botox

התפטרות לרגל העתקת מגורים

1. כללי

סעיף 8 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 קובע כדלקמן:

"8. התפטרות לרגל העתקת מגורים (תיקון התשמ"ח)
לעניין חוק זה יראו כפיטורים התפטרות של עובד עקב העתקת מקום מגוריו -
(1) לרגל נישואיו - ליישוב בישראל בו היה גר בן-זוגו, בתנאים שנקבעו בתקנות באישור ועדת העבודה של הכנסת;
(2) ליישוב חקלאי - מיישוב שאינו יישוב חקלאי, או ליישוב באיזור פיתוח מיישוב שאינו באיזור פיתוח, בתנאים שנקבעו בתקנות באישור ועדת העבודה של הכנסת או מיישוב שאינו עיר פיתוח כמשמעותה בחוק ערי ואיזורי פיתוח, התשמ"ח-1988, לעיר פיתוח לעניין סעיף 9 לחוק האמור, ובלבד שהוכיח כי הוא תושב, כהגדרתו בחוק האמור, בעיר הפיתוח; לעניין פסקה זו "יישוב חקלאי" או "יישוב באיזור פיתוח" - יישוב שנמנה עם סוגי יישובים שנקבעו בתקנות באישור ועדת העבודה של הכנסת כיישובים חקלאיים או יישובים באיזור פיתוח, הכל לפי העניין;
(3) מחמת סיבות אחרות שנקבעו בתקנות, באישור ועדת העבודה של הכנסת, כסיבות המצדיקות את העתקת מקום מגוריו של העובד."

תקנה 12 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), התשכ"ד-1964 1 קובעת כדלקמן:

"12. התפטרות לרגל העתקת מגורים (תיקונים: התשכ"ה, התשכ"ו, התשל"א, התשל"ג, התשל"ה, התשל"ו, התשל"ט, התשמ"ב, התשמ"ב(2), התשמ"ד, התשמ"ה, התש"ן, התשנ"ח, התשס"א)
(א) רואים התפטרותו של עובד כפיטורים לפי פסקה (1) לסעיף 8 לחוק אם המרחק בין מקום מגוריו החדש לבין מקום מגוריו הקודם הוא 40 ק"מ לפחות, ומקום מגוריו החדש רחוק יותר ממקום עבודתו מאשר מקום מגוריו הקודם. המרחקים לעניין תקנת-משנה זו יחושבו לפי המרחק שבין יישובים כמובא בפרסומי מרחקי דרך של מחלקת המדידות במשרד העבודה.
(ב) רואים התפטרותו של עובד כפיטורים לפי פסקה (2) לסעיף 8 לחוק אם העובד גר לפחות שישה חודשים ביישוב חקלאי או ביישוב באיזור פיתוח שאליו העתיק את מגוריו, בתקנת-משנה זו -
"יישוב חקלאי" - קיבוץ, מושב, או יישוב שמרבית תושביו הם חקלאים;
"יישוב באיזור פיתוח" - אחד היישובים: אופקים, אילת, בית-שאן, בית-שמש, דימונה, חצור, ירוחם, כרמיאל, מגדל העמק, מדרשת שדה בוקר, מצפה רמון, מעלות תרשיחה, נתיבות, נצרת עילית, ערד, צפת, קריית גת, קריית מלאכי, קריית שמונה, שדרות, שלומי, יקנעם עילית, עכו, טבריה, עפולה, גילון, עצמון, יודפת, יעד, קורנית, שכניה, מורשת, מנוף, מרכז ספיר, יבניאל, כפר ורדים, הילה, מתת, אדר, עמקה, תרשים, כמון, מכמנים, ורד הגליל, ארשת, עדי, הררית, פרחי אביב, צורית, טל אל, כליל, קציר, מנחמיה, מטולה, מגדל, רמת ישי, ראש פינה, כנרת (המושבה), כפר תבור, יסוד המעלה, מסד, מצפה נטופה, חיספין, אשחר, הר חלוץ, יובלים, מעלה צביה, רקפת, חורפיש, מצפה הושעיה, גבעת אלה, גבעת אבני, אלון הגליל, אבטליון, שרשים.
(ג) רואים התפטרותו של עובד לפי פסקה (3) לסעיף 8 לחוק כפיטורים אם העתיק מקום מגוריו עקב העברה בתפקיד של בן-זוגו המשרת בשירות צבאי על-פי התחייבות לשירות קבע, והמרחק בין מקום מגוריו החדש לבין מקום מגוריו הקודם הוא 40 ק"מ לפחות ומקום מגוריו החדש רחוק יותר ממקום עבודתו מאשר מקום מגוריו הקודם; המרחקים לעניין תקנת-משנה זו יחושבו כאמור בתקנת-משנה (א).
(ד) רואים התפטרות של עובד כפיטורים לעניין פסקה (3) לסעיף 8 לחוק, אם העובד העתיק את מקום מגוריו למקום התנחלות או היאחזות שאישרו לעניין זה שר הביטחון ושר החקלאות וגר באותו מקום לפחות שישה חודשים רצופים.
(ה) רואים התפטרות של עובד לפי פסקה (3) לסעיף 8 לחוק כפיטורים אם העתיק מקום מגוריו עקב העברה בתפקיד של בן-זוגו המשרת במשטרת ישראל או בשירות בתי-הסוהר, והמרחק בין מקום מגוריו החדש לבין מקום מגוריו הקודם הוא 40 ק"מ לפחות ומקום מגוריו החדש רחוק יותר ממקום עבודתו מאשר מקום מגוריו הקודם; המרחקים לעניין תקנת-משנה זו יחושבו כאמור בתקנת-משנה (א).
(ו) רואים התפטרות של עובד לפי פסקה (3) לסעיף 8 לחוק כפיטורים אם העתיק מקום מגוריו עקב הצטרפותו לבן-זוג היוצא לתקופה העולה על שישה חודשים לחוץ לארץ בשליחות המדינה, ההסתדרות הציונית העולמית - הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, קרן קיימת לישראל או קרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל, והמעביד סירב לאשר לעובד חופשה שלא בשכר לתקופת השליחות כאמור.
(ז) רואים התפטרות של עובד לפי פסקה (3) לסעיף 8 לחוק כפיטורים אם התפטר מעבודתו עקב גירושיו והעתיק מקום מגוריו ליישוב בישראל המרוחק 40 ק"מ לפחות ממקום מגוריו הקודם, ובלבד שגר ביישוב כאמור שישה חודשים לפחות; המרחקים לעניין תקנת-משנה זו יחושבו כאמור בתקנת-משנה (א).
(ח) רואים התפטרות של עובד לפי פסקה (3) לסעיף 8 לחוק כפיטורים, אם התפטר מעבודתו והעתיק מקום מגוריו עקב הצטרפותו לבן-זוג העובד בשירות המדינה או גוף ציבורי אחר שאישרה לעניין זה הממשלה, ואשר היחידה שבה הועסק בן-הזוג מועברת לירושלים על-פי החלטת הממשלה, והמרחק בין מקום מגוריו הקודם ובין ירושלים הוא 40 ק"מ לפחות.
(ט) רואים התפטרותו של עובד לפי פסקה (3) לסעיף 8 לחוק כפיטורים, אם התפטר מעבודתו והעתיק מקום מגוריו עקב הצטרפותו לבן-זוגו העובר למקום עבודה אחר ולמקום מגורים אחר בישראל הנמצאים לפחות ארבעים קילומטרים ממקום מגוריו הקודם, ובלבד שמקום מגוריו החדש של העובד רחוק יותר ממקום עבודתו ממקום מגוריו הקודם ושהעובד גר שישה חודשים לפחות במקום מגוריו החדש."



