ביטול פסקי דין והחלטות במשפט האזרחי והפלילי
הפרקים שבספר:
- הזכות לביטול - יסודות נורמטיביים
- ביטול פסקי-דין והחלטות מ"חובת הצדק"
- ביטול שבשיקול-דעת
- הוראות הדין
- צורניותה, הגשתה ודרכי הדיון בבקשה לביטול פסק-דין
- התצהיר
- ביטולו של פסק-דין שבהסכמה - כללי
- דרכי תקיפתו של פסק-דין שניתן בהסכמה
- ערעור - כללי
- ערעור - מבוכת המועדים עד לחקיקת תקנה 398א
- ערעור - ניהול ההליך לאחר תחילתה של תקנה 398א
- ביטול פסק-דין שניתן בהעדר הנאשם במשפט הפלילי - כללי
- ביטול פסק-דין שניתן בהעדר הנאשם במשפט הפלילי , יישומו של סעיף 130ח לחסד"פ - הלכה למעשה
- נוכחות הנאשם - ההלכה
- ביטול פסק-דין שהושג במרמה - כללי
- ביטול פסק-דין מחמת מרמה בעין ההלכה
- ביטול פסקי-דין והחלטות במסגרת הליכי סדר דין מקוצר
- ענייני מס הכנסה
- בוררות
- חברות - ביטול פסקי-דין והחלטות בעניינים שונים
- ביטול פסקי-דין והחלטות - תקנות 526-524 לתקנות סדר הדין האזרחי
הוראות הדין
הוראות בדבר סדרי הדין הנהוגים בביטול החלטות ופסקי-דין שזורות לאורכם ורוחבם של דברי החקיקה השונים. נוסחן של הוראות אלו הינו כדלקמן:תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעות לאמור:
"201. ביטול החלטה על-פי צד אחד [227, 281] (תיקון: התשנ"א)
ניתנה החלטה על-פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית-המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה – לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בעניינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם.
214. ביטול פסק-הדין [281] (תיקונים: התשנ"ז, התשנ"ט, התשס"א)
(א) ניתן פסק-דין לפי פרק זה באין בקשת רשות להתגונן, או בשל החלטה לדחות בקשת רשות להתגונן שניתנה על-פי צד אחד או שניתנה בשל אי-התייצבות מצהיר, והגיש בעל הדין שנגדו ניתן פסק-הדין בקשת ביטול בתוך שלושים ימים מיום שהומצא לו פסק-הדין, רשאי בית-המשפט או הרשם לבטל את פסק-הדין לפי הוראות תקנה 201.
(ב) ביטל בית-המשפט או הרשם פסק-דין כאמור בתקנת-משנה (א), רשאי הוא ליתן לנתבע רשות להתגונן בתנאים שייראו לו.
295יד. ערעור (תיקון: התשנ"ו)
(א) ערעור על פסק-דין בתביעה או בערעור (להלן: ערעור על פסק-דין) ועל החלטה אחרת יוגש לא יאוחר משבעה ימים מיום מתן ההחלטה; כתב הערעור יימסר בידי המערער במישרין לבעלי הדין האחרים ביום הגשתו לבית-המשפט.
(ב) המועד שייקבע לדיון בערעור על פסק-הדין יהא לא יאוחר מעשרה ימים מהיום שבו הוגש הערעור, ועל החלטה אחרת – לא יאוחר משבעה ימים; עיקרי טיעון מטעם בעלי הדין יוגשו לבית-המשפט לא יאוחר מיומיים לפני הדיון בערעור והעתק מהם יימסר במישרין לבעלי הדין האחרים ביום הגשתם לבית-המשפט.
(ג) בית-המשפט שלערעור יתן החלטה בערעור על פסק-דין לא יאוחר משלושים ימים מיום הגשת הערעור, ובערעור על החלטה אחרת -תוך עשרה ימים.
(ד) ערעור על החלטה אחרת לא יעכב את הדיון בתביעה.
(ה) תקנה 201 לעניין ביטול פסק-הדין שניתן על-פי צד אחד לא תחול על פסק-דין לפי פרק זה.
450. אי-התייצבות בערעור [408]
לעניין ההתייצבות בתאריך שנקבע לדיון בערעור או לדיון נדחה ינהגו כך:
(1) נמסרה על הדיון הודעה כראוי ואיש מבעלי הדין לא התייצב, רשאי בית-המשפט לדחות את הדיון למועד אחר או למחוק את הערעור;
(2) התייצב המערער, ואילו המשיב לא התייצב לאחר שנמסרה לו הודעה כראוי, יתברר הערעור או יידחה למועד אחר, כפי שיחליט בית-המשפט;
(3) התייצב המשיב, ואילו המערער לא התייצב לאחר שנמסרה לו הודעה כראוי, יתברר הערעור או יימחק או יידחה למועד אחר הכל כפי שיחליט בית-המשפט.
451. ביטול החלטה על-פי צד אחד [409] (תיקון: התשנ"ט)
ניתנה החלטה על-פי צד אחד לפי תקנה 450, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית-המשפט, ואם היתה ההחלטה על מחיקת ערעור – גם הרשם, לבטל את ההחלטה לפי הוראות תקנה 201.
519. ערובה לתשלום הוצאות [403]
(א) בית-המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע.
(ב) לא ניתנה ערובה תוך המועד שנקבע, תידחה התובענה, אלא-אם-כן הורשה התובע להפסיקה; נדחתה תובענה לפי תקנה זו, רשאי התובע לבקש ביטול הדחיה, ואם נוכח בית-המשפט או הרשם שסיבה מספקת מנעה את התובע מליתן את הערובה תוך המועד שנקבע, יבטל את הדחיה בתנאים שייראו לו, לרבות לעניין ערובה והוצאות."
תקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 קובעות לאמור:
"50. ביטול
(א) בעל דין שלא הגיעה לידיו ההודעה במועד האמור בתקנה 47 או שלא התייצב לדיון ובית-הדין דן שלא בפניו – רשאי, לא יאוחר משלושים ימים לאחר שהומצאו לידיו פסק-הדין או ההחלטה האחרת, לבקש ביטולם ועיכוב הוצאתם לפועל.
(ב) הוגשה בקשת ביטול כאמור בתקנת-משנה (א), יזמין בית-הדין או הרשם את בעלי הדין לדיון בה, ורשאי הוא לעכב את הוצאת פסק-הדין או ההחלטה האחרת לפועל, אם בערובה או בתנאים אחרים או נוספים ואם בלי תנאים.
(ג) התייצב המבקש לדיון על בקשת הביטול, רשאי בית-הדין או הרשם לבטל את פסק-הדין או ההחלטה האחרת, לפי העניין, לשנותם או לאשרם, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בעניינים אחרים; לא התייצב המבקש כאמור – רשאי בית-הדין או הרשם לדחות את הדיון לתאריך אחר או לדחות את בקשת הביטול, ורשאי הוא לחייב את המבקש בהוצאות.

