הסדרי נושים (בהליכי פשיטת רגל, כינוס נכסים, פירוק חברה, הליכי הבראה והסדרים אחרים בחברות)

הפרקים שבספר:

פשרה או הסדר לפני צו כינוס

סעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 קובע כדלקמן:

"19א. פשרה או הסדר לפני צו כינוס (תיקונים: התשמ"ג (תיקון מס' 3), התשנ"ו, תשע"ד)
(א) חייב שחובותיו עולים על 34,963.07 שקלים חדשים רשאי לפנות בכל עת לבית-המשפט, בבקשה לאשר הצעת פשרה או הסדר עם נושיו, אף אם לא הוגשה בקשת פשיטת רגל, או אם הוגשה - כל עוד לא ניתן נגדו צו כינוס;
(ב) לבקשה יצרף החייב:
(1) את הצעת הפשרה או ההסדר, בצירוף תצהירו שאינו יכול לשלם את כל חובותיו;
(2) דין וחשבון כאמור בסעיף 17(א)(2) על חובותיו ורכושו בציון סיבת הגרעון;
(3) בטל.
(ג) בית-המשפט רשאי לאשר את ההצעה אם מצא שיש יסוד סביר להניח שישולמו לפיה לפחות שלושים אחוזים מכל חוב לא מובטח שאילו ניתן צו כינוס ביום הגשת הבקשה היה בר-תביעה, לרבות הפרשי הצמדה עליו עד ליום הגשת הבקשה לאישור ההצעה; בית-המשפט רשאי להתנות את אישורו להצעה במתן ערובות לביצועה.
(ד) בית-המשפט רשאי להטיל על הכונס הרשמי תפקידים שנקבעו בכל הנוגע לטיפול בהצעה לפי סעיף זה, ולהורות על כינוס אסיפות נושים לשם דיון בה.
(ה) הוראות סימן ג' בפרק זה, למעט הוראות סעיף 35(ז), יחולו על הצעה לפי סעיף זה בשינויים המחוייבים."

ב- פש"ר (ת"א) 1048/02 {מדרשת רופין-מוסד להשכלה גבוהה נ' המרכז האקדמי-רופין (עמותה רשומה), פורסם באתר האינטרנט נבו (17.09.02)} נקבע עקרון-העל החולש על גישת בתי-המשפט להסדרי נושים בכלל, כדלקמן:

"ממדיניות זו, כמו גם משיקולי בסיס אחרים, נגזר עיקרון בסיסי, והוא עיקרון אי-ההתערבות בשיקול-דעתם של הנושים. כאשר הביע רוב של הנשיה, העולה על-סך 75% הקבוע בחוק, את דעתו כי הצעת ההסדר כדאית ואי-לכך הצביע בעבורה, לא ימהר בית-המשפט להתערב בכך, אף אם לדעתו ניתן היה להגיע להסדר טוב יותר. כך נאמר בעניין זה, דרך משל, בהחלטה אשר ניתנה ב- בש"א 25413/01, בעניין הסדר שינוי המעטפת התאגידית של אגודת דן:
'בעניין כדאיותם הכלכלית או הסיכויים והסיכונים הצפונים בהסדרי נושים ופשרות, הלכה פסוקה היא כי אין בית-המשפט נוטה להחליף את שיקול דעתם של רוב בעלי העניין (בין אם עסקינן בנושים או בחברי אגודה שיתופית), אלא בנסיבות חריגות, כאשר הוכח כי ההחלטה היתה בלתי-סבירה במובהק, או נגועה בפגם יסודי שנפל באופן קבלתה.'
לעניין הרציונל העומד מאחורי הלכה זו, הוסבר בהרחבה בהחלטה אשר ניתנה ב- פש"ר 1553/00, בעניין הסדר הנושים של אגודת ברית פיקוח, ואין צורך לחזור בשנית על דברים אשר נאמרו באותו עניין. בקצירת האומר יאמר, כי לנגד עיני בית-המשפט עומדים שיקולים הנעוצים הן באוטונומיה ובכיבוד הרצון החופשי של הנושה אשר בחר להצביע כפי שהצביע, והן בתובנה כי לא פעם מצויים הנושים עצמם בעמדה טובה מבית-המשפט לעניין בחינת הכדאי או הבלתי-כדאי עבורם."

