סמכויות חקירה

1. כללי
סעיף 3 לחוק שירותי הסעד מסמיך את פקיד הסעד לבצע חקירה וחיפוש:
"3. נצטווה פקיד סעד כאמור בסעיף 2, רשאי הוא, לצורך הכנת תסקירו, להיכנס לכל מקום בו נמצא או עשוי להימצא הקטין או חולה הנפש ולחקור כל אדם שהוא סבור שיש לו ידיעות הנוגעות לקטין או לחולה הנפש, וחייב הנחקר לענות לפקיד הסעד תשובות כנות ומלאות, אך אין הוא חייב לעשות כן אם התשובה עלולה לגולל עליו אשמה פלילית."
מחובתו של פקיד הסעד, להשתמש בסמכויותיו, לברר את הנסיבות של כל מקרה שהובא לידיעתו, בכדי להפעיל שיקול-דעת מקצועי ולהחליט החלטה שקולה ומבוססת, אם ראוי, בנסיבות המקרה, להפעיל סמכויות טיפול והגנה מתערבים, באמצעות בית-המשפט, לצורך זה יש לאפשר לפקיד הסעד לאסוף חומרים ולרכז נתונים על המקרה (נתונים אלו ישמשו, בסופו של דבר, ראיות בבית-המשפט).
המקור הראשון לקבלת המידע הוא, מטבע הדברים, הנזקק עצמו. אולם, אין להסתפק בו, וניתן לפנות אל גורמים שונים לצורך איסוף נתונים ומידע נוסף. מהימנות המידע תיבדק מאוחר יותר, במהלך הדיון בבית-המשפט ויהיה ניתן לבחון אם חוות הדעת הושתתה על עובדות אמת[120].
בחוק הוענקו לפקיד הסעד סמכויות חקירה נרחבות, באמצעותן מוסמך הוא, לפלוש לתחום הפרט, לצורך הגנה על שלומו של קטין/מפגר/חוסה. לסמכויות חקירה נרחבות אלו, נודעת חשיבות ציבורית עדיפה מבחינה ערכית, ולו במחיר הפגיעה בזכות הפרטיות.
חוקים המעניקים סמכויות חקירה נרחבות, דוגמאת אלו שהוענקו לפקיד הסעד, המאפשרות לבצע חקירות, הנוגעות לעניינים אישיים ומשפחתיים של אדם, פוגעות בזכות הנחקר לפרטיות. כל חדירה של רשות שלטונית לתחום הפרט, מן הראוי, כי תשרת אינטרס שחשיבותו עולה על זכות האזרח להגנה מפני פגיעה בצנעת הפרט שלו. נקודת האיזון בין שני סוגי האינטרסים הללו, אינה ניתנת לאיתור מדויק ומוסכם. אף-על-פי-כן, מן הראוי לבחון את מידת ההצדקה להתערב מכוח החוק בעניינים שצנעת הפרט ראויה להם (מבלי שיהא צורך לקבל הסכמה מראש מהנחקר). רק כאשר יש אינטרס, שמבחינה ערכית ראוי להגן עליו ולו במחיר פגיעה בזכות לפרטיות, יש מקום להעניק בחוק סמכויות חקירה ובדיקה מעין אלו שהוענקו לפקידי הסעד. בנסיבות מיוחדות מוצדק אף לכפות את החקירה והבדיקה באמצעות צו של בית -משפט[121].
כאמור, תכליתה של חקירת פקיד הסעד היא לאסוף ראיות, שיש בהן כדי להצביע, לכאורה, על פגיעה בנפשו ו/או בגופו של הקטין/חולה הנפש ועל הנזק שעלול להיגרם לו. אלו ישמשו מאוחר יותר כראיות בבית-המשפט.
מטרה נוספת של חקירת פקיד הסעד היא לרכז מידע אודות הנזקק, חוות-דעת של מומחים, מסקנות ותסקיר מקיף ועמוק בכדי שבפני בית-המשפט תצטייר תמונה רחבה, ככל האפשר, אודות הנזקק, על -מנת שיוכל להורות על דרך הטיפול המתאימה ביותר לצרכיו.