2. ההתפטרות - "לאחר" או "לפני" העתקת מקום המגורים?

כדי להיות זכאי לפיצויי פיטורים על-פי סעיף 8(1) או לפי סעיף 8(2) לחוק פיצויי פיטורים, אין צורך שההתפטרות תבוא דווקא לאחר העתקת מקום המגורים. די בכך שההתפטרות נובעת מהעתקת מקום המגורים.

עובד היודע שהוא עומד להעתיק את מקום מגוריו, ליישוב באיזור פיתוח או עקב נישואין - ליישוב בו מתגורר בן-זוגו, וכי לא יוכל להמשיך באופן סביר לעבוד באותו מקום עבודה, אינו מפסיד את זכויותיו מכוח חוק פיצויי פיטורים רק בשל כך שהתפטרותו באה לפני העתקת מקום המגורים ולא להיפך.2


3. "לרגל נישואיו" - סעיף 8(1) לחוק פיצויי פיטורים, תקנה 12(א) לתקנות פיצויי פיטורים

סעיף 8 לחוק פיצויי פיטורים יחד עם תקנה 12(א) לתקנות פיצויי הפיטורים קובעות מספר תנאים מצטברים,3 שבהתקיימותם יהיה זכאי העובד לקבל פיצויי פיטורים. ואלה הם:

1. העתקת מקום המגורים למקום בישראל;

2. מקום המגורים החדש הוא מקום שבו התגורר בן-הזוג טרם הנישואים;

3. המרחק בין מקומות המגורים הוא 40 ק"מ ומעלה;

4. המרחק ממקום המגורים החדש למקום העבודה גדל.

ב-ד"מ (ת"א-יפו) 3478/05 4 נדחתה תביעתו של תובע לקבל פיצויי פיטורים. התובע העוסק כמאבטח בחברת חשמל באשקלון. במקרה זה נדונה השאלה האם התובע זכאי לקבל פיצויי פיטורים מחמת התפטרותו בשל העתקת מקום מגורים. בתקופת עבודתו של התובע, התובע התגורר באשקלון. בתעודת הנישואים רשומה כתובתם של התובע ואשתו באשקלון.

התובע טען כי אחרי נישואיו עבר לגור בפתח-תקווה לדירה מושכרת. בית-הדין קבע כי התובע לא הודיע לנתבעת כי עבר למקום מגורים חדש. זאת ועוד. בית-הדין קבע כי לא מגיעים לתובע פיצויי פיטורים מחמת העובדה כי התובע נישא כחצי שנה לאחר התפטרותו ולפיכך לא הוכח כי ההתפטרות היתה לרגל נישואיו של התובע. בנוסף, לא הוכח לבית-הדין כי בת-זוגתו של התובע התגוררה בפתח-תקווה טרם הנישואים. נהפוך הוא. הוכח כי בת-זוגתו התגוררה באשקלון בכל התקופות הרלוונטיות.

בית-הדין מציין כי "מאחר והנתבעת היא חברה ארצית לשירותי אבטחה, ייתכן שניתן היה להציע לתובע עבודה באיזור המרכז לו היה התובע טורח ומיידע את הנתבעת בדבר כוונתו להעתיק מגוריו עקב נישואיו, דבר שלא עשה".

ב-ד"מ (נצ') 4724/99 5 קבע בית-הדין כי "בשל כך שאין מרחק של לפחות 40 ק"מ בין מקום המגורים החדש הנטען לבין עין מאהל - אין מקום לפסוק לתובעת פיצויי פיטורים על-פי סעיף 8(1) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963".



4. "יישוב חקלאי"/"יישוב באיזור פיתוח" – סעיף 8(2) לחוק פיצויי פיטורים, תקנה 12(ב) לתקנות פיצויי פיטורים - כללי

לא במניע להעתיק את מקום המגורים מדובר בסעיף 8 לחוק פיצויי פיטורים, אלא, בסיבה להתפטרות מהעבודה מדובר בו. על-מנת שיקומו התנאים לזכאות לפיצויי פיטורים מכוח סעיף 8(2) לחוק פיצויי פיטורים, צריך שיווצר מצב אשר בו העתקת מגורים מביאה לכך שהעובד לא יכול להמשיך לעבוד בעבודתו הקודמת ועל-כן, מתפטר הוא מעבודתו.6

אשר לחוסר היכולת להמשיך בעבודה הקודמת נפסק לא אחת כי אין מדובר בהכרח באי-יכולת אבסולוטית, אלא, במצב בו אין זה סביר לדרוש מהעובד להמשיך לעבוד במקום שעבד למרות העתקת המגורים למקום אחר.7

אין די בהעתקה, כשלעצמה, של מקום המגורים כדי לזכות בפיצויי פיטורים ויש צורך להוכיח כי, במצב שנוצר אין זה סביר לדרוש מהעובד כי ימשיך לעבוד במקום שעבד עובר להעתקת מקום המגורים.