חייב שחובותיו עולים על 34,963.07 ש"ח {סכום זה משתנה מעת לעת ויש לבדוק ברשומות את הסכום הנכון} רשאי לפנות בכל עת לבית-המשפט, בבקשה לאשר הצעת פשרה או הסדר עם נושיו. פניה זו תתאפשר אף אם לא הוגשה בקשת פשיטת רגל ובמידה וזו הוגשה - כל עוד לא ניתן נגדו צו כינוס.

לבקשתו כאמור יצרף החייב את המסמכים הבאים: הצעת הפשרה או ההסדר, בצירוף תצהירו שאינו יכול לשלם את כל חובותיו; דין וחשבון כאמור בסעיף 17(א)(2) לפקודת פשיטת הרגל על חובותיו ורכושו בציון סיבת הגרעון.

בית-המשפט רשאי לאשר את ההצעה אם מצא שיש יסוד סביר להניח שישולמו לפיה לפחות 30% מכל חוב לא מובטח {סעיף 19א(ג) לפקודת פשיטת הרגל}.

ככלל, בית-המשפט אינו ממנה נאמן לביצוע ההסדר - נאמן המוצע על-ידי החייב {ראה פש"ר (מרכז) 28152-11-13 שירי ברוש נ' כונס נכסים רשמי תל-אביב, תק-מח 2014(1), 25452 (2014) שם דחה בית-המשפט את הצעתה של החייבת למנות נאמן מטעימה לביצוע ההסדר}.

סעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל מאפשר לחייב להגיש הצעת הסדר עם נושיו, ללא שיידרש להגיש בקשה לפשיטת רגל, היינו טרם מתן צו כינוס.

יחד-עם-זאת, סעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל מציב בפני החייב רף מסויים אותו הוא חייב לעבור, המופיע בסעיף 19א(ג) לפקודת פשיטת הרגל {"לפחות שלושים אחוזים מכל חוב לא מובטח"}.

בית-המשפט אף כינה את התנאי של "לפחות שלושים אחוזים מכל חוב לא מובטח", כמכשלה העומדת בפני חייב המבקש לפני צו כינוס את אישורה של הצעת הסדר הקבועה בסעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל {ע"א 2925/08 איתן בר אדם נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם באתר האינטרנט נבו (26.01.10)}.

ההליך על-פי סעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל צריך להיות הליך מהיר, פשוט יחסית, במסגרתו מקבלים החייבים לפחות 30% דיבידנד מחובם {הלא מובטח}, לרבות הפרשי הצמדה עליו.

משכך, התנגדות של נושה לביצוע הסדר שלא עומד בתנאי-הסף של סעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל, יש לה משקל לא מבוטל.

משרוצה חייב להציע הסדר לפני צו כינוס על-פי סעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל, וליהנות מיתרונות הליך זה, שלא מכניס אותו כלל להליכי פשיטת רגל, עליו לעמוד בתנאיו.

אנו סבורים, כי על ה- 30% מכל חוב לא מובטח להיות נטו לנושים, היינו, לאחר הוצאות ההליך ושכר-טרחת הנאמן. אם לא תאמר כן, המילה "לפחות" שבסעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל - מיותרת.

כוונת הסעיף הנ"ל, לנוכח ייחודו ומהותו, היתה לאפשר לחייב "לפצות" או "לפתות" את נושיו נוכח ההליך המהיר, בתשלום של 30% דיבידנד נטו {השווה לעניין זה בש"א (חי') 9865/05 כהן גיל נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (11.07.06)}.

על הסך של 30% לפחות שיש להבטיח לנושים יש גם לשלם את הוצאות ההליך, כך שהסכומים ברוטו שעל המבקש להעמיד הם תמיד גבוהים יותר {דברי בית-המשפט ב- פש"ר (מרכז) 67498-10-13 אברג'ל נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם באתר האינטרנט נבו (31.12.13)}.

עיון בהוראת סעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל מעלה, כי אמנם המחוקק לא ציין מפורשות, אם הצעת ההסדר שבית-המשפט רשאי לאשר עומדת על שיעור של 30% נטו או ברוטו, קרי, האם מגולמים במסגרתה הוצאות ההליך.

