מהו הדין כאשר אין בפני בית-משפט לענייני משפחה פסק-דין לגירושין?

ב- תמ"ש (קר') 48362-07-12 {פלוני נ' פלונית, תק-מש 2013(1), 851 (2013)} נפסק מפי כב' השופט ניצן סילמן:

"סרבנות גט - האם קיימת עילה
13. שאלת השאלות הדורשת ליבון בתיק זה, הנה קיום העילה מקום בו אין פסק-דין לגירושין, אף לא כדי מצווה להתגרש.

14. בכגון דא נחלקות הדעות בין היושבים לדין, בינם לבין עצמם, בין אנשי האקדמיה, ואף בין הדיינים.

15. רק כדי לסבר האוזן אביא מקצת הדוגמאות:

א. תמ"ש (כ"ס) 19480/05 פלונית נ' עזבון המנוח פלוני ז"ל, פורסם באתר האינטרנט נבו (30.04.06), השופט ויצמן - פיצויים ממועד חיוב בגט; במקרים נדירים ניתן יהיה לפסוק גם מעת פסק הדין של מצווה להתגרש.

ב. תמ"ש (יר') 6743/02 כ' נ' כ', פורסם באתר האינטרנט נבו (21.07.08), השופט גרינברגר - פיצויים יכולים לכאורה להיפסק גם לפני החיוב בגט ואף ללא גט.
ג. תמ"ש (ראשל"צ) 30560/07 פלונית נ' עזבון המנוח פלוני ז"ל, פורסם באתר האינטרנט נבו (30.04.06), השופטת קיציס - פיצויים ממועד חיוב בגט.

ד. תמ"ש (ת"א) 24782/98 נ.ש. נ' נ.י., פורסם באתר האינטרנט נבו (14.12.08), השופטת סיון - פיצויים מזמן מצווה להתגרש.

ה. תמ"ש (חי') 12200/08 השופטת ברגמן - פיצויים מזמן חיוב להתגרש.

ו. תמ"ש (יר') 21162/07 פלוני נ' פלונית, פורסם באתר האינטרנט נבו (21.01.10), השופט מנחם הכהן - פיצויים גם ללא החלטה של בית-הדין הרבני.

16. במענה לשלל פסקי-הדין, ראו אנשי האקדמיה לכתוב- וראה מאמרם של יחיאל קפלן ורונן פרי - "על אחריותם בנזיקין של סרבני גט", עיוני משפט כח 773 (2005); ראה בתשובה, יפעת ביטון "עניינים נשיים - ניתוח פמיניסטי והפער המסוכן ביניהם" עיוני משפט כח 871 (2005); והתגובה רונן פרי ויחיאל קפלן "תפסת מרובה לא תפסת: על העצמה באמצעות דיני הנזיקין", העצמה במשפט 411 (2008).

השיקולים
17. מסגרות רבות של שיקולים, עומדות לפנינו לצורך הקביעה אימתי תקום עילה. קיימים שיקולים שעניינם הכבוד ההדדי בין הערכאות (בכל הנוגע למתחמי הסמכות), שאלת הפגימה בתוקפו של הגט, שיקולים מערכתיים של יעילות מחד, וזילות מוסד הנישואין והגירושין מאידך, ועוד.

הזהירות בהתערבות בקשר הנישואין
18. קיתונות של דיו נשפכו על החוזה הזוגי, ומשמעו; מערכת היחסים הזוגית הוגדרה כסבוכה עד כדי כמעט חוסר שפיטות; חוזה לנישואין אינו בר אכיפה בכוח מערכת המשפט, ותנאיו אינם כחוזים כלכליים גרידא.

19. אפנה הצדדים בנושא זה למאמרו המאלף של פרופ' ליפשיץ- "הסדרת החוזה הזוגי במשפט הישראלי - מתווה ראשוני", שנתון הקריה האקדמית קרית המשפט, כרך ד', עמ' 271.

20. א. משכך, הגדרת "חובת אחריות מושגית" למערכת היחסים, באופן כללי, וקביעת הפרת החובה על-ידי חוסר רצון לכבד רצון האחר, אינה פשוטה כלל ועיקר.

ב. חיי נישואין אינם נשלטים על-ידי מערכות של דיני הרשלנות מחד או דיני החוזים מאידך; כבוד ואהבה אינם מתורגמים אוטומטית לחובה חקוקה וחובת זהירות.