דבר מיקומו של מקום העבודה החדש של העובד יכול וישקול לעניין הזכאות לפיצויים מכוח סעיף 8(2) לחוק פיצויי פיטורים אם יתברר שהמקום החדש סמוך למקום העבודה הקודם או מרוחק יותר או בעל גישה נוחה פחות מאשר מקום העבודה הקודם.8

מטרת החוק היתה לעודד המעוניינים לעבור לאיזור פיתוח על-ידי הבטחת פיצויי פיטורים באופן שלא יימנע מהם לעבור לאיזור פיתוח מתוך חשש של הפסד הפיצויים. לו היתה בכוונת המחוקק לחייב מעביד בתשלום בכל מקרה של העתקת המגורים לאיזור פיתוח, אף אם אין בכך השלכה על המשך עבודתו אצל המעביד, היה משמיט את המילה "עקב".9

תקנה 12 לתקנות פיצויי פיטורים באה לקבוע מינימום של זמן למגורי העובד באיזור פיתוח, כדי שיזכה בתשלום פיצויי פיטורים. תקנה זו לא באה לשלול את הצורך בקשר סיבתי בין ההתפטרות לבין העתקת מקום המגורים.

ב-דב"ע מח/3-159 10 קבע בית-הדין כי "כלל אחד, אשר לו יש ליתן את הדעת עת באים ליישם את הסעיף הוא שאותו מניע להתפטרות, אותו קשר סיבתי בין מצב הבריאות ובין ההתפטרות, יפעל למעשה במעמד ההתפטרות, ולא יהיה בבחינת אפשרות שלא פעלו מכוחה. לשון אחר, אין די בכך שבמצב בריאותו של העובד היה כדי להוות גורם סיבתי, או אחד הגורמים הסיבתיים להתפטרות, אלא שצריך, כי יהא ברור כי אותו גורם פעל למעשה".

דברים אלה של בית-הדין, בפרשת חיים שלום, יפים, בשינויים המחוייבים, גם לעניין הזכאות לפיצויי פיטורים מכוח סעיף 8(2) לחוק פיצויי פיטורים. כלומר, יש לבחון האם הגורם להתפטרות, אותו קשר סיבתי בין העתקת מקום המגורים לבין ההתפטרות הוא הגורם שהיה הפועל, המניע והמביא להתפטרות, וכל זאת במעמד ההתפטרות.



4.1 נטל ההוכחה

נטל ההוכחה כי התקיימו התנאים הקבועים בסעיף 8(2) לחוק מוטל על כתפי העובד-התובע.11 סעיף 8(2) לחוק פיצויי פיטורים קובע מספר תנאים שעל התובע להוכיח. ואלה הם:

1. ההתפטרות באה עקב כוונה להתיישב ביישוב חקלאי או באיזור פיתוח;

2. עצם העתקת מקום המגורים השפיעה על יכולתו של העובד להמשיך ולעבוד במקום עבודתם הקודם;

3. העובד התגורר באותו יישוב שישה חודשים לפחות.

כלומר, בהתקיים שני התנאים הראשונים, תקום הזכאות לפיצויי פיטורים רק לאחר תקופת מגורים מינימלית של שישה חודשים מיום ההתפטרות. תקופת מגורים מינימאלית זו, באה להבטיח כי המעבר הוא אמיתי ואין המדובר במעבר חולף או ארעי.12

בשלב הראשון, על העובד להוכיח כי התפטר מעבודתו עקב כוונה להתיישב ביישוב חקלאי או באיזור פיתוח. הכוונה תיבחן בנקודת הזמן שבה התפטר העובד. רק לאחר-מכן, בשלב השני, בית-הדין יבחן את יכולתו של העובד להמשיך לעבוד בעבודתו הקודמת למרות המעבר.

ונדגיש, כי גם אם יוכיח העובד את הכוונה ואת אי-היכולת כאמור לעיל, עדיין הזכאות לפיצויי פיטורים תקום רק לאחר תקופת מגורים מינימאלית של שישה חודשים.



4.2 "יישוב באיזור פיתוח"

ב-בר"ע 280/03 13 נדונה בקשת רשות ערעור על החלטת בית-הדין לפיה נתקבלה תביעתו של המשיב לקבל פיצויי פיטורים עקב העתקת מקום מגוריו ל-"עיר פיתוח", עפולה.

בבית-הדין האיזורי טענה המבקשת כי המשיב התפטר לא בשל העתקת מקום מגוריו לעיר עפולה, אלא, בשל כך שבקשתו להעלאת שכר לא נענתה. בנוסף טענה המבקשת כי המשיב כלל לא העתיק את מקום מגוריו לעפולה.

בית-הדין האיזורי קיבל את תביעת המשיב וקבע כי המשיב סיים את עבודתו במבקשת בסוף חודש נובמבר 1997 וכי העתיק את מגוריו לעפולה סמוך לאחר-מכן. עוד קבע בית-הדין האיזורי כי מתקיימים במשיב התנאים הקבועים בחוק לקבלת פיצויי פיטורים בעקבות התפטרות שבאה עם העתקת מקום מגורים לעיר פיתוח.

כב' השופט שמואל צור, בדחותו את הבקשה, קבע כי קביעותיו של בית-הדין האיזורי הן עובדתיות, הן מבוססות על מהימנות העדים וכלל נסיבות העניין ולכן אין בבקשת רשות ערעור כל נימוק של ממש המצדיק דיון בערכאת ערעור.

ב-בר"ע 172/03 14 נדונה בקשת רשות ערעור על החלטת בית-הדין האיזורי שקיבל את תביעת המשיבה לקבל פיצויי פיטורים. במקרה זה, המשיבה הפסיקה לעבוד אצל המבקש בכפר סבא ועברה לגור באילת וזאת לאחר שמצאה מקום עבודה כמורה במקצועה באילת.

בדחותו את בקשת רשות ערעור קבע בית-הדין מפי כב' השופט שמואל צור כי:

"המשיבה עברה לעיר אילת שהיא עיר פיתוח. המעבר לאילת מנע מן המשיבה להמשיך לעבוד אצל המבקש ובשל הצורך לעבור לאילת התפטרה המשיבה ממקום עבודתה. המעבר לעיר אילת היה אמיתי. עצם העובדה שהמעבר לאילת נבע מצרכי פרנסה, אינו שולל את הזכות לפיצויי פיטורים שהרי סיבות פרנסה מביאות אנשים לשנות את מקום מגוריהם ומביאות עובדים לשנות את מקום עבודתם. גם אם המשיבה הודיעה על כוונתה להתפטר לפני שידעה שהיא עוברת לאילת אינה שוללת את זכאותה, שהרי המועד הקובע לבחינת הזכאות לפיצויי פיטורים הוא מועד סיום העבודה (מועד כניסת ההתפטרות לתוקף), ובמועד זה היה ברור שהמשיבה עוברת לגור באילת."