יחד-עם-זאת, לנוכח העובדה, שהמחוקק בחר בלשון, "שישולמו לפיה לפחות שלושים אחוזים מכל חוב לא מובטח", הדעת נותנת, כי כוונת המחוקק היתה, כי ביחס להצעת ההסדר שתאושר על-ידי בית-המשפט, תונח דעתו של בית-המשפט, כי זו תעמוד ברף של 30% דיבידנד לנושים, אשר הגישו תביעות חוב בדין רגיל.

ככלל, יש להישמר מאישורן של הצעות הסדר, אשר אינן עומדות במיתווה המוגדר של הוראת סעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל. אחרת, עשוי להיווצר מדרון חלקלק, שבו תאושרנה הצעות הסדר, אשר זכו לרוב ערך ומניין, גם אם אינן עומדות במיתווה שקבע המחוקק בסעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל.

יחד-עם-זאת, עיון בהוראת סעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל מעלה, כי במסגרתה החיל המחוקק אף את הוראות סימן ג' לפקודת פשיטת הרגל, ובכלל זה את הוראת סעיף 35(ו) לפקודת פשיטת הרגל, שזו לשונה:
"35. אישור ההצעה בבית-המשפט
...
(ו) מצא בית-המשפט כי הצעת החייב סבירה, וכי יש בה כדי להועיל לציבור הנושים בכללותו בהתייחס להליכי פשיטת הרגל, רשאי הוא לאשר את ההצעה או להתנותה בתנאים נוספים שיקבע, לרבות במתן ערובות לביצועה; בית-המשפט רשאי לסרב לאשר הצעה של חייב אשר אילו הוכרז פושט רגל, היה בית-המשפט רשאי שלא ליתן לו הפטר, מאחר שנתקיים בו האמור בסעיף 63."

מכוח החלת סימן ג' והוראת סעיף 35(ו) לפקודת פשיטת הרגל, נדרש בית-המשפט לשקול, במסגרת הדיון באישור הצעת הסדר, שיקולים נוספים, הכוללים את סבירות הצעתו של המבקש, התועלת הצפויה לנושים מקבלת ההצעה על פני חלופות גביה אחרות, לרבות נקיטת הליכי פשיטת רגל כנגד המבקש, ועוד.

יש לציין כי הוראת סעיף 35(ו) לפקודת פשיטת הרגל קובעת כי בית-המשפט רשאי לסרב לאשר הסדר אם היה רשאי, לו הוכרז החייב פושט רגל, שלא ליתן הפטר, כאשר התקיימו הנסיבות המסייגות מתן הפטר כאמור בסעיף 63 לפקודת פשיטת הרגל {סעיף 63 לפקודת פשיטת הרגל מתייחס, בין היתר, לחוסר תום-לב; ניצול לרעה של הליכי פשיטת הרגל; אי-ניהול מקובל ונאות לעסקו; אי-תירוץ באופן המניח את הדעת מדוע היה לו הפסד על חסר; פושט הרגל היה אשם במרמה או בהפרת נאמנות במרמה}.

ראוי לזכור, כי תכליתו וייעודו של הסדר נושים, לא כל שכן הסדר נושים לפי סעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל, הוא להגדיל את שיעור פירעון החובות של המבקש לכדי מקסומם ובייעול וקיצור תהליך גביית החובות, באופן שאלה ישולמו באורח שוויוני לכל נושי המבקש, תוך זמן נקוב וקצר יחסית, כאלטרנטיבה להליך פשיטת רגל, שהינו הליך ממושך מעצם טיבו.

במסגרת השיקולים, אותם בוחן בית-המשפט במסגרת סעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל, שוקל בית-המשפט, כאמור, בין היתר, אם הצעת ההסדר הינה סבירה והינה לטובתם של הנושים.

ב- פש"ר (חי') 6249-12-12 {קובי דורון נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ואח', תק-מח 2013(4), 7937 (2013) (ייקרא להלן גם: "פרשת קובי דורון")} בית-המשפט אישר את הצעת ההסדר שהציע המבקש שעמדה על 27% נטו בתוספת הוצאות ההליך.

