botox
הספריה המשפטית
רשות האכיפה במדינת ישראל - הליכי הוצאה לפועל - המדריך המקיף

הפרקים שבספר:

פינוי מקרקעין (סעיף 64 לחוק)

סעיף 64 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 קובע כדלקמן:

"64. פינוי מקרקעין (תיקונים: התשס"ט, התשע"ב (מס' 2))
(א) ניתן פסק-דין לפינוי מקרקעין, לרבות סילוק-יד, ולא מילא החייב אחרי פסק-הדין בתוך התקופה שנקבעה באזהרה שהומצאה לפי סעיף 7(א), יקבע רשם ההוצאה לפועל מועד לפינוי בהודעה, שתומצא לחייב ולצד שלישי אשר לידיעתו של רשם ההוצאה לפועל מחזיק באותם מקרקעין או בחלק מהם; לא פונו המקרקעין עד המועד שנקבע, ייכנס מנהל לשכת ההוצאה לפועל למקרקעין האמורים, יפנה אותם וימסרם למי שזכאי לקבלם לפי פסק-הדין.
(א1) על-אף הוראות סעיף-קטן (א), הומצאה אזהרה כאמור בסעיף 7(א2) לעניין פסק-דין לפינוי מושכר, ולא מילא החייב אחר פסק-הדין בתוך התקופה שנקבעה באזהרה, ייכנס מנהל לשכת ההוצאה לפועל למקרקעין האמורים, יפנה אותם וימסרם למי שזכאי לקבלם לפי פסק-הדין, בתוך 14 ימים מתום התקופה שנקבעה באזהרה; רשם ההוצאה לפועל רשאי, לפי בקשת הזוכה, להאריך את תקופת הפינוי לפי פסקה זו, אף לאחר שהסתיימה, בתקופות נוספות שלא יעלו על 14 ימים, כל אחת; הודעה על הארכת תקופת הפינוי כאמור תומצא לחייב וכן לצד שלישי המחזיק באותם מקרקעין או בחלק מהם בדרך הקבועה בסעיף 7(ב)(1).
(א2) מנהל לשכת ההוצאה לפועל לא יבצע פינוי לפי הוראות סעיף-קטן (א) או (א1), אלא-אם-כן הגיש הזוכה לרשם ההוצאה לפועל בקשה לביצוע הפינוי כאמור והרשם אישר את ביצוע הפינוי במועד שקבע לפי סעיף-קטן (א) או במהלך התקופה כאמור בסעיף-קטן (א1), לפי העניין; הוראות סעיף-קטן זה לא יחולו על בקשה להארכת תקופת הפינוי.
(ב) נמצאו במקרקעין בשעת הפינוי או לאחריו מיטלטלין שהמפונה לא הוציאם, ימסרם מנהל לשכת ההוצאה לפועל לשמירה ורשאי הוא למכרם לאחר תקופה סבירה, ואם היו פסידים - ימכרם מיד; ההוצאות לעניין זה יהיו חלק מן ההוצאות האמורות בסעיף 9."

כאשר ניתן פסק-דין לפינוי מקרקעין, לרבות סילוק יד, רשם ההוצאה לפועל יקבע מועד לפינוי המקרקעין בהודעה שתומצא לחייב ולצד שלישי אשר לידיעתו של רשם ההוצאה לפועל מחזיק באותם מקרקעין או בחלק מהם כך בהתאם לסעיף 64(א) רישא לחוק ההוצאה לפועל.

תקנה 97(א) לתקנות ההוצאה לפועל קובעת כי מועד הפינוי יהיה לפחות 21 יום מיום המצאת ההודעה לחייב, זולת אם ראה רשם ההוצאה לפועל, מטעמים מיוחדים, כי יש לקבוע מועד מוקדם יותר.