2. הבסיס החוקי לביצוע חקירה
להלן נפרט מהו המקור החוקי מכוחו הוסמך פקיד הסעד לבצע חקירה וחיפוש:
2.1 נזקקים
סעיפים 3 ו-4 לחוק שירותי הסעד, מסמיכים את פקיד הסעד, להפעיל סמכויות חקירה וחיפוש:
"3. חקירתו של נזקק
נתבקשה לשכת סעד להגיש סעד לנזקק, רשאי פקיד סעד לחקור אותו וכל אדם אחר בדבר מצבו של הנזקק."
"4. חקירתו של חייב וגילוי ידיעות
א. נוכח פקיד סעד כי אדם הוא נזקק, רשאי הוא לחקור את החייב, או העלול להיות חייב, במזונותיו של הנזקק (להלן - החייב), בדבר יכולתו לספק מזונות לנזקק.
ב. היה פקיד סעד סבור שיש לאדם ידיעות בדבר יכולתו של החייב, יהא בית-המשפט שמקום מגוריו של האדם הוא בתחום שיפוטו ושמוסמך לדון בענייני אותם המזונות רשאי, לפי בקשת פקיד הסעד, להזמין את האדם להתייצב לפניו ולצוות שייחקר על-ידי פקיד הסעד בבית-המשפט, ודין המוזמן כך כדין עד שהוזמן להעיד בבית-משפט."
סעיף 3 לחוק שירותי הסעד, מקנה לפקיד הסעד את הסמכות לחקור פרט לנזקק "כל אדם אחר בדבר מצבו של הנזקק". חקירת הנזקק עצמו, מובנת. הוא זקוק לסעד ומן הראוי לחקור אותו על מצבו ולהיווכח, אם אכן הוא ראוי לסעד. אולם, כאשר ניתנת הרשות לחקור "כל אדם אחר בדבר מצבו של הנזקק", שונים הם פני הדברים. חקירת אנשים אחרים, בדבר מצבו של הנזקק, חושפת אותו ואת מצוקתו כלפי כולי עלמא. במידה והנזקק מעוניין לשמור על מצבו הסוציאלי בסוד, סמכות חקירה נרחבת זו, המאפשרת לפקיד הסעד לחקור "כל אדם" בדבר מצבו, מסכלת רצון לגיטימי זה.
סעיף 5 לחוק שירותי הסעד, קובע:
"5. סודיות
א. על אף חובת הסודיות המוטלת על עובד המדינה או עובד רשות מקומית על-פי כל דין, חייב הוא למסור ידיעות על רכושו או הכנסותיו של נזקק, אם נדרש לכך על-ידי פקיד סעד, וכן על רכושו או הכנסותיו של חייב, אם הסכים החייב למסירת הידיעות או אם בית-המשפט ציווה על כך.
ב. פקיד סעד שהגיעה אליו ידיעה אגב חקירה, ישמרנה בסוד ולא יגלנה אלא במידה שיש צורך בכך לשם ביצוע חוק זה או חוק אחר והתקנות שהותקנו על-פיהם."
כאשר פקיד הסעד מבצע חקירה, מחוייב הוא מכוח סעיף 5(ב) לחוק שירותי הסעד, לשמור את העניין בסוד. אולם, כאשר נחקרים אנשים זרים המגלים תוך כדי החקירה על מצבו הסוציאלי של הנזקק, אין הם חבים חובת סודיות כלשהי כלפי הנזקק.
התוצאה היא, שעניין הנזקקות הופך לנחלת הכלל. אין המדובר יותר, בעניין פנימי שבין הנזקק לבין רשות הסעד.
היקף החקירה שעורך פקיד הסעד נתונה לשיקול -דעתו הבלעדי. הנזקק אינו מודע לכך, שבעקבות בקשתו לעזרה, הופכת נזקקותו לנושא עליו ייחקרו זרים ויתבקשו לתת מידע לפקיד הסעד.
הדברים מסובכים יותר, כאשר נערכות חקירות בדבר יכולתו של חייב-בכוח במזונותיו של נזקק, סעיף 4(ב) לחוק שירותי הסעד, קובע:
"היה פקיד סעד סבור שיש לאדם ידיעות בדבר יכולתו של החייב, יהא בית-המשפט שמקום מגוריו של האדם הוא בתחום שיפוטו ושמוסמך לדון בענייני אותם מזונות, רשאי - לפי בקשת פקיד הסעד - להזמין את האדם להתייצב לפניו ולצוות שייחקר על-ידי פקיד הסעד בבית-המשפט, ודיו המוזמן כדין עד שהוזמן להעיד בבית-משפט."
כאשר מדובר בחוב מזונות, פנייה של נזקק לפקיד סעד, יכולה לגרור אחריה גל של חקירות, בדבר מצבם הכלכלי והמשפחתי של חוג אנשים לא קטן, העשויים להימצא חיביים במזונותיו.
סעיף 4 לחוק לתיקון דיני המשפחה, התשי"ט-1959 מונה את רשימת הקרובים העשויים להימצא חייבים במזונות:

"4. מזונות בין שאר בני המשפחה
אדם חייב במזונות שאר בני-משפחתו, והם -
1. הוריו והורי בן-זוגו;
2. ילדיו הבגירים ובני-זוגם;
3. נכדיו;
4. הורי הוריו שלו ושל בן-זוגו;
5. אחיו ואחיותיו שלו ושל בן-זוגו."
המדובר בחוג רחב של קרובי משפחה, הכולל גם קרובי-משפחה על בסיס קשרי חיתון.
פנייתו זו של נזקק לעזרה, עלולה להביא בעקבותיה לחשיפה של מצבם הכלכלי של קרוביו, מקשרי דם או מקשרי חיתון, בחקירה שיערוך פקיד הסעד עמם.
הצורך לברר, האם הפונה, לקבלת שירותי סעד, הוא אכן נזקק כנטען, חורגת מבירורים בדבר מצבו האישי והכלכלי, של הנזקק עצמו, ונערכת גם מול קרובי משפחתו, מטרת החקירה היא, לברר את מצבם הכלכלי ויכולתם שלהם לתמוך בו. אפשר שבית-המשפט, ידרוש מזרים, לדווח על כל הידוע להם, בנוגע למצבם הכלכלי של קרובי-המשפחה, העשויים להימצא, חייבים במזונותיו של הנזקק. מצב זה פוגע, הלכה למעשה, בזכות לפרטיות של קרובי-המשפחה של הנזקק, ולא רק בצנעת הפרט שלו עצמו. התוצאה האפשרית מהוראת החוק, לגבי סמכויות החקירה שפקיד הסעד מפעיל ויוזם, מרחיקה לכת ביותר, משום שהיא חושפת את ענייניו של צד שלישי, בנוסף על הנזקק עצמו, לחקירות ולבדיקות של פקידי הסעד.
מה היא הזכות המוסרית, של רשות שלטונית, לחדור לתחומו הפרטי של אדם ולגלות לציבור שאלות שהצנעה יפה להן, אך ורק משום שלדעת עובד הרשות, אותו אדם, עשוי להיות חייב במזונותיו של נזקק, שפנה בבקשת עזרה? הוראות החוק מצביעות, בהקשר זה, על עדיפות מכרעת שניתנה לאינטרס הציבורי בחיסכון בהקצאת מקופת הציבור לנזקקים, על פני האינטרס של צנעת הפרט במקרים כאלה.
תהליכי חקירה אפשריים כאלה, מטילים סטיגמה על העזרה המוצעת ועלולים להרתיע נזקקים מלבקשה ברשויות הסעד. זו תוצאת-לוואי שלילית נוספת לעצם הפגיעה שעלולה החקירה להסב לצנעת הפרט. לנזקק הפונה אין שום שליטה על היקף החקירות שינהל פקיד הסעד מכוח החוק. העובדה שהדברים אמורים בפנייה-מרצון לעזרה, אין בה למנוע מהרשויות מלהפוך את מצבו האישי והמשפחתי של הפונה, ואת מצבם הכלכלי של קרובי משפחתו, לעניין גלוי ופומבי. הדבר נעשה ללא צורך בהסכמה מראש של הנזקק להליכי החקירה[122].