על רקע העובדה, שהנושה היחיד אשר עשוי להפיק תועלת מהיעדר אישור הצעת ההסדר הוא הבנק הבינלאומי הראשון {אחד הנושים}, וזאת אך בכובעו כנושה מובטח, בית-המשפט התרשם, כי, ככל הנראה, שיקולים זרים להליך הצעת ההסדר עומדים בבסיס התנגדות הנושה, המתנגד לאישור הצעת ההסדר.

בנסיבות העניין, שעה שהיעדר אישורה של הצעת ההסדר במתכונתה עלול להביא להפסד כלכלי ניכר לכלל הנושים בדין רגיל, זולת הבנק הבינלאומי הראשון, בכובעו כנושה מובטח, בהתחשב בגילו של המבקש, מצבו הבריאותי, מצב משפחתו, נכונותו להעמיד לטובת נושיו סכום העולה על מכלול רכושו ונכסיו ולנוכח הסכום הגבוה של הצעת ההסדר וההסכמה הגורפת של הנושים, סבר בית-המשפט, כי ראוי, בנסיבות מיוחדות אלה ובהיעדר נימוק התנגדות ענייני למיתווה המקובל על רוב מוצק של הנושים, לקבל את המלצת הנאמן והכונס הרשמי ולאשר את הצעת ההסדר של המבקש.

בית-המשפט הדגיש כי לא בנקל יסטה בית-משפט מהוראותיו היבשות של החוק והוראת סעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל באופן ספציפי. ואולם, למקרא יתר הוראות סימן ג' והשיקולים, שעל בית-משפט לשקול אף הם בעת אישור הצעת הסדר, ועל רקע העובדה שלמעשה מניעי ההתנגדות היחידים שנותרו אינם נסתרים ואינם מהווים שיקולים ראויים במסגרת הליך אישור הצעת הסדר, הינו מאשר את הצעת ההסדר שהוצעה על-ידי המבקש וקובע, כי הצעת ההסדר של המבקש הינה סבירה ויש בה כדי להועיל לציבור הנושים.

ב- פש"ר (חי') 46224-01-12 {יאיר נחמן שלהב נ' עו"ד ארז חבר, תק-מח 2014(1), 16881 (2014)} נדונה בקשה לאישור הצעת הסדר חובות בהתאם לסעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל.

באת-כוח בנק מרכנתיל דיסקונט, התנגד להסדר בהדגישו כי ההסדר במתכונתו הנוכחית איננו תואם את הוראות סעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל, המדבר על תשלום של לפחות 30% דיבידנד מכל חוב לא מובטח, בעוד שבמקרה דנן ההצעה במקרה הטוב עומדת על 14% דיבידנד מכלל החובות הלא מובטחים.

יתירה-מזאת, גם לפי גישת החייב, על פיה הנושים יוותרו על 50% מחובם, גם אז הוא אינו עומד בתנאי סעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל הדורש מתן 30% דיבידנד לנושים, ולא פחות מכך.

בית-המשפט קבע בהתייחסו לפרשת קובי דורון כי פסק-דין זה אינו מסייע למבקש וזאת מן הטעמים הבאים:

הראשון, שם לא היו צריכים הנושים לוותר על 50% מחובם המאושר דוגמת המקרה דנן, אלא קיבלו 27% נטו דיבידנד מחובם המאושר המלא {בעוד שבמקרה דנן מדובר על 14% דיבידנד מהחוב המלא}.

השני, שם דובר על 30% ברוטו ולא על 14% ברוטו {מהחוב המלא} או 28% ברוטו {תוך מחילה על מחצית החוב}.

עוד נקבע כי, אכן הצעת החייב עברה ברוב ערך ומניין, אולם משיש נושים שלא הסכימו לוותר על 50% מחובם לצורך ההסדר, דוגמת בנק מרכנתיל דיסקונט, ממילא יש לומר שהצעת החייב לא תואמת את ההליך על-פי סעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל.

מכוח הצעת הסדר לפי סעיף 19א לא ניתן לכפות על נושה לוותר על 50% מסכום נשייתו, רק בשביל לאפשר לחייב להיכנס לגדר תנאי הסעיף הנ"ל. משכך יש ליתן להתנגדותו משקל משמעותי.

