דיני הפצה - הפצה בלעדית - דין ופסיקה
הפרקים שבספר:
- חוזה הפצה - יצירתו - מבוא
- חוזה הפצה בכתב
- חוזה הפצה בעל-פה
- תחום טריטוריאלי של מפיץ
- חוזה להפצה בלעדית - מבוא
- קנייניותה של זכות להפצה בלעדית
- הפסקת חוזה הפצה בלעדית
- עבירותה של זכות הפצה בלעדית
- מעמדו של סוכן מול מעמדו של מפיץ
- עילות תביעה - דיני חוזים - הפרה ותרופות - מבוא
- אכיפת חוזה הפצה
- ביטולו של חוזה ההפצה
- פיצויים
- הגדרת מוניטין
- קנייניות המוניטין
- עילת תביעה בעילת "עשיית עושר ולא במשפט"
- עילות בנזיקין (גרם הפרת חוזה)
- העוולה - יישום והלכה
- עילות בנזיקין (גניבת-עין) - מבוא
- גניבת-עין - יסודות העוולה
- הבעלות במוניטין
- הערך המוגן בעוולת גניבת העין נועד לפרוש על אדם את הגנת החוק מפני פגיעה בזכות שרכש במוניטין של עסקו
- יש להוכיח כי הצרכן קושר בין המוצר לעוסק
- עילות בנזיקין (גזל) - כללי
- עילות בנזיקין (גזל) - המפיץ והיצרן
- מתן חשבונות - עריכת חקירה או חשבון - גילוי מסמכים -מבוא
- מתן חשבונות - עריכת חקירה או חשבון - גילוי מסמכים -יחסי יצרן-מפיץ
- גילוי מסמכים
- הגבלים עסקיים ותניית אי-תחרות
- חוק ההגבלים העסקיים
- הגבלת עיסוק - יחסי מפיץ-יצרן
- צו מניעה זמני וקבוע
- סדרי דין וראיות - המצאת כתבי בית-דין
- סמכות מקומית ועניינית - העברת דיון
- הוכחת דין זר
- בוררות
עילות בנזיקין (גניבת-עין) - מבוא
התביעות על בסיס עוולה זו בהן מעורב מפיץ אינן עוסקות במערכה המשפטית בין המפיץ והיצרן אלא יותר בשימור מעמדו של המפיץ מול מפיצים או מתחרים אחרים או "מזיקים". מצאנו לנכון לדון דווקא בעוולה זו שכן על-ידי המערכה המשפטית שיש ותתנהל נגד מפיץ אחר למעשה משמר המפיץ את ה"מוניטין" הגם, שכפי שלמדנו, איננו קניינו אלא קניין היצרן.המנדט הבריטי הוריש למשפט הישראלי את עוולת גניבת העין האנגלית באמצעות סעיף חקיקה - סעיף 33 לפקודת הנזיקין האזרחיים (1944)). סעיף זה הפך לסעיף 59 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) (בה כונתה "גניבת-עין" תחת התרגום הקודם "ימרנות"). בשנת תשנ"ט הוחלף הסעיף האחרון על-ידי סעיף 1 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק עוולות מסחריות"). באף אחד משלושת הסעיפים, המילה "מוניטין" או "goodwill" אינה מופיעה. ואולם, הלכה פסוקה היא, אף בישראל - הן מאז חקיקת חוק עוולות מסחריות והן לפני כן - כי הזכות המוגנת על-ידי עוולת גניבת העין הינה מוניטין:
"יעודה של עוולת גניבת-עין - מהו? יעודה הוא להגן על מוניטין שרכש אדם בעסק..."
{ע"א 5792/99 תקשורת וחינוך דתי-יהודי משפחה (1997) בע"מ - עיתון משפחה נ' אס.בי.סי. פרסום, שיווק וקידום מכירות בע"מ - עיתון "משפחה טובה", פ"ד נה(3), 933 (2001); ע"א 634/89 ריין נ' Fuji Electronics Mfg. Co, פ"ד מה(4), 837 (1991)}.
אף בישראל, בכל הנוגע למניעת גניבת-עין, הזכות למוניטין הינה זכות קניין {בר"ע 253/72 ג'והן ווקר ובניו בע"מ נ' נשיונל דיסטילרס בע"מ, פ"ד כז(1), 361 (1973) לעניין הגבולות להגנה על מוניטין מחוץ להקשר של גניבת-עין ראו את פסק-הדין מאיר העיניים של השופט ו' זילר ב- ת"א (מחוזי יר') 924/89 יונייטד ספורט 1984 בע"מ נ' שירז ספורט בע"מ, פ"מ התש"ן(ב), 397 (1989); ראו גם יעקב ו-חנה קלדרון חיקויים מסחריים בישראל §§ 3.011 - 3.020 (תשנ"ז)}. אף בישראל, מהות המושג "מוניטין" הינה כוח משיכת לקוחות. {פרשת ריין, בפסקה 8 לפסק-דינו של הנשיא שמגר; ראו והשוו קלדרון, בפסקה 3.005-3.001}.
בישראל, על-אף נטיה (בעיקר בפסיקה של בתי-המשפט המחוזיים) לדבר בקשר לגניבת-עין גם על זכות בסימן המסחר עצמו {ראו קלדרון פסקה 2.008 והאסמכתאות שם}, הזכות שעליה מגינה העוולה - שתוך הגנה עליה לעיתים אמנם מצווה בית-משפט בעניין שימוש בסימן מסחר - הינה הזכות במוניטין שהושג באמצעות הסימן {ראו פרשת ג'והן ווקר ובניו בע"מ המפנה ל- A.G. Spalding & Bros הנזכר; עיינו גם ב- ע"א 18/86 מפעלי זכוכית ישראליים פניציה נ' Les Verreies de Saint Gobain, פ"ד מה(2), 224 (1991), פסקה 2 לפסק-הדין של השופטת נתניהו; בג"ץ 296/85 סיאה סיאק האו (אנתוני) נ' רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, פ"ד מ(4), 770 (1986), פסקה 14 ו- קלדרון, בפסקה 3.113}.