botox

מקרקעין

ב-תא"מ (שלום-נצ') 4523/06 1 נפסק מפי כב' השופט שכיב סרחאן:

"כללי

1. התובעים הינם הבעלים כדין של דירת מגורים בת 5 חדרים, הנמצאת בקומה א' בבניין מדורג שברח' סביון 21/3 בנצרת עילית, והידועה גם כחלקה 108 בגוש 17746 בקרקעות העיר נצרת עילית (להלן: "הדירה"). הם רכשו את הדירה בשנת 2001, ועברו להתגורר בה בשנת 2002.

2. הנתבעים הינם המחזיקים והחוכרים לדורות של דירה בת חמישה חדרים, והנמצאת מעל לדירה (להלן: "דירת הנתבעים")...

3. הנתבעים קנו, בזמנו, את דירתם מהצדדים השלישיים, בהתאם לחוזה מכר מקרקעין בכתב, שנערך ונחתם בין הצדדים האמורים בנצרת עילית ביום 8.9.04 (להלן: "החוזה").

4. בחורף שנת 2002, נוצרו נזקים בדירה, אשר התבטאו באלה: הופעת כתמי רטיבות ועובש בפינת הישיבה שליד הסלון; כתמי רטיבות ונזילת מים בתקרת הסלון; סדקים אנכיים בחדר המזרחי שליד הסלון; כתמי רטיבות והתקלפות הצבע והטיח בחדר השינה של הילדים בצד דרומי-אמצעי; וכתמי רטיבות והתקלפות בצבע ובטיח בחדר השינה של ההורים (להלן: "הנזקים").

טענות התובעים

5. התובעים טוענים, כי הנתבעים אחראים בנזיקין, ועליהם לפצותם על מלוא נזקיהם הנתבעים. הנזקים נגרמו, למעשה, כתוצאה מליקויים וכשלי בניה בדירת הנתבעים. הם נגרמו כתוצאה מחדירת מים בין חריצי הריצוף שבמרפסות המרוצפות אל שכבת החול שמתחת למרצפות וחלחולם אל תקרת הדירה, והכל בהיעדר מערכת ניקוז תקנית ותקינה.

6. התובעים מבססים את עילת תביעתם על עוולת הרשלנות, לפי סעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), התשכ"ח-1968 (להלן: "הפקודה"). לדידם, הנתבעים התרשלו כלפיהם, במעשה ובמחדל, שעה שלא נהגו כבעלי מקרקעין סבירים, ולא מנעו חלחול המים מדירתם לדירה, וזאת חרף פניותיהם החוזרות ונשנות של התובעיעם אליהם, כי יסירו את המפגע האמור...

טענות הנתבעים

9. הנתבעים, מכחישים, למעשה, את טענותיהם המהותיות של התובעים שביסוד עילת התביעה, הן בשאלת האחריות והן בשאלת הנזקים וגובהם. לדידם, המדובר בתובענה קנטרנית, טורדנית ומחוסרת כל יסוד עובדתי או משפטי. וכן, דין התובענה להידחות מחמת השתק או מניעות.

10. וכן, טוענים הנתבעים, כי הם רכשו את דירתם מהצדדים השלישיים, בהתאם לחוזה. בחוזה הצהירו הצדדים השלישיים, כי אין בדירת הנתבעים מום נסתר כלשהו שידוע להם. בדיעבד, מסתבר, כי גם התובעים וגם הצדדים השלישיים ידעו על הבעיה שבדירה, והדבר לא גולה להם כלל.

11. טענה נוספת בפי הנתבעים היא, כי "הבעיה" נבדקה, בזמנו, על ידם, ביחד עם התובעים, והבדיקה העלתה, כי אין כשל כלשהו במערכת הניקוז של המרפסות.

12. וכן, מומחה מטעם הנתבעים בדק את הדירה ודירת הנתבעים וערך חוות-דעת בכתב, לפיה אין קשר סיבתי בין הנזקים, המוכחשים כשלעצמם, לבין מצב דירת הנתבעים. מקור הנזקים שבדירה, הוא הכשל בנקז או בחיבור הנקז שיורד בצורת צינור אופקי לתוך הרצפה ומזרים את המים למרזב, ושאינו קשור לדירת הנתבעים, וכן עבוי אדי מים באוויר חם בחלל הדירה (קונדנסציה), כשל שמקורו בדירה.