בנסיבות אלה, ולאור הנימוקים דלעיל, בית-המשפט לא ראה לנכון לאשר את הצעת ההסדר שהוצעה על-ידי החייב, שכן אינה עומדת בתנאי סעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל.

ב- פש"ר (נצ') 34697-06-13 {יונתן מוסאי נ' ליאור מזור, עו"ד, תק-מח 2014(1), 23461 (2014)} קבע בית-המשפט כי ההליך שמנהלים החייבים היה חריג מההליכים ה"רגילים" לפי סעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל. השוני היה גם בפן הטכני וגם בפן המהותי.

בפן הטכני, למרות שההליך בו נוקט חייב אמור להיות הליך פרטני לחייב מסויים, ההליך כאן התייחס לשלושה חייבים ביחד, המנהלים במאוחד את ההליך.

בפן המהותי, ההליך התנהל תוך מתן אפשרות לחייבים להמשיך ולנהל את עסקיהם בכפוף לפיקוח והוראות בית-המשפט ובליווי צמוד של הנאמן הזמני ובעלי תפקיד אחרים.

על-אף האמור לעיל, בית-המשפט סבר כי ניתן לנהל הליך שכזה וכי הוא תואם את תכלית פקודת פשיטת הרגל ויכול להתיישב עם הוראות הפקודה והתקנות.

על-פי הודעת הנאמן, החייבים לא מילאו אחר החלטת בית-המשפט באופן מלא, כי אם באופן חלקי בלבד.

לאחר שבית-המשפט בחן את מכלול הנסיבות, הגיע לכלל מסקנה כי לא שוכנע שהחייבים אכן יקיימו את ההסדר וישלמו את התשלומים עליהם התחייבו במסגרת ההסדר, כפי שהוצגו בפני הנושים בישיבה שהתקיימה.

בית-המשפט סבר כי אין סיכוי סביר לכך שהחייבים יוכלו להשלים את הסכום החסר למליון ש"ח ושיוכלו לאחר מכן להתמיד ולשלם 60 תשלומים חודשיים של 70,000 ש"ח כל אחד.

בית-המשפט הדגיש כי הסכמה פורמלית של הנושים כנדרש בפקודת פשיטת הרגל, אין בה כדי להבטיח שהאישור יינתן. מה עוד, שבטרם אישור, רבים מהנושים החוששים שמדובר בהצעה לא מעשית, מבקשים לבטל את ההליך.

העובדה שהחייבים לא עמדו בהוראות בית-המשפט שהובהרו להם באופן חד-משמעי וברור, נותנת יסוד סביר לחשש שהם לא יעמדו, גם לא בתנאי ההסדר. במצב דברים זה, בית-המשפט החליט שלא לאשר את הצעת ההסדר.

ב- פש"ר (מחוזי חי') 19092-08-09 {יהודה ליאור נ' הכונס הרשמי מחוז חי', תק-מח 2010(1), 10510 (2010)} קבע בית-המשפט כי לאור העובדה שנכסיו של החייב לא הוכחו, ולא הוכח במידה מספקת שאדם אחר עשוי לשלם את חובותיו - אין כל יסוד סביר להניח שישולמו לפי ההצעה לפחות 30% מכל חוב לא מובטח ולפיכך, דין הבקשה להידחות.

ב- פש"ר (מחוזי ב"ש) 5099/09 {כהן שמעון חנניה נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-מח 2009(1), 16655 (2009)} קבע בית-המשפט כי לאור הצעת המבקש להסדר נושים, ניתן בזאת צו לעיכוב ההליכים המשפטיים הננקטים נגד המבקש על-ידי הנושים הבלתי-מובטחים, וזאת עד למתן החלטה אחרת.

ב- פר"ק (מחוזי חי') 452-07 {מרים זיו נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חי', תק-מח 2008(4), 11924 (2008)} קבע בית-המשפט כי לאחר ששקל את מלוא טענות הצדדים, לרבות טענת הנושה המתנגד, יש לקבוע כי יש מקום לאשר את ההסדר המוצע.

