סדר הדיון

תקנה 13 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976 קובעת כדלקמן:

"13. סדר הדיון (תיקונים: התשס"ו, התשס"ט)
(א) בית-המשפט יקבע את סדר הבאת ראיות וטענות הצדדים בדרך שנראית לו.
(ב) הוראות תקנות 7ג, 215ה, 215ו, לתקנות סדר הדין האזרחי, יחולו בבית-המשפט, בשינויים המחויבים, לפי העניין, ואולם כתב בי-דין אלקטרוני המוגש לבית-המשפט, ניתן להגשה בלא חתימה, ובלבד שצויינו בסופו שמו ומספר זהותו של מגישו, למעט תצהיר שלגביו תחול הוראת תקנה 215ה(ג) ."

דיני הראיות אינם מחייבים את בית-משפט לתביעות קטנות ולו סדרי דין משלו {בר"ע 711/03 מ.ש. זגורי חברה לבניין ופיתוח בע"מ נ' שלמה שי, פורסם באתר האינטרנט נבו (2004)}.

הרציונל שביסוד תקנה זו הינו שהצדדים אינם מיוצגים בהליך שכזה - אלא ברשותו של בית-משפט {סעיף 63 לחוק בתי-המשפט} - והקפדת יתר עלולה להחטיא את המטרה.

ברם, אותו רציונל דורש שמירה על כללים שמטרתם לשקף את האופי הלא מקצועי של המתדיין הרגיל בבית-משפט מיוחד זה {בר"ע 710/04 משה ושולמית הר-שמש נ' סאלם אלטורי, פורסם באתר האינטרנט נבו (2005)}.

בית-משפט לתביעות קטנות רשאי לסטות מסדרי הדין על-פי שיקול-דעתו; מטרתן של הוראות אלו נועדה לשמור על כללי הצדק ולא להתרחק מהם {בר"ע 710/02 מאיר הררה נ' משעלי שמעון, פורסם באתר האינטרנט נבו (2002)}.

בית-המשפט לתביעות קטנות אינו כפוף לדיני הראיות ולסדרי הדין הרגילים {ת"ק 51866-10-10 אמיר אליאב נ' החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.

מכיוון שהפרוצידורה וכללי הראיות בתביעות קטנות הם גמישים, הותרה במהלך הדיון, הצגת ראיות שלא היו מתקבלות בתביעה רגילה {ת"ק 15311-03-13 כהן נ' כהן ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (2013)}.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

סדר הדיון