2.2 קטינים וחוסים
סעיף 3 לחוק הסעד (סדרי דין), קובע הוראה כללית, המקנה סמכויות, חקירה ובדיקה, לפקידי סעד, לצורך הכנת תסקירים, על-פי בקשת השופט היושב בדין:
"3. נצטווה פקיד סעד כאמור בסעיף 2, רשאי הוא, לצורך הכנת תסקירו, להיכנס לכל מקום בו נמצא או עשוי להימצא הקטין או חולה-הנפש ולחקור כל אדם שהוא סבור שיש לו ידיעות הנוגעות לקטין או לחולה-הנפש, וחייב הנחקר לענות לפקיד הסעד תשובות כנות ומלאות, אך אין הוא חייב לעשות כן אם התשובה עלולה לגולל עליו אשמה פלילית."
סעיף 3 מקנה לפקיד הסעד סמכות לערוך חקירה, לצורך הכנת תסקיר לבית-המשפט. בטרם מפעיל פקיד הסעד סמכויות אלו, נדרש הוא להמציא צו מבית-משפט, המתיר לו לבצע חקירה ולהכין תסקיר בעניין הנזקק.
2.2.1 קטינים
סעיף 3 לחוק הסעד (סדרי דין) וכן סעיף 22 לחוק הנוער (טיפול והשגחה), מקנים לפקיד הסעד סמכויות נרחבות לביצוע חקירה, אף ללא צו של בית-משפט. פקיד סעד שהגיעה אליו ידיעה שקטין נמצא בסכנה, רשאי מיוזמתו לערוך חקירה ובדיקה:
"3. סמכויות פקיד הסעד
נצטווה פקיד סעד כאמור בסעיף 2, רשאי הוא לצורך הכנת תסקירו להיכנס לכל מקום בו נמצא או עשוי להימצא הקטין או חולה הנפש ולחקור כל אדם שהוא סבור שיש לו ידיעות הנוגעות לקטין או לחולה הנפש, וחייב הנחקר לענות לפקיד הסעד תשובות כנות ומלאות, אך אין הוא חייב לעשות כן אם התשובה עלולה לגולל עליו אשמה פלילית."
"22. חקירות
נודע לפקיד-סעד על קטין נזקק, רשאי הוא להשתמש בסמכויות לפי סעיף 3 לחוק הסעד (סדרי-דין בענייני קטינים, חולי-נפש ונעדרים), תשט"ו - 1955, אף שלא נצטווה על-ידי בית-המשפט."
הנחקרים חייבים לענות לפקיד הסעד, תשובות מלאות ומדויקות (למעט תשובות העלולות להפלילם). אדם שמפריע לפקיד הסעד בביצוע תפקידו, עלול למצוא עצמו מואשם מכוח סעיף 25 לחוק הנוער (טיפול והשגחה) בעבירה שעונשה המירבי שישה חודשי-מאסר. על-ידי חקיקת סנקציות אלו, מוענק לפקיד הסעד כוח המאפשר לו לאכוף בהצלחה, שיתוף פעולה עם הנחקרים.
2.2.2 מפגרים וחוסים
סעיף 4(א) לחוק הסעד (טיפול במפגרים), מקנה לפקיד הסעד סמכות לערוך חקירות אצל כל מי שיש בידיו ידיעות הנוגעות למצב המפגר:

"4. סמכויות פקיד סעד
א. נודע לפקיד סעד על מפגר, בין על-פי הודעה לפי סעיף 3 ובין בדרך אחרת, יבדוק את העניין. לצורך בדיקתו יהיה פקיד הסעד רשאי -
1. לבקש ידיעות הנוגעות למפגר מכל אדם שיכול, לדעת פקיד הסעד, לעזור לו במילוי תפקידיו לפי חוק זה, והנשאל ישיב לו תשובות כנות ומלאות, זולת תשובה העלולה להפלילו.
2. להיכנס, על-פי צו של בית-המשפט, לכל מקום שבו נמצא המפגר או שיש לפקיד סעד יסוד להניח שהמפגר נמצא שם."
גם כאן נכללת סנקציה פלילית, למי שמפריע לפקיד הסעד במילוי תפקידיו, ודינו מאסר עד שישה חודשים. נחקר שנמנע מלהשיב לשאלות פקיד סעד, בעת החקירה, דינו קנס[123].