13. לבסוף ולעניין הנזקים, טוענים הנתבעים, כי המדובר בנזקים שאינם ברי-תביעה ומחוסרים כל יסוד עובדתי או משפטי...

הפלוגתא

22. הפלוגתא שבין הצדדים, נסובה, למעשה, סביב שלוש שאלות עיקריות:

האחת, האם הנתבעים אחראים בנזיקין, ואם כן, מהו נזקם של התובעים ושיעור הפיצויים שבכוחו להחזיר את המצב לקדמותו?

השניה, האם התובעים זכאים לתרופת הציווי?

והשלישית, האם הצדדים השלישיים התנהגו כלפי הנתבעים בחוסר תום-לב במהלך המשא-ומתן לקראת כריתת החוזה, ועליהם לשפות שולחי ההודעה, במידה ויחוייבו בתשלום כלשהו לתובעים?

מסכת הראיות

23. מטעם התביעה, העידה התובעת 2. היא הקדימה והגישה תצהיר עדות ראשית שלה (ת/1).

24. הנתבעים/שולחי ההודעה העידו לעצמם, הן בתובענה והן בהודעה לצדדים שלישיים.

הם הקדימו והגישו תצהירי עדות ראשית שלהם (נ/1 ו-נ/3, והכל בהתאמה). וכן, הוגשו מטעם ההגנה שני מוצגים נוספים: נ/2 - תגובת הנתבעים ב-בש"א 1731/07; ו-נ/4 - חוות-דעתו של המומחה מטעם הנתבעים, המהנדס סרוג'י נאדר.

25. מטעם הצדדים השלישיים, העידה צד שלישי 2, ד"ר זלוטה מאירזון, אשר הקדימה והגישה תצהיר עדות ראשית שלה (ש/1).


דיון

עדות התובעת 2

26. התובעת 2, העידה, בכתב ובעל-פה, בין השאר, כי בחורף שנת 2002, התגלו הנזקים בדירה. המדובר בנזקים נמשכים על לכשנה או שנתיים לפני הגשת התובענה. הנזקים המשמעותיים נוצרו במאי 2005. הנזקים נגרמו כתוצאה מחלחול מים מהמרפסות שבדירת הנתבעים. באמצע תקרת חדר הסלון, נוצר כתם רטיבות בגודל 30 x 40 ס"מ, ודרכו טפטפו מים לתוך הסלון; וכן, בחדר השינה של הילדים (צד דרומי אמצעי), נוצרו, בפינה דרומית-מזרחית, כתמי רטיבות ועובש, והצבע והטיח התקלפו, והכל בגין חלחול מים מהמרפסת שבדירת הנתבעים. בתקופת החורף, מופיעים גם כתמי רטיבות בקיר הדרומי בגובה כמטר וכתוצאה מכך הצבע מתקלף.

27. כמו-כן, נוצרו כתמי רטיבות בחדר השינה של ההורים שבדירה והצבע והטיח התקלפו.

28. מקור הנזקים הוא חלחול מים מהמרפסות שבדירת הנתבעים לדירה, וזאת עקב כשל בניקוז המרפסות ובריצופן. הנזקים נגרמו כתוצאה מהתרשלותם של הנתבעים.

29. בזמנו, התובעים פנו לנתבעים ולפניהם גם לצדדים שלישיים לפתור את בעיית חלחול המים מהמרפסות אל הדירה, אך לשווא.

(ראו ת/1 סעיפים 10-2, 19, 25, 30-28; עמ' 6, שורה 19, שורה 25; עמ' 8, שורות 2-1, שורה 18, שורות 27-25; עמ' 9, שורות 2-1, שורות 8-6; עמ' 10, שורות 13-12, שורה 17, שורה 23; עמ' 11, שורות 6-5, שורות 19-16, שורה 23; עמ' 12, שורה 2; עמ' 13, שורה 9).

עדויות הנתבעים

30. עדויותיהם בכתב של הנתבעים, לעניין הפלוגתא שבעובדה, זהות הן (נ/1 ו-נ/2).