ב-ד"מ (ת"א-יפו) 358117/99 15 דחה בית-הדין את תביעתו של התובע מחמת העובדה כי הוכח בפניו כי סיבת ההתפטרות היתה סירובה של הנתבעת להיענות לבקשתו של התובע לתוספת שכר. יחד עם זאת, לא הובאה כל ראיה כי אכן התובע התגורר באילת.

ב-עב' (ת"א-יפו) 31792/98 16 עסקינן בשאלה האם כטענת התובע, התפטר עקב העתקת מוגוריו לעיר אילת, נסיבות המזכות אותו בתשלום פיצויי פיטורים, או שמא, כטענת הנתבעת אין קשר בין התפטרות התובע להעתקת מקום מגוריו.

בית-הדין קבע כי "אין לראות בתובע כמי שהתפטר מעבודתו בנסיבות המזכות אותו בתשלום פיצויי פיטורים מכוח סעיף 8 לחוק. התובע לא התפטר עקב העתקת מגוריו לאילת ואף לא התגורר באילת במחצית השנה שלאחר התפטרותו כדרישת התקנות, כפי שיפורט להלן. מהאמור עולה כי בתובע לא התקיים הקשר הסיבתי בין העתקת מקום המגורים להתפטרות מהעבודה כנדרש בסעיף 8 לחוק".

עוד נקבע כי "לא רק שהמעבר הנטען לאילת לא היווה את הסיבה להתפטרות התובע, ולא התמלא תנאי ה-"עקב" שבסעיף, אלא שמעבר לאיזור פיתוח על-מנת לזכות בפיצויים אינו מתיישב עם מטרת סעיף 8 לחוק כפי שפורשה ב-דב"ע לו/104-3 לעיל, וכעולה מדברי המחוקק".

ב-ד"מ (נצ') 4413/98 17 קבע בית-הדין מפי כב' השופט חיים ארמון:

"הזכות לפיצויי פיטורים עקב המעבר ליישוב באיזור פיתוח

...9. מהאמור לעיל עולה כי אדם המתפטר מעבודתו עקב מעבר מחיפה למגדל העמק, זכאי לפיצויי פיטורים כאילו פוטר, אם הוא מתגורר במגדל העמק לפחות חצי שנה.

10. בעניינה של התובעת, קבענו כבר לעיל כי אנו מקבלים את גרסתה על כך שהיה קשר סיבתי בין עובדת העתקת מקום מגוריה מחיפה למגדל העמק, לבין התפטרותה.

נוסיף ונעיר כי על-פי ההלכה הפסוקה, אין צורך שהעתקת מקום המגורים תמנע לחלוטין את אפשרות המשך העבודה במקום הקודם, והמבחן הוא מבחן של סבירות - האם סביר שעובד ימשיך לעבוד באותו מקום עבודה לאחר העתקת מקום מגוריו. לדעתנו, לאור מהות עבודתה של התובעת (עבודת ניקיון בחברה לאספקת שירותי ניקיון), עבודה בלתי-מקצועית שאין בה אפשרויות רבות לקידום משמעותי ושניתן למצוא כמותה בכל מקום (כשם שניתן למצוא עובדים חלופיים ללא מאמץ רב), ובהתחשב בעובדה שבכל שנות עבודתה של התובעת היא עבדה בעיר מגוריה ובכך שהנתבעת לא הסדירה את עניין ההסעה לאחר העתקת מקום המגורים, נכון יהיה לקבוע שאין לדרוש מהתובעת להמשיך לעבוד בחיפה לאחר המעבר למגדל העמק).

כן נעיר שאין לקבל את טענת הנתבעת (כפי שהובעה במכתב מיום 27.2.98) על כך שיש משמעות לכך שהמרחק בין חיפה למגדל העמק איננו עולה על 40 ק"מ. התנאים לזכאות לפיצויי פיטורים בגין מעבר ליישוב באיזור פיתוח אינם דורשים מרחק מינימלי של 40 ק"מ...

11. התובעת מתגוררת במגדל העמק עד עצם היום הזה (או לפחות - עד הגשת התביעה ביום 27.10.98), כאשר התחילה להתגורר שם כבר בפברואר 1998, כך שהתקיים בה התנאי האמור בתקנות בעניין מגורים של לפחות שישה חודשים ביישוב שבאיזור הפיתוח.

12. לאור האמור לעיל, הרי שהתובעת זכאית לפיצויי פיטורים."

ב-תב"ע (ב"ש) נה/3-476 18 קבע בית-הדין מפי כב' השופטת י' הופמן:

"היישוב אופקים נכלל בהגדרה של "יישוב באיזור פיתוח"...

4. במקרה שלפנינו התובע מודה במכתב ההתפטרות, כי התפטר הן בשל מערכת יחסי עבודה שהתדרדרה והן בגין המעבר לאופקים. כעולה מעדותו ומסכום טענותיה של נציגתו, התובע עבר לאופקים מכורח חיי משפחה ומציאת תנאי דיור זולים יותר, אשר אפשרו לו להתקיים ממשכורתו...

לגרסת התובע עזב את באר-שבע ועבר להתגורר באופקים בשל קשיים כלכליים, לא הוכח בפנינו, כי המעבר השפיע על יכולתו להמשיך ולעבוד אצל הנתבע.