סעיף 3 לחוק הסעד (סדרי דין ) שהובא להלן, וכן סעיף 12 לחוק ההגנה על חוסים[124], מתיר לפקיד סעד הפועל להגנת חוסה בגיר, לחקור כל אדם שיש לו ידיעות הקשורות לחוסה.
"12. סמכויות לפי חוק הסעד
פקיד-סעד הפועל לפי פרק זה רשאי להשתמש בסמכויות לפי סעיף 3 לחוק הסעד (סדרי-דין בענייני קטינים, חולי-נפש ונעדרים) תשט"ו-1955, אף שלא נצטווה על-ידי בית-המשפט."
הנחקר חייב לשתף פעולה (כל עוד אין הוא מפליל את עצמו) עם פקיד הסעד. פקיד הסעד אינו תלוי באישור בית-המשפט, לצורך הפעלת סמכותו זו. וכמו-כן, סנקציה פלילית צפויה לאדם המפריע לפקיד הסעד במילוי תפקידו[125].

2.3 מעונות
סעיף 7 לחוק הפיקוח על מעונות[126], מקנה סמכויות חקירה ופיקוח, על תנאים נאותים במעונות קשישים, ילדים, חוסים ומפגרים:
"7. פיקוח (תיקון התשנ"ג)
א. השר ימנה מפקחים לעניין חוק זה, אשר יהיו רשאים להיכנס לכל מעון שחובת רישיון חלה על ניהולו.
ב. סבר מפקח שיש לאדם ידיעות או מסמכים הנוגעים לחוסה, או לניהולו או להחזקתו של מעון, רשאי הוא לחקרו ולדרוש ממנו להציג או למסור כל מסמך הנוגע לחוסה, לרבות תיקו האישי או הרפואי, או הנוגע לניהולו או להחזקתו של המעון, ולתפוס מסמך כאמור.
ג. על חקירה כאמור בסעיף-קטן (ב) יחולו הוראות סעיפים 2 ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות); נתפס מסמך כאמור בסעיף-קטן (ב) יוחזר למי שממנו נלקח תוך ששים ימים ומיום תפיסתו אלא-אם-כן תוך תקופה זו הועבר המסמך למשטרה לשם נקיטת הליכים פליליים. "
מעונות אלו מחייבים רישיון מטעם משרד העבודה והרווחה, כתנאי מוקדם להפעלתם. בעקבות תוצאות החקירה, עשוי משרד העבודה והרווחה, בנסיבות מסוימות, ליזום הליכים משפטיים כלפי מנהלי מעונות שאינם מקיימים את התנאים שנקבעו ברישיון ובחוק לניהול תקין של המעון. גם כאן קיימת חובה לשתף פעולה עם המפקחים על המעונות. הפרעה למפקח במילוי תפקידו היא עבירה על החוק[127].
מהוראות החוק הרבות שהובאו להלן עולה, כי לפקיד הסעד הוענקו סמכויות חקירה נרחבות, באמצעותן יכול להפעיל שיקול-דעת מקצועי ענייני, לגבי מידת ההתערבות הרצויה, להגנת קטינים/ חוסים/מפגרים נזקקים.
פרופ' שניט מתייחס לקווי הדומות והשוני בין הוראות החוקים, באומרו:
"למרות הדימיון הרב, בין ההוראות המקנות לפקיד הסעד סמכויות חקירה בקרב הנזקקים השונים, קיים שוני מסוים, ככל הנראה, סיבת השוני נעוצה בחוסר תיאום ואחידות בניסוח החוק, ולא בסיבה ממשית הנובעת ממניעים חקיקתיים כלשהם. למשל, חלק מהוראות החוק מצינות בבהירות, כי סמכות החקירה כוללת כניסה לחצרים ולבתים שבהם יש לערוך את הבדיקה[128]. בהוראות אחרות, מותנית הכניסה באישור או בצו של בית-משפט. יש הבדל גם בשאלה, אם אי-שיתוף-פעולה עם פקיד סעד מצד הנוגעים בדבר, טעון סנקציה פלילית, אם לאו. מן הראוי היה לקבוע נוסח אחיד של סמכויות הבדיקה והחקירה המוענקות לפקיד הסעד על-פי החוקים השונים. כמו-כן, יש מקום לבחון מחדש את התוצאות מרחיקות-הלכת הצפויות במקרים מסוימים לחרויות האזרח ולזכות הפרטיות, בגין סמכויות ההתערבות והבדיקה שמעניקים החוקים השונים לפקיד הסעד. רצוי שיובטחו במקביל ערובות לכך, שלא תיפגע צנעת הפרט מעבר לנדרש לשם הגנה על האינטרסים החיוניים של הנזקקים[129]."
