דיני רשלנות עורך דין וההיצג הרשלני
הפרקים שבספר:
- דיני רשלנות עורך דין - הקדמה
- דיני רשלנות עורך דין - פתח דבר
- חובת עורך דין ללקוחו
- ההבחנה בין רשלנות לבין טעות בשיקול דעת
- חובת הגילוי.מעילה באימון הלקוח והסתרת "פרט מהותי"
- נאמנות
- הפעלת שיקול הדעת של עורך הדין בעניין פשרה
- האם חב עורך הדין חובת זהירות כלפי הצד שכנגד?
- רשלנות עובדי משרדו של עורך הדין
- על עורך הדין להסביר את משמעות החתימה על ייפוי כוח
- מתן עצה
- מסירת מידע חלקי ע"י הלקוח
- ניגוד עניינים
- רשלנות עורכי דין במילוי תפקידם ככונסי נכסים וכמפרקים
- רשלנות עורכי דין בהליכי הוצל"פ
- אפוטרופסות
- מנהל עיזבון.ירושות וצוואות
- הליכי ערעור
- רשלנות במשפט הפלילי
- התיישנות
- ניסוח הסכמים
- הכנת לקוח לפני משפט - והתנהלות עורך הדין במהלך המשפט
- עסקאות מקרקעין
- אשם תורם
- פסיקת הוצאות כאשר התביעה הוגשה בקלות ראש
- חובתו של עורך דין כלפי מושך שיק לא עביר
- לקוח המסתכן בפעולה משפטית מסוכנת
- עסקה כושלת
- עסקה ספוקלטיבית
- ייצוג בני משפחה
- אי הגשת סיכומים
- בוררות
- תיקון כתב התביעה
- הזכות לפיצויים
- אחריות עורך הדין באנגליה
- היצג רשלני בנזיקין
אי הגשת סיכומים
ב- ת"א (יר') 1315-09 {שלמה סומך נ' יעקב פודים, עו"ד ואח', תק-של 2013(2), 77404 (2013)} הנתבע הינו עורך-דין במקצועו אשר ייצג את התובע בשני הליכים שהתנהלו במקביל בבית-הדין האזורי לעבודה ובבית-משפט השלום ועסקו בהיבטים שונים של נסיבות פיטורי התובע מעבודתו בבנק לאומי בירושלים.הליכים אלו התנהלו לאחר שהתובע, שהיה מורשה חתימה בסניף של הבנק, נחשד שעבר עבירות פליליות של זיוף מסמכים וגניבת סכומי כסף ניכרים מחשבונות הבנק. לימים, התובע אף הודה כי עבר עבירות אלו, הורשע ונשא עונש מאסר.
במסגרת ייצוג התובע בשני ההליכים הנזכרים, הגיש הנתבע כתבי בי-דין מטעמו וניהל הליכי הוכחות ממושכים ומורכבים שכללו הגשת ראיות רבות.
בתום שמיעת הראיות וחרף ארכות רבות ותזכורות, בשני ההליכים לא הגיש הנתבע סיכומי טענות מטעם התובע.
לפיכך, בשני ההליכים ניתנו פסקי-דין נגד התובע בהיעדר סיכומים מטעמו. זאת בהתבסס על הוראות תקנות סדרי הדין, שלפיהן אי-הגשת סיכום טענות, כמוהו כאי-התייצבות של בעל דין לדיון.
בתביעה הנדונה, עתר התובע לחייב את הנתבע וחברת הביטוח אשר במועדים הרלבנטיים ביטחה את הנתבע בפוליסת אחריות מקצועית, לפצותו בגין הנזקים שנגרמו לו לטענתו, עקב הימנעות הנתבע מהגשת סיכומים מטעמו בשני ההליכים.
לטענת התובע, הנתבע התרשל בכך כלפיו ולטענתו, על רשלנות זו ועל הנזקים שנגרמו לו בעטיה, נודע לו רק בחלוף חודשים רבים ממועד מתן שני פסקי-הדין נגדו.
לטענת התובע, הנתבע לא הגיש סיכומים בשני ההליכים שבהם ייצג אותו, תוך התעלמות מסדרי הדין ומהחלטות מפורשות של בית-משפט השלום ושל בית-הדין לעבודה, עולה לכדי רשלנות ומהווה הפרה של חובת הנאמנות שחב עורך-דין כלפי לקוחו. לטענתו, בעטיה של רשלנות זו, נמנעה ממנו הזכות הבסיסית "שיינתן לו יומו" בבית-המשפט.
טענתו העיקרית של הנתבע היתה, כי אי-הגשת הסיכומים היתה על דעת התובע וכי היה זה הליך מתוכנן לנוכח היעדר סיכוייו של התובע בשני ההליכים, בשל כך שנמצא שהתובע אמנם מעל בכספי הבנק.
טענתה העיקרית של הנתבעת היא, כי פוליסת הביטוח אינה מכסה את הנזק שנגרם כתוצאה מרשלנותו הנטענת של הנתבע, באשר נעשו באופן מכוון.
בית-המשפט קבע כי בחינת העובדות והראיות שהונחו בתביעה הנדונה מובילה למסקנה, כי הגם שגירסת הנתבע לכאורה, אינה נטולת היגיון, לא עלה בידי הנתבע לסתור את טענת התובע, כי לא היה מודע לאי-הגשת הסיכומים וכי הדבר לא היה על דעתו, אלא נודע לו רק בדיעבד.
עוד נקבע כי התנהלות הנתבע באי-הגשת סיכומים בשני ההליכים היוותה איפוא, סטיה מנורמת התנהגות סבירה של עורך-דין.
לפיכך, לשם קביעת רשלנות הנתבע, אין רלוונטיות לשאלה, אם הדבר נבע ממעשה מכוון כטענתו, או שמא נבע מרשלנות גרידא. לשאלה זו עשויה להיות רלוונטיות במישור היחסים שבין הנתבע לבין חברת הביטוח, אך לא במישור היחסים שבין הנתבע {עורך-הדין} לבין התובע {הלקוח}.
בסיכומו-של-דבר, קבע בית-המשפט כי על הנתבע לפצות את התובע בגין מקצת מנזקיו הנטענים {חלק מזערי מתוך סכום התביעה}.