לשיטתו של התובע גם ההתדרדרות ביחסי העבודה היתה סיבה להתפטרותו אך אין זו העילה הנטענת בפנינו לצורך זכאות לקבלת פיצויי פטורים. שאלת המרחק אינה חלק מהעילה על-פי סעיף 2(8) לחוק, יחד עם זאת, יצויין, כי המרחק בין אופקים לבאר-שבע הינו מרחק של כ-20 ק"מ והתובע, לאחר התפטרותו המשיך לעבוד בחברה אשר מקום מושבה בבאר-שבע ועבד מטעמה באשקלון, מרחק 40 ק"מ ממקום מגוריו. התובע מעיד, כי היתה לו הסעה למקום עבודתו החדש אך לא נטען על ידו, כי הסעה או אמצעי תחבורה או הוצאות נסיעה לא שולמו לו על-ידי הנתבע או היוו שיקול משיקוליו כאשר התפטר בגין המעבר לאופקים. כל הסיבות הנ"ל מביאות למסקנה, כי המעבר ליישוב באיזור פיתוח היה בשל כורח כלכלי אך לא הוכח, כי המעבר הביא לכך שהעובד לא יכול היה להמשיך ולעבוד במקום עבודתו וכי נאלץ עקב המעבר להתפטר. התובע לא השכיל להוכיח עילה זו העומדת בבסיס תביעתו ולפיכך דין תביעתו לפיצויי פטורים להידחות. באשר ליתרת תביעותיו אלה לא הוכחו בפנינו. על פניו עולה ממסמך נ/1, שלא נסתר, כי לתובע שולמו העלאות בשכר במשך תקופת עבודתו ואמנם העלאות בשכר שעה אינן בהכרח כוללות אף העלאות בגין תוספות יוקר, אולם התובע לא השכיל להוכיח, כי תוספות היוקר לא שולמו לו במשך כל תקופת עבודתו. כן לא השכיל להוכיח שאר תביעותיו הכספיות, ואף נציגתו לא חזרה על תביעות אלה בסכום טענותיה. טענה שנטענה בכתב הטענות, אך לא הועלתה בפני בית-המשפט בסיכומים והינה כדין טענה שנזנחה והשופט אינו חייב לדון בה (ראה, סדרי הדין האזרחי, ד"ר יואל זוסמן, מהדורה שביעית, עמ' 512).

5. לפיכך על דעת כל חברי המותב דין תביעות התובע - להידחות."



4.2.1 העתקת מגורים מיישוב באיזור פיתוח ליישוב אחר באיזור פיתוח איננה מזכה בתשלום פיצויי פיטורים

ב-ד"מ (ב"ש) 2144/01 19 קבע בית-הדין כי "חוק פיצויי פיטורים לא ציין, כי העתקה מיישוב באיזור פיתוח ליישוב אחר באיזור פיתוח תזכה בפיצויי פיטורים, רק מעבר מיישוב או אל יישוב שבאיזור פיתוח ליישוב או מיישוב שאינו באיזור פיתוח תזכה בפיצויי פיטורים. בנסיבות אלו, מאחר ואילת וקריית מלאכי נחשבות כיישובים באיזור פיתוח, הרי שהמעבר ביניהן אינו מזכה בפיצויי פיטורים".

ב-עב' (ב"ש) 1566/99 20 קבע בית-הדין כי "אופקים ושלומי נחשבים יישובים באיזור פיתוח ועל-פי סעיף 8(2) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, העתקת מקום מגורים תזכה בפיצויי פיטורים רק אם מדובר במעבר מיישוב שאינו באיזור פיתוח ליישוב באיזור פיתוח. מכאן שמעבר מיישוב באיזור פיתוח ליישוב באיזור פיתוח, לא מקנה זכות לפיצויי פיטורים".



4.3 "יישוב חקלאי"

ב-עב' (ת"א-יפו) 1647/02 21 נדונה תביעה לתשלום פיצויי פיטורים בגין התפטרות התובעת עקב העתקת מקום מגוריה מיישוב שאינו יישוב חקלאי ליישוב חקלאי וזאת מכוח הוראת סעיף 8(2) לחוק פיצויי פיטורים. התובעת עברה לגור במושב נורדיה.

התובעת צירפה אישור של מזכיר מושב נורדיה, לפיו היא מתגוררת במושב החל מיום 1.6.01. בנוסף, התובעת צירפה מכתב של מזכירת הפנים של המושב והודעת תשלום עבור מים וחשמל לחודשים אוגוסט 2001 ואפריל 2002.

כב' השופט שמואל טננבוים קבע כי הוכח בפניו כי התובעת אכן העתיקה את מקום מגוריה ליישוב חקלאי מיישוב שאינו יישוב חקלאי והתגוררה בו לפחות שישה חודשים כנדרש בחוק ובתקנות, וכן נשאלה השאלה האם התפטרותה של התובעת באה עקב העתקת מקום מגוריה.

כב' השופט ש' טננבוים קבע כי:

"יש לבדוק את הסיבה להתפטרותה של התובעת מהעבודה ולא במניע להעתקת מקום מגוריה. הואיל והתובעת החלה לעבוד בסמוך להתפטרותה במקום אחר, הרי שבמסגרת בדיקה זו יש לבחון את מכלול הנתונים הקשורים למקום עבודתה החדש. התובעת העידה כי במקום עבודתה החדש יום עבודתה הוא יום עבודה רצוף בניגוד ליום העבודה המפוצל בנתבעת. בימי שישי בשבוע עובדת התובעת במקום העבודה החדש אחת לחודשיים שלושה ואילו בנתבעת עבדה בכל יום שישי. מוסיפה התובעת ומציינת, כי ממקום מגוריה עד ממקום עבודתה החדש היא נוסעת כשלושת רבעי שעה ואילו למקום עבודתה הקודם היתה אמורה לנסוע ממקום מגוריה, כשעה וחצי. נתונים אלו לא נסתרו. בחינתן של עובדות אלו מלמד, כי קיים שוני משמעותי בין תנאי עבודתה בנתבעת ולבין אלו במקום עבודתה החדש ומכאן, כי יש לקבל את טענת התובעת שהתפטרותה באה עקב העתקת מקום מגוריה."

ב-עב' (ת"א-יפו) 912981/99 22 נדונה תביעה, בין היתר, לתשלום פיצויי פיטורים הנסמכת על התפטרות לרגל העתקת מקום מגורים ליישוב חקלאי. התובעת עברה להתגורר בקיבוץ גניגר. בקבלו את התביעה קבע בית-הדין מפי כ' השופטת דינה אפרתי:

"שוכנענו כי התובעת קיבלה החלטה לעבור לגור בצפון הארץ ובמועד ההתפטרות כוונתה היתה לעבור ולהתגורר בקיבוץ גניגר, וזאת לאחר שביקרה בו פעמיים וראתה את המגורים שמציעים לה. כן שוכנענו כי בחירתה לעבור ולהתגורר בקיבוץ נבעה מכך שהכירה צורת חיים זו מתקופת שירותה הצבאי והקיבוץ נראה לה כמקום מגורים אידיאלי.

