סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

• דיני רשלנות עורך דין - הקדמה
• דיני רשלנות עורך דין - פתח דבר
• חובת עורך דין ללקוחו
• ההבחנה בין רשלנות לבין טעות בשיקול דעת
• חובת הגילוי.מעילה באימון הלקוח והסתרת "פרט מהותי"
• נאמנות
• הפעלת שיקול הדעת של עורך הדין בעניין פשרה
• האם חב עורך הדין חובת זהירות כלפי הצד שכנגד?
• רשלנות עובדי משרדו של עורך הדין
• על עורך הדין להסביר את משמעות החתימה על ייפוי כוח
• מתן עצה
• מסירת מידע חלקי ע"י הלקוח
• ניגוד עניינים
• רשלנות עורכי דין במילוי תפקידם ככונסי נכסים וכמפרקים
• רשלנות עורכי דין בהליכי הוצל"פ
• אפוטרופסות
• מנהל עיזבון.ירושות וצוואות
• הליכי ערעור
• רשלנות במשפט הפלילי
• התיישנות
• ניסוח הסכמים
• הכנת לקוח לפני משפט - והתנהלות עורך הדין במהלך המשפט
• עסקאות מקרקעין
• אשם תורם
• פסיקת הוצאות כאשר התביעה הוגשה בקלות ראש
• חובתו של עורך דין כלפי מושך שיק לא עביר
• לקוח המסתכן בפעולה משפטית מסוכנת
• עסקה כושלת
• עסקה ספוקלטיבית
• ייצוג בני משפחה
• אי הגשת סיכומים
• בוררות
• תיקון כתב התביעה
• הזכות לפיצויים
• אחריות עורך הדין באנגליה
• היצג רשלני בנזיקין

ניסוח הסכמים

1. במשפט הישראלי
עורך-דין המקבל על עצמו לייצג לקוחות ולהכין עבורם הסכם, חייב לנקוט זהירות מקצועית כלפיהם, ובירור תקינותו וחוקיותו של ההסכם הוא לבטח עניין משמעותי ביותר לו עליו ליתן דעתו.

עורך-דין שהפר חובתו זו לא נקט בזהירות ההולמת. כמו-כן, עורך-הדין הפר את חובת הזהירות כלפי לקוחו {ת"א (מרכז) 11422-03-11 ראובן מועלם נ' עו"ד דן חי, פורסם באתר האינטרנט נבו (19.02.13)}.

על עורך-הדין חלה החובה לערוך ללקוחו חוזה אשר יבטיח את זכויותיו על הצד המועיל ביותר. על עורך-הדין להסביר ללקוח בצורה ברורה את מצב הדברים לאשורו. על עורך-הדין להיות קשוב ומסור לצרכי לקוחו ורק לאחר שעורך-הדין הסביר ללקוחו את תניות החוזה, את משמעותן ונחיצותן, רק אז ייתכן שייצא ידי חובתו כלפיו {ת"א (שלום יר') 1021/05 בתיה לופטיג נ' עו"ד הדסה בן יעקב ואח', תק-של 2005(4), 2260 (2005)}.

על עורך-הדין שעורך חוזה חלה חובה להעמיד את לקוחו בפני הסיכונים שהוא נוטל על עצמו על-פי תנאי החוזה. כמו-כן, על עורך-הדין לערוך חוזה שיצמצם את הסיכונים הטמונים בעסקה.

כלומר, על עורך-הדין לעשות כל מה שעורך-דין מיומן ומקצועי צריך לעשות על-מנת לצמצם את נזקי הפרת החוזה. מקום שהלקוח מודע לסיכון ונוטל אותו ביודעין ולאחר בדיקות רבות, אין מקום לחייב את עורך-הדין ברשלנות גם מקום שהחוזה אינו "מושלם" {ת"א (שלום ת"א) 115350/00 רמי לוי נ' מ.מ.ש בנאמנות 212 בע"מ ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (04.08.02)}.

רשלנות בהכנת מסמכים ובמתן יעוץ במשפט, תופסת מקום נכבד בתביעות המוגשות נגד עורכי-דין. חובת הבדיקה, ההסברה והאזהרה, וחובת בדיקת זכויות המוכר באשר לממכר, מחייבות את עורך-הדין במיומנות, בידע ובזהירות סבירים בעניין זה. כישלונו בקיום חובה זו - דינה רשלנות.

על עורך-הדין לבדוק את זכויות המוכר בדיקה יסודית ועדכנית לפני הכנת ההסכם, חובה זו קיימת לא רק כלפי קונה הנכס, אלא גם כלפי לווה. לשניים אלה יש עניין בבדיקה, ובלעדיהם לא היה נוצר הקשר של מוכר-קונה או מלווה-לווה {Saving Bank v. US195}.

ב- ת"א (שלום הרצ') 6720/97 {משה לוי נ' עורך-דין ראובן בייליס, פורסם אתר האינטרנט נבו (02.12.03)} עסקינן בעסקת מכר לא חוקית של רכב אשר יובא ארצה בייבוא אישי ובפטור ממיסים, שבמהלכה ביקשו הצדדים להונות את שלטונות המכס.