21. לטעמי - לא מלוא כל הארץ משפט; כבר כתבתי כי לא ניתן להכתיב התנהלות חיי הנישואין באמצעות עולם המשפט (תמ"ש 1847/04 שפורסם בנבו); לא ניתן גם לחלוש על התרת הקשר באופן מוחלט על-ידי דיני הנזיקין.

22. הנה כאשר שקלנו רצון צדדים להיפרד, רצון לקיים יחסים עם אחר, ומאידך רצון למחיה משותפת, כתבנו והרחבנו כי אין מקום להחלת כללי משפט קרים- ראה עניין ע"א 1581/92 ולנטין נ' ולנטין, פ"ד מט(3), 441 (1995). היעלה על הדעת כי יוחלו כללים אלו על-פי גחמות מי מהצדדים להתגרש?? הדי בגחמה???

23. איני קובע חו"ח כי אין מקום להחלת דיני הנזיקין בגין סרבנות גט, אלא מתריע אני כי יש להיזהר בהחלה זו, על-מנת למנוע מציאות בה די יהיה בגחמת מי מהצדדים כדי להקים עילת גירושין; אין המדובר בחוזה כלכלי, בו מועדים וכללים ברורים, אלא בחוזה דינמי, אינטימי, בו יחסי הכוחות, יחסי האימון, והחובות המוטלים מכוח הדין, רחבים כרוחבו של היכל.

זילות מוסד הנישואין
24. א. תקופות ארוכות ראה המשפט הישראלי את מוסד הנישואין כקשר זוגי אפשרי יחיד; לא אחת נתפש מוסד הידועים בציבור, לצורך הדוגמה, כקשר הסותר תקנת הציבור.

ב. אט אט הוחלה גישה ליברלית (ויש האומרים עד כדי ליברליות יתר - משל הכתבת רצון המשפט על פני רצון הצדדים - וראה ספרו של פרופ' ליפשיץ בעניין הידועים בציבור, ובמיוחד הדוגמה בהלכת בר-נהור), המכירה בגישות ואפשרויות שונות לקיום תא משפחתי; הנה הכרנו ביכולת בני זוג מאותו מין להביא ילדים, לאמצם, ולבני זוג מכל מין לבלות חייהם יחד, אף ללא כותרת של נישואין - כראוי לאומה נאורה וליברלית.

ג. ברם אין בכך כדי לגרוע מקדושת אותה התחייבות של קשר הנישואין; אין בהכרה באפשרויות אחרות כדי לגרוע מהחשיבות אותה יש לייחס למוסד הנישואין.

25. מתן פתח רחב להליכי נזיקין בגין רצון להתגרש, עלול להביא לזילות מוסד הנישואין; מדרון חלקלק בפתח - האם כל סירוב לגירושין דינו תביעה???

26. די יהיה במריבת אוהבים, בני זוג צעירים בתחילת דרכם, כדי להקים עילה; די יהיה ב"הקדיחה תבשילו" - כדי להפר חובת זהירות; הרי לך תכתיב - התגרש כעת, שאחרת תישא בנזק; אם אצו צדדים להגיש תביעות, אוץ יאוצו למסור ספר כריתות. ואנה אנו באים???

עיקרון הכבוד ההדדי
27. שנים רבות עולם הגירושין, היה מלכות נפרדת; כך טיבם וטבעם של דברים- שהרי כב' בית-הדין עסק באיסור ובהיתר, וידע לבחון הדברים קלה כחמורה במסגרת הסמכות המסורה לו בחוק שיפוט בתי-דין רבניים.

28. משמעות פריצת הגדר בתביעות הנזיקין היא אחת - לא עוד סמכות בית-הדין להכריע בגורל קשר הנישואין, כי אם "מסדר גט" גרידא. לא עוד שאלה אם קיימת עילה לגירושין אם לאו, שהרי די במריבה, חוסר רצון או מצווה.

29. לא זו היתה כוונת המחוקק ולא זהו כיבוד הסמכות המסורה לכב' בית-הדין; דומני כי ככל שעילת הנזיקין תורחב, תהיה בכך נגיסה גדולה יותר מסמכות בית-הדין, ועשיית פלסתר של הוראות החוק, אשר קבעו את "מלכויות" דיני המשפחה והסטאטוס.

