פסיקת פיצוי מסוג עגמת נפש בתביעות ליקויי בנייה
הפרקים שבספר:
- איתור הנזק והפיצוי
- מבחנים לקביעת ערכו הכספי של הפיצוי
- מידת הוודאות והדיוק המתבקשת מהנפגע בהוכחת הנזק והפיצוי
- הגישה המעמידה את המבחן על מידת הוודאות הסבירה
- מידת הוודאות הסבירה וההבדל בין סעיף 10 לסעיף 13 לחוק החוזים (תרופות)
- סעיף 13 לחוק החוזים (תרופות) כמכשיר להקלת מלאכת השומה
- הפעלת שיקול-הדעת - סעיף 13 לחוק החוזים (תרופות) אינו סעיף עונשי
- שיקולי בית-המשפט בקביעת הפיצוי בגין עגמת נפש - כללי
- התנהלות המפר-הנתבע
- עלות התיקונים
- משך הזמן בו סובל התובע מן הליקויים
- התנהלות התובע
- ליקויים בעלי השפעה שלילית על החיים בדירה וכאלה המורגשים פחות
- נוכחות הדיירים בדירה בעת ביצוע עבודות התיקון, אי-נוחות ודיור חלופי
- התערבות בית-משפט שלערעור
- קבלת הנחה איננה שיקול בהפחתת או מניעת פיצוי בגין עגמת נפש
- טענה סתמית שלא הוכחה כעגמת נפש ושלילת פיצוי בגין ראש נזק זה
- פסיקת פיצוי במקרה של חוזה שבוטל
- דירות יד שנייה
- פסיקת בית-המשפט העליון
- בית-המשפט המחוזי בשבתו כערכאה ראשונה
- בית-המשפט המחוזי בשבתו כערכאת ערעור
- פסיקת בית-המשפט השלום
שיקולי בית-המשפט בקביעת הפיצוי בגין עגמת נפש - כללי
בקביעת גובה הפיצוי עבור עגמת נפש שנגרמה בגין ליקויי בנייה יש להביא במכלול השיקולים, בין היתר, את השיקולים הבאים:הראשון, את ייעודו של הנכס {מבנה מגורים, מבנה עסקי או אחר}.
השני, את טיב הליקויים.
השלישי, מידת חומרתם של הליקויים. כך, למשל, ייתכן מצב שבו ליקויים רבים בדירה, גם אם כל אחד בפני עצמו הינו מינורי או לא מהותי ביותר, במצטבר יפגעו ביכולת ליהנות מהדירה {ת"א (ת"א) 55698-01-11 אלון משה נ' אורן - הסלע בנייה והשקעות בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}.
הרביעי, מידת השפעת הליקויים על שגרת חיי המשתמשים בנכס.
החמישי, התנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו.
השישי, עלות תיקון הליקויים {ע"א 5602/03 אבי ושרה סגל נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2005) (להלן: "פרשת אבי סגל")}.
לעניין זה נעיר כי אין לדרוש בהכרח התאמה בין עלות תיקון הליקוי לבין גובה הפיצוי שיש לפסוק בשל עגמת הנפש שנגרמה כתוצאה מאותו ליקוי, שכן לעיתים עלות תיקונו של ליקוי מסויים אינה משקפת את עגמת הנפש שנגרמה בעטיו.
כך, למשל, בנוגע לסבל הנגרם מרטיבות. אין יחס ישר בין הסבל ועגמת הנפש היכולים להיגרם בשל רטיבות, לבין עלות תיקונה, שכן לעיתים ניתן לתקן אותה בסכום זעום בעוד שהסבל ועגמת הנפש הנגרמים בעטיה יכולים להיות עצומים {ע"א 611/89 דרוקר זכריה חברה קבלנית לעבודות אזרחיות ופיתוח בע"מ נ' ויקטור נחמיאס, פ"ד מו(2), 60 (1992) (להלן: "פרשת דרוקר זכריה נ' נחמיאס")}.
אביחי נ' ורדי בספרו {דיני מכר דירות - ליקויי בנייה והבטחת זכויות הרוכשים (תשס"א 2001), 421} מגדיר מהם השיקולים הצריכים להנחות את בית-המשפט בבואו לפסוק בסוגיית עגמת הנפש. ואלה הם:
השיקול הראשון, סוג הליקוי. ככל שהליקוי חמור יותר ומקשה על חיי היומיום, יש לפסוק סכום גבוה יותר.
השיקול השני, עגמת הנפש הכרוכה בתיקון הליקוי. ככל שזו גבוהה יותר, יש לפסוק פיצוי גבוה יותר.
השיקול השלישי, התייחסות הקבלן וניסיונותיו לתיקון הליקוי.
השיקול הרביעי, גובהו הכללי של הפיצוי, בגין מלוא הליקויים, כמשקף את מצב הדירה בכללותה.
ככלל, הטרחה הכרוכה בתיקון נזקי הנזילה, למשל, ושיבוש אורחות החיים וביטול זמנם של התובעים עקב כך, מצדיקים פסיקת פיצויים בגין עגמת נפש {ת"א (ת"א) 55143/07 רוזנצוויג מרדכי נ' כהן קרן, פורסם באתר האינטרנט נבו (2008).
זאת ועוד. יש גם לקבוע פיצוי בגין עגמת נפש גם לגבי תיקונים שעלותם קטנה יחסית. כלומר, גם תיקונים שעלותם קטנה יחסית, עד שיתוקנו בפועל, יש בהם לגרום סבל לדייר, שנאלץ לחיות עמם. כך, למשל, שיפוע הפוך בחדר האמבטיה; חלון באמבטיה שהותקן הפוך, כך שלא ניתן במקביל לפתוח אותו ואת דלת חדר האמבטיה; ריצוף שאינו משביע רצון וכיוצא בזה {ת"א (חי') 948-98 שלמה ודפנה גיגי נ' פנורמה הצפון - חברה לבנייה בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2009)}.

