משמורת ילדים בבית-משפט לענייני משפחה ובבית-הדין הרבני
הפרקים שבספר:
- מבוא
- תפקידיהם של ההורים
- הסכם בין הורים החיים בנפרד וסמכותו של בית-המשפט באין הסכמה
- חזקת הגיל הרך בבית-משפט לענייני משפחה ובבית-הדין הרבני
- עיקרון "טובת הילד" בבית-משפט לענייני משפחה ובבית-הדין הרבני
- רצון הילד
- שינוי נסיבות
- משמורת ילדים ומסוגלות הורית
- הכרעת בית-המשפט וסמכותו הכללית להורות על אמצעי שמירה
- משמורת משותפת
- הגשת תסקיר על-ידי פקיד הסעד בתביעות למשמורת
- סדרי דין בתביעות משמורת
- משמורת ילדים וכריכתה בתביעת הגירושין
- הלכות בית-המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני
שינוי נסיבות
סעיף 74 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 קובע כדלקמן:"74. שינוי החלטות
בית-המשפט רשאי לשנות או לבטל החלטותיו לפי חוק זה אם נשתנו הנסיבות או נתגלו עובדות נוספות לאחר שנתן החלטתו."
סעיף 74 לחוק הכשרות המשפטית קובע, כי ניתן לפנות לבית-המשפט לאחר שנתן את החלטתו, ובתנאי שהנסיבות השתנו או נתגלו עובדות חדשות, וזאת במטרה כי בית-המשפט יבדוק את החלטתו בשנית וישנה או יבטל את החלטתו הראשונה.
מכאן, תביעות משמורת לעולם אינן סופיות, שכן, על-פי סעיף 74 לחוק הכשרות המשפטית, ניתן לשוב לבית-המשפט על-מנת שזה יכריע במחלוקת ובתנאי שהנסיבות השתנו או נתגלו עובדות חדשות – אשר לא היו ידועות לבית-המשפט בעת מתן ההחלטה.
ב- המ' 216/71 {מרים (מוניקה) קליין נ' וולטר פאול קליין, פ"ד כה(1), 501} קבע כב' השופט קיסטר כי בקשה לפי סעיף 74 לחוק הכשרות, רשאי להגיש כל הורה ואין צורך לשם-כך באפוטרופוס אחר.
במקרה ומוכח לבית-המשפט כי המשמורת גורמת נזק לקטין או "ארעה התפתחות אצל הקטין או אצל ההורה שמחייבת שינוי", ניתן להיעזר בסעיף 74 לחוק הכשרות, ולפנות לבית-המשפט על-מנת שזה ישנה את ההחלטה {עע"מ (ת"א-יפו) 33/96 פלוני נ' פלונית, תק-מח 97(2), 1567 (1997)}.
ב- ת"א (ת"א) 2529/91 {חביב ובן חור לוי נ' דורית מורלי, תק-מח 92(3), 316 (1992)} קבע כב' השופט דיאמנט:
"19. אין כל נפקא מינה אם פסק-הדין הראשון שקבע את משמורתו של הילד אצל אחד ההורים ניתן בהסכמה או בעקבות התדיינות מלאה ושלמה... וכל אשר על בית-המשפט לבחון בתביעה החדשה הוא, אם חל שינוי המצדיק פתיחתו של העניין מחדש חרף קיומו של פסק-הדין בתביעה הקודמת. מסמכותו של בית-המשפט, הדן בעניין משמורת על קטינים, לשנות את החלטותיו הקודמות, הן מכוח סעיף 74 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"א-1961 והן מכוח ההלכה הפסוקה, אם יש בשינויים שחלו מאז החלטתו הקודמת לחייב שינוי במצב שנוצר על-פי אותה החלטה" {ראה גם ע"א 217/75 לוי נ' נחול, פ"ד כט(2), 309}.
ב- בג"צ 125/49 {אמאדו נ' אמאדו, פ"ד ד(1), 4 (1950)} קבע כב' השופט חשין כי "טובת הילדים כיום היא אמת-המידה שעלינו לנקוט."
במילים אחרות, אמת-המידה היא ביום שבו נדונה הבקשה/תביעה למשמורת. בית-המשפט בודק מה טוב לילד בהווה נכון היום, ולא מה היה לו טוב בעבר שכן, בית-המשפט בודק את השינויים שקרו החל מיום ההחלטה למשמורת ועד ליום הגשת הבקשה/תביעה.
ב- בג"צ 181/81 {מור ואח' נ' בית-הדין הרבני האזורי, חיפה ואח', פ"ד לז(3), 94 (1983)} עברה האם לגור עם ילדיה בקיבוץ חילוני. קיבוץ זה לא שמר על כשרות האוכל. לאור עובדה זו, קבע בית-הדין הרבני כי משמורת הילדים תעבור מן האם לאב, אשר יגדלם באורח דתי. רואים אנו, כי בית-הדין הרבני לא בדק האם נשתנו נסיבות או נתגלו עובדות חדשות – אשר לא היו ידועות לו בעת מתן המשמורת לאב.