עקרונות יעילות
30. לא אחת ראיתי לכתוב ולהבהיר, כי סיום ההליכים בתחום דיני המשפחה, הנו בעל ערך מוסף כשלעצמו; המאבק גובה קרבנות קשים מהצדדים, ובמיוחד מקטינים המעורבים; משכך - לפתרון המאבק, בדרך מהירה ויעילה, יש ערך מוסף, מעבר לשאלת הקלת העומס מעל מערכות בתי-המשפט העמוסות לעייפה.

31. מעבר לעובדה שהליכי נזיקין, בגין כל עילה שהיא, ייצרו חוסר ודאות, ייצרו הם כר פורה לחיכוך והגשת הליכים נוספים בין בני זוג; כר זה יאריך סבלם של המתדיינים, יאריך הצלקות שתיגרמנה מעצם קיום ההליך, וימנע הגשמת החתירה לפתרון; ניסיון העבר מלמד - כי מקום בו נפתח הפתח להגיש תביעות, בעילות "רגילות" (להבדיל ממקרי קיצון), נמלא הפתח כהרף עין, ושימש כמצע להתדיינויות בלתי-פוסקות.

תוקף הגט
32. הגם ששאלת תוקף הגירושין הניתנים לאחר (או כתוצאה) מהליכי נזיקין, מסורים כאמור לסמכות כב' בית-הדין הרבני, רואה אני לכתוב נקודות מספר גם בנושא זה.

33. כידוע - גט אמור להינתן מרצון, ובלא כל כפיה או אונס, שאחרת עלול הגט הניתן להיחשב כמעושה; החשש הוא כי מקום בו הגט ניתן עקב חיוב נזיקי, או חשש לחיוב נזיקי - יחשב הגט ל"מעושה" ויאבד מתוקפו (ראה גם שו"ת מנחת יצחק, ח, קל"ו).

34. במאמרם המקיף הבהירו המלומדים קפלן ופרי, כי מקום בו ניתן פסק-דין המחייב גירושין או אף בדרגת כפיה, מקים המשפט העברי כלים, אשר יש בהם לאפשר הטלת חיוב נזיקי, מבלי שהדבר יפגום בתקפות הגט; התנאי-לכך כי במצב של חיוב בגירושין יחול חיוב נזיקי בשיעור הדומה לזה אשר היה נפסק כ"מזונות מעוכבת", בבחינת כפיה בדרך ברירה, תוך אימוץ פסיקה אזרחית על-ידי הערכאה הדתית.

35. א. ראה גם ההפניות לשו"ת אגרות משה אבן העזר א' קלז; שות אגרות משה אבן העזר ד' ק"ו; ראה שמע שלמה א', אבן העזר י"א.

ב. ודוק - במאמר מבהירים המלומדים כי לראייתם, אי-קיום פסק-הדין הנו אחד מרכיבי ההתרשלות, ומכך למד אתה בצורך בפסק-הדין כאמור (ראה עמ' 853, שם).

36. לעניין הניתוח ההלכתי - ראה פסק-דינו המאלף של כב' השופט ויצמן ב- תמ"ש (כ"ס) 19480/05 פלונית נ' עזבון המנוח פלוני ז"ל, פורסם באתר האינטרנט נבו (30.04.06); אדגיש כי כב' השופט ויצמן ראה לקבוע כי מקום בו ההליך מוגש כנגד עיזבון, די בפסק לגירושין (שהרי הנישואין פקעו), מנגד - ככל שההליך מוגש בחיי הסרבן, אזי ניתן לתבוע גם בפסיקה של "מצווה לגרש", אך בנסיבות קיצון.

37. לדעות דייני כב' בית-הדין - ראה הרב לביא - "סידור גט לאחר חיוב הבעל בפיצוי כספי לאשתו", תחומין כו, 160, התשס"ו; הרב דיכובסקי - "צעדי אכיפה ממוניים כנגד סרבני גט", תחומין כ"ו 173, התשס"ו.