העובדה שההחלטה בדבר המעבר היתה בד-בבד עם מציאת עבודה באיזור אין בה כדי לשנות, לדעתנו, את סיבת ההתפטרות. לא שוכנענו כי מטרת ההתפטרות היתה לעבור לעבוד באוקיינוס, כטענת הנתבעת.

העתקת המגורים לקיבוץ גניגר, בצפון הארץ, השליכה על יכולתה של התובעת להמשיך לעבוד אצל הנתבעת במשרדיה בתל-אביב. בנסיבות אלה לא היה זה סביר לדרוש מהתובעת להמשיך לעבוד אצל הנתבעת.

7.2 מששוכנענו כי התפטרותה של התובעת באה עקב הכוונה להעתיק את מקום מגוריה ליישוב חקלאי, וכי בנסיבות המעבר לא היה ביכולתה להמשיך ולעבוד אצל הנתבעת, ומשהתגוררה התובעת בקיבוץ גניגר במשך התקופה המינימלית של 6 חודשים - אנו קובעים כי קמה לתובעת הזכאות לפיצויי פיטורים על-פי סעיף 8(2) לחוק."



5. "מחמת סיבות אחרות שנקבעו בתקנות", "עקב גירושיו" – סעיף 8(3) לחוק פיצויי פיטורים ותקנה 12(ז) לתקנות פיצויי פיטורים

ב-עד"מ 300284/98 23 נפסק מפי כב' השופט ס' אדלר:

"1. לפנינו ערעור על פסק-דינו של בית-הדין האיזורי בחיפה (השופט הראשי מיבלום ונציג ציבור צימט; ד"מ 2713/98); אשר חייב את המערערת לשלם למשיבה פיצויי פיטורים בסך 11,755 ש"ח בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מיום 18.2.98 וכן הוצאות משפט בסך 600 ש"ח.

2. הנימוק של בית-הדין האיזורי היה שהמעבר ממעלות לעפולה הינו מעבר לאיזור פיתוח המזכה בפיצויי פיטורים לפי סעיף 8(2) לחוק פיצויי פיטורים (להלן: "החוק"), אולם, תקנה 12(ב) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), התשנ"ד-1964 (להלן: "התקנות"), קובעת כי הן מעלות תרשיחה והן עפולה מוגדרות כ-"יישוב פיתוח". לפי סעיף 8(2) לחוק, זכאי אדם לפיצויי פיטורים רק אם הוא עבר 'ליישוב באיזור פיתוח מיישוב שאינו באיזור פיתוח'.

היות והמערערת עברה מ-"יישוב באיזור פיתוח" ליישוב פיתוח שגם הוא באיזור פיתוח, הרי שהיא אינה זכאית לפיצויי פיטורים מכוח עילה זאת.

אולם, במקרה של המערערת מתקיימים התנאים לפי סעיף 8(3) לחוק, והתקנות שהותקנו לצורך אותו סעיף. הכוונה לאמור בתקנה 12(ז) לתקנות, שכן המערערת התגרשה, התפטרה, ועברה לגור ביישוב המצוי מעל 40 ק"מ ממקום מגוריה בעקבות הגירושין.

3. טענת המערערת היתה, כי שלוש השנים שעברו בין מועד הגירושין למועד ההתפטרות מנתקות את הקשר הסיבתי שבין הגירושין לבין ההתפטרות והמעבר.

לפיכך אינה זכאית לפיצויי פיטורים.

4. לפי הנתונים המצויים בתיק, במיוחד מכתבה של העובדת הסוציאלית, עולה כי המשיבה התפטרה והעתיקה את מקום מגוריה בעקבות הגירושין.

התקופה הארוכה שחלפה בין הגירושין להתפטרות, הוסברה בהיעדר מקום דיור הולם, ומהצורך לבקש מהגורמים הממשלתיים דיור בקרבת משפחתה עקב הטראומה שנגרמה לה כתוצאה מהגירושין.

5. אנו דוחים את הערעור..."



6. מתפטר כדין מפוטר - סעיף 60 לחוק יישום תוכנית ההתנתקות, התשס"ה-2005

סעיף 60 לחוק יישום תוכנית ההתנתקות, התשס"ה-2005 קובע כדלקמן:

"60. מתפטר כדין מפוטר
לעניין חוק פיצויי פיטורים, יראו כפיטורים התפטרות של עובד בשל העתקת מקום מגוריו עקב הפינוי, מהתחום האמור בסעיף 3 (בסעיף זה - מקום המגורים הקודם) למקום מגורים מחוץ לתחום האמור (בסעיף זה - מקום המגורים החדש), אם התקיימו בו כל אלה:
(1) ביום הקובע מקום מגוריו היה בתחום האמור בסעיף 3;
(2) ביום הקובע הוא עבד אצל המעביד שמעבודתו אצלו הוא התפטר;
(3) ההתפטרות היתה במועד שאינו מאוחר מתום התקופה הקובעת;
(4) לעניין עובד שמקום עבודתו ביום ההתפטרות היה מחוץ לתחום האמור בסעיף 3 - המרחק בין מקום המגורים החדש לבין מקום עבודתו ביום ההתפטרות עולה על 40 קילומטרים וכן עולה על המרחק שבין מקום המגורים הקודם לבין מקום עבודתו כיום ההתפטרות."

ב-בג"צ 1661/05 24 קבע בית-המשפט מפי כב' השופט א' ברק:

"(5) פיצויי הפיטורין

368. יש להתייחס לעניין נוסף המשיק לנושא הפיצויים לבעלי העסקים. הועלתה טענה לפיה אין מקום לחייב את המעבידים לשאת בתשלום פיצויי הפיטורין לעובדים, שאלמלא ההתנתקות לא היו עוזבים את מקום עבודתם. על-פי הטענה, הטלת החובה על המעביד לשלם את פיצויי הפיטורין של עובדיו, פוגעת בזכות הקניין שלו וכן בזכות לשוויון מול מפוני סיני, שלגביהם נקבע כי המדינה תישא בתשלום פיצויי פיטורין לעובדים בשל המעבר.

