הסדרי נושים (בהליכי פשיטת רגל, כינוס נכסים, פירוק חברה, הליכי הבראה והסדרים אחרים בחברות)

הפרקים שבספר:

פשרה או הסדר אחרי צו כינוס

1. הצעת חייב - סעיף 33 לפקודת פשיטת הרגל
סעיף 33 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 קובע כדלקמן:

"33. הצעת החייב (תיקון: התשמ"ג)
ניתן צו כינוס, והחייב או אדם אחר במקומו או במקום עזבונו רוצה להציע פשרה לפירעון חובותיו או הסדר לעסקיו יגיש לכונס הרשמי תוך מועד שקבע הכונס, הצעה בכתב המכילה את תוכן הפשרה או ההסדר ופרטי הערובות שהוא מציע."

בפרק זה נעסוק בהצעת החייב לפשרה או הסדר, המוגשת לבית-המשפט לאחר שניתן כנגדו צו כינוס.

נדגיש, כי במידה ואין ביכולתו של החייב לעמוד בתנאי-הסף שקובע סעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל, באפשרותו להגיש בקשה להכריזו כפושט רגל, להסכים למתן צו כינוס כנגדו ובמקביל יגיש בקשה להצעת הסדר הנסמכת על הוראת סעיף 33 לפקודת פשיטת הרגל.

במסגרת זו, מחד - החייב לא יהיה כבול בהצעתו לתנאי סעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל, ומאידך - לבית-המשפט יש שיקול-דעת נרחב יותר לבחון את ההצעה מבחינת התועלת לנושים.

2. אסיפה לדיון בהצעה - סעיף 34 לפקודת פשיטת הרגל
סעיף 34 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 קובע כדלקמן:

"34. אסיפה לדיון בהצעה (תיקונים: התשמ"ג, התשנ"ו)
(א) הכונס הרשמי ישלח לכל נושה העתק של הצעת החייב ותסקיר עליה ולאחר מכן יקיים אסיפת נושים, ואם באסיפה זו החליטו ברוב מניין ושלושה רבעי ערך של התובעים הנוכחים והמצביעים, בעצמם או על-ידי שלוח, לקבל את ההצעה, יראו אותה כאילו קיבלוה כל הנושים כשורה, ומשאישר אותה בית-המשפט - תחייב את כולם.
(א1) על-אף הוראות סעיף-קטן (א), רשאי בית-המשפט, במקרים מיוחדים ומנימוקים שיירשמו, לאשר הצעת חייב לפי סעיף זה, אם באסיפת הנושים החליטו רוב מניין התובעים הנוכחים והמצביעים, בעצמם או על-ידי שלוח, שבידם יותר ממחצית ערך החובות המיוצג בהצבעה, לאשר את ההצעה.
(ב) החייב רשאי באסיפה לתקן את תנאי הצעתו אם לדעת הכונס הרשמי יש בתיקון כדי להועיל לכלל הנושים.
(ג) כל נושה שתבע את חובו רשאי להסכים להצעה או להתנגד לה בכתב, לפי הטופס הקבוע, שיישלח לכונס הרשמי באופן שיגיע אליו לא יאוחר מיום אחד לפני האסיפה, ודין הסכמה או התנגדות כאמור כדין הצבעה של נושה הנוכח באסיפה.
(ד) הסכמת נושה לפשרה או להסדר לא תשחרר אדם אשר לפי פקודה זו לא היה משתחרר בצו הפטר אילו הוכרז החייב פושט רגל."

כאשר אין להצעה רוב נושים ורוב ערך כנדרש בפקודת פשיטת רגל, הדין מאפשר לבית-המשפט להפעיל שיקול-דעתו ולאשר את הצעת הסדר בהתאם להוראת סעיף 34(א1) לפקודת פשיטת הרגל {"מנימוקים שיירשמו" אם תומכים בהצעה "רוב מניין התובעים הנוכחים והמצביעים... שבידם יותר ממחצית ערך החובות"}.

מקום בו הצעת הסדר עומדת בתנאי הוראת סעיף 34(א1) לפקודת פשיטת הרגל ומשרתת את כל הנושים ודחיית ההסדר אין בה כדי להביא לשיפור מצבם של הנושים - יש מקום לקבל את עמדת רוב הנושים שנכחו באסיפה למרות התנגדותו של נושה מסויים {בש"א (חי') 2266/08 טמבור הפצות בע"מ נ' בטאן לאה, פורסם באתר האינטרנט נבו (26.06.08)}.

ב- פש"ר (ת"א) 49115-01-11 {ענת פוסמן נ' איתן צנעני, עו"ד - מנהל מיוחד ואח', תק-מח 2013(4), 3964 (2013)}, לאחר שבית-המשפט שקל את טענות הצדדים, את עמדת הנושה המתנגד, את הערך המספרי של הנושים התומכים בהצעה שלהם היקף נשיה של למעלה מ- 70% הגיע לכלל מסקנה כי ראוי לאשר את ההסדר.

ב- פש"ר (יר') 8435-05-10 {י.פ. נ' משרד המשפטים/האפוטרופוס/הכונס הר ואח', תק-מח 2012(4), 7904 (2012)} נכחו באסיפת הנושים רוב מניין התובעים שבידם מעט יותר ממחצית ערך החובות המיוצג בהצבעה, לאשר את ההצעה.

בית-המשפט מצא כי הצעת ההסדר בשיעור 19% ברוטו, מסך כל החובות הינה הצעה סבירה.

בנסיבות העניין, בית-המשפט מצא טעמים מיוחדים לאישור ההסדר בציינו כי קבלת ההסדר תבטא איזון ראוי בין האינטרסים של כלל הנושים ותאפשר לחייב פתיחת דף חדש בחייו. ואלה הטעמים:

- מעורבות משפחת החייב ויתור הוריו על סכום נשיתם, מאפשר קיום הסדר ראוי וסביר;

- הסכום שהוצע בהסדר, כולל את שכר-טרחת בעלי התפקידים ויאפשר חלוקת דיבידנד בשיעור מינימלי של 15%, כעולה מתנאי הסכמת הנושה בנק הפועלים;

- אין בידי החייב נכסים נוספים או אפשרות גיוס סכומים נוספים מעבר לסכומים אותם שילמו בני משפחתו;

- נוכח מצבו הבריאותי של החייב, יכולת השתכרותו העתידית כלל אינה ברורה.

ב- פש"ר 458/09 {שוורץ נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חי', תק-מח 2012(2), 25964 (2012)} המבקשים הגישו בקשה לאישור הסדר נושים. הכונס הרשמי והמנהל המיוחד סבורים שבית-המשפט יכול לעשות שימוש בסמכותו בהתאם להוראת סעיף 34(א1) לפקודת פשיטת הרגל, שכן זהו מסוג המקרים המיוחדים שבו יש נימוקים המאפשרים אישור הצעת ההסדר, למרות שהצעת ההסדר לא עברה ברוב מניין ו- 3/4 ערך כנדרש בסעיף 34(א) לפקודת פשיטת הרגל.

על-פי הנתונים שמסרו המנהל המיוחד והכונס הרשמי, ההצעה קיבלה תמיכה של כ- 70% ערך. הנימוקים המיוחדים הם שהחייבים נקלעו לחובות מתוך כוונה לעזור לאביהם. המנהל המיוחד, גם לאחר שהופנתה תשומת-ליבו, לא מצא נכסים שניתן להיפרע מהם באופן שיכול לשפר את ההצעה באופן משמעותי.

המתנגד היחיד - בנק איגוד, מנמק את התנגדותו בכך שישנם נכסים שניתן לממשם, אך בפועל המימוש לא יתרום משמעותית לקופת הכינוס, שכן קיימת יתרת חוב משכנתה גבוהה.

לאחר שבית-המשפט בחן את טענות הצדדים ובהתחשב בכך שבקשת החייבים נתמכת על-ידי המנהל המיוחד והכונס הרשמי, החליט להעתר לבקשה.

בית-המשפט סבר כי במקרה דנן יש נימוקים מיוחדים, כדי להצדיק קבלת הבקשה, ובמיוחד לאור העובדה שהצעת ההסדר היתה קרובה מאוד לעמוד בערך הנדרש על-פי סעיף 34(א) לפקודת פשיטת הרגל.

בית-המשפט הוסיף כי גם לסיבת היווצרות החובות, יש לתת משקל.

ב- פש"ר (מחוזי ב"ש) 9020/06 {פרידמן רומן נ' מודדי טבעון בע"מ, תק-מח 2006(2), 9061 (2006)} קבע בית-המשפט כי נסיבות המקרה העומד בפניו נופל לגדר הוראת סעיף 34(א1) לפקודת פשיטת הרגל. בית-המשפט סבר כי הטעמים עליהם הצביע הכונס הרשמי כמו גם הנאמן והחייב, טעמים מיוחדים הם.

המדובר בחייב הנעדר נכסים למימוש והגם כך גייס את קרוביו לעזרתו והציע סכום לתשלום לנושים במזומן באופן אשר יטיב עם הנושים ויאפשר לו לצאת לדרך חדשה.

אי-הענות להסדר עלולה להותיר את הנושים כשהם מקבלים לידיהם סכומים זעומים מקופת הנושים המתעשרת אך בתשלומים חודשיים.

יחד-עם-זאת, בית-המשפט סבר כי לנוכח העובדה שהנושה אשר פרץ ויתר על תביעת החוב שלו באופן המעמיד את סכום הנשיה על כ- 550,000 ש"ח ולנוכח העובדה כי בהצעתו הראשונית הציע החייב להעמיד לרשות הנושים 30% מתוך נשיה של 1,278,887 ש"ח {דהיינו הפקדה של לפחות 360,000 ש"ח}, לימד על יכולתו של החייב לגייס כספים בסכום העולה על 200,000 ש"ח. כך גם כאשר הציע דיבידנד של 40% עוד בטרם דיווח הנושה פרץ על ויתור תביעתו.

במצב הנוכחי אם יאומץ ההסדר כלשונו יידרש החייב להפקיד סך של כ- 212,000 ש"ח.

