botox
הספריה המשפטית
שאלות ותשובות בפשיטת רגל (סוגיות נבחרות)

הפרקים שבספר:

צו כינוס נכסים לבקשת חייב והתנהלות החייב בתום-לב (סעיף 18 לפקודה)

שאלה: אימתי תידחה בקשה למתן צו כינוס?
תשובה: אם שוכנע בית-המשפט כי הבקשה הוגשה שלא בתום-לב במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו.

מקום שבית-המשפט מתרשם, עוד לפני שניתן צו הכינוס, כי החייב יצר את חובותיו שלא בתום-לב, אין טעם בכניסה להליך פשיטת הרגל מלכתחילה.

הליך פשיטת הרגל הינו הליך יקר שבמסגרתו משקיע הכונס הרשמי זמן ומשאבים כדי לבצע חקירות, בדיקות, אסיפות נושים, פיקוח על הליך פשיטת הרגל ומתן חוות-דעת לבית-המשפט.

הואיל וכך, כאשר ברור לבית-המשפט, על-פי החומר שהונח לפניו ולאחר שעיין בטענות שני הצדדים שאין סיכוי שהחייב יוכרז, לבקשתו, פושט רגל, אין הצדקה להעמיס על קופת הציבור את ההוצאה הכבדה הכרוכה בניהול ההליך {פש"ר (חי') 597/02 אבו חסאן נ' הכונ"ר, תק-מח 2003(4), 7389 (2003); פש"ר (מחוזי חי') 1279-07 מנסור אבו טריף נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-מח 2010(1), 2262 (2010)
שאלה: מהן שתי התקופות שבעטיין תיבחן השאלה האם פעל החייב בתום-לב?
תשובה: הראשונה, תקופת יצירת החובות, טרם הגשת הבקשה להכריזו כפושט רגל. השניה, לאחר הגשת הבקשה {פש"ר (מחוזי נצ') 354-09 ברטל יהודית נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-מח 2011(1), 21912, 21914 (2011) 173}.

שאלה: מהם השיקולים שעל בית-המשפט לשקול בבואו לבדוק את הנסיבות שהביאו להסתבכותו הכלכלית של החייב?
תשובה: בית-המשפט, ישקול, בין השאר, את אופן יצירתם של החובות; האם נהג החייב בתום-לב כלפי נושיו בעת יצירת החובות או שמא נהג בחוסר אכפתיות תוך סיכון כספי הנושים; האם נוצרו החובות בדרכי רמייה; האם נהג החייב מתוך כוונה לברוח מנושיו תוך הסתרת נכסיו או הברחתם והצגת מצגי שווא בפניהם; האם נגועה התנהגותו באי-חוקיות והאם חובותיו הינם תוצאה ישירה של אי-החוקיות.

בנוסף לכך ייבחן אם נמנע החייב מלעשות פעולות מינימאליות כדי למנוע את התדרדרותו הכלכלית, לרבות ניצול אפשרויות לקבלת כספים וכיוצא בזה {ע"א 149/90 קלאר נ' הכנ"ר, פ"ד מה(3), 61 (1991); ע"א 5178/92 אליהו נ' הכנ"ר, פ"ד מט(1), 435 (1995); פש"ר (חי') 513/03 קרן עמית ואח' נ' הכנ"ר, תק-מח 2004(3), 2871 (2004); פש"ר (חי') 71/03 עלי דקה נ' הכנ"ר, דינים- מחוזי לד(1), 281 (2003); פש"ר (חי') 178/03 זילברמן נ' הכנ"ר, דינים-מחוזי לה(5), 760 (2005)}.

לסוגיית תום-הלב ממועד צו הכינוס ייבחן בית-המשפט, בין היתר, את עמידת החייב במטלות על-פי צו הכינוס ובראש ובראשונה תשלומים חודשיים ודו"חות דו-חודשיים.

בנוסף יבחן בית-המשפט את מיצוי כושר ההשתכרות של החייב, היעדר יצירת חובות חדשים, שיתוף פעולה כללי עם הכונ"ר, התייצבות לחקירה והצגת מלוא הנתונים בפני הכונ"ר וככל הנדרש על ידו לרבות, בין השאר, הצגת מסמכים המבססים את גרסתו לבקשה והצגה מהימנה של מצבת נכסיו.

שאלה: האם ניתן להגיש בקשה חדשה למתן צו כינוס לאחר שקודמתה נדחתה?
תשובה: בתי-המשפט הצביעו לא אחת על החשיבות בהקפדה על עקרון סופיות הדיון, היוצר השתק.

הכלל בהליכים משפטיים הוא כי פסק-דין יוצר מעשה-בית-דין והשתק. עקרון סופיות הדיון הינו עיקרון בסיס בשיטת המשפט.

בהתאם, יש לפרש את האפשרות לפתוח שוב בהליך פשיטת רגל לאחר שהליך קודם נדחה על דרך הצמצום במובן זה שלא ניתן להביא שוב בפני בית-משפט את אותה מסכת עובדתית שבעניינה כבר ניתנה הכרעה שיפוטית ויש להצביע על עובדות חדשות ונסיבות חדשות המצדיקות הליך חדש לאחר שבהליך קודם נדחתה בקשת החייב.

כל פרשנות אחרת של ההיתר לחדש את ההליכים סותרת עקרונות בסיסיים של שיטת המשפט ועומדת בניגוד לכללים המקובלים שעניינם סופיות דיון {פש"ר (חי') 393/01 תשובה אליהו נ' הכנ"ר, תק-מח 2002(3), 4657 (2002)}.

בהיעדר נסיבות חדשות חריגות, אין לאפשר לחייב להגיש בקשות חדשות למתן צו כינוס. דומה גם כי מקום שבו בקשת חייב נדחתה בשל ניצול לרעה של ההליכים אין זה ראוי לאפשר לחייב להגיש בקשה מחודