שאלות ותשובות בהוצאה לפועל
הפרקים שבספר:
- בעלי תפקידים
- בקשת ביצוע (סעיפים 6 עד 7ג לחוק)
- נקיטת הליכים (סעיפים 8 עד 18 לחוק)
- טענת "פרעתי" (סעיף 19 לחוק)
- גביית יתר (סעיף 20 לחוק)
- הוצאה לפועל במסלול מקוצר
- עיקול מיטלטלין
- עיקול מקרקעין
- עיקול בידי צד שלישי
- כינוס נכסים
- מסירת נכס (סעיף 61 לחוק)
- מסירת קטין (סעיף 62 לחוק)
- עשיית מעשה (סעיף 63 לחוק)
- פינוי מקרקעין (סעיף 64 לחוק)
- טענות צד שלישי (סעיף 65 לחוק)
- הטלת הגבלות על חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו
- חקירת יכולת ותשלום החוב לשיעורים
- חייב מוגבל באמצעים
- צווי הבאה וצווי מאסר
- ביצוע צווי הבאה וצווי מאסר
- מהותה של חסינות
- איחוד תיקים
- חיוב שדינו כפסק-דין (סעיף 81 לחוק)
- מימוש משכנתה (סעיף 81ב1 לחוק)
- המצאת אזהרה
- התנגדות לביצוע שטר
- הסמכות המקומית והעניינית לדון בהתנגדות לביצוע שטר והדיון בה
- החובה לצרף את העתק הבקשה לביצוע והשיקים להתנגדות
- עיכוב ביצוע
- עקרונות יסוד בהליך "סדר דין מקוצר"
- שטר לביטחון
- אין חבות בלי חתימה, חתימה שזוייפה או שנחתמה שלא ברשות וחתימה בתוקף הרשאה
- אוחז כשורה
- הודעת-חילול, דין היעדר הודעה וחבותם של הצדדים
- שינוי השטר
- זקיפת הכנסות הביצוע (סעיף 75 לחוק)
- ריבוי הליכים ופסקי-דין ועודף שבידי רשם ההוצאה לפועל (סעיפים 76 ו- 77 לחוק)
- מות החייב (סעיף 78 לחוק)
- ביצוע הליכים וצווים (סעיף 79 לחוק)
- ערר וערעור (סעיף 80 לחוק)
- תיקון טעות (תקנה 123א לתקנות)
- הארכת מועדים ופגרה
- ביצוע תביעה על סכום קצוב (סעיף 81א1 לחוק)
הטלת הגבלות על חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו
שאלה: מה תפקידו של פרק ו'1 לחוק ההוצאה לפועל שנכנס לתוקפו בתיקון מס' 29 לחוק ההוצאה לפועל?תשובה: פרק ו'1 לחוק ההוצאה לפועל בא לתת מענה לתופעה של השתמטות מתשלום חובות.
שאלה: מהי סמכותו של רשם ההוצאה לפועל על-פי פרק ו'1 לחוק ההוצאה לפועל?
תשובה: על-פי פרק זה בסמכותו של רשם ההוצאה לפועל להטיל, ביוזמתו או לבקשת הזוכה אחת או יותר מן ההגבלות המנויות בפרק ו'1 לחוק ההוצאה לפועל.
שאלה: מהן אותן הגבלות שבסמכותו של רשם ההוצאה לפועל להטיל על חייב המסרב לשלם את חובו?
תשובה: 1. הגבלת החייב מקבל דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי חוק הדרכונים; מהחזיק דרכון או מלהאריך את תוקפו ובלבד שיהיה תקף לצורך שיבה לישראל. רשם ההוצאה לפועל רשאי להימנע מהטלת הגבלה זו אם שוכנע שהיציאה מישראל דרושה לחייב מטעמי בריאות שלו או של בן משפחה התלוי בו {ראה סעיף 66א(1) לחוק ההוצאה לפועל}.
2. עיכוב ביציאתו של החייב מן הארץ ובשים לב כי עיכוב יציאתו מן הארץ לא תוטל אם רשם ההוצאה לפועל שוכנע כי היציאה מישראל דרושה מטעמי בריאות של החייב או של בן משפחה התלוי בו {ראה סעיף 66א(2) לחוק ההוצאה לפועל}.
3. הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981 }ראה סעיף 66א(3) לחוק ההוצאה לפועל}.
4. הגבלת החייב מעשות שימוש בכרטיס חיוב כמשמעותו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986. הודעה על ההגבלה תינתן למנפיק ויראו בהודעה זו כמועד סיום החוזה בין המנפיק לחייב {ראה סעיף 66א(4)(א) לחוק ההוצאה לפועל}. יחד עם זאת לא יראו ההגבלה כאמור כסיום חוזה לעניין הוראות בחוזה שלפיהן הלקוח-החייב חייב בתשלום כלשהו בשל עצם קיצורה של תקופת השימוש בכרטיס החיוב כגון חיוב החייב בתשלום בעבור מתנות מותנות שימוש שקיבל מהנפיק {ראה סעיף 66א(4)(ב) לחוק ההוצאה לפועל}.