לנוכח הדברים לעיל, וכדי לאזן בדברים ובאינטרסים העומדים על הפרק קבע בית-המשפט כי בכפוף להעשרת קופת הנושים בסכום אשר יאפשר חלוקת דיבידנד בשיעור של לפחות 40% ולא פחות מ- 250,000 ש"ח, יאשר בית-המשפט את הסדר הנושים, והחייב יופטר מיתרת חובותיו.

ב- פש"ר 25032-06-11 {דרורי נ' כונס נכסים רשמי מחוז חי' ואח', תק-2012(2), 27502 (2012)} נדונה בקשה לאישור הצעת ההסדר, שהוצעה על-ידי החייבת. החייבת והמנהל המיוחד עותרים לאישור הצעת ההסדר, חרף התנגדות שלושה נושים לאישור הצעת ההסדר.

כנגד החייבת ניתן צו כינוס תוך שהושת עליה לשלם תשלום חודשי בסך 500 ש"ח לחודש. סך תביעות החוב, שהוגשו כנגד החייבת במסגרת ההליך וטרם בדיקתן, עומד על-סך של 1,979,139 ש"ח, כאשר החוב העיקרי הינו לבנק דיסקונט בע"מ, אשר הגיש תביעת חוב בסך של 1,681,640 ש"ח.

החייבת הציעה הצעת הסדר לנושיה, לפיה תשלם החייבת לנושים, מעבר לכספים שהצטברו בקופת הכינוס, סך של 90,000 ש"ח, הכוללים פיצויי פיטורין וכן כספים המוחזקים בקופות, לרבות כאלה המוגנות בהגנת סעיף 85א(1) לפקודת פשיטת הרגל.

התנגדות הנושים המתנגדים מושתתת בעיקרה על שיעור הדיבידנד הנמוך, אותו מציעה החייבת לנושיה.

לטענת הנושים, הצעת ההסדר שמציעה החייבת עומדת על שיעור דיבידנד של 4%, ומשהמדובר בחייבת צעירה ילידת שנת 1977, ראוי כי החייבת תוכרז כפושטת רגל ותשלם במשך שנים רבות תשלום חודשי, באופן שיאפשר תשלום דיבידנד לנושים בשיעור של 10%.

מדברי המנהל המיוחד עולה, כי לא אותרו אצל החייבת נכסים כלשהם וכי החובות הנתבעים מהחייבת הינם חובות שיצר אביה, ואשר לאחר הרשעתו בפלילים גרם לחייבת לחתום כערבה לעסקו, אשר קרס.

בית-המשפט, בקבלו את הבקשה, קבע כי טענת הנושים, לפיה הדיבידנד המוצע על-ידי החייבת הינו נמוך מדי, אין בה כדי להטות את הכף לטובת עמדתם, שכן אין בטענות אלה כדי לשנות מקביעת אסיפת הנושים.

יתר-על-כן, לאור התשלום החודשי שנקצב לחייבת ולאור גם חוות-דעת המנהל המיוחד, הממליץ על הכרזת החייבת כפושטת רגל, הרי ככל שהצעת ההסדר של החייבת לא תאושר, עולה כי אם תוכרז החייבת כפושטת רגל וגם אם תשהה החייבת בהליך פשיטת הרגל במשך עשרות שנים ותשלם את התשלום החודשי שנקצב לה, לא יעלה הדיבידנד המוצע על ידה לנושים באורח ניכר מהצעתה הנוכחית, ואין כמובן להכביר מילים על זכותו של חייב, הנוהג בתום-לב, לקבל הפטר בטווח זמנים נראה לעין ממועד הכרזתו.

לאור כל האמור, ולאחר שהצעת ההסדר התקבלה ואושרה כדין על-ידי הנושים ברוב ערך וברוב מניין כנדרש על-פי הפקודה ולא הובאו בפני בית-המשפט ראיות כי לחייבת רכוש בר-מימוש או שצפוי שינוי לטובה בכושר השתכרותה של החייבת, עולה כי הצעת ההסדר של החייבת הינה סבירה ויש בה כדי להועיל לציבור הנושים בהתייחס להליכי פשיטת הרגל. לאור הנ"ל, אישר בית-המשפט את הצעת ההסדר, כמבוקש.

3. אישור ההצעה בבית-המשפט - סעיף 35 לפקודת פשיטת הרגל
סעיף 35 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 קובע כדלקמן:

"35. אישור ההצעה בבית-המשפט (תיקונים: התשמ"ג, התשנ"ו)
(א) הצעה שנתקבלה באסיפת הנושים רשאי החייב או הכונס הרשמי לבקש מבית-המשפט לאשרה, והודעה על הזמן שנקבע לשמיעת הבקשה תינתן לכל נושה שתבע את חובו;
(ב) כל נושה שתבע את חובו זכאי שהתנגדותו לבקשה תישמע בבית-המשפט, אף אם באסיפת הנושים הצביע בעד קבלת ההצעה.
(ג) לעניין אישור פשרה או הסדר של חייבים-יחד רשאי בית-המשפט, לפי המלצת הכונס הרשמי, לוותר על חקירתו הפומבית של אחד מהם המנוע מהתייצב לחקירה מחמת מחלתו או היעדרו מישראל.
(ד) לא יאשר בית-המשפט פשרה או הסדר שלא נקבע בהם שיש לשלם תחילה את כל החובות שיש להם דין קדימה בחלוקת נכסיו של פושט רגל.
(ה) לפני אישור ההצעה ישמע בית-המשפט דו"ח של הכונס הרשמי על האמור בהצעה ועל התנהגותו של החייב, וישמע כל התנגדות שהעלה נושה או נציגו.
(ו) מצא בית-המשפט כי הצעת החייב סבירה, וכי יש בה כדי להועיל לציבור הנושים בכללותו בהתייחס להליכי פשיטת הרגל, רשאי הוא לאשר את ההצעה או להתנותה בתנאים נוספים שיקבע, לרבות במתן ערובות לביצועה; בית-המשפט רשאי לסרב לאשר הצעה של חייב אשר אילו הוכרז פושט רגל, היה בית-המשפט רשאי שלא ליתן לו הפטר, מאחר שנתקיים בו האמור בסעיף 63;
(ז) הוכחו עובדות שלפיהן היה על בית-המשפט, אילו הוכרז החייב פושט רגל, לא ליתן לו הפטר, או להתלות את הפטרו או להתנותו בתנאים, יסרב בית-המשפט לאשר את ההצעה, זולת אם יש בה ערובה סבירה שישולמו מיד או בזמן קרוב השיעורים המפורטים להלן על כל חוב לא מובטח שהוא בר-תביעה כלפי נכסי החייב, לרבות הפרשי הצמדה עליו עד ליום הגשת ההצעה לאישור בית-המשפט:
(1) %35 - אם הפשרה הוצעה תוך שנה מיום צו הכינוס;
(2) %45 - אם הוצעה כעבור שנה ובטרם עברו שנתיים מיום הצו;
(3) %55 - אם הוצעה כעבור שנתיים ובטרם עברו שלוש שנים מיום הצו;
(4) %65 - אם הוצעה כעבור שלוש שנים ובטרם עברו ארבע שנים מיום הצו;
(5) %80 - אם הוצעה כעבור חמש שנים או יותר מיום הצו, אולם רשאי בית-המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפורטו ויירשמו, לקבוע שיעורים אחרים או תקופות אחרות מאלה שפורטו בסעיף-קטן זה.
(ח) בטל.
(ט) אישור בית-המשפט להצעה יינתן בטביעת חותם בית-המשפט על המסמך המכיל את נוסח הפשרה או ההסדר, או שהנוסח ייכלל בצו בית-המשפט.
(י) פשרה או הסדר שנתקבלו ואושרו כאמור בסעיף זה יחייבו את החייב ואת כל הנושים לעניין כל חוב בר-תביעה המגיע להם מהחייב, אך לא יפטרו את החייב מחבות לפי פסק-דין נגדו בתביעה למזונות.
(יא) תעודת הכונס הרשמי המעידה שפשרה או הסדר נתקבלו ואושרו כדין, תהיה, באין מרמה, ראיה חלוטה לתקפם."

על-פי הוראת סעיף 35(ה) לפקודת פשיטת הרגל, נושה רשאי להתנגד לאישור הצעת החייב להסדר {פש"ר 13443-01-10 דר נ' כונס נכסים רשמי מחוז חי', תק-2012(1) 30483 (2012)}.

בתי-המשפט חזרו, לא פעם, על העיקרון הבסיסי, של אי-התערבות בשיקול-דעתם של הנושים. בהקשר זה, בית-המשפט קבע ב- בפש"ר (ת"א) 1048/02 {מדרשת רופין-מוסד להשכלה גבוהה נ' המרכז האקדמי-רופין (עמותה רשומה), פרסום באתר האינטרנט נבו (17.09.02)} כדלקמן:

"ממדיניות זו, כמו גם משיקולי בסיס אחרים, נגזר עיקרון בסיסי, והוא עיקרון אי-ההתערבות בשיקול-דעתם של הנושים. כאשר הביע רוב של הנשיה, העולה על-סך 75% הקבוע בחוק, את דעתו כי הצעת ההסדר כדאית ואי-לכך הצביע בעבורה, לא ימהר בית-המשפט להתערב בכך, אף אם לדעתו ניתן היה להגיע להסדר טוב יותר. כך נאמר בעניין זה, דרך משל, בהחלטה אשר ניתנה ב- בש"א 25413/01, בעניין הסדר שינוי המעטפת התאגידית של אגודת דן:
'בעניין כדאיותם הכלכלית או הסיכויים והסיכונים הצפונים בהסדרי נושים ופשרות, הלכה פסוקה היא כי אין בית-המשפט נוטה להחליף את שיקול-דעתם של רוב בעלי העניין (בין אם עסקינן בנושים או בחברי אגודה שיתופית), אלא בנסיבות חריגות, כאשר הוכח כי ההחלטה היתה בלתי סבירה במובהק, או נגועה בפגם יסודי שנפל באופן קבלתה.'
לעניין הרציונל העומד מאחורי הלכה זו, הוסבר בהרחבה בהחלטה אשר ניתנה ב- פש"ר 1553/00, בעניין הסדר הנושים של אגודת ברית פיקוח, ואין צורך לחזור בשנית על דברים אשר נאמרו באותו עניין. בקצירת האומר ייאמר, כי לנגד עיני בית-המשפט עומדים שיקולים הנעוצים הן באוטונומיה ובכיבוד הרצון החופשי של הנושה אשר בחר להצביע כפי שהצביע, והן בתובנה כי לא פעם מצויים הנושים עצמם בעמדה טובה מבית-המשפט לעניין בחינת הכדאי או הבלתי-כדאי עבורם."

