מורה דרך לענייני גירושין
הפרקים שבספר:
- פתח דבר
- בית-המשפט לענייני משפחה
- מזונות אישה
- "מעשה ידיה" של האישה
- מהם המקרים בהם האישה תאבד את מזונותיה?
- השלשת גט
- כתב תביעה למזונות
- מזונות ילדים
- האם יש להפחית את קצבת הילדים של הביטוח הלאומי מסכום המזונות?
- בן מורד
- במסגרת קביעת דמי המזונות, יש להביא בחשבון את צרכיו של האב
- תביעה עצמאית למזונות ילדים למול הסכם שנח
- תביעה להגדלת/הפחתת מזונות ילדים
- התערבותה של ערכאת הערעור בפסיקת דמי מזונות
- הקצבת מזונות בהליך פשיטת רגל
- סמכות שיפוט ייחודית של בית-הדין הרבני
- עניינים שונים שבסמכותו הייחודית של בית-הדין הרבני
- סמכותו של בית-הדין הרבני - לפי הסכמה, עו"ד שלומי נרקיס (אפריל 2014), אוצר המשפט
- הרכב בית-הדין הרבני וסדרי דין
- "ריב הסמכויות" בין בית-הדין הרבני לבית-המשפט לענייני משפחה
- משמורת ילדים
- חזקת השיתוף למול הסדר איזון המשאבים
השלשת גט
עמוד 21 בספר:ככלל, במקרה של סירוב האישה לקבל את הגט יכול בית-הדין הרבני לפסוק כי הבעל ישליש את הגט יחד עם דמי הכותבה והפיצויים ועם מילוי תנאים אלה פטור הוא מתשלום מזונותיה. דברים אלה אמורים אפילו במקרה שאין מקום לכפיה על קבלת הגט.
מקרים בהם אין עילה מספקת לחיוב האישה בגירושין בעל כורחה על-פי הדין או כשקיימת רק ראשית ראיה. כאשר בעל טוען שאשתו "מאוסה עליו" ויש לו טעם מבורר המתקבל על דעת בית-הדין הרבני למרות שאין בטענה זו יסוד מספיק לחיוב בגירושין בעל-כורחה של האישה, יתיר בית-הדין הרבני השלשת גט וכתובה וימנע מזונות מן האישה במקרה של סירובה של האישה להתגרש וזאת כדי להאיץ את מימוש הגירושין.
כך גם ינהג בית-הדין הרבני במקרה בו בעל טוען שאשתו "עוברת על דת" או "זינתה".
כך גם כשיש רגליים לדבר שעקב מחלות פנימיות של האישה היא איננה נכנסת להריון ועומדת בסירובה לקבל גט למרות שהבעל מוכן להשליש גט וכתובה.
מקרים בהם אין סיכוי לשלום-בית או שהצדדים חיים בפירוד זמן רב ובית-הדין הרבני סבור שעל הצדדים להתגרש אך האישה ממאנת לקבל גט. במקרים בהם בית-הדין הרבני מגיע למסקנה אחרי בדיקה ובירור ממצא, שאין כל סיכוי לשלום-בית {למשל לאחר מספר נסיונות פיוס כושלים או שעבר זמן רב ללא שיפור ביחסים והצדדים חיים בפירוד}, יש מקום לראות את סירובה של האישה לקבל גט כנקמנות גרידא בבחינת "גם לי גם לך לא יהיה" ובעצם כ"עיגון" הבעל ולכן מאפשרים לבעל להשליש את הגט והכתובה.
כך גם במקרה שהוגדר כחריג ומיוחד על-ידי בית-הדין הרבני עצמו שמצא, שהאשמה להפרעת שלום-הבית היא מצד האישה או שהאישה טוענת כי היא רוצה שלום-בית כלפי חוץ.
מקרים בהם בית-הדין הרבני נותן היתר לבעל לשאת אישה אחרת. כך למשל, במקרה של "אישה שנשתטה" {אישה בלתי-שפויה בדעתה} – אחד התנאים להוצאת היתר בבית-הדין הרבני על-מנת שהבעל, שאשתו "נשתטתה", יוכל לשאת אישה אחרת, הוא השלשת גט ומתן בטוחות למזונות האישה והוצאותיה הרפואיות.
עמוד 22 בספר:
נעיר כי השלשת הגט במקרה של "נשתטית" לא באה בגלל סירוב האישה לקבל גט, שהרי בזמן ההשלשה האישה אינה שפויה ולכן גם לא כשרה לקבל גט, אלא שעל-ידי השלשת הגט תוכל האישה לאחר החלמתה לקבל את הגט מבלי להיות תלויה שוב ברצון הבעל.
בדרך כלל בית-הדין הרבני לא יוציא היתר לבעל "לשאת אישה על אשתו" אלא-אם-כן הבעל כבר פטור ממזונות אשתו או שמזונותיה הובטחו להנחת דעתו של בית-הדין הרבני.