369. לא נרחיב כאן בנוגע לטענה הכללית בדבר הפליה אל מול מפוני סיני. כאמור, ישנו קושי רב בעריכת השוואה כזו, בין שני הסדרים שנולדו בתקופות שונות על רקע נסיבות נבדלות. בהקשר הספציפי, מפנים העותרים לחוק פיצוי מפוני סיני, סעיף 40(ג) לתוספת ז', הקובע כי 'שילם בעל עסק, עקב פינוי מהאיזור, פיצויי פיטורין המגיעים לעובד לפי דין, הסכם או נוהג, הם יוחזרו לו מאת המדינה על-סמך ראיות מתאימות, בהצמדה למדד, בתנאי שלא חלה עליו חובה לפי דין או לפי הסכם להפריש סכומים לקרן מיוחדת בשל פיצויי פיטורין לעובדיו' (ראו גם סעיף-קטן (ד)). לעניין סעיף זה יש לציין, כי הסיפא נכונה גם היום: מקום בו הפריש המעביד סכומים לצורך פיצויי פיטורין, ישמשו סכומים אלה לצורך זה, והמדינה אינה נושאת בתשלום זה - כאז כן היום. אולם אף בהיעדר הפרשות כאלה - כך מבהירה המדינה - סכום פיצויי הפיטורין מגולם, למעשה, בפיצויים המשולמים לבעלי העסקים. סוגיית פיצויים אחרונים אלה נדונה במקום אחר, ולענייננו נזכיר רק, כי אחד המסלולים לקביעת הפיצוי בגין עסקים הוא המסלול הפיננסי, הנשען על נתונים ספציפיים הנוגעים לנכס, העולים מדו"חותיו הכספיים, ובכלל זה, הרווח התפעולי שלו. רווח זה, מצידו, הוא גבוה יותר מקום בו לא נעשו במשך השנים הפרשות לצורך פיצויי פיטורין, וממילא - גם הפיצוי גבוה יותר.

370. הבחירה שלא להוציא מידי המעבידים את החבות לשלם פיצויי פיטורין לעובדים, אף מתיישבת עם הוראות הדין הכללי. כך גם הבחירה לסווג את ההתפטרות עקב העתקת מקום מגורים בשל הפינוי כפיטורין לצורך חוק פיצויי פיטורים. חוק אחרון זה מונה שורה של נסיבות שבהתקיימן, התפטרותו של עובד נחשבת כפיטורים לצורך תשלום פיצויי פיטורים. נסיבות אלה אינן בהכרח קשורות במעביד ואינן בהכרח פועל יוצא של רצונו בפיטורי העובד. בין הנסיבות שבהתקיימן נחשבת התפטרות של עובד כפיטורין לצורך חוק פיצויי פיטורים, ניתן להזכיר את ההתפטרות לרגל העתקת מגורים:

התפטרות לרגל העתקת מגורים

8. לעניין חוק זה יראו כפיטורים התפטרות של עובד עקב העתקת מקום מגוריו -

(1) לרגל נישואיו - ליישוב בישראל בו היה גר בן-זוגו, בתנאים שנקבעו בתקנות באישור ועדת העבודה של הכנסת;

(2) ליישוב חקלאי - מיישוב שאינו יישוב חקלאי, או ליישוב באיזור פיתוח מיישוב שאינו באיזור פיתוח, בתנאים שנקבעו בתקנות באישור ועדת העבודה של הכנסת או מיישוב שאינו עיר פיתוח כמשמעותה בחוק ערי ואיזורי פיתוח, התשמ"ח-1988, לעיר פיתוח לעניין סעיף 9 לחוק האמור, ובלבד שהוכיח כי הוא תושב, כהגדרתו בחוק האמור, בעיר הפיתוח; לעניין פסקה זו "יישוב חקלאי" או "יישוב באיזור פיתוח" - יישוב שנמנה עם סוגי יישובים שנקבעו בתקנות באישור ועדת העבודה של הכנסת כיישובים חקלאיים או יישובים באיזור פיתוח, הכל לפי העניין;

(3) מחמת סיבות אחרות שנקבעו בתקנות, באישור ועדת העבודה של הכנסת, כסיבות המצדיקות את העתקת מקום מגוריו של העובד.

וכן את הסעיף הקובע כי:
'11. התפטרות אחרת שדינה כפיטורים
(א) התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות לעניין חוק זה כפיטורים.'

חוק יישום ההתנתקות קובע כי העתקת מקום עבודה של עובד עקב הפינוי היא נסיבה נוספת ההופכת התפטרות לפיטורים. אנו סבורים כי הסדר זה, והותרת חבותו של המעביד לשאת בתשלום פיצויי הפיטורין לעובדיו בעינה, עולה בקנה אחד עם דיני העבודה המקובלים אצלנו, מה גם שכאמור, הפיצויים המשולמים למעסיקים משקפים, ולוּ בעקיפין, גם חבות זו. מכל מקום, אין עילה להתערב בהכרעתו של החוק בעניין זה.

371. ראוי להוסיף כאן מספר מילים לגבי חוק פיצויי פיטורים. שאלת תחולתם של דיני העבודה הישראליים על העובדים בשטח המפונה - שאלה מתחום המשפט הבינלאומי הפרטי - לא התבררה בפנינו. עם זאת, המדינה הטעימה בתגובתה, כי בנושא חוק פיצויי פיטורים ובנושא דמי האבטלה, חל לגבי המתיישבים הדין הישראלי, והוא בבחינת 'הנדבך הראשון אף להתמודדותו של מפונה הנאלץ להפסיק את עבודתו בעקבות הפינוי...'. זאת ועוד, חוק יישום ההתנתקות (סעיף 60) מניח את תחולתו של חוק פיצויי פיטורים על עניינם של המתיישבים; מכל מקום: חוק יישום ההתנתקות, הוא עצמו, מחיל את החוק על עניין זה. שהרי, סעיף 60 קובע, כאמור, כי 'לעניין חוק פיצויי פיטורין, יראו כפיטורין התפטרות של עובד בשל העתקת מקום מגוריו...'. חוק יישום ההתנתקות מבקש, כאמור, להרחיב את מעגל ה-"מפוטרים" לצורך חוק פיצויי פיטורים, בדרך של הכללת מי שהתפטר מעבודתו בשל העתקת מקום מגוריו עקב הפינוי במעגל זה. מכאן נובע, שטבועה בחוק יישום ההתנתקות הנחה, או קביעה סטטוטורית, כי חוק פיצויי פיטורים אמנם חל על אותם מתיישבים-עובדים. כפי שהובהר לעיל, לעניין התפטרות לרגל העתקת מקום מגורים, קובע חוק פיצויי פיטורים נסיבות שונות, שבהן ייחשב המתפטר למפוטר (סעיף 8 לחוק פיצויי פיטורים). מדובר במקרים של העתקת מקום מגורים עקב סיבות כאלה ואחרות, כגון נישואין, מעבר ליישוב חקלאי ועוד (ראו גם תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), התשכ"ד-1964, תקנה 12). סעיף 60 לחוק יישום ההתנתקות מוסיף, איפוא, וקובע כי גם העתקת מגורים בשל ההתנתקות היא גורם ההופך התפטרות לפיטורין.