ההסדר יפטור את החייב מכל חובותיו שהיו בני תביעה בהליך פשיטת הרגל אך לא יפטרו את החייב מחבות לפי פסק-דין נגדו בתביעה למזונות {ת"א (מרכז) 31165-11-11 משה ללו ואח' נ' החברה הכלכלית לראשון לציון בע"מ ואח', תק-מח 2013(4), 19348 (2013); סעיף 35(י) לפקודת פשיטת הרגל}.

מסלול נוסף ונפרד, וזה המסלול הטבעי לסיום הליכי פשיטת הרגל, הוא בדרך של מתן צו הפטר הניתן לבקשת החייב והיכול להינתן אף בלא הסכמת הנושים {ראה סעיפים 61 עד 70 לפקודת פשיטת הרגל}.

בכך טמון השוני המרכזי בין צו הפטר "רגיל" לבין הסדר או פשרה.

הצו מפטיר את החייב מחובות בני תביעה בפשיטת רגל. הצו מאפשר, למעשה, לחייב לפתוח "דף חדש" בחייו הכלכליים.

יחד-עם-זאת, המחוקק קבע כי חובות מסויימים, המנויים בהוראת סעיף 69(א) לפקודת פשיטת הרגל, יעמדו בתוקף חרף צו ההפטר. מדובר ברשימה רחבה יותר של חובות שיהיו מוגנים מפני צו הפטר, בהשוואה לזו שנקבעה בסעיף 35(י) לפקודת פשיטת הרגל ביחס להפטר שבא עם הסדר או פשרה.

יוער, כי לגבי חוב מזונות רשאי בית-המשפט להורות במפורש כי החייב יופטר אף ממנו. לעניין האחרון ראה פש"ר (ת"א) 1253/06 {יוסף גמזו נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם באתר האינטרנט נבו (2.09.13)} שם העניק בית-המשפט צו הפטר ממזונות בקובעו כי קביעתו זו הינה מסקנה חריגה ואין היא באה ללמד כי שלב ההפטר בדיני פשיטת רגל, אמור לכלול בחובו גם חיובי מזונות ואין היא באה לכרסם בעיקרון הרחב של העדר הפטר מחיוב מזונות. ההיפך הוא הנכון. הכלל היה ועודו, כי הפטר בפשיטת רגל אינו כולל הפטר מחיובי מזונות וכי על-פי-רוב, טענותיו של חייב בעניין חוב מזונות, לרבות טענות בדבר מצב כלכלי ובריאותי המקשה עליו לפרוע את החוב, מקומן יהא בהליך ההוצאה לפועל.

ב- פש"ר (מחוזי חי') 13122-11-08 {כונס הנכסים הרשמי - מחוז חי' נ' עטאף אבו אל היג'א, תק-מח 2011(1), 10244 (2011)} קבע בית-המשפט כי כאשר ההצעה לא התקבלה באסיפת הנושים, וכאשר רוב הנושים לא הסכימו לה, ולאור העובדה שהחייבת אינה ממצה את רכושה והכנסותיה הסבירות יש לדחות את ההצעה להסדר.

4. אכיפה - סעיף 36 לפקודת פשיטת הרגל
סעיף 36 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 קובע כדלקמן:

"36. אכיפה
לפי בקשתו של אדם מעוניין רשאי בית-המשפט לאכוף את ההוראות של פשרה או של הסדר שנערכו לפי סימן זה."

5. ביטול - סעיף 37 לפקודת פשיטת הרגל
סעיף 37 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 קובע כדלקמן:

"37. ביטול
(א) אם שיעור המגיע לתשלום לפי פשרה או הסדר לא שולם במועדו, או שראה בית-המשפט על יסוד ראיות מספיקות כי, מפני קשיים משפטיים או מכל סיבה מספקת אחרת, אין להמשיך בפשרה או בהסדר בלי לגרום עוול או השהיה בלתי-סבירה לנושים או לחייב, או שראה בית-המשפט שאישורו הושג במרמה, רשאי הוא, לפי בקשת הכונס הרשמי, הנאמן או כל נושה, להכריז שהחייב פושט רגל ולבטל את הפשרה או ההסדר, בלי שייפגעו בכך מכר, העברה, תשלום או כל דבר שנעשו כשורה לפי הפשרה או ההסדר.
(ב) הוכרז החייב פושט רגל לפי סעיף זה, יהיה כל חוב שנוצר לפני ההכרזה בר-תביעה בפשיטת הרגל אם הוא בר-תביעה מבחינות אחרות."