ב- ע"א 217/75 {נחום ואלישבע לוי נ' עידה נחול ואח', פ"ד כט(2), 309} נדונה השאלה האם במקרה דנן, השתנו הנסיבות או נתגלו עובדות חדשות כאמור בסעיף 74 לחוק הכשרות. כמו-כן, נראה, אימתי ניתן יהא להשתמש בסעיף 74 לחוק הכשרות. במקרה דנן, קבע כב' השופט ח' כהן:
"אין ספק שיש סמכות בידי בית-המשפט מכוח סעיף 74 הנ"ל לשנות ולבטל את החלטותיו הקודמות, אם נשתנו הנסיבות או נתגלו עובדות נוספות; כשם שאין ספק שבית-המשפט ישתמש בסמכותו זו ככל שטובת הקטין מחייבת...
אין צריך לומר שכשהמדובר הוא במשמרתם של קטינים ובדברים אחרים הנוגעים לאורח-חייהם, כל שינוי בנסיבות וכל עובדה המתגלית יכול ויחייבו שינוי בהסדרים שנעשו על-פי החלטות קודמות של בית-המשפט. גם בלעדי ההוראה המפורשת שבסעיף 74 הייתה ההלכה הפסוקה מימים ימימה שענייני המשמורת והמזונות של קטינים לעולם אינם בגדר מעשי-בית-דין, אלא עם כל שינוי בנסיבות צומחת להם עילת תביעה לשינוי הפסיקה הקודמת.
ואולם חייב בית-המשפט, בטרם ישנה או יבטל החלטותיו הקודמות, להיווכח תחילה שאמנם הצמיח השינוי או הגילוי החדש עילת תביעה חדשה: לאמור, שיש בשינוי או בגילוי כדי ליצור מצב חדש המחייב פעולה שיפוטית חדשה. הסמכות האמורה בסעיף 74 לחוק אינה מוקנית לבית-המשפט כדי שיישב כערכאת ערעור על עצמו: לשם-כך נתונה הסמכות בידי בתי-המשפט שלערעור..."
וכדברי כב' השופט י' כהן באותה פרשה:
"בסעיף 74 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, הוסמך בית-המשפט 'לשנות ולבטל החלטותיו לפי חוק זה, אם נשתנו הנסיבות או נתגלו עובדות נוספות לאחר שנתן החלטתו'. יש לשים-לב לכך, כי בסעיף זה מדובר על "עובדות נוספות" סתם, מבלי שהותנה בו שצריכות להיות אלה דווקא עובדות שלא ניתן היה לגלותן לפני מתן ההחלטה. לפי נוסחו של סעיף זה הסמכות של בית-המשפט היא רחבה מאוד ולדעתי היא כוללת גם מקרה כגון זה, כאשר ניתן אישור להסכם מכירה שנערך בשם קטינים ולאחר מכן ולפני שבוצעה העברת המקרקעין שלגביהם ניתן האישור נתגלו עובדות, שלו היו ידועות לבית-המשפט בעת שדן בבקשה לאשר את ההסכם, ברור בעליל שלא היה נותן את אישורו.
חברי הנכבד השופט קיסטר אמר בפסק-הדין ב- ע"א 2/72, כי משניתן אישורו של בית-המשפט לחוזה הטעון אישור לפי חיקוק, 'הרי דינו של החוזה הוא ככל החוזים ואין בית-המשפט המפקח עליהם רשאי לבטלם בגלל סיבות שמוכר פרטי לא יכול היה לבטלו'. באותו ערעור מדובר היה בחוזה שנעשה על-ידי נאמן בהסדר לפי סעיף 117 לפקודת החברות, שלגביו אין הוראה בחיקוק כדוגמת ההוראה בסעיף 74 הנ"ל. נוכח ההוראה המפורשת שבסעיף 74 ובהתחשב במטרתו של חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, דעתי היא כדעת אב-בית-הדין השופט ח' כהן, שבית-המשפט מוסמך לשנות את החלטתו הקודמת 'אם השינויים והגילויים שלאחר החלטתו הקודמת של בית-המשפט יש בהם כדי לחייב שינוי במצב שנוצר על-פי ההחלטה ההיא'. אני סבור, שבמקרה דנא אכן נתגלו עובדות, כה חשובות, שמצדיקות שינוי ההחלטה הקודמת..."
ב- ע"א 43/72 {חנה הינדה קופלמן נ' יעקב יוסף קופלמן ואח', פ"ד כו(2), 120} קבע כב' השופט י' כהן:
"6. טענתו החלופית של עורך-דין מלחי היא – שהשופט המלומד שגה, כשקבע שרק עם שינוי "התנאים האובייקטיביים" ניתן יהיה לשנות את ההחלטה, וכי בכך פסק בית-המשפט בניגוד לסעיף 74 לחוק לכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962. שבו נאמר שבית-המשפט רשאי לשנות את החלטותיו, 'אם נשתנו הנסיבות או נתגלו עובדות נוספות לאחר שנתן החלטתו'. בא-כוח המשיבים, בעיקרי הטיעון שהגיש לנו, הסכים, כי כל פסק-דין בעניין החזקת קטין ניתן לשינוי עם שינוי הנסיבות. אין אני חושב שהשופט המלומד התכוון בדבריו על "התנאים האובייקטיביים" לקבוע קנה-מידה יותר חמור, מזה שבסעיף 74 לחוק הנ"ל, אולם כדי להפיג את חששו של בא-כוח המערערת, ולאור ההסכמה הנ"ל של בא-כוח המשיבים, אנו קובעים, שפסק-הדין ניתן לשינוי לפי הוראות סעיף 74 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962."