אליבא דנתבעים, הם רכשו מהצדדים השלישיים את דירתם ביום 8.9.04, בהתאם לחוזה. בחוזה, הצהירו הצדדים השלישיים, כי אין בדירת הנתבעים מום נסתר שידוע להם אודותיו ולא מסרו לנתבעים. בזמן רכישת דירת הנתבעים, הם לא ידעו על הבעיה (בעית הרטיבות) בדירה, נשוא התובענה. בעיה זו, נודעה להם בדיעבד, מפי התובעים. לפני חג הפסח בשנת 2005, פנה אליהם התובע 1 וטען, כי קיימת רטיבות בדירה שמקורה מדירת הנתבעים, ושאלו 'מה אתה לא יודע לא אמרו לך (הצדדים השלישיים - ש' ס') כי יש בעיה כזו'.

מיד לאחר-מכן, פנה הנתבע 1 לצד ג' לברר פשר העניין. בתגובה, אמר לו צד ג' 'אל תתייחס אליו (לתובע - ש' ס')'. צד ג' הסתיר מהם קיום הרטיבות בדירה, שמקורה מדירת הנתבעים.

31. לאחר-מכן, הנתבע 1 בדק, ביחד עם התובעים, את מערכת הניקוז במרפסות, והתברר להם, כי היא תקינה לחלוטין. מומחה מטעם הנתבעים בדק את הדירה, ומסקנתו היתה, כי מקור הנזקים אינו מכשל במערכת הניקוז או הריצוף במרפסות שבדירת הנתבעים. הם לא אחראים בנזיקין. מקור בעית הרטיבות בדירה אינו כתוצאה מחלחול מים מדירת הנתבעים לדירה.

הם ניסו לעזור לתובעים ולפתור ביחד את בעית הרטיבות שבדירה. הם לא התחמקו מהבעיה. כל הזמן הם ניסו וחיפשו פיתרון לבעיה האמורה.

32. הנתבעים העידו אף בהדגשה, כי עובר לרכישת הדירה לפי החוזה, ביקרו הם בדירת הנתבעים ואף ראו במרפסת שחלק מהאריחים ליד המרזב הוחלפו באריחים אחרים, בגוון שונה. הם שאלו את הצדדים השלישיים לפשר הדבר. תשובת הצדדים השלישיים היתה, כי היתה בעיה של רטיבות בדירה והיא נפתרה.

אילו ידעו, כי בעית הרטיבות שבדירה לא נפתרה כליל, הם לא היו קונים את דירת הנתבעים.

(נ/1 - סעיפים 12-6; עמ' 13, שורה 20; עמ' 14, שורות 26-13; עמ' 15, שורות 10-1, שורות 26-18; עמ' 16, שורות 5-1, שורות 22-18; עמ' 17, שורות 12-11; נ/3 - סעיפים 6-5, 9, 15; עמ' 17, שורה 17, שורות 29-28; עמ' 18, שורות 18-1, שורות 21-20).

33. צד ג' 2 העיד, בכתב ובעל-פה, בין השאר, כי במהלך שנת 2003, פנו התובעים לצדדים השלישיים וטענו בפניהם, כי הם הבחינו בכתמי רטיבות בתקרת הדירה ושמקורם, ככל הנראה, מחלחול מים מהמרפסות שדירת הנתבעים, כאמור בחוות-דעתו של המומחה מטעמם. טענתם זו של התובעים, התקבל על-ידי הצדדים השלישיים בפליאה.

ואולם, מטעמי רצון טוב וגילוי יחסי שכנות טובה, אפשרו הצדדים השלישיים לתובעים להביא מי מטעמם לצורך פתירת בעית הנזילה.

34. בתחילת שנת 2004, הביאו התובעים פועל מטעמם, אשר ביצע, תחת פיקוחם ההדוק של התובעים, עבודות שונות במרפסות שבדירת הנתבעים, ללא מעורבות הצדדים השלישיים, אך על חשבונם.

הפועל החליף מספר מרצפות בשתי מרפסות במרצפות אחרות אך בגוון אחר.

35. מאז תחילת שנת 2004 ועד עזיבתם את דירת הנתבעים, ביום 31.1.05, לא פנו התובעים לצדדים השלישיים בטענה כלשהי בנוגע לרטיבות בדירה, ומבחינתם הם ראו את העניין כסגור.

