דיני רשלנות עורך דין וההיצג הרשלני
הפרקים שבספר:
- דיני רשלנות עורך דין - הקדמה
- דיני רשלנות עורך דין - פתח דבר
- חובת עורך דין ללקוחו
- ההבחנה בין רשלנות לבין טעות בשיקול דעת
- חובת הגילוי.מעילה באימון הלקוח והסתרת "פרט מהותי"
- נאמנות
- הפעלת שיקול הדעת של עורך הדין בעניין פשרה
- האם חב עורך הדין חובת זהירות כלפי הצד שכנגד?
- רשלנות עובדי משרדו של עורך הדין
- על עורך הדין להסביר את משמעות החתימה על ייפוי כוח
- מתן עצה
- מסירת מידע חלקי ע"י הלקוח
- ניגוד עניינים
- רשלנות עורכי דין במילוי תפקידם ככונסי נכסים וכמפרקים
- רשלנות עורכי דין בהליכי הוצל"פ
- אפוטרופסות
- מנהל עיזבון.ירושות וצוואות
- הליכי ערעור
- רשלנות במשפט הפלילי
- התיישנות
- ניסוח הסכמים
- הכנת לקוח לפני משפט - והתנהלות עורך הדין במהלך המשפט
- עסקאות מקרקעין
- אשם תורם
- פסיקת הוצאות כאשר התביעה הוגשה בקלות ראש
- חובתו של עורך דין כלפי מושך שיק לא עביר
- לקוח המסתכן בפעולה משפטית מסוכנת
- עסקה כושלת
- עסקה ספוקלטיבית
- ייצוג בני משפחה
- אי הגשת סיכומים
- בוררות
- תיקון כתב התביעה
- הזכות לפיצויים
- אחריות עורך הדין באנגליה
- היצג רשלני בנזיקין
הפעלת שיקול הדעת של עורך הדין בעניין פשרה
פסיקה שבה יתאפשר לצד שהגיע להסדר פשרה, לטעון לאחריו לרשלנות עורך-הדין, תגרום למצב בלתי-רצוי, שעורך-הדין יבחר לנהל את המשפט עד תומו ולא להיות חשוף לפסיקה שבוחנת את הפעלת שיקול-דעתו, בנוגע לפשרה, אם ראוי היה להגיע אליה או לא. ודוק, כמובן ייתכנו מקרים קיצוניים בהם יעביר בית-המשפט תחת שבט ביקורתו, הסדר פשרה זה או אחר ובאם אכן טעה עורך-הדין בהפעלת שיקול-הדעת לא יחוב ברשלנות {ע"א (ת"א) 473/98 לוי נ' עורך-דין מקליס ואח' (לא פורסם)}.אין ספק כי גיבוש הצעת הפשרה היא חלק מהותי מאוד, ואולי המהותי ביותר, במסגרת הטיפול המחייב את עורך-הדין לדווח על-כך ללקוחו, כאשר עורך-הדין מתפשר במסגרת הליך שיפוטי ללא ידיעת הלקוח וחמור מכך בניגוד לרצונו, הוא פוגע ביחסי הנאמנות בין עורך-הדין ללקוח.
ב- ת"א (טב') 1247-04 {נוג'ידאת סמאח נ' פוקרא מוחמד, פורסם באתר האינטרנט נבו (31.03.13)} קבע בית-המשפט כי פוקרא התרשל במהלך הטיפול המשפטי בתביעה הראשונה שהגיש בשם התובעת, בעת שלא יידע אותה על פרטי ההצעה, ולא קיבל את הסכמתה המפורשת לכך. בעשותו כן, הוא הפר את חובות הזהירות שלו כלפיה ולפיכך מחוייב הוא לפצותה על הנזק שנגרם לה כתוצאה מהפרה זו.
ב- ת"א (שלום ת"א) 198563/02 {ספיר שמואל עורך-דין נ' עורך-דין יוסף ויור, פורסם באתר האינטרנט נבו (07.02.07)} עורך-דין שמואל הגיש נגד עורך-דין ויור תובענה בעילה של רשלנות מקצועית עורך-דין במקצועו. אביו המנוח של התובע הגיש תביעה באמצעות הנתבע.
לטענת התובע הטיפול בתובענה, ובמיוחד בהסדר פשרה שהושג במסגרתה, היה באופן רשלני, כך שלא גבה כספים אשר אמור היה לגבות שעה שבא לממש דמי פסק-הדין בו זכה.
מנגד נטען, כי הטיפול בתיק היה ללא דופי, על-פי מיטב שיקול-דעתו המקצועי ועל יסוד המלצת בית-המשפט שדן בתיק.
בית-המשפט דחה את התביעה וקבע כי לא נמצאה שגגה או רשלנות בטיפול הנתבע בהליך עד פרישתו ממנו, בשלב מוקדם ביותר, ואפילו היה מדובר בטעות בשיקול-דעת - בזו לא די כדי לחייבו בדין.
ב- ת"א (שלום ת"א) 63737/00 {טירת גוש 5916 נ' עזבון המנוח משה שחטר ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (13.07.03)} חוייב עורך-דין בגין רשלנות וחריגה מהרשאה בהסכמתו לקבלת פסק-דין של פשרה כנגד מרשתו וזאת ללא הסכמתה.
במקרה אחר, נקבעה רשלנות עורך-דין, אשר המליץ על פשרה לפני שראיין עד חשוב שעדותו היתה עשויה לשנות את תוצאות המשפט {ראה לעניין זה Fawell v. Atkins (1981) 28 B.C.L.R 32 (S.C)}.
ב- ת"א (שלום ת"א) 13652-07-10 {ד.מ.מ. סוכנויות ומפיצים בע"מ נ' גבריאל מיכאלי, פורסם באתר האינטרנט נבו (11.08.13)}, נפסק, כדלקמן: "בכל הנוגע לעו"ד מיכאלי, מצאתי כי לא היה מקום להזכיר את מרגלית כמערער, לכל היותר כמשיב בערעור; מצאתי כי היתה התרשלות משותפת של הצדדים בניסוח הסכם הפשרה במחוזי, כשלא הוזכר במפורש גובה החוב ולא נזכרה דרך חישוב ההצמדה והריבית; לא היתה כל התייחסות לגורל תיק ההוצל"פ שהיה פתוח באותה עת".
ב- ת"א (ב"ש) 27765-09-10 {מורן אבוטבול נ' מרסל אביטל, תק-של 2013(2), 26639 (2013)} קבע בית-המשפט כי הנתבע הפנה את התובעת לבדיקות של נוירולוג ואורתופד לפני חתימה על כתב הקבלה, התובעת לא עשתה כן.
הנתבע יכול היה לדחות את החתימה פעם נוספת, ולדרוש מהתובעת לקבל את תוצאות ההתייעצות עם המומחים אליהם הפנה את התובעת {במסגרת קופת החולים, לא בחוות-דעת שעלותה גבוהה}.
ואולם, כאשר בחר בסופו-של-דבר בחלופה של חתימה על כתב הקבלה, היתה זו דרך לגיטימית במסגרת מתחם שיקול-הדעת הניתן לעורך-הדין.