botox
הספריה המשפטית
שאלות ותשובות בפשיטת רגל (סוגיות נבחרות)

הפרקים שבספר:

מיהו חייב (סעיף 2 לפקודה)

שאלה: מהן החלופות הקבועות בסעיף 2 לפקודה לקביעת השאלה מיהו חייב?
תשובה: על-פי סעיף הנ"ל {ראה גם פש"ר 32/94 כונס הנכסים הרשמי מפרק בנק צפון אמריקה בע"מ (בפירוק) נ' האחים עופר נכסים (1957) בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (1994); ת"א (מחוזי ת"א) 219/92 בינוי ופיתוח א"י, רמת-קדרון נ' משה, תק-מח 93(2), 232, 233 (1993)}, "חייב" הוא מי שהיה בישראל בעת שעשה מעשה פשיטת רגל {סעיף 2(א)(1) לפקודה} או שהוא גר כרגיל בישראל או שיש לו בה מקום מגורים {סעיף 2(א)(2) לפקודה} או שניהל עסקים בישראל בעצמו או על-ידי מורשה {סעיף 2(א)(3) לפקודה} או היה חבר בחבר-בני-אדם או בשותפות שניהלו עסקים בישראל {סעיף 2(א)(1) לפקודה}.

שאלה: מהם שני התנאים שצריכים להתקיים לשם נקיטת הליך של פשיטת רגל והאם חובה עליהם להיות מצטברים זה לזה?
תשובה: האחד, קיומו של "חייב". השני, "מעשה פשיטת רגל" כאמור בסעיף 5 לפקודת פשיטת הרגל. על שני אלה להתקיים בעת ובעונה אחת.



שאלה: מהי מטרתו של סעיף 2(א)(4) לפקודת פשיטת הרגל?
תשובה: מטרתו להבהיר כי אדם שהינו חבר בחבר-בני-אדם הפועל בארץ נתון לסמכות בית-המשפט הישראלי, ככל שבענייני פשיטת רגל עסקינן {פש"ר (מחוזי ת"א) 1537/01 מקומונים בשרון תעשיות בע"מ נ' יואל אלראי, תק-מח 2002(1), 216, 218 (2002)}.

שאלה: מהי ההבחנה בין ערב לחייב על-פי סעיף 2 לפקודת פשיטת הרגל?
תשובה: סעיף זה אינו מבחין בין ערב לחייב, והעיקר הוא קיומו של חיוב ושייעשה בחייב "מעשה פשיטת רגל". ייתכן כי דווקא היעדר הבחנה בסעיף בין השניים ושימוש במינוח "חייב" בלבד מעיד כי יש מקום לשוני יישומי - כעניין של דרגה - בין ערב לחייב, וכי ההתייחסות אל כל אחד מהשניים, כאשר בקשר לירידה לנכסיו האישיים, צריכה להיות, במקרים "רגילים" של ערבות, שונה במידה מסויימת, כמו גם התנאים המקדימים לצורך פתיחה בהליך מסוג זה.

יחד-עם-זאת, אנו סבורים כי ישנה חפיפה בין השניים, אך אין זהות. ניתן להעניק ביטוי להבחנה האמורה על-ידי הגדרת החייב והערב כ"חייב עיקרי" ו"חייב משני". רוצה לומר, שאף אם הערב מוגדר כ"חייב", אין זה אומר שיש להתעלם ממעמדו כערב בבואנו לבחון את התנהגותו בעין המפקחת של פקודת פשיטת הרגל {ראה גם ע"א 2975/09 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' חיים דראל, תק-על 2010(4), 2948, 2956 (2010)}.



שאלה: האם מתן ערבויות ייחשב בנסיבות מסויימות כניהול עסק?
תשובה: בנסיבות מסויימות כן. בית-המשפט ב- ע"א 397/87 {יורם גיל נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פ"ד מד(2), 397 (1989)} קבע כי אין לשלול, עקרונית, את האפשרות כי מתן ערבויות ייחשב בנסיבות מסויימות לניהול עסק כמשמעו בסעיף 2(א)(3) לפקודה, ואולם, במקרה דנן, לא הוכח כי פעילות זו עלתה במקרה דנן כדי "עסק" לגבי המערער.

שאלה: אימתי תתקיים החלופה המנויה בסעיף 2(א)(4) לפקודת פשיטת הרגל?
תשובה: כאשר פושט הרגל בעל מניות בחברות שונות בישראל, ניתן יהיה לקבוע כי התקיימה בו הזיקה האמורה.