סעיף 37 לפקודת פשיטת הרגל מאפשר ביטול הסדר נושים משלושה טעמים {פש"ר (מחוזי ב"ש) 9020/06 פרידמן רומן נ' מודדי טבעון בע"מ, תק-מח 2006(2), 9061 (2006)}.

הראשון, אם החייב לא שילם במועד תשלום שנקבע בהסדר.

השני, אם נראה לבית-המשפט כי מפני קשיים משפטיים או מכול סיבה מספקת אחרת, אין להמשיך בהסדר בלי לגרום עוול או השהיה בלתי-סבירה לנושים או לחייב.

השלישי, אם אישורו של בית-המשפט הושג במרמה.

ככלל, תוקפה הנורמטיבי של החלטה המאשרת הסדר פשרה הוא כשל פסק-דין. בשל אופיה של ההחלטה ותוקפה כלפי המעוניינים בדבר, שומר לעצמו בית-המשפט את הסמכות לבטלה, אם הנסיבות מצדיקות את הדבר {פש"ר (מחוזי ב"ש) 9020/06 פרידמן רומן נ' מודדי טבעון בע"מ, תק-מח 2006(2), 9061 (2006)}.
מן האמור עולה, כי מכוח הוראת סעיף 37 לפקודת פשיטת הרגל, וככל שיוכח כי אישור הצעת ההסדר הושג במרמה, רשאי בית-המשפט, לבקשת הכונס הרשמי, הנאמן וכל נושה - לבטל את הצעת ההסדר שהושגה.

מהוראת סעיף 37 לפקודת פשיטת הרגל משתמע, כי כל פעולה שנעשתה כשורה, על-פי ההסדר, לא תבוטל, ובכלל זה תשלומים לנושים שכבר נפרעו על-פי ההסדר {פש"ר (חי') 25127-04-12 ניר חדר נ' עו"ד איתי פריימן ואח', תק-מח 2012(4), 15748 (2012)}.

אלא שמרגע ביטולו של ההסדר והכרזת פשיטת הרגל, נפתחת מערכת חדשה של כללי פעולה על-פי אמות-המידה לחלוקה שנקבעו בדין. לשם כך, על הנאמן מכוח ההסדר למסור לכונס הרשמי או לנאמן בפשיטת רגל, אם נתמנה, את נכסי החייב שהגיעו לידיו, בצירוף דין וחשבון על אותם נכסים {ראה תקנה 37 לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985; ע"א 6010/99 דוד ששון עו"ד נ' כונס הנכסים הרשמי ואח', פ"ד נו(1), 385 (2001)}.

6. תחולה לעניין נאמן - סעיף 38 לפקודת פשיטת הרגל
סעיף 38 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 קובע כדלקמן:

"38. תחולה לעניין נאמן
נתמנה נאמן לפי פשרה או הסדר לנהל את נכסי החייב או את עסקיו או לחלק אותם לפי הפשרה, יחולו הוראות סעיפים 59 ו- 60 ופרק ה' כאילו היה נאמן בפשיטת רגל, וכאילו היו הביטויים "פשיטת רגל", "פושט רגל" ו- "הכרזה" באים, לפי העניין, לרבות פשרה והסדר, חייב בפשרה או בהסדר, וצו המאשר פשרה או הסדר."

7. ניהול נכסים בפשרה או בהסדר - סעיף 39 לפקודת פשיטת הרגל
סעיף 39 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 קובע כדלקמן:

"39. ניהול נכסים בפשרה או בהסדר
הוראות פרק ג' יחולו על פשרה ועל הסדר, במידה שטיב העניין ותוכן המסמכים נותנים מקום לכך, והביטויים "נאמן", "פשיטת רגל", "פושט רגל" ו- "הכרזה" יפורשו כאמור בסעיף 38."

8. היקף פשרה והסדר - סעיף 40 לפקודת פשיטת הרגל
סעיף 40 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 קובע כדלקמן:

"40. היקף פשרה והסדר
פשרה או הסדר שאושרו לפי הוראות סימן זה לא יראו אותם כחלים על נכסים שרכש החייב לאחר היום שאישר אותם בית-המשפט, אלא אם היתה בהם הוראה מפורשת שיחולו כאמור."
9. סייג לתוקף פשרה והסדר - סעיף 41 לפקודת פשיטת הרגל
סעיף 41 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 קובע כדלקמן:

"41. סייג לתוקף פשרה והסדר
פשרה או הסדר, אף אם הוסכם עליהם ואושרו, לא יחייבו נושה שלא הסכים להם לעניין חוב או חבות אשר לפי פקודה זו לא היה החייב נפטר מהם על-פי צו הפטר בפשיטת רגל."

סעיף הנ"ל, קובע שני תנאים לצורך הקביעה כי עסקינן בחוב "משוריין", קרי בחוב בר-תביעה שממשיך לעמוד בתוקף ושניתן לגבותו חרף ההפטר. מדובר בשני תנאים מצטברים:

התנאי הראשון, כי הנושה הרלוונטי לא הסכים להסדר הנושים. מבחינה עקרונית מצריך תנאי זה פירוש מצמצם. פרשנות מרחיבה של תנאי זה עלולה להשפיע על נושים מסויימים שלא להסכים להסדר נושים, אפילו משרת ההסדר את האינטרסים שלהם עצמם. ובמה דברים אמורים.