38. כאן המקום להדגיש - התערבות יתר נזיקית, בתחום סידור הגט, עלולה להביא למציאות לפיה לא רק הגט בין הצדדים הקונקרטיים הוא שיוכתם בחשש של "גט מעושה", אלא שהשימוש התדיר בכלי הנזיקין, עלול ליצור חשש מכאן והלאה לגבי כלל הגיטין המבוצעים.
הזכאות לחירות
39. חוברת עיוני משפחה כ"ח, זרועה במאמרים בעד ונגד הרחבת בסיס הנזיקין בגין סרבנות לגירושין; על אחד אין חולק - קשר הנישואין צריך שיבוא ממקום של אהבה, רצון משותף , ולא מאינטרס הכבדה, כלי טקטי או יצר נקמה. כל אדם זכאי לשיקום חייו ולזכות לחירות; כל אדם זכאי לבחור עם מי יבלה חייו.

40. תופעת סרבנות הגט קשה היא ורעה; השאלה אינה אם הסרבנות ראויה, אלא מהם הכלים עימם יש להתמודד עמה, ומהי "סרבנות" לצורכי חיוב נזיקי.

41. יש לזכור כי לא רק בידי הערכאות האזרחיות להתמודד עם כך, שהרי הסמכות המקורית מסורה לכב' בית-הדין; אזכיר את דברי כב' השופט עמית, בדבר ארגז הכלים אותו מעניק הדין העברי, דווקא לערכאה הדתית.

נקודות נוספות
42. אזכיר את אשר הפנתה אליו המלומדת יפעת ביטון - לטעמה, אזהרתו של פרופ' ליפשיץ כי תביעת הנזיקין הנרחבת עלולה להיות חרב פיפיות לנשים, מנותקת מן המציאות; אלא שמאז נכתב המאמר ועד הלום- חלו שינויים מפליגים.

43. עם חקיקת תיקון מס' 4 לחוק יחסי ממון, שוב נעקר מתוכן כלי טקטי מרכזי אשר הביא לסרבנות גט; יחד עם עקירה זו- הלך בג"צ והרחיב סמכותו להתערבות בפסיקת בתי-הדין הרבניים, אף עד כדי תיקון פסיקה דה פקטו, והחלת כללי חישוב אזרחיים.
44. איני קובע כי הסרבנות עברה להיות נחלת עבר או נחלת מגדר כזה או אחר; כל שיש לשית אליו לבנו- הנו לעובדה כי "חרב הפיפיות" אשר הזכיר פרופ' ליפשיץ במאמרו, הנזכר במאמרה של הגב' ביטון, עלולה לקרום עור וגידים. כלי הנזיקין עלול להביא לכך כי לא נעקור תופעה "רעה", אלא כי נביא לגדיעת מזונות מהזקוקים להם.

התוצאה
45. בית-משפט זה יושב בתוך עמו; המציאות המגדרית אשר היתה קיימת בעבר הרחוק אינה זהה לזו הקיימת כיום; מכלול השיקולים לעיל, הביאוני לתמוך בגישת המלומדים קפלן ופרי, לא רק משיקולי תקפות הגט, אלא ובעיקר מיתר השיקולים שפורטו לעיל.

46. משכך, סבורני כי תנאי לקיומה של עילה בנזיקין בגין סרבנות גירושין, הנה פסיקת ערכאה מוסמכת בדבר "חיוב בגירושין" או למעלה מכך, ובמקרים נדירים - פסיקה של "מצווה להתגרש", בנסיבות קיצון כגון נסיבות המלוות באלימות, הקמת תא משפחתי שני, ניכור מוחלט ועוד, או במקרים בהם ממילא לא ניתן יהיה לקבל חיוב כאמור עקב כללי הדין האישי (וראה פסק-דינה של חברתי, כב' השופטת מירז ב- תמ"ש 14177-09-09).

ולהליך
47. בתיק זה לא קיים פסק-דין לגירושין, וזאת על-אף שניתנה ארכה לניהול ההליכים בבית-הדין הרבני; בנסיבות העניין, לאור השיקולים לעיל, סבורני כי אין מקום לניהול הליך זה והוא מחוסר עילה. לא מצאתי טעם להחיל נסיבות הקיצון המתוארות לעיל, המגדירות הנתבעת כ"סרבנית". לטעמי, נוכח השיקולים לעיל, ובהעדר פסק גירושין בבית-הדין, משולל ההליך עילה.
48. נוכח זאת, אני מורה על מחיקת התביעה בתיק זה; לאור השאלה המשפטית, ולאור התנהלותו החברית וההגונה של ב"כ התובע, איני עושה צו להוצאות."

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

מהו הדין כאשר אין בפני בית-משפט לענייני משפחה פסק-דין לגירושין?