שאלות ותשובות בפשיטת רגל (סוגיות נבחרות)
הפרקים שבספר:
- מטרותיו של הליך פשיטת הרגל
- מיהו חייב (סעיף 2 לפקודה)
- התראת פשיטת רגל (סעיף 3 לפקודה)
- תכנה של התראת פשיטת רגל (סעיף 4 לפקודה)
- מעשה פשיטת רגל (סעיף 5 לפקודה)
- סמכות למתן צו כינוס (סעיף 6 לפקודה)
- עילות לבקשת נושה (סעיף 7 לפקודה)
- בקשת נושה מובטח (סעיף 8 לפקודה)
- אין פשיטת רגל בחברה או באגודה שיתופית (סעיף 9 לפקודה)
- אימות והמצאה (סעיף 10 פקודה)
- ראיות נחוצות (סעיף 11 לפקודה)
- זכות להעיד את החייב (סעיף 12 לפקודה)
- חקירת תוקף החוב ותמורתו, "הצצה מאחורי פסק-הדין" (סעיף 13 לפקודה)
- עילות לדחיית הבקשה (סעיף 14 לפקודה)
- דחיה או עיכוב בגלל ערעור (סעיף 15 לפקודה)
- עיכוב הליכים מחמת הכחשה (סעיף 16 לפקודה)
- בקשת חייב (סעיף 17 לפקודה)
- צו כינוס נכסים לבקשת חייב והתנהלות החייב בתום-לב (סעיף 18 לפקודה)
- מועד הדיון בבקשת פשיטת הרגל (סעיף 18א לפקודה)
- תשלומים עיתיים ומגבלות על החייב (סעיף 18ב לפקודה)
- חקירה על-ידי הכונס הרשמי וחובת מסירת מידע ומסמכים (סעיף 18ג לפקודה)
- חוות-דעת הכונס הרשמי (סעיף 18ד לפקודה)
- החלטת בית-המשפט בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל (סעיף 18ה לפקודה)
- אין חזרה מבקשה שהוגשה - אלא ברשות בית-המשפט (סעיף 19 לפקודה)
- פשרה או הסדר לפני צו כינוס (סעיף 19א לפקודה)
- פעולת צו כינוס ועיכוב הליכים (סעיף 20 לפקודה)
- כונס זמני, מינוי ושכרו (סעיף 21 לפקודה)
- עיכוב הליכים (סעיף 22 לפקודה)
- צו זמני לבקשת חייב (סעיף 22א לפקודה)
- מנהל מיוחד (סעיף 23 לפקודה)
- פרסום צו כינוס ואסיפת נושים (סעיף 24 לפקודה)
- דו"ח לאחר מתן צו כינוס (סעיף 25 לפקודה)
- אסיפת נושים ראשונה (סעיף 26 לפקודה)
- בקשה לחקירה פומבית וחקירתו של החייב (סעיפים 27 עד 32 לפקודה)
- פשרה או הסדר אחרי צו כינוס (סעיפים 33 עד 41 לפקודה)
- צו הכרזה על פשיטת רגל (סעיף 42 לפקודה)
- הגבלות על פושט רגל (סעיף 42א לפקודה)
- הנאמן - מינויו, סמכויותיו וחובותיו
- מינוי ועדת ביקורת וסמכויותיה של הוועדה על-פי פקודת פשיטת הרגל (סעיפים 48 עד 51 לפקודה)
- פשרה או הסדר לאחר הכרזה; אישורו של בית-המשפט והסמכות לבטל ההכרזה (סעיפים 52 עד 55 לפקודה)
- פיקוח על החייב ועל נכסיו (סעיפים 56 עד 60א לפקודה)
- הפטר בפשיטת רגל (סעיפים 61 עד 70 לפקודה)
- ניהול נכסים; תביעת חוב ונכסים העומדים לתשלום חובות (סעיפים 71 עד 87 לפקודה)
- ביטול הענקות (סעיף 96 לפקודה)
- ביטול העדפות (סעיף 98 לפקודה)
- תשלומים עיתיים ודין הכנסה של פושט רגל (סעיף 111 לפקודה)
- הקצבה לזכאי למזונות (סעיף 128 לפקודה)
- תביעת נושה מובטח (תקנות 83 עד 91 לתקנות)
מיהו חייב (סעיף 2 לפקודה)
שאלה: מהן החלופות הקבועות בסעיף 2 לפקודה לקביעת השאלה מיהו חייב?תשובה: על-פי סעיף הנ"ל {ראה גם פש"ר 32/94 כונס הנכסים הרשמי מפרק בנק צפון אמריקה בע"מ (בפירוק) נ' האחים עופר נכסים (1957) בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (1994); ת"א (מחוזי ת"א) 219/92 בינוי ופיתוח א"י, רמת-קדרון נ' משה, תק-מח 93(2), 232, 233 (1993)}, "חייב" הוא מי שהיה בישראל בעת שעשה מעשה פשיטת רגל {סעיף 2(א)(1) לפקודה} או שהוא גר כרגיל בישראל או שיש לו בה מקום מגורים {סעיף 2(א)(2) לפקודה} או שניהל עסקים בישראל בעצמו או על-ידי מורשה {סעיף 2(א)(3) לפקודה} או היה חבר בחבר-בני-אדם או בשותפות שניהלו עסקים בישראל {סעיף 2(א)(1) לפקודה}.