נניח, למשל, כי חייב בפשיטת רגל חב למדינה כספים בגין קנסות. ככל שהליך פשיטת הרגל של החייב הסתיים בצו הפטר "רגיל", החוב למדינה יעמוד בתוקף חרף ההפטר {סעיף 69(א)(1) לפקודת פשיטת הרגל}.

לעומת-זאת, אם ההליך יסתיים בהסדר או בפשרה, הרי לפי סעיף 41 לפקודת פשיטת הרגל לא יהיה די בכך שמדובר באחד מהחובות המוגנים מפני הפטר "רגיל" המנויים בסעיף 69(א)(1) לפקודת פשיטת הרגל.

על-מנת שחוב זה יעמוד בתוקף חרף ההסדר, יש להוסיף ולהראות כי המדינה לא הסכימה להסדר הנושים. תנאי זה מעורר קושי אם מוסיפים לתיאור הדברים אפשרות נוספת, שלא ניתן לשלול אותה, לפיה מדובר בחייב שחב למדינה שני חובות: חוב אחד בגין קנסות וחוב נוסף שנוצר על רקע סכסוך אזרחי "רגיל".

בדוגמה זו ייתכן בהחלט כי למדינה יהיה אינטרס להסכים להסדר הנושים, על-מנת שהחייב יפרע ולו חלק מן החוב האזרחי שהוא חב לה. אלא, שבכל הנוגע לחוב בגין הקנס, קובע כאמור סעיף 41 לפקודת פשיטת הרגל, כי על-מנת שהחוב יעמוד בתוקף חרף הסדר הנושים, נדרשת המדינה להתנגד להסדר.

במצב הדברים המתואר ייתכן שהמדינה תתנגד להסדר הנושים על-מנת "להגן" על תוקפו של החוב בגין הקנס, למרות שהסכמה להסדר עשויה לשרת את האינטרסים שלה ככל שעסקינן בחוב האזרחי הרגיל.

נוכח הקושי המתואר נראה כי יש לפרש באופן מצמצם את התנאי שבסעיף 41 לפקודת פשיטת הרגל, לפיו נדרש הנושה שלא להסכים להסדר הנושים על-מנת שהחוב "המוגן" כלפיו יעמוד בתוקף חרף ההסדר או הפשרה.

פרשנות מצמצמת זו מתחייבת, על-מנת שלא לעוות את מערכת התמריצים של נושים בבואם לשקול אם להסכים או להתנגד להסדר נושים.

כך, אין לשלול מסקנה פרשנית לפיה הסכמה להסדר הנושים בדוגמה המתוארת, המותניית בכך שהחוב בגין הקנס לא יופטר כתוצאה מן ההסדר, יכולה להתפרש כאי-הסכמה להסדר במשמעות סעיף 41 לפקודת פשיטת הרגל.

התנאי השני, כי מדובר בחוב שהחייב לא היה נפטר הימנו "על-פי צו הפטר בפשיטת רגל".

ש' לוין ו- א' גרוניס גורסים בספרם {פשיטת רגל (מהדורה שניה), 160} כי "הסדר שנתקבל ואושר מחייב את כל הנושים לעניין כל חוב בר-תביעה המגיע להם מן החייב, זולת אם מדובר בחוב שצו הפטר לא היה מפטיר את החייב הימנו; מכאן, שקנס, חוב לפי פסק מזונות וחובות שנוצרו במרמה יעמדו בתוקף חרף ההסדר, אלא אם הנושים המסויימים בחובות אלה הסכימו להסדר. כך למשל, אישה שלזכותה חוב מזונות נגד החייב, ואשר באסיפת הנושים הצביעה נגד אישורו של ההסדר, תוכל להמשיך בהליכי הוצאה לפועל נגד החייב, אף לאחר שמילא אחר כל התנאים שבהסדר וזכה לשחרור מחובותיו האחרים. אולם, אם הנושה בדוגמה האחרונה תקבל דיבידנד במסגרת ההסדר, יתכן שהדבר יחשב כהסכמה והחייב יופטר מהחוב".

ב- ע"א 5735/09 {עיריית טבריה נ' אבנר סינואני ואח', תק-על 2012(2), 849 (2012)} קבע בית-המשפט כי במקרה הנדון בפניו מתקיימים שני התנאים הנזכרים. ראשית, ניתן לראות את העיריה, אשר לא נטלה חלק בהליך פשיטת הרגל של המשיב, כמי שלא הסכימה להסדר הנושים. שנית, סעיף 69(א) לפקודת פשיטת הרגל מונה חובות בני תביעה שחייב לא היה נפטר מהם על-פי צו הפטר "רגיל" בפשיטת רגל.

עוד נקבע כי במקרה זה לא מתעורר קושי מיוחד בכל הנוגע לתנאי הראשון בסעיף 41 לפקודת פשיטת הרגל בדבר אי-הסכמתו של הנושה, ובענייננו העיריה, להסדר הנושים. זאת, מן הטעם שהעיריה לא היתה צד להליך פשיטת הרגל של המשיב וממילא לא הביעה הסכמה פוזיטיבית להסדר הנושים. לפיכך, ניתן לראות את העיריה כמי שלא הסכימה להסדר.