36. במהלך המשא-ומתן לקראת חתימת החוזה, ביקרו הנתבעים בדירת הנתבעים ואף עמדו במקורב על טיבה ומצבה. במהלך הביקור, מתוך מחווה של רצון טוב ותום-לב, הביאו הצדדים השלישיים לידיעתם של הנתבעים, כי קודם-לכן התובעים ביצעו עבודות שיפוץ מסיביות בדירה, ולאחר-מכן, אף בוצע תיקון בפינות המרפסות שבדירת הנתבעים, על-ידי פועל מטעם התובעים, עקב טענה בדבר רטיבות בדירה. במעמד זה, ולאור הבדלי הגוון במרצפות המרפסות, אשר בלטו לעין, התעניינו הנתבעים לדעת האם שבה ונצפתה, שוב, רטיבות בדירה, לאחר עבודות התיקון האמורות, והצדדים השלישיים השיבו להם, כי מאז ביצוע העבודות האמורות לא העלו התובעים כל טענה בעניין זה.

37. ויודגש: הנתבעים הצהירו בסעיף 10 לחוזה, בין היתר, כי הם בדקו את דירת הנתבעים וכי הסכימו לרוכשה כפי שהיא ואין ולא תהיינה להם בעתיד תביעות או טענות כלפי הצדדים השלישיים בקשר לדירת הנתבעים.

הצדדים השלישיים מעולם לא הסתירו מפני הנתבעים כל פרט בנוגע לדירתם או למצבה.

אכן, במהלך אחת השיחות הטלפוניות שהיו בין הנתבעים והצדדים השלישיים, שהתקיימה מספר חודשים לאחר כניסת הנתבעים לדירתם, ציינו הנתבעים באוזני הצדדים השלישיים, כי התובעים התלוננו בפניהם על קיומה של רטיבות בדירה.

(ש/1, סעיפים 3, 23-11; עמ' 20, שורה 2, שורה 17, שורות 27-21; עמ' 21, שורות 26-1; עמ' 22, שורות 26-6; עמ' 23, שורות 4-3, שורה 10).

המומחים

38. מומחה מטעם התובעים, מהנדס בניין ושמאי מקרקעין, מר חסן כאזם, בדק את הדירה וחיווה את דעתו גבי הנזקים וסיבתם. הוא ערך (ביום 25.5.06) חוות עת בכתב. מסקנתו היתה, כי כל הנזקים שהתגלו בקירות ובתקרת הדירה, שהתבטאו בכתמי רטיבות, עובש והתקלפויות בסיד ובצבע, נגרמו אך ורק עקב חדירת מים מרצפות המרפסות שבדירת הנתבעים. המלצותיו הן אלה: פירוק הריצוף במרפסות הלא מקורות שבדירת הנתבעים; ביצוע חיפוי לרצפות ביריעות בידוד מאספלט, ריצוף מחדש של המרפסות, עם התאמת שיפועם ראויים לכיוון נקודת הניקוז ואיטום הפוגות של המרצפות והחריצים בין הפנל והריצוף וגם מסביב לדפנות צינורות הניקוז. עלות העבודות האמורות מסתכמת בסך של 17,685 ש"ח.

39. גם מומחה מטעם הנתבעים, מהנדס הבניין מר נאדר סרוג'י, בדק את הדירה וטענות התובעים, ואף ערך חוות-דעת בכתב (נ/4). מסקנתו היתה, כי הוא לא מצא סימני רטיבות או עובש או כל סימן אחר המעידים על חדירת מים מדירת הנתבעים לדירה. בקיר המעקה על הגג הלא נגיש שעליו מונחים מנועי המזגנים, קיים חיפוי קרמיקה הבולט מעל מפלס פני המעקה הבנוי. לאורך שכבת המלט המחברת את האריחים עם הקיר, קיים סדק אופקי אשר דרכו חודרים מים ואשר מגיעים אל הקיר שבדירה. החיפוי שייך לדירה. וכן, במוקדים הקרובים לנזקי הגג, קיים פגם בנקז או בחיבור הנקז. גורם נוסף ודומיננטי לרטיבות בדירה, הוא תופעת עיבוי של אדי מים באוויר בחלל הדירה, והיעדר אוורור הולם בדירה.

40. המומחה מטעם בית-המשפט, מהנדס הבניין מר סוהיל סבא, אף הוא ביקר בדירה, עמד על הנזקים שם ועל סיבתם. הוא ערך, ביום 25.6.07, חוות-דעת בכתב.