שאלה: מהם שני התנאים שצריכים להתקיים לשם נקיטת הליך של פשיטת רגל והאם חובה עליהם להיות מצטברים זה לזה?
תשובה: האחד, קיומו של "חייב". השני, "מעשה פשיטת רגל" כאמור בסעיף 5 לפקודת פשיטת הרגל. על שני אלה להתקיים בעת ובעונה אחת.
שאלה: מהי מטרתו של סעיף 2(א)(4) לפקודת פשיטת הרגל?
תשובה: מטרתו להבהיר כי אדם שהינו חבר בחבר-בני-אדם הפועל בארץ נתון לסמכות בית-המשפט הישראלי, ככל שבענייני פשיטת רגל עסקינן {פש"ר (מחוזי ת"א) 1537/01 מקומונים בשרון תעשיות בע"מ נ' יואל אלראי, תק-מח 2002(1), 216, 218 (2002)}.
שאלה: מהי ההבחנה בין ערב לחייב על-פי סעיף 2 לפקודת פשיטת הרגל?
תשובה: סעיף זה אינו מבחין בין ערב לחייב, והעיקר הוא קיומו של חיוב ושייעשה בחייב "מעשה פשיטת רגל". ייתכן כי דווקא היעדר הבחנה בסעיף בין השניים ושימוש במינוח "חייב" בלבד מעיד כי יש מקום לשוני יישומי - כעניין של דרגה - בין ערב לחייב, וכי ההתייחסות אל כל אחד מהשניים, כאשר בקשר לירידה לנכסיו האישיים, צריכה להיות, במקרים "רגילים" של ערבות, שונה במידה מסויימת, כמו גם התנאים המקדימים לצורך פתיחה בהליך מסוג זה.
יחד-עם-זאת, אנו סבורים כי ישנה חפיפה בין השניים, אך אין זהות. ניתן להעניק ביטוי להבחנה האמורה על-ידי הגדרת החייב והערב כ"חייב עיקרי" ו"חייב משני". רוצה לומר, שאף אם הערב מוגדר כ"חייב", אין זה אומר שיש להתעלם ממעמדו כערב בבואנו לבחון את התנהגותו בעין המפקחת של פקודת פשיטת הרגל {ראה גם ע"א 2975/09 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' חיים דראל, תק-על 2010(4), 2948, 2956 (2010)}.
שאלה: האם מתן ערבויות ייחשב בנסיבות מסויימות כניהול עסק?
תשובה: בנסיבות מסויימות כן. בית-המשפט ב- ע"א 397/87 {יורם גיל נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פ"ד מד(2), 397 (1989)} קבע כי אין לשלול, עקרונית, את האפשרות כי מתן ערבויות ייחשב בנסיבות מסויימות לניהול עסק כמשמעו בסעיף 2(א)(3) לפקודה, ואולם, במקרה דנן, לא הוכח כי פעילות זו עלתה במקרה דנן כדי "עסק" לגבי המערער.
שאלה: אימתי תתקיים החלופה המנויה בסעיף 2(א)(4) לפקודת פשיטת הרגל?
תשובה: כאשר פושט הרגל בעל מניות בחברות שונות בישראל, ניתן יהיה לקבוע כי התקיימה בו הזיקה האמורה.