סרבנות גט בראי פסיקת בית-משפט לענייני משפחה ובית-הדין הרבני
הפרקים שבספר:
- מבוא
- המתיחות בין בית-משפט לענייני משפחה ובין בית-הדין הרבני באשר לפסיקת פיצוי וגט מעושה
- הסמכות העניינית של בית-המשפט לענייני משפחה למול סמכותו של בית-הדין הרבני לדון בתביעה לפיצוי נזיקי בגין סרבנות לקבל גט
- סרבנות הגט - האם מהווה הפרה של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו?
- התניית קבלת הגט בהסדרת כל העניינים הרכושיים והממוניים תחילה
- מהו סרוב חסר תום-לב?
- האם בקשה להשכין שלום-בית יכולה לעמוד כעילה מוצדקת לסרבנות גט?
- מהו הדין כאשר אין בפני בית-משפט לענייני משפחה פסק-דין לגירושין?
- סרבנות גט כתופעה הפוגעת בחירותו של הפרט ובזכותו להתנתקות מבן זוגו
- ממתי יש לראות בעל דין כ"סרבן גט"?
- סרבנות גט כקלף מיקוח
- האם היתר לשאת אישה אחרת "משחררת" את האישה מחובת הזהירות שלה כלפי הבעל?
- מהם השיקולים שעל בית-המשפט להתחשב בהם בקביעת גובה הנזק?
- פסיקת פיצויים מוגברים - אימתי?
- עילת פיצוי בגין סרבנות גט - בני זוג בני הדת הנוצרית
- דרכי ההתמודדות של בית-הדין הרבני עם סרבני גט
- עניינים שונים
סרבנות הגט - האם מהווה הפרה של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו?
ב- תמ"ש (משפחה ת"א) 24782/98 {נ.ש. נ' נ.י., תק-מש 2008(4), 292 (2008)} נפסק מפי כב' השופטת טובה סיון:"1. התביעה דנן הינה תביעת נזיקין אותה הגישה אישה כנגד בעלה, לפצות אותה בגין סרבנותו ליתן לה גט, משך למעלה מ- 10 שנים...
הפרת חובה חקוקה בהתאם לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
אין ספק כי סרבנות הגט מהווה פגיעה בערכים המוגנים על-ידי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ביניהם הכבוד, חופש הבחירה, הזכות למימוש עצמי, האוטונומיה העצמית, הזכות להינשא ולהוליד ילדים וכיו"ב, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר באישה חרדית, אשר לגביה משמעות מיוחדת ומוגברת לסטאטוס כנשואה/גרושה/עגונה. אולם, שוב, לא די בקביעה כי בסרבנותו גורם הנתבע לפגיעה מתמשכת בכבודה וחירותה של התובעת - אלא יש לבחון את יסודות העילה, אשר יסודותיה פורטו מעלה ואת השאלה האם ראוי לעשות שימוש בעוולה זו במסגרת החיקוק הספציפי. למקרא הפסיקה הרלוונטית נראה כי הפסיקה טרם הכירה בעוולה של הפרת חובה חקוקה על בסיס חוק יסוד ביחסים שבין שני פרטים - ולא זה המקום לפרוץ את הדרך לעניין זה, בעיקר - וכפי שיפורט בהמשך, קיימת דרך חלופית מתאימה. לעניין זה ניתן להוסיף כי כב' השופט מנחם הכהן ב- תמ"ש 19270/03 כ.ש. נ' כ.פ., פורסם באתר האינטרנט נבו (21.12.04) הנ"ל סובר כי הזכויות המוגנות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, יכולות לשמש בשלב זה ככלי מכוון ומנחה בפרשנות וניתוח העוולות הקיימות, ותו לא - ומסכימה אני עימו, לעניין זה..."