10. הצעת פשרה - תקנה 26 לתקנות פשיטת הרגל
תקנה 26 לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985 קובעת כדלקמן:

"26. הצעת פשרה
הצעת פשרה תיערך לפי טופס 13 בשינויים המחוייבים."
11. פיקדון - תקנה 27 לתקנות פשיטת הרגל
תקנה 27 לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985 קובעת כדלקמן:

"27. פיקדון
חייב או אדם אחר במקומו או במקום עזבונו, המגיש הצעת פשרה, יפקיד בקופת הכונס הרשמי פיקדון לכיסוי הוצאות ביצוע הפשרה בסכום שיקבע הכונס הרשמי."

12. נאמן - תקנה 28 לתקנות פשיטת הרגל
תקנה 28 לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985 קובעת כדלקמן:

"28. נאמן
מגיש הצעת הפשרה רשאי להציע אדם כנאמן לביצועה."

13. ערובה של הנאמן - תקנה 29 לתקנות פשיטת הרגל
תקנה 29 לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985 קובעת כדלקמן:

"29. ערובה של הנאמן
בית-המשפט רשאי לדרוש שהנאמן לביצוע פשרה ישעבד נכסים או ייתן ערובה להבטחת מילוי תפקידו וחובותיו."

ב- ת"א (יר') 34581-03-13 {יעקב נעימי ואח' נ' עו"ד מיכאל קידר, תק-מח 2013(2), 3548 (2013)} קבע בית-המשפט כי הנאמן אינו צודק בכך שאין לחייב תרופה כלפיו שלא באמצעותו, ואולם תרופתו של החייב היא, באמצעות הכונס הרשמי, אשר בכוחו לפנות לבית-המשפט למתן הוראות, ולפעול לפי הסמכויות הניתנות לו לפי דין, כולל לפי הצורך, מימוש הערובה של הנאמן, לפי תקנה 29 לתקנות פשיטת הרגל.

14. זימון וניהול אסיפה - תקנה 30 לתקנות פשיטת הרגל
תקנה 30 לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985 קובעת כדלקמן:

"30. זימון וניהול אסיפה
על זימון אסיפות נושים לצורך אישור פשרה וניהולה, יחולו הוראות פרק ג' בשינויים המחוייבים."

15. הסכמה או התנגדות - תקנה 31 לתקנות פשיטת הרגל
תקנה 31 לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985 קובעת כדלקמן:

"31. הסכמה או התנגדות
הודעה בדבר הסכמת הנושה או התנגדותו לפשרה תוגש לכונס הרשמי לפי טופס 14."

16. הודעה על מועד שמיעת הבקשה - תקנה 32 לתקנות פשיטת הרגל
תקנה 32 לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985 קובעת כדלקמן:

"32. הודעה על מועד שמיעת הבקשה
הכונס הרשמי ישלח לכל נושה שתבע את חובו, הודעה בכתב על המועד שקבע בית-המשפט לשמיעת הבקשה לאישור פשרה שתיערך לפי טופס 15."

17. אגרות והוצאות - תקנה 33 לתקנות פשיטת הרגל
תקנה 33 לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985 קובעת כדלקמן:

"33. אגרות והוצאות
האגרות וההוצאות הכרוכות בבירור הצעת הפשרה ובאישורה יחולו על החייב אלא-אם-כן קבע בית-המשפט אחרת."

18. תעודת אישור פשרה - תקנה 34 לתקנות פשיטת הרגל
תקנה 34 לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985 קובעת כדלקמן:

"34. תעודת אישור פשרה
תעודת הכונס הרשמי המעידה שפשרה נתקבלה ואושרה תיערך לפי טופס 16."

19. הבטחת תביעות שבמחלוקת - תקנה 35 לתקנות פשיטת הרגל
תקנה 35 לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985 קובעת כדלקמן:

"35. הבטחת תביעות שבמחלוקת
על החייב להבטיח תשלום דיבידנד, בשיעור שנקבע בפשרה, לנושים שתביעותיהם שנויות במחלוקת, אם ישנן כאלה, עד שיינתן בהן פסק-דין סופי."

20. תשלום דיבידנד - תקנה 36 לתקנות פשיטת הרגל
תקנה 36 לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985 קובעת כדלקמן:

"36. תשלום דיבידנד
לא ישולם דיבידנד לנושה במסגרת ביצוע פשרה אלא-אם-כן אישר הנאמן את תביעתו."

21. ביטול פשרה - תקנה 37 לתקנות פשיטת הרגל
תקנה 37 לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985 קובעת כדלקמן:

"37. ביטול פשרה
בוטלה פשרה, חייב הנאמן לביצועה למסור לכונס הרשמי או לנאמן בפשיטת רגל, אם נתמנה, את נכסי החייב שהגיעו לידיו, בצירוף דין וחשבון על אותם הנכסים."

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

פשרה או הסדר אחרי צו כינוס