מנהל מינהל החשמל - משרד התשתיות הלאומיות
ב- עש"א (שלום חי') 14922-11-08 {איגוד ערים איזור חיפה נ' ביוב נ' מנהל מינהל החשמל - משרד התשתיות הלאומיות, תק-של 2009(3), 11740, 11744 (2009)} איגוד ערים איזור חיפה - ביוב הגיש ערעור בהתאם להוראות סעיף 14 לחוק משק החשמל, תשנ"ו-1996 (להלן: "חוק משק החשמל") על החלטת מינהל משק החשמל במשרד התשתיות הלאומיות לתת לחברת החשמל לישראל בע"מ הרשאה להיכנס למקרקעין לצורך ביצוע עבודות חשמל לפי תכנית ע.צ. 295047א המוחזקת על-ידי המערער וזאת בהתאם לסמכותו של המשיב על-פי סעיף 47(ב) לחוק משק החשמל.המערער טען לביטול החלטת מנהל המשיב, בין היתר טוען המערער כי, ההנמקה שניתנה על-ידי מנהל המשיב הינה לקונית ודלה ביותר, לא ניתן ללמוד מתוכה את השיקולים שהנחו את המשיב בהחלטתו והיא אינה עומדת במבחן שנקבע בסעיף 46(ב) לחוק משק החשמל.
בית-המשפט ציין כי, ערעור לפי סעיף 48 לחוק משק החשמל הינו מעצם טבעו בעל אופי מינהלי.
במסגרת בירור הערעור בית-המשפט לא יחליף את שיקול-דעתה של הרשות בשיקול-דעתו, אלא יבחן אם ההחלטה שנתקבלה על-ידי מנהל המשיב נתקבלה על-פי הלכות המשפט המינהלי והיא מצויה בתוך מתחם הסבירות {ראה הר זהב המשפט המינהלי הישראלי (2001), 435; בג"צ 6406/00 בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ' שר התקשורת, פ"ד נח(1), 433 (2001); בג"צ 2324/91 התנועה לאיכות השלטון נ' המועצה הארצית לתכנון ולבניה, פ"ד מה(3), 678 (1991); בג"צ 4174/94 עיריית טירה ואח' נ' שר האנרגיה ואח', תק-על 94(4), 454 (1994)}.
עוד ציין בית-המשפט כי, הליך הערעור לפי חוק משק החשמל הינו הליך ערעור ספציפי ומיוחד שנועד ליתן בידי בעל זכות במקרקעין אפשרות יעילה לערער על החלטה מינהלית של מנהל מינהל החשמל בדבר מתן הרשאה לחברת החשמל להיכנס למקרקעין ולבצע בהם עבודות לטובת רשת החשמל.
הליך זה לא נועד לשם בירור סוגיות אחרות הנוגעות לעצם קיומם של תשתיות חשמל קיימות במקרקעי המערער, לא כל שכן, שעה שמדובר בתוואי חשמל קיים מזה עשרות שנים שלגביו ניתנו כל האישורים הדרושים כדין.
בית-המשפט קבע כי, אף אם הנמקתו של מנהל המשיב נעשתה על דרך הקיצור, הרי העיקר במסגרת חובת ההנמקה היא שההנמקה תבהיר את הטעם או הטעמים העיקריים שעומדים בהחלטת המנהל.
בנסיבות ענייננו ניתן לתהות אחר הטעמים להחלטה כפי שהובהר לעיל ואולם גם אם היתה מתקבלת עמדתו של המערער כי החלטת המנהל לא עמדה בחובת ההנמקה, הרי פריסת הנימוקים והרחבתם בתצהיר מנהל המשיב לערעור בענייננו יש בה כדי לרפא את הפגם לעניין היעדר הנמקה, דלותה או חסרונה, ובלשונו של בית-המשפט ב- בש"א (ת"א-יפו) 135428/01 {יעקב אבייה נ' מינהל החשמל - משרד התשתיות הלאומיות ואח', תק-של 2001(4), 10313, 10320 (2001)} שם נאמר כי הכלל הוא שההנמקה תבהיר אם הטעם או הטעמים העיקריים להחלטה באים לברר אם היא חוקית. במבחן זה עומדת הנמקת המנהל.
פירוט בהנמקה או אפילו חוסר הנמקה - איננה פוסלת את החלטתו של מנהל מינהל החשמל.
למעשה הסנקציה בגין הפרת חובת הנמקה הינה פניה לערכאות. סנקציה זו מקויימת כאן באמצעות הליך ערעור זה.
כלומר, פריסת הנימוקים והרחבתם בתשובת מנהל מינהל החשמל לערעור - מרפאת את הפגם לעניין ההנמקה הדלה או חוסר ההנמקה.
לאור כל האמור, בית-המשפט סבר כי, המשיב עמד בחובת ההנמקה המוטלת עליו, ובכל מקרה, וגם אם נפל פגם בפירוט הנימוקים רופא הפגם בתצהירו של מנהל המשיב שצורף לתגובת המשיב ובאופן שאין בו כדי להביא לבטלות ההרשאה מעיקרה.
על-כן, בית-המשפט החליט כי, המערער לא הצביע על טעם או נימוק המצדיק התערבות בשיקול-דעתו של מנהל המשיב.
החלטת מנהל המשיב עומדת במבחן הסבירות במובן שהיא אכן מהווה אחת ההחלטות הסבירות שניתן לקבל בנסיבות העניין.
מנהל המשיב אכן שקל את השיקולים הרלבנטיים ואת החלופות המוצעות לאחר שנתן לכל הצדדים הרלבנטיים הזדמנות מלאה להציג את טענותיו ואף נימק את החלטתו.
משהמערער לא הצביע כי נפל פגם בשיקול-הדעת של מנהל המשיב, כי נשקלו שיקולים זרים או כי לא נשקל שיקול רלבנטי ו/או כי החלטת הרשות חורגת ממתחם הסבירות, דין הערעור להידחות.
מכאן כי, ההרשאה שניתנה על-ידי מנהל המשיב תקפה והמשיבה רשאית לעשות שימוש בהרשאה ולהיכנס למקרקעין של המערער ולבצע את העבודות כמפורט בהרשאה.