תקנה 97 לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 קובעת כדלקמן:



"97. הודעה בדבר פינוי מקרקעין (תיקונים: התשמ"ט, התשנ"ט, התשס"ט)
(א) היה פסק-הדין לפינוי מקרקעין, לרבות סילוק יד, ולא מילא החייב אחרי פסק-הדין תוך התקופה שנקבעה באזהרה כאמור בתקנה 12, יקבע רשם ההוצאה לפועל מועד לפינוי, והודעה על כך תומצא לחייב בדואר רשום עם אישור מסירה; מועד הפינוי יהיה לפחות עשרים ואחד יום מיום המצאת ההודעה האמורה לחייב, זולת אם ראה רשם ההוצאה לפועל, מטעמים מיוחדים, כי יש לקבוע מועד מוקדם יותר. לא בוצע הפינוי במועד הראשון שנקבע לכך, רשאי ראש הההוצאה לפועל לקבוע מועד אחר לפינוי, שיהיה קצר יותר מעשרים ואחד הימים האמורים.
(ב) ההודעה לחייב על מועד הפינוי תהא ערוכה לפי טופס 17 בתוספת הראשונה, והיא תימסר על ידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל לחייב, וכן לצד שלישי המחזיק באותם מקרקעין או בחלק מהם; היו המקרקעין נעולים או שלא ניתן היה למסור את ההודעה כאמור, ידביק מנהל לשכת ההוצאה לפועל את ההודעה על פתח המקרקעין, או יקבע אותה עליהם, ויערוך דין וחשבון על פעולתו."

במקרה ולא בוצע הפינוי במועד הראשון שנקבע לכך, רשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע מועד אחר לפינוי, שיהיה קצר יותר מ- 21 הימים האמורים לעיל.

במקרה והמקרקעין היו נעולים או שלא ניתן היה למסור את ההודעה, על מנהל לשכת ההוצאה לפועל להדביק את ההודעה על פתח המקרקעין או לקבע אותה עליהם. על מנהל לשכת ההוצאה לפועל במקרה שכזה לערוך דין וחשבון על פעולתו זאת בהתאם לתקנה 97(ב) לתקנות ההוצאה לפועל.

כאשר המקרקעין לא פונה במועד שקבע רשם ההוצאה לפועל, ייכנס מנהל לשכת ההוצאה לפועל למקרקעין נשוא תיק ההוצאה לפועל, יפנה אותם וימסרם למי שזכאי לקבלם לפי פסק-הדין, כך לפי סעיף 64(א) סיפא לחוק ההוצאה לפועל.

תקנה 98(ב) לתקנות ההוצאה לפועל קובעת כי במקרה והמקרקעין היו נעולים, רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל לפתחם או להורות לפתחם ובלבד שבעת הפתיחה יהיה נוכח עד אחד לפחות מלבד מנהל לשכת ההוצאה לפועל.

תקנה 98(ב) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 קובעת כדלקמן:

"98. פינוי מקרקעין (תיקון התשס"ט)
...(ב) היו המקרקעין נעולים, רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל לפתחם או להורות לפתחם, ובלבד שבעת פתיחתם יהיה נוכח עד אחד לפחות מלבד מנהל לשכת ההוצאה לפועל..."

על-פי תקנה 98(ג) לתקנות ההוצאה לפועל אי-נוכחותו של החייב או של הזוכה, אין בה כדי לעכב את ביצוע הפינוי.

"98. פינוי מקרקעין (תיקון: התשס"ט)
...(ג) אי-נוכחותו של החייב או של הזוכה, אין בה כדי לעכב את ביצוע הפינוי..."

כאשר נמצאו במקרקעין בשעת הפינוי או לאחריו מיטלטלין שהמפונה לא הוציאם, ימסרם מנהל לשכת ההוצאה לפועל לשמירה ורשאי הוא למכרם לאחר תקופה סבירה, ואם היו פסידים - ימכרם מייד. יובהר כי ההוצאות לעניין זה יהיו חלק מן ההוצאות האמורות בסעיף 9 לחוק ההוצאה לפועל {סעיף אגרות והוצאות}.