לפי ממצאיו, קיימים כתמי רטיבות בדירה, הן בתקרת הסלון, הן בפינת חדר העבודה, הן בחדר השינה של ההורים והן בפינת האוכל. הסיבה לנזקים אלה היא חדירת מים בין חריצי הריצוף במרפסות שדירת הנתבעים אל שכבת החול שמתחת למרצפות, היעדר ניקוז תחתי כפול הולם, וחלחולם, דרך שכבת הזיפות, אל תוך תקרת הדירה, בצורת סימני רטיבות ועובש או על-ידי נזילת מים. הוא דוחה את קביעותיו ומסקנותיו של המומחה מטעם הנתבעים, לפיהן בעית הרטיבות בדירה היא בעית עיבוי אדים (קונדנסציה).

41. לעניין תיקון הנזקים וסיבתם, קובע המומחה מטעם בית-המשפט, כי יש לעקור את הריצוף בשתי המרפסות הלא מקורות שבדירת הנתבעים; לבצע זיפות מחדש לרצפות המרפסות; לייצור אמבטיה בזיפות על-ידי ביצוע רולקות בפינות; להעביר צינור ניקוז כפול ולרצף מחדש את המרפסות, עם רובה אפוקסית. העבודות האמורות צריכות להתבצע על-ידי בעלי מקצוע מיומנים.

עלות העבודות האמורה הינה סך של 17,325 ש"ח.

מהימנות העדים ומשקל הראיות

42. על דרך העיקרון, לפי התנהגותם של העדים והתרשמותי הישירה מהם, ובשים-לב למכלול נסיבות העניין ואותות האמת שהתגלו במהלך המשפט, אומר כי עדויותיהם של התובעת 2 והמומחה מטעם בית-המשפט, היו סבירות, הגיוניות, קוהרנטיות ומהימנות עליי עד למאוד. בעדויות אלה, לא מצאתי סתירות כלשהן.

וכן, מצאתי אישור, תימוכין ואף סיוע לעדויות אלה בשאר הראיות שבפניי, ובכללן ראיות ההגנה והצדדים השלישיים.

ראשית, גם הנתבעים וגם הצדדים השלישיים מודים, למעשה, כי קיימת בעית רטיבות בדירה. וכן, בסתירה מוחלטת לגרסאותיהם החד-משמעיות, לפיהן סיבת הרטיבות בדירה אינה חדירת מים בין חריצי הריצוף במרפסות שדירת הנתבעים, אל שכבת החול וחלחולם אל תקרת הדירה, כתוצאה מהיעדר ניקוז תחתון כפול ותקני במקום, אלא מסיבה אחרת שלא קשורה לדירת הנתבעים,

העיד הנתבע 1, במהלך חקירתו שתי וערב, כי 'אני חשבתי שאנו צריכים לפתור את הבעיה יחד, אם יש בעיה והיא באה מהדירה שלנו צריך לפתור את הבעיה יחד' (עמ' 15, שורות 2-1). וכן, העידה הנתבעת 2, במהלך חקירתה שתי וערב והודתה, כי היא לא יודעת, למעשה, את סיבת הרטיבות שבדירה (עמ' 18, שורות 20, 21). וכן, הנתבעים הציעו, בזמנו, לתובעים לתקן את הנזקים ולשאת, שווה בשווה, בעלות תיקונם (שם, שורה 13).

לבסוף, כאשר נשאלה צד שלישי 2, במהלך חקירתה שתי וערב, אם היא חוזרת בה מהאמור בסעיף 12 לתצהיר עדותה הראשית (ש/1), לפיו סיבת הנזקים היא עבודות השיפוץ שביצעו התובעים בדירתם, וזאת לאור קביעותיו החד-משמעיות של המומחה מטעם בית-המשפט לגבי סיבת הנזקים, היא השיבה: 'מי אני שצריכה להתווכח עם חוות-דעת של בעל מקצוע'.

43. שנית, ממצאיו ומסקנותיו של המומחה מטעם בית-המשפט הם בתחום מומחיותו המקצועית. המומחה האמור פעל במסגרת סמכותו ואף הפעיל שיקול-דעת מקצועי סביר עד למאוד. בחוות-דעתו לא נפלה טעות כלשהי. המדובר במומחה מקצועי ומהימן. הוא לא נחקר כלל על חוות-דעתו בכתב. מצאתי סיוע לחוות-דעתו של מומחה בית-המשפט גם בחוות-דעתו של המומחה מטעם התובעים, שגם הוא לא נחקר כלל על חוות-דעתו. לקביעותיו העובדתיות של מומחה בית-המשפט, יש עיגון איתן במארג הראיות הקבילות ובעלות משקל.

ממצאיו ומסקנותיו של מומחה בית-המשפט, כאמור בחוות-דעתו בכתב האמורה, מקובלים עליי ואני מאמצם.

44. שלישית, הצעת הנתבעים לתובעים לתקן, ביחד, את הנזקים והליקיים בדית הנתבעים ולשאת, שווה בשווה, בעלות התיקון, מהווה, למעשה, ראשית הודאה בדבר אשמם וחבותם בנזיקין.

45. וכן, בהודעה לצדדים השלישיים, אומר, כי עדויותיהם של הנתבעים, לעניין גרסתם, כי במהלך המשא-ומתן לקראת כריתתו של החוזה וגם בזמן חתימת החוזה, לא גילו להם הצדדים השלישיים, כי בעיית הרטיבות בדירה לא נפתרה כלל, ואף הצגת מצג שווא לפיו, כביכול, כן היא נפתרה כליל, היו סבירות, קוהרנטיות, עקביות ומהימנות עליי. הן ראויות למלוא המשל.

המסגרת הנורמטיבית

46. האם הנתבעים התרשלו כלפי התובעים - התשובה היא בחיוב.

בענייננו, התקיימו שלושת היסודות של עוולת הרשלנות, כהגדרתה בסעיפים 35 ו-36 לפקודה והם: קיומה של חובת זהירות בין התובעים לנתבעים; הפרת אותה חובה בהתרשלות הנתבעים; וקשר סיבתי בין הפרת החובה לנזקים שנגרמו לתובעים.

הנתבעים חבים בחובת זהירות, מושגית וקונקרטית, כלפי התובעים.

דייר שמחזיק דירה עם ליקויי בניה והגורמים נזקים לדירת הדייר השכן, מפר את חובת הזהירות העומדת לו כלפי הדייר השכן. דין הוא, כי 'המחזיק במקרקעין הינו גם לרוב בעל היכולת הטובה ביותר לחזות את הסיכונים הטמונים במקרקעין ולמונעם' (ע"א 1068/05 עיריית ירושלים נ' מימוני, תק-על 2006(4), 4084 (14.12.06)).

חובתם הקונקרטית של הנתבעים, היא למנוע סיכונים בלתי-סבירים לתובעים.

לענייננו שלנו, הנזקים נגרמו כתוצאה מהתממשות סיכון בלתי-סביר בעליל, הטמון בדירת הנתבעים.

היה על הנתבעים ולפניהם גם הצדדים השלישיים, לנקוט אמצעי זהירות המתחייבים, לפי נסיבות העניין, במטרה להרחיק כל סכנה אפשרית אשר ניתן לצפותה לדירה. היה עליהם לבצע בדירת הנתבעים, אותן עבודות תיקון עליהן הצביע מומחה בית-המשפט, מיד עם פנייתם הראשונה של התובעים אליהם בעניין זה.

התנהגותם המחדלית, באי-תיקון הסיכונים וליקויי הבניה שבמרפסות דירתם, מהווה התרשלות, שכתוצאה ממנה נגרמו הנזקים, שנצפו בפועל, על-ידי הנתבעים ולפניהם גם הצדדים השלישיים.

וכן, קיים קשר סיבתי, עובדתי ומשפטי, בין התרשלותם של הנתבעים לבין נזקיהם של התובעים.

47. וכן, התנהגותם של הנתבעים, בענייננו, מהווה גם מטרד ליחיד, כהגדרתו בסעיף 44 לפקודה.

הנזק

48. התובעים לא הצליחו להוכיח בראיה טובה ובמידת ההוכחה הדרושה במשפטים אזרחיים את נזקיהם הממוניים הנתבעים. במקרה דנן, ניתן להביא נתונים שלמים ומדוייקים על הנזק האמור ושיעור הפיצויים. דא עקא, שהתובעים לא עשו כן. בראיות המונחות בפניי, אין הוכחה דיה לעניין זה.

49. מנגד, אכן, הוכיחו התובעים כדבעי, כי נגרם להם נזק שאינו נזק ממון, בשל העוולות דנן, שבוצעו על-ידי הנתבעים.

בנסיבות העניין ועל דרך האומדן, אני פוסק לתובעים פיצוי, בפרט נזק זה, בסך של 4,000 ש"ח."


_____________________
1. תא"מ (שלום-נצ') 4523/06 מיכאל ברחן נ' ליאוניד פיטרשטיין, תק-של 2009(1), 23747 (2009).