3. מידע מפי השמועה
כאמור, סעיף 3 לחוק שירותי הסעד, מקנה לפקיד הסעד סמכויות חקירה נרחבות ומכוחן מוסמך הוא, לחקור כל אדם, שיש לו ידיעות בנושא הנזקק. חומר זה עתיד להיות חלק מתסקיר שמכין פקיד הסעד בעבור בית-המשפט, מכאן, שבלתי נמנע, שתסקיר זה יכיל, בין השאר, גם עדויות שמיעה.
פקיד הסעד מוסמך לאסוף ידיעות מכל מקור אפשרי על מצבו של הנזקק, משפחתו, ומקור הסכנה לשלומו, הזנחתו וכיוצא באלה. החלק הארי של המידע רצוי שיגיע ממקור ראשון, מאדם שנכח באירוע מסויים או בנסיבות מסוימות וקלט בחושיו את ההתרחשויות, עדות כזו הינה עדות ישירה, שפקיד הסעד יכול להתבסס עליה בביטחה בבית-המשפט. אולם, התסקיר כולל גם מידע עקיף - עדות שמיעה, שלא ניתן להסתמך עליה כראיה בבית-המשפט, אך יש בכוחה, לעיתים, כדי לשכנע את פקיד הסעד להפעיל שיקול-דעת להמשך התערבותו לשם הגנה על הנזקק.
פקיד הסעד חייב לנהוג בזהירות כאשר מגיעה לידיעתו ידיעה כלשהי, בין אם המדובר בעדות ישירה או עדות שמיעה. אולם, כאשר ידיעה זו התקבלה מפי השמועה, מחוייב פקיד הסעד במשנה זהירות. פקיד סעד איננו יכול להסתמך על מידע - יהיה אשר יהיה, אלא אם בדק אותו לאשורו, תוך קבלת תגובת המעורבים והצלבתו עם מידע ממקורות נוספים, על-מנת שלא להיכשל בהפעלת סמכות תוך היגררות אחר מניעים זרים ורגשות של תסכול, נקמה או הפקת טובת הנאה של מוסר המידע.
בדיקת האמת שבמידע חייבת להיות נר לרגליו של פקיד הסעד. כאן עומדת חובתו הציבורית והחוקית, ועליה קמה או נופלת מידת האמינות שבית-המשפט ייחס למעשיו ובקשותיו[130].
4. חקירה בעקבות פניה
כאשר נודע לפקיד סעד על קטין/חוסה נזקק, חובתו הראשונית היא לברר ולחקור בדבר.
למרות שיקול הדעת הרחב שניתן לפקיד הסעד, אין הוא רשאי להתעלם מהמידע, ומחובתו לבדוק ולחקור את מצב הקטין/חולה הנפש/חוסה ולהגיע להחלטה שקולה ומקצועית.
זוהי חובה המוטלת עליו ככל עובד ציבור, לבדוק בכובד ראש כל פניה ולא להסתפק בבדיקה שטחית, ולא כל-שכן להתעלם ממנה כליל, אלא אם ישנו צידוק לכך בנסיבות העניין הנדון[131]. הוא חייב לפתוח בחקירה לשם איסוף נתונים על מצבו ושלומו של הקטין ולשם כך, רשאי לפנות לכל מסגרת חינוכית, טיפולית או רפואית כדי לקבל ידיעות על הקטין.
