסתפק הנפגע "רק" ב-100% מסכום הפיצויים, ולא יהא זכאי ל-125% מן הפיצויים להם היה זכאי, מהמזיק ומן המוסד לביטוח לאומי גם יחד – אילו היה המזיק "צד שלישי" כמשמעותו בסעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי.
כאשר עובד נפגע ממעשה של המעביד ושל אדם נוסף, למשל, בנסיבות בהן התרחשה תאונה מעורבת בין מספר כלי רכב, וביניהם גם רכבו של המעביד, נשאלת השאלה כלפי מי יפנה הנפגע את תביעתו?
בסיטואציה כזו המדובר במעוולים במשותף, ולפיכך אחריותם היא ביחד ולחוד. בנסיבות אלו, המוסד לביטוח לאומי רשאי לחזור למעוולים האחרים ולתבוע מהם את חלקם בנזק. המעוולים הללו לא יהיו רשאים לתבוע את המעביד בתביעת שיפוי, שכן יש לראות במעביד כמי ששילם את הפיצויים באמצעות המוסד לביטוח לאומי, שנכנס בנעליו.
בסיטואציות דוגמת אלו דן סעיף 331 לחוק הביטוח הלאומי, הקובע בעניין זה, כדלקמן:
"133. אין המעביד חב לצד שלישי
היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש גם עילה לחייב את המעביד, נוסף לצד שלישי, לשלם פיצויים לזכאי לגמלה לפי פקודת הנזיקין, לא יהיה הצד השלישי זכאי לתבוע מהמעביד להשתתף בתשלום הפיצויים שהצד השלישי חייב בו לפי סעיף 328(א), על-אף הוראות סעיף 84 לפקודה האמורה, וסכום הפיצויים האמור יוקטן בסך שבו היה המעביד חייב כהשתתפות בתשלום הפיצויים אילולא הוראות סעיף זה."
__________
[309] חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן: חוק הביטוח הלאומי).
[310] ע"א 709/80 יוסף פרלמן ו-2 אח' נ' בנימין לוזון, פ"ד לו(4) 273.
[311] סעיף 4(א) לחוק הפיצויים מחיל את הוראות סעיף 82 לפקודת הנזיקין, על תביעות לפי חוק הפיצויים.