372. ומי בזכאים לפי סעיף 60? מדובר בעובד שהתגורר בשטח המפונה ביום הקובע, עבד אצל מעביד והתפטר מעבודתו בשל העתקת מקום מגוריו עקב הפינוי. החוק מבחין בין מי שעבד בשטח המפונה לבין מי שעבד מחוץ לאותו שטח; לגבי זה האחרון, נדרש כי המרחק בין מקום המגורים החדש לבין מקום עבודתו עולה על 40 ק"מ וכן עולה על המרחק שבין מקום המגורים בשטח המפונה לבין מקום עבודתו ביום ההתפטרות. אולם, אין החוק חל על מי שמקום מגוריו לא היה בשטח המפונה, אף אם עבד בשטח המפונה ואף שמקום עבודתו פוסק מלהתקיים. לגבי עובד כזה לא קמה, איפוא, זכאות לפי סעיף 60. מכאן הטענה כי החוק מפלה בין עובדים שהם תושבי השטח המפונה לבין עובדים שאינם מתגוררים בשטח המפונה, לעניין הזכאות הנובעת מפינוי מקום העבודה. טענה זו ראוי לה שתתברר, אלא שבפנינו היא לא לובנה די הצורך; הטענה בעניין זה הועלתה, כטענה כללית ביותר, על-ידי העותרת 2 ב-בג"צ 2703/05 המועצה האיזורית חוף עזה ואח' נ' ראש הממשלה, פ"ד נט(2), 481 ולא על-ידי עובדים המיועדים להיפגע מן ההסדר. המדינה עצמה לא השמיעה עמדה בעניין זה. בנסיבות אלה כולן לא קם בסיס, היום, לבחינת קביעתו של המחוקק. אולם, כיוון שהכרזנו על בטלותו של "דין הוויתור" הוסר המחסום מפני העלאת הטענה הזו, כאחרות, על-ידי מי שיסמוך יהבו על הדין הכללי."


________________
1. להלן "תקנות פיצויי פיטורים".
2. דברי בית הדין ב-תב"ע (נצ') נז/3-116 כאמלה פארס (אלעוד) נ' תעשיות נעל, תק-עב 97(3), 96 (1997).
3. ונדגיש כי במקרה ואחד התנאים המפורטים להלן לא מתקיים, לא תיווצר הזכות לקבל פיצויי פיטורים.
4. ד"מ (ת"א-יפו) 3478/05 אלימלך חן נ' ג'יי.אר. בטחון בע"מ, תק-עב 2006(3), 144 (2006).
5. ד"מ (נצ') 4724/99 עביר אבו ליל נ' המועצה המקומית עין, תק-עב 2001(1), 1653 (2001).
6. דב"ע לב/3-8 שויקי נ' מדינת ישראל, פד"ע ג 347.
7. ראה, לדוגמה, דב"ע לד/3-18 אתא נ' ויגלר, פד"ע ה 234.
8. דב"ע לו/3-89 הטיס גרינבאום נ' קמפ, פד"ע ח 141.
9. דברי בית-הדין ב-דב"ע לו/3-104 יהודה סרן נ' יפעת קבוצת פועלים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, עבודה ארצי ט(1), 321.
10. דב"ע מח/3-159 חיים שלום נ' מירון, סובל שור ושות', פד"ע כ 290.
11. דב"ע מח/3-159 חיים שלום נ' מירון, סובל שור ושות', פד"ע כ 290.
12. ראה גם תב"ע מא/3-329 מלכה אלינור נ' עיריית באר-שבע, פד"ע יג.
13. בר"ע 280/03 מוסדות חסידי באבוב בירושלים נ' ואדים ביסקו, תק-אר 2003(2), 1814 (2003).
14. בר"ע 172/03 עורך-דין הדר ויצמן נ' גוני חזן, תק-אר 2003(2), 179 (2003).
15. ד"מ (ת"א-יפו) 358117/99 דניאלס חיים נ' אחים עייני ניקוי שטיחים בע"מ, תק-עב 2002(3), 6641 (2002).
16. עב' (ת"א-יפו) 31792/98 סער הרלי נ' מימד מתכת בע"מ, תק-עב 2001(3), 1335 (2001).
17. ד"מ (נצ') 4413/98 צהאי פקדו נ' מ.א.ג. (1988) בע"מ, תק-עב 99(2), 59 (1999).
18. תב"ע (ב"ש) נה/3-476 וקנין זאב נ' י.פ. מתכות יעקב, תק-עב 97(3), 321 (1997).
19. ד"מ (ב"ש) 2144/01 בוזגלו שחר נ' פיצוחי א.מ.א פיצוחי אילת בע"מ, תק-עב 2002(2), 6574 (2002).
20. עב' (ב"ש) 1566/99 ב' פ' נ' רשת מעונות מרגלית, תק-עב 2001(4), 2878 (2001).
21. עב' (ת"א-יפו) 1647/02 תמר קרסנטי נ' דרורי טורס בע"מ, תק-עב 2003(2), 3845 (2003).
22. עב' (ת"א-יפו) 912981/99 הרשפלד לורנה נ' גלוב, תק-עב 2002(3), 5 (2002).
23. עד"מ 300284/98 R.S.U נ' מרשה אשר, תק-אר 99(2), 52 (1999).
24. בג"צ 1661/05 המועצה האיזורית חוף עזה ואח' נ' ראש הממשלה - אריאל שרון ואח', פ"ד נט(2), 481.