הובהר כי גב' לוי הנה אמה המבוגרת של החייבת, שסייעה בשעתו לחייבת ולבעלה והלוותה להם כספים וכי היא נזקקת כיום לכספים אלו למחייתה. לא ניתן לקבוע כי תביעתה אכן התיישנה, שכן לא מועד ההלוואה הוא הקובע אלא מועד הפירעון המוסכם. נושה זו הסכימה לקבל את הסכום בשלב האחרון.

קיזוז הסכומים שבנק מסד הספיק לגבות, תואם את הצורך בשוויוניות בין הנושים. בגין חובות מובטחים בערבויות יקבל הנושה דיבידנד בשיעור 100%. לסילוקו המלא של החוב כולל הערבויות הסכימו כל שאר הנושים שהינם מוסדות בנקאיים.

בשים-לב לגילה של החייבת {היותה פנסיונרית} וכושר השתכרותה, בהתאם, לעובדה שהחייבת העמידה את מלוא נכסיה לטובת הנושים והיא מבקשת לגייס סכום נכבד באמצעות בני משפחתה, הרי שההסדר הינו לטובת הנושים כולם ותואם גם את מגמת הפקודה, לאפשר לחייב הראוי לכך לפתוח דף חדש בחייו.

ב- פש"ר (מרכז) 28152-11-13 {שירי ברוש נ' כונס נכסים רשמי תל-אביב, תק-מח 2014(1), 25452 (2014)} הוגשה בקשה לאישור הסדר פשרה במתכונת הקבועה בסעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל. המבקשת הציעה לשלם במסגרת ההסדר 30% מחובותיה לנושים הבלתי-מובטחים וכן את הוצאות ההליך. הכונס הרשמי לא התנגד לבקשה. בית-המשפט נעתר לבקשה והורה על תשלום זמני חודשי בסך 1,000 ש"ח לחודש וכן הפקדת סך של 5,000 ש"ח שיהוו מקדמה על חשבון תשלום הוצאות ההסדר ופירעון החובות בהתאם להסדר המוצע.

ב- פש"ר (ב"ש) 48562-02-14 {נהאד אבו שארב נ' כנ"ר באר שבע, תק-מח 2014(1), 25841 (2014)} החייב הציע תשלום בשיעור של 30% מהיקף חובותיו. בית-המשפט קבע כי על פני הדברים, התשלום מקיים את דרישות הסף אך לסכום זה יהיה על החייב להוסיף את הוצאות ההליך, פרסומים, שכר הנאמן הזמני ואיגרת השגחה של הכונס הרשמי.

על-מנת שניתן יהיה לקדם את הדיון בהצעת ההסדר הורה בית-המשפט על הפקדת סך של 5,000 ש"ח כדמי רצינות בהדגישו כי לאחר ההפקדה כאמור יעוכבו כל הליכי הגביה וההוצאה לפועל הננקטים כנגד החייב.

בנוסף לסכום זה הורה בית-המשפט לחייב לשלם לטובת נושיו סך של 500 ש"ח לחודש. התשלומים יזקפו ויצטברו על חשבון הצעת החייב.

ב- פש"ר (מרכז) 32898-01-14 {סימן טוב לוי נ' דלתא קפיטל גרופ בע"מ ואח', תק-מח 2014(1), 19716 (2014)} הציע החייב לסלק 100% מכלל חובותיו לנושים המובטחים ו- 70% מחובותיו לנושים הרגילים. בית-המשפט קבע כי הצעתו כאמור מקיימת, לכאורה, אחר דרישת-הסף. יחד-עם-זאת, ראוי לציין כי קיים ספק רב האומנם בסופו-של-יום הסך המוצע על-ידי החייב אכן תואם לאחוזי הנשיה הנטענים על ידו.

בית-המשפט מינה נאמן לביצוע ההסדר בציינו כי שכר הנאמן ישולם על-ידי המבקש, בהתאם לתקנות השכר, בנוסף לסכום המוצע לנושים במסגרת ההסדר.

עוד נקבע כי על המבקש להפקיד בקופת הנאמן סך של 5,000 ש"ח שיהוו מקדמה על חשבון תשלום הוצאות ההסדר ופירעון החובות בהתאם להסדר המוצע.

בנוסף, המבקש ישלם לקופת הנאמן סכום חודשי של 500 ש"ח לחודש ועד מועד הדיון בתוצאות אסיפת הנושים.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

פשרה או הסדר לפני צו כינוס