הסכם המכר עצמו נחתם במשרדו של עורך-הדין. העסקה כשלה ושלטונות המכס תפסו את הרכב; על-מנת לשחררו היה צריך התובע לשלם את שיעור המס והקנסות.

הרוכש טען כי עורך-הדין לא נהג כעורך-דין סביר, לא שם-ליבו כי מדובר בעסקת מכר לא חוקית ולא טרח להזהיר את הצדדים ובפרט את התובע.

בית-המשפט דחה את התביעה ובקבלו טענת עורך-הדין כי ההסכם לא חוקי והתובע ידע על-כך. עוד נקבע כי אי-חוקיות כאמור גורמת לבטלות ההסכם ומונעת מהתובע לתבוע את נזקיו ולהיפרע מעורך-הדין.

כמו-כן התקבלה הטענה, כי עורך-הדין לא התרשל שכן פעולתו היתה מוגבלת ומצומצמת לחתימה נוטריונית בלבד והצדדים הגיעו למשרדו כשהעסקה כבר הושלמה הלכה למעשה. השירות שנתבקש מעורך-הדין הסתכם בשירות החתמה ואימות חתימה בלבד בנסיבות שלא הצדיקו שידרוש ויחקור מה טיבו של ההסכם או כדאיותו.

ב- ת"א (שלום ת"א) 180627/02 {בן הרוש אהרון נ' עורך-דין שילני אהוד, תק-של 2005(2), 10641 (2005)} קבע בית-המשפט כי כאשר במועד כריתת החוזה והחתימה עליו, התובע היה מודע לכך כי עליו להודיע לנושים על קיומו של החוזה וביטול ערבותו לחיובים עתידיים, וכאשר הוא הבהיר למבוטח כי הוא זה שיגיש לנושים וידאג לכך שכתבי הערבות יוחזרו לו, אין לראות באי-משלוח מכתבים על-ידי עורך-הדין לנושים כדי הפרת חובת הזהירות כלפי התובע.

ב- ת"א (שלום ת"א) 56192/04 {זולית אליה נ' עורך-דין ניקולא סאבא, פורסם באתר האינטרנט נבו (22.04.09)} עסקינן בדרישה לפיצויים ממוכרי דירה ועורך-הדין שטיפל בחוזה המכר לרכישתה ואשר ייצג את שני הצדדים לעסקה.

בכתב התביעה נטען כי התובעת נאלצה לשאת בתשלומי משכנתא שהמוכרים לא פרעו. לטענת התובעת, על המוכרים היה לפרוע את המשכנתא והם לא עשו כן וכי עורך-הדין לא הגן בחוזה על מנגנון התשלומים שנאלצה לשלם.

בית-המשפט דחה את התביעה וקבע כי עורך-הדין נהג באמצעים סבירים למניעת מצב בו תמומש המשכנתא, כאשר פנה במכתבים שהתריעו על אי-פירעון המשכנתא.

2. במשפט הגרמני
הוצבו בפני עורכי-הדין דרישות מחמירות, הן מבחינת היקף המידע והן מבחינת היקף הייעוץ.

בית-המשפט העליון הפדרלי פסק באופן עקבי שעורך-דין חייב לספק ללקוחו ייעוץ כולל, מקיף וממצה ככל האפשר, כדי להגן עליו מפני נזק צפוי הניתן למניעה.

באשר להיקף חובת הייעוץ, נפסק בגרמניה שעורך-דין חייב לידע את לקוחו גם על זכותו לתבוע את עורך-הדין בתביעת פיצויים, ולציין כי תקופת ההתיישנות לתביעה מסוג זה היא קצרה במיוחד - שלוש שנים.

אליבא דפרופ' U. Huebner, הרחבתו המוגזמת של היקף האחריות עלולה לבלום יוזמה ופעולות יצירתיות של בעלי המקצועות החופשיים {סנילביץ, שם, 1473-1471}.

3. במשפט האנגלי
אין פתרון יחיד או חד-משמעי לשאלת היקף חובת הייעוץ של עורך-הדין.

ככלל, גישת הפסיקה מתוארת כמצמצמת ומקובל לומר שקיימת חובת אזהרה כללית מפני סיכונים, שהם ניכרים לעיני עורך-הדין ושהלקוח, כהדיוט, אינו מודע להם {סנילביץ, שם, 1474-1473}.

בעניינים השנויים במחלוקת במשפט, חובתו של עורך-הדין לאחר קבלת הוראות לקוחו, להגיש התביעה לאחר שווידא את העובדות הרלוונטיות, על-מנת שיהא לו הבסיס למתן חוות-הדעת באשר לקיומה של עילת התביעה אם לאו.

אם מגיע עורך-הדין למסקנה שאין עילת תביעה, עליו לייעץ ללקוחו בנדון {Jacks v. Bell(1828) 3 C&P 316}. ברם, אם הלקוח, למרות העצה, מבקש את עורך-דינו להגיש את התביעה, אין עורך-הדין אחראי לתוצאות.