חובת ההנמקה במשפט הישראלי
הפרקים שבספר:
תוצאות של הפרת חובת ההנמקה
במצב בו ההחלטה לא נומקה, אין הפגם מביא לבטלות ההחלטה אלא שהוא מטיל על הרשות את הנטל לבוא ולהסביר את ההחלטה, ולהראות שההחלטה אכן היתה תקינה {בש"פ 3810/00 אריאל גרוסמן נ' מדינת ישראל, תק-על 2000(2), 1478 (2000)}.נעיר כי, אי-מתן תשובות לאזרח הפונה אל הרשות הוא בגדר רעה חולה ונפוצה במציאות שלנו וככל הנראה לא ניתן לשרש תופעה זו, אלא אם יינקטו צעדים החלטיים ויעילים יותר מאלה הנוהגים עתה, לרבות נקיטת הליכים משמעתיים נגד פקידי הציבור שאינם משיבים במועד על פנייתו של אזרח {ראה סעיף 6(א) סיפא לחוק ההנמקות; בג"צ 153/77 פרג' נ' עיריית פתח-תקווה, פ"ד לא(3), 427 (1977); בג"צ 10440/08 ישי בסרגליק ואח' נ' הממונה על הגנת הצרכן במשרד המסחר והתעשיה, תק-על 2009(1), 2783 (2009)}.
ב- עת"מ (ב"ש) 323/08 {תחנה לדלק בבאר-שבע בע"מ ואח' נ' מינהל מקרקעי ישראל, תק-מח 2008(3), 4205 (2008)} קבע בית-המשפט כי משלא מצא הנמקה עניינית של המשיב לטענות העותרות ומשלא עלה בידי המשיב להסביר ההחלטה - העתירה מתקבלת במובן זה שעל המשיב לשוב ולבחון טענות העותרות וליתן תשובה מנומקת.
בית-המשפט, במקרה דנן, לא מצא לנכון להורות על ביטול המכרז תוך שהוא מאריך את הזמן ליתן הצעות וזאת כדי שזכויות העותרות לא תפגענה.