botox
הספריה המשפטית
שכירות המוגנת בחוק - הלכה למעשה

הפרקים שבספר:

סייג לפינויים מסויימים

סעיף 133 לחוק הגנת הדייר (נוסח משולב), התשל"ב-1972, קובע כדלקמן:

"133. סייג לפינויים מסויימים
(א) במקרים המפורטים בסעיף 131(7) עד (11) לא יינתן פסק-דין של פינוי, אלא אם מובטח לדייר סידור חלוף שיעמוד לרשותו בזמן שעליו לפנות את המושכר, ולא יבוצע פסק-הדין אלא אם אמנם עמד הסידור החלוף לרשותו בזמן שהיה עליו לפנות את המושכר.
(ב) בית-המשפט רשאי לקבוע שהסידור החלוף יהיה בהמצאת דירה אחרת או בית עסק אחר או בתשלום פיצויים או בדרך אחרת, ובלבד שלגבי בית עסק לא יקבע בית-המשפט כסידור חלוף תשלום פיצויים בלבד, אלא בהסכמת הדייר או במקרה שהדייר מסרב להסכים לכך ללא טעם סביר.
(ג) במקרה המפורט בסעיף 131(10) רשאי בית-המשפט, נוסף על האמור בסעיף-קטן (ב), לקבוע דירה אחרת או בית עסק אחר שיהיו בבניין שיוקם או ישונה או יתוקן לפי אותו רישיון בניה, ולקבוע לתקופת הביניים סידור חלוף ארעי.
(ד) הייתה תביעת פינוי לפי סעיף 131(10) או (11) תלויה ועומדת, ובמהלך הדיון פקע תקפו של רישיון הבניה הנזכר שם, רשאי בית-המשפט לדחות את הדיון עד ששוב יהיה בידי בעל הבית רישיון בר-תוקף."
מטרתו ומהותו של סעיף 133 לחוק הגנת הדייר היא כי במקרה מתאים ניתן לאזן או לנטרל את אי-הצדק שעלול להיות בנישול הדייר על-ידי המצאת סידור חלוף, אם בדרך המצאת דירה אחרת ואם בדרך תשלום פיצויים.

התכלית היא לספק לדייר דיור חלוף, או אמצעים להשגתו, אולם בית-המשפט מוסמך, מכוח שיקול-הדעת המוקנה לו בסעיף 133(ב) לחוק הגנת הדייר, לקבוע כי הסידור החלוף יהיה בתשלום פיצויים (ע"א 470/83 ברזני נ' קרסנר, פ"ד לח(3) 54, 56 (1984); ע"א 147/65 אלוש נ' לייקנד, פ"ד יט(3), 97, 102 (1965); ע"א (ת"א) 2262/03 ברו מייסר נ' עזאם פואד, פורסם באתר האינטרנט נבו (14.08.05)}.

ישנם מקרים, שאין בכוחו של שום סידור חלוף כדי למנוע מהדייר את האי-צדק שבפינויו מן המושכר, אולם אם יש בסידור חלוף כדי לספק את דרישות הצדק, אין לראות סיבה מספקת שלא להיענות לתביעת פינוי {ע"א 598/73 מכוניות הדר, חברה ישראלית ליבוא רכב בע"מ נ' דסנקה באואר, פ"ד כח(2), 200, 202 (1974)}.

יובהר, כי דייר אינו רשאי שלא לציית לפסק-פינוי שניתן נגדו, לערער עליו בלי שיהיה יסוד לערעוריו או לסחוב את העניין בדרך אחרת, ולטעון, כעבור זמן, שאותו סידור חלוף שהיה מתאים בזמן מתן פסק-הפינוי, שוב אין לראות בו כעת, כשכלו כל הקצים ועליו לפנות את הדירה, סידור חלוף מתאים.

יש לבחון את הסידור החלוף בהתאם לצרכיו של הדייר כפי שהם התפתחו בנסיבות מגוריו במושכר. כך למשל, שיקולי פרנסה הינם שיקולים שיילקחו בחשבון עת בחינת התאמתו של הדיור או הסידור החלוף המוצע לדייר, על-ידי בית-המשפט. במקרה של ניגוד אינטרסים בין בעל הבית והדייר, עדיפה וקודמת זכות הדייר לסידור חלוף לזכות בעל הבית לקבל בחזרה את רכושו {ע"א 388/73 מ' נ' קבלנים בע"מ נ' פיאר נסר, פ"ד כח(2), 383, 385 (1974)}.

אם הדירה עצמה משמשת בצורה כלשהי כמקור פרנסה או הכנסה, יהווה זה שיקול חשוב ביותר הנוגע ישירות לעניין הסידור החלוף. ההגיון והצדק גם יחד מחייבים להרחיק לכת מזה. אדם הגר במקום פלוני במשך זמן רב ומבסס את עצמו בקרבת מקום מבחינת הפרנסה או העבודה, ואם עקירתו ממקומו ומסביבתו עשויה לגרום לו נזק, הרי זה שיקול לגיטימי בבחינת התאמתו של הדיור או הסידור החלוף המוצע לו.

אמנם לבעל הבית נשאר הקניין בנכס והחוק מאפשר לו לקבלו בחזרה מהדייר לשם הריסה, אך אחד התנאים המוקדמים לכך הוא שיינתן סידור חלוף הולם לדייר.

אמנם הפעלת הוראת סעיף 133 לחוק הגנת הדייר גורמת קושי כאשר הסכום הדרוש כדי להבטיח לדייר סידור חלוף נמצא בעליה מתמדת. אולם מן הדין ומן הצדק להעניק לדייר מוגן סכום מתאים שיהלום את צרכיו לפי המחירים של היום. הרי חוק מפורש הוא שיש להבטיח לדייר סידור חלוף שיעמוד לרשותו בזמן שעליו לפנות את המושכר {סעיף 133(א) לחוק הגנת הדייר}.

יודגש, כי הוראת סעיף 133 לחוק הגנת הדייר הקובעת כי במקרה של פינוי, לא יינתן פסק-דין של פינוי אלא אם מובטח לדייר סידור חלוף או פיצויים, אינה גורעת מכל הוראת חיקוק אחרת משום הרישא של סעיף 131 לחוק הגנת הדייר הקובע, כי עילות הפינוי המנויות בסעיף, אינן באות "לגרוע מהוראות חיקוק אחר", כך למשל מסעיף 194 לחוק התכנון והבניה, הקובע כי בהליכי הפקעה לא יפונה בית מגורים שנועד בתכנית להריסה אלא לאחר שהועמד שיכון חלוף סביר למי שהיה דר בבית {ע"א 10873/06 אברהם בכר נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה תל-אביב-יפו, פורסם באתר האינטרנט נבו (22.02.10)}.