ב- ת"א (רח') 39445-02-11{אורנית גמליאל נ' מדינת ישראל, תק-של 2015(1), 112558 (2015)} צויין כי הוראות סעיף 64(א) לחוק ההוצאה לפועל, קובעות כי ניתן לנקוט בהליכי פינוי גם כנגד מי שלא ניתן נגדו פסק-דין לסילוק יד, אשר הוברר שהנו מחזיק בנכס, בעת שנמסרה הודעת הפינוי לחייב.

המחוקק קבע כי משניתן פסק-דין לפינוי נכס מקרקעין, ניתן לפנות כל מי שנמצא בנכס העומד לפינוי, בין אם פסק-הדין לפינוי ניתן כנגדו ובין אם לאו. העובדה שאדם מחזיק בנכס, מקום שלא ניתן נגדו פסק פינוי, אינה מונעת, כשלעצמה את פינויו מהנכס.

ב- תא"ח (עכו) 23747-12-11 {דרק גייסון שוא נ' סבאח אלעביד, תק-של 2013(1), 45437 (2013)} התבקש בית-המשפט להורות על הבהרת פסק-הדין לפינוי מושכר וכן כי יינתן צו פינוי מיידי לנכס נשוא התובענה.

בקשת המבקש הוגשה לאחר שניתן פסק-דין כאמור, המורה על פינויו של המושכר על-ידי המשיבה בתוך 14 יום מיום מתן פסק-הדין, ומשזה לא בוצע על-ידי המשיבה המבקש פתח בהליכי הוצאה לפועל כנגדה, במסגרתם נשלחה אזהרה למשיבה שהינה החייבת, לפי סעיף 7(א) לחוק ההוצאה לפועל.

לטענת המבקש, לצורך ביצוע הפינוי נדרש הוא על-פי חוק לפנות לסיוע המשטרה, ואולם המשטרה השיבה לו כי בהעדר צו פינוי אין בידה לסייע לו.

בית-המשפט קבע כי בקשת התובע להבהרת פסק-הדין, הינה בקשה אשר רק רשם ההוצאה לפועל מוסמך לבקשה בהתאם לסעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל הקובע כדלקמן:

"12. פסק-דין הטעון הבהרה (תיקון התשס"ט)
היה רשם ההוצאה לפועל סבור שפסק-הדין או חלק ממנו טעון הבהרה לשם ביצועו, רשאי הוא לפנות בכתב לבית-המשפט שנתנו כדי לקבל הבהרה; אין בפניה זו כדי לעכב ביצועו של אותו חלק של פסק-הדין שאינו טעון הבהרה."

בית-המשפט הדגיש כי ההלכה היא כי המבקש החלטה הצריכה הבהרה, עליו לשכנע תחילה את רשם ההוצאה לפועל, מכיוון שרק הוא מוסמך לפנות לבית- המשפט בבקשת הבהרה.

בית-המשפט קבע כי במקרה דנן ממילא כי אין כל צורך בבקשה, התובע לא הצביע על חוסר בהירות בפסק-הדין שניתן ועובדה היא כי רשם ההוצאה לפועל פעל לביצועו בדרך החוקית.

נקבע כי הדרך החוקית לביצועו של פסק-דין לפינוי מושכר היא באמצעות הגשת בקשת ביצוע ללשכת ההוצאה לפועל, כפי שאכן נעשה על-ידי התובע. במסגרת זו מוסמך ראש ההוצאה לפועל לפעול בהתאם לסעיף 64 לחוק ההוצאה לפועל.

במקרה דנן, הומצאה אזהרה לחייב, נקצב לו מועד לפינוי המושכר ומשלא מילא החייב אחר פסק-הדין, על מנהל לשכת ההוצאה לפועל לפנותם בתוך 14 יום מתום התקופה האמורה, אלא אם הוארכה על-ידי רשם ההוצאה לפועל בהתאם לסעיף 64(א1) לחוק ההוצאה לפועל.

נקבע כי, בשלב זה המבקש אינו זקוק להחלטה נוספת של בית-המשפט ומכל מקום הדרך החוקית להשגה על החלטתו של רשם ההוצאה לפועל היא בדרך של ערעור על ההחלטה. הבקשה נדחיתה.