5. הגבלת החייב מייסד תאגיד או מהיות בעל עניין בתאגיד, במישרין או בעקיפין לרבות יחד עם אחר או באמצעות אחר. במקרה והחייב השתתף בייסוד תאגיד או היה בעל עניין בתאגיד – מתן הוראות לעניין הפסקת כהונתו או חברותו בתאגיד. נדגיש כי אין בהוראות אלה או בהפרתן כדי לגרוע מתוקפה של התאגדות או פעולה משפטית של תאגיד שבו היה החייב מייסד או בעניין עניין כאמור.
6. הגבלת החייב מקבל, מהחזיק או מחדש רישיון נהיגה. רשם ההוצאה לפועל רשאי שלא להטיל מגבלה זו אם שוכנע כי הטלתה עלולה לפגוע פגיעה ממשית בעיסוקו או עקב נכותו של החייב וביכולתו לשלם את החוב או שרישיון הנהיגה חיוני לחייב עקב נכותו או עקב נכות בן משפחה התלוי בו. מי שהוטלה עליו הגבלה מהחזיק רישיון נהיגה יראו אותו כמי שרישיון הנהיגה שלו פקע מחמת אי תשלום אגרה.
שאלה: מהם התנאים להטלת ההגבלות הקובעות בסעיף 66א לחוק ההוצאה לפועל?
תשובה: ההגבלות לפי סעיף 66א לחוק ההוצאה לפועל לא יוטלו אלא בהתקיים אחד מן התנאים להלן.
1. הוכח לרשם ההוצאה לפועל כי החייב בעל יכולת לפרוע חובו אולם החייב משתמט מתשלום החוב ולא ניתן על-ידי החייב כל הסבר סביר לאי תשלום החוב ובלבד שהחוב או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 500 ₪ {סעיף 66ב(א)(1) לחוק ההוצאה לפועל}.
2. החוב המדובר הינו חוב מזונות ולמעט חוב מזונות כשהזוכה הינו המוסד לביטוח לאומי {סעיף 66ב(א)(2) לחוק ההוצהא לפועל}.
3. החייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו כאמור בסעיפים 7ג, 67(ד), 69יא(ד) או 69יג(ד) לחוק ההוצאה לפועל ובלבד שהתריים אחד מאלה: חלפו שישה חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה והחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 2,500 ₪; חלפה שנה ממועד המצאת האזהרה לחייב המצאה מלאה והחוב הפסוק או החובות המפסוקים במצטבר עולים על 500 ₪ {סעיף 66ב(א)(3) לחוק ההוצאה לפועל}.
שאלה: אימתי תיכנס לתוקפה ההגבלה?
תשובה: ההגבלות כאמור לעיל לא ייכנסו לתוקפן, אלא לאחר שמנהל לשכת ההוצאה לפועל שלח התראה לחייב וכי עברו 30 ימים מיום קבלת ההתראה על-ידי החייב. בהתראה יצויין כי על החייב לפרוע את החוב או להגיע לחקירת יכולת תקבע את יכולתו לשלם את החוב הפסוק נגדו. נעיר כי במקרה ורשם ההוצאה לפועל הטיל את ההגבלה במעמד החייב כאמור בסעיף 66ב(א)(1) לחוק ההוצאה לפועל, לא תישלח לחייב התראה וההגבלה תיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הטלת ההגבלה אלא אם כן החייב ייפרע את החוב או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל {ראה סעיף 66ג(ג) לחוק ההוצאה לפועל}.
שאלה: אימתי תבוטל ההגבלה?
תשובה: סעיף 66ד לחוק ההוצאה לפועל מסדיר את אופן ביטל ההגבלה לפיה ההגבלות שהוטלו על החייב יבוטלו, בין היתר, כאשר החייב פרע את החוב או כאשר החייב עומד בצו תשלומים שנקבע לו או כאשר החייב עומד בהסדר התשלומים שנקבע בינו לבין הזוכה.
שאלה: כיצד על לשכת ההוצאה לפועל לנהוג כאשר ההגבלה על החייב בוטלה?
תשובה: סעיף 66ד(ד) לחוק ההוצאה לפועל קובע כי כאשר בוטלה הגבלה על החייב, על לשכת ההוצאה לפועל להמציא מיד, ולא יאוחר מתום 24 שעות מעת ביטול ההגבלה, הודעה על ביטול ההגבלה לגורמים הנוגעים בדבר לפי העניין וכן תשלח הודעה על כך הן לחייב והן לזוכה.

