סדר דין מהיר
הפרקים שבספר:
- מבוא
- הגדרות
- תחולת הוראות
- תובענות בסדר דין מקוצר ותובענות ממוכנות (תקנה 214ב1)
- עריכת כתבי טענות (תקנה 214ג)
- כתב תביעה, כתב הגנה וכתב תשובה (תקנה 214ד)
- תביעה שכנגד (תקנה 214ה)
- הודעה לצד שלישי (תקנה 214ו)
- תיקון כתב תביעה (תקנה 214ז)
- גילוי מסמכים מוקדם (תקנה 214ח)
- תצהירי עדות ראשית של העדים (תקנה 214ט)
- קביעת מועד דיון (תקנה 214י)
- ישיבה מקדמית (תקנה 214יא)
- העברה למסלול דיון רגיל (תקנה 214יב)
- בקשות ביניים (תקנה 214יג)
- הדיון בתובענה (תקנה 214יד)
- הגשת עיקרי טיעון וסיכום טענות (תקנה 214טו)
- מתן פסק-דין (תקנה 214טז)
- דיון מהיר בבית-דין לעבודה
תצהירי עדות ראשית של העדים (תקנה 214ט)
תקנה 214ט לתקסד"א קובעות כי:"214ט. תצהירי עדות ראשית של העדים (תיקונים: התשס"א (מס' 5), התשס"ב (מס' 2))
(א) בתובענה בסדר דין מהיר יגישו בעלי הדין תצהירי עדות ראשית של העדים ארבעים וחמישה ימים לאחר שהוגש כתב ההגנה האחרון, אלא-אם-כן קבע בית-המשפט מועד אחר להגשת התצהירים; הוגשה תביעה שכנגד רשאי בית-המשפט להורות כי תצהירי העדות הראשית בתובענה ובתביעה שכנגד יוגשו באותו מועד.
(ב) לתצהירי העדות יצורפו המסמכים שעליהם מסתמך העד בתצהירו; לא היה המסמך מצוי ברשות המצהיר, יציין בתצהיר בידי מי, למיטב ידיעתו, הוא מצוי.
(ג) תצהיר עדות שלא הוגש במועד לא יוגש אלא ברשות בית-המשפט; עד אשר לא הוגש תצהיר עדות ראשית שלו לא יוכל להעיד, אלא ברשות בית-המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו."
לגבי תצהירי עדות ראשית של העדים, חייבים התובע והנתבע להגיש תצהיריהם של העדים עם הגשת כתבי הטענות מטעמם. אם מדובר בעדים שאינם בעלי הדין, על בעלי הדין להגיש תצהירי עדות ראשית של אותם עדים, תוך 45 יום לאחר הגשת כתב ההגנה האחרון. אין להמתין לצורך כך להוראות מיוחדות של בית-המשפט בדיון המקדמי, אם כי רשאי בית-המשפט במהלך הדיון המקדמי, על-פי תקנה 214יא (6) לתקנות, לקבוע מועד להגשת תצהירי עדות ראשית של העדים.44
התקנות דנות בסדר דין ולא בדיני הראיות ואין בהן כדי לפגוע בצורה כלשהי בנטל השכנוע ובחובת הראיה. נטל השכנוע מוטל מאז ומתמיד על "המוציא מחברו" והוא נשאר כעת כפי שהיה. אך יתר-על-כן. מטרת התקנות, היא בין היתר, להביא למצב שיונחו לפני בית-המשפט בדיון (תהיה זו הישיבה מקדמית או הדיון לגופו) מכלול טענותיהם, טיעוניהם, וראיותיהם הפוטנציאליות של הצדדים. בדרך זו ביכולתם של הצדדים ושל בית-המשפט להביא לידי סיום מהיר ויעיל של הסכסוך. לשם כך, לדוגמה, קיימת הדרישה שכתבי הטענות יאומתו בתצהיר לפי תקנה 214ג לתקנות (עליה דובר לעיל) ולשם כך גם מתקין התקנות קבע (לאחרונה) שחוות-דעת מומחים תצורפנה כבר עם הגשת התובענה - בניגוד להסדר הקבוע בדרך-כלל לפי תקנות סדרי הדין (עדות מומחים), התשט"ו-1954. בכך אין כל פסול. לכל היותר, יש בכך שינוי בגישה הקיימת בעניין סדר הבאת הראיות. ואכן בעניין זה ישנם אלו הסוברים שהטלת החובה על כתפיו של התובע להתחיל בסדר הבאת ראיותיו לפני הנתבע, היא הפוגעת בזכויות התובע ומקנה לנתבע יתרון שלא מגיע לו על-פי כללי הדיון המהותיים. שינוי הגישה כיום לפי גישה זו, מקדמת דווקא את עיקרון השוויון ומעמידה את התובע במקום הראוי לו - לצידו של הנתבע ולא לאחריו. זאת ועוד. משקיימת הדרישה שכתבי הטענות יאומתו בתצהיר וקיימת חובה לצרף את כל המסמכים לכתבי הטענות לפי תקנה 214ח לתקנות ומשבעלי הדין אינם יכולים להרחיב את חזית המריבה שהוגדרה בכתבי הטענות ממילא סדר הבאת הראיות והגשת תצהירי העדים כיום, מאבד חלק נכבד מחשיבותו.45
ב-ת"א (שלום-ת"א) 43138/0646 הנתבע טען כי יש לחייב את התובע בהוצאות בשל איחור בהגשתם של תצהירי העדות הראשית מטעמו.
בית-המשפט קבע כי בהיעדר הוראה שיפוטית רלוונטית במקרה דנן, חל המועד הנקוב בתקנות, היינו: תוך 45 יום מהגשת כתב הטענות האחרון (תקנה 214ט לתקנות). כתב ההגנה שכנגד הוגש ביום 2.11.06, והתצהיר - ביום 30.11.06. לפיכך קבע בית-המשפט שהתצהיר הוגש במועד ודחה את הבקשה להוצאות.
_________________
44. ת"א (שלום-ת"א) 18089/04 זהר דוד נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, תק-של 2005(4) 18397, 18398 (2005).
45. בש"א (עפ') 282/06 מע"צ החברה הלאומית לדרכים בישראל נ' אריה חברה לביטוח בע"מ, תק-של 2006(1) 15714 (2006); בש"א (י-ם) 6419/02 מוריה נ' עורך-דין מנשה הס, תק-של 2002(3) 446, 451 (2002).
46. ת"א (שלום-ת"א) 43138/06 חדשנית בדים בע"מ נ' זכות עמוס (מרפדיית ליזה), תק-של 2007(1) 7385, 7386 (2007).

