סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

• הגדרת מוניטין
• קנייניות המוניטין
• דרכי הוכחת קיומו של מוניטין
• סוגי מוניטין
• חישובו של המוניטין
• דילול של מוניטין
• פסיקת בתי-המשפט - הגדרות, יצירת מוניטין
• עילות תביעה וסעדים משפטיים שעניינם תשלום בגין מוניטין
• בעל בית ודייר המוגן - תשלום בגין מוניטין
• שותפויות
• כללי
• הפקעת מקרקעין
• מבוא
• גניבת עין
• הפרת סימן מסחר
• פטנטים ומדגמים
• זכות היוצרים
• עשיית עושר ולא במשפט
• מכירת מוניטין ותנאי בהסכם בדבר אי-התחרות
• הגבלים עסקיים ותניית אי-תחרות
• הפרת חוזה ופסיקת פיצוי בגין נזק למוניטין
• המוניטין כנכס בר-חלוקה
• נכסי קריירה - המוניטין
• מס הכנסה
• הגדרת המוניטין וחישובו בענייני המס
• מכירת לקוחות כמכירת מוניטין
• הפרדת מוניטין אישיים מן העסקה והתקשרות נפרדת לגביהם
• מכירת חלק מן המוניטין
• מה בין מוניטין אישיים למוניטין עסקיים
• נטל וכמות הראיה בהוכחת המוניטין
• זיהויו של מוניטין בעסקת רכישת מניות
• הוצאות הוניות ומוניטין

מה בין מוניטין אישיים למוניטין עסקיים

יש להבחין, בין סוגי המוניטין השונים ששלושה הם בעיקרם:

הראשון הוא, המוניטין של העסק הכרוכים במכלול תכונותיו הייחודיות, במיקומו, בטיב השירות שהוא מציע, ובמרכיבים אחרים שהוזכרו בפסיקה.

השני, המוניטין של המצר הכרוכים בעיקרו-של-דבר בטיבו.

והשלישי, המוניטין האישיים של היחיד הנצברים על ידו, אם כעובד עצמאי בעל מקצוע חופשי, אם כעובד שכיר בעסק, אם כמפיץ מוצריו, וכדומה {עמ"ה 1021/98 אהוד קורי נ' פ"ש, תק-מח 2000(3), 5845 (2000)}.

על ההבדלים בין המוניטין העסקיים למוניטין האישיים נמצא בפסיקתה של כב' השופטת ברכה תום אופיר ב- עמ"ה 1036/00 {פרידלנד שמואל נ' פקיד שומה, תק-מח 2003(1), 347 (2003)} בקבעה כדלקמן:

"מורכבת אף יותר היא שאלת מיהותו של נשא המוניטין על-פי גירסת המערער. בעדותו, התעלם עד המערער מן ההבחנה הנדרשת בין מוניטין אישיים שלו ושל אביו, ובין מוניטיה של השותפות עצמה, וחבל.

והרי אפשר כי הבחנה זו, תהיה מכרעת לצורך מיסוי המוניטין. שאם במוניטין אישיים עסקינן, אין לדבר על מכירתם, לא לחברה ולא בכלל, בהיותם בלתי-ניתנים להפרדה מבעליהם, ובלתי-עבירים {עמ"ה 94/95 הררי נ' פקיד השומה, מיסים, יב5/, ה-123}.

ואם לא במוניטין אישיים ענייננו, אלא במוניטין עסקיים, תעלה השאלה, כיצד נצמחו אלה בעסק, או, נכון יותר, כיצד הוטמעו הם בו, ומתי?"

אם מוניטין הוא, "ההסתברות שלקוחות ישנים יחזרו למקום הישן" או "כוח המשיכה המביא לקוחות" (שהן ההגדרות המקובלות), הרי, מוניטין אישי הוא, מכלול הידע, כושר הניהול והתכונות העסקיות והאישיות עמן נולדו או נצמחו לאדם במהלך תקופת פעילותו העסקית והם מהווים כוח משיכה אישי ללקוחותיו.

מוניטין עסקי, הוא, מכלול הידע ומסורת העבודה שהונחלו על-ידי אדם לעובדיו, כך שפעילותם העסקית ושירותם המקצועי בישות העסקית יצרו כוח משיכה ללקוחות העסק.

במילים אחרות, מוניטין עסקי הוא ה"יתרון המתמיד" שנצמח לעסק מתרומתו של בעל העסק, או "כוח המשיכה המתמיד", וימשיך ללוות את העסק גם לאחר שייפרד ממנו.

כל נדבך בעסק נבנה במהלך השנים, עוצב על-ידי האדם, ויצא מרשותו אל אותם עובדים שעוצבו על ידו, עד שהפכו למעין "יישות עסקית" נפרדת מבעליה.
בסיכומו-של-דבר בית-המשפט יכריע בשאלת קיומו של מוניטין על-סמך מערכת עובדתית ספציפית העומדת לפניו. כל מערכת נסיבתית יכולה להוליד בקלות הגדרות אחרות לאותם מונחים וליתן לה משמעויות ככל שהדבר נדרש להכרעה.

כל סוג של מוניטין שהוא בר-הערכה סופית כלשהי ייכלל במסגרות המוניטין החייב במס ואין כל משמעות לאבחנות בין סוגי המוניטין.

יכול אדם למכור את השימוש בשמו כמקדם המכירות וזאת בשל המוניטין האישיים שלו ועסקה זו תחוייב במס על המוניטין.

אם-כן, יש לבחון את קיומו של המוניטין על-פי התוצאה העסקית שלו, אם כזו קיימת. לאמור, האם בכלל ניתן להעריך את המוניטין ולשלם עבורו תמורה כלשהי.

המשמעות הלכאורית להבחנה נוצרה באותם מקרים בהם הנישום הוא שיוצר את ההבחנה בכוונה תחילה בעסקת מכר מוניטין.