מנגד, על הנחקרים מוטלת חובה חוקית להשיב לשאלותיו (למעט מענה לשאלות שיש בהן כדי להפלילם). לשם ביצוע החקירה, יש לפקיד הסעד סמכות להיכנס לכל מקום שבו נמצא או עשוי להימצא הקטין ולחקור כל אדם שפקיד הסעד סבור שיש לו ידיעות רלוונטיות. כמו-כן, רשאי פקיד הסעד לפנות למשטרה, למוסדות חינוכיים וכן לכל אדם וגוף שיכול לתרום לפקיד הסעד בחקירתו.
יש לציין, כי מכוח סעיף 3 לחוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), פקידי סעד רשאים לפתוח בחקירה רק לאחר קבלת צו של בית-משפט, וסמכותם תלויה בכך. לעומתם, פקיד סעד לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), רשאי להפעיל שיקול-דעת עצמאי ובלעדי ואינו תלוי בצו של בית-המשפט.
5. חקירה לשם הכנת תסקיר
כאשר נדרש פקיד סעד להכין תסקיר עבור בית-המשפט, עליו להוסיף ולחקור ולבסס את ממצאיו, חוות-דעתו ומסקנותיו, באשר לטיפול או ההשגחה הנדרשים. תכליתה של החקירה בשלב זה של הדיון, להניח בפני בית-המשפט נתונים מלאים ככל שניתן על מצבם האישי, הגופני, והנפשי של אותו נזקק ושל בני משפחתו. מנתונים אלה ניתן ללמוד על מידת הסכנה הקיימת ועל דרכי הטיפול או ההשגחה היעילים להבטחת שלומו והתפתחותו של הנזקק.
בשלב הזה, החקירה באה להעמיק את החקירה הראשונית שנערכה עקב הפניית הנזקק לפקיד הסעד, וניתן לכלול בה כל נושא לרבות התנאים החברתיים, הכלכליים וההתנהגותיים של הנזקק, בני-ביתו, סביבתו ומידת השפעתם על האפשרויות הטיפול וסיכויי הצלחתם.
לאחר חקירות שתי וערב, התמונה שתתגלה תסייע בידי בית-המשפט לקבוע דרכי טיפול מתאימות. ההגבלה היחידה להיקף החקירה היא תחום היכולת הממשית של פקיד הסעד: מידת יכולתו ורצונו הטוב, מחד, ומגבלות הזמן והאמצעים העומדים לרשותו, מאידך[132].
6. חובת תיעוד
פקיד הסעד חייב לתעד את תוצאות החקירות שהוא עורך, בכל הקשור למידע שהתקבל אודות הקטין/חולה הנפש. כמו-כן, עליו לציין את המסקנות אליהן הגיע באשר לדרכי הטיפול המומלצות. רישומים אלה יסיעו בידי פקיד הסעד בבואו לערוך את התסקיר עבור בית-המשפט וכן מהווים תשתית להערכת מצב הקטין/חולה הנפש לצורך מעקב, או להתערבות חוזרת במידת הצורך.
7. חיסיון
סעיף 5 לחוק שירותי הסעד קובע את החובה, המוטלת על פקיד סעד, לשמור בסוד כל מידע שהגיע לידיו, אגב חקירה, הנוגע למצב הנזקק.
"5. סודיות
א. על אף חובת הסודיות המוטלת על עובד המדינה או עובד רשות מקומית על-פי כל דין, חייב הוא למסור ידיעות על רכושו או הכנסותיו של נזקק, אם נדרש לכך על-ידי פקיד סעד, וכן על רכושו או הכנסותיו של חייב, אם הסכים החייב למסירת הידיעות או אם בית-המשפט ציווה על כך.
ב. פקיד סעד שהגיעה אליו ידיעה אגב חקירה, ישמרנה בסוד ולא יגלנה אלא במידה שיש צורך בכך לשם ביצוע חוק זה או חוק אחר והתקנות שהותקנו על-פיהם."
בנוסף לסעיף 5 הנ"ל, כלל ידוע הוא שחומר שנאסף בידי רשות ממלכתית, מקומית או ציבורית, מתוקף הפעלת סמכותה החוקית, מן הראוי שיהיה גלוי ופתוח בפני הצד הנוגע בדבר. הרשות רשאית למנוע את העיון בחומר כזה רק במידה וקיימת הוראה חוקית שמורה על חיסוי החומר בפני העיון והגילוי, או שמוטלת עליה חובה לשומרם בסוד[133].
כאשר פונה נזקק לפקיד סעד ומבקש עזרה סיעודית, ופקיד הסעד מבצע חקירה ואוסף מידע בגינו, חייב הוא בחיסוי המידע שהגיע לידיו בעת עריכת החקירה, מתוקף יחסי האמון שבין המטופל למטפל, יחסי אמון שהפרתם תפגע פגיעה ישירה במטופל וקרוב לוודאי גם תסכל את הטיפול.
שונים פני הדברים כאשר מדובר בהוראת חוק. כאשר סמכויות החקירה ניתנו במסגרת הוראות חוק, המטילות על פקיד הסעד לערוך חקירה, הבסיס של הקשר הרצוני בינו לבין המטופל נשמט ואיתו נשמטת גם המחויבות האישית של פקיד הסעד מתוקף יחסי האמון. מידע כזה הוא מידע שנאסף באופן בלתי תלוי בנזקק והוא "שייך" לרשות ציבורית-שלטונית, שמסירתו לגורם זר שלא כדין, על-ידי פקיד הסעד, מהווה עבירה פלילית. על פקיד הסעד מוטלת חובה מפורשת לשמור בסוד כל ידיעה שהגיעה אליו אגב חקירה ואסור לו לגלותה אלא במידה שיש צורך בכך לשם ביצוע חוק[134]. הפרת חובה זו גוררת מאסר בן ארבעה חודשים[135].
בנוסף לכך, מוחל גם סעיף 23א לחוק הגנת הפרטיות[136] האוסר מסירת מידע של גוף ציבורי, פרט למסירתו לבית-המשפט, הרשאי לדרוש אותו על-פי החוק ושמסירתו דרושה להשגת המטרה שבמסגרת סמכויותיו[137]. וכן סעיף 496 לחוק העונשין[138] המחיל הוראה כללית ואוסר על כל אדם, שבמסגרת עבודתו הגיעה לאוזניו ידיעה סודית - ואין מדובר בסודות רשמיים של המדינה - לגלותה, אלא אם נדרש לעשות כן על-פי החוק.

[120] רע"א 5118/93 בועז אהרון (קטין) ואח' נגד גלר רוברט ואח', פ"ד מ"ב 372.
[121] ד' שניט, "החוק, הפרט ושירותי הרווחה" (אוני' עברית, התשמ"ח).
[122] ד' שניט, "החוק, הפרט ושירותי הרווחה" (אוני' העברית, התשמ"ח).
[123] סעיף 18(ב) (3) לחוק הסעד (טיפול במפגרים).
[124] סעיף 12 לחוק הגנה על חוסים ו-סעיף 3 לחוק הסעד (סדרי דין).
[125] סעיף 14(א) לחוק הגנה על חוסים.
[126] סעיף 7 לחוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה-1965.
[127] סעיף 9 לחוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה-1965.
[128] סעיף 3 לחוק הסעד (סדרי דין); סעיף 12 לחוק הגנה על חוסים; סעיף 12 לחוק הנוער (שפיטה); סעיף 22 לחוק הנוער (טיפול והשגחה).
[129] ד' שניט "החוק, הפרט ושירותי הרווחה" (האוני' העברית, התשמ"ח).
[130] א' שרון "קטינים בסיכון" המכון למחקרי משפט וכלכלה בע"מ 1998.
[131] בג"צ 35/48 ברסלב ואח' נגד שר המסחר והתעשייה, פ"ד א' 411.
[132] א' שרון, "קטינים בסיכון", המכון למחקרי משפט וכלכלה בע"מ (1998).
[133] בג"צ 142/70 שפירא נגד הוועד המחוזי של לשכת עורכי-הדין, ירושלים, פ"ד כ"ה(1) 325.
[134] סעיף 5(ב) לחוק שירותי הסעד.
[135] סעיף 12 לחוק שירותי הסעד.
[136] סעיף 23א לחוק הגנת הפרטיות, התשנ"א-1981.
[137] סעיף 23ג לחוק הגנת הפרטיות, התשנ"א-1981.
[138] סעיף 496 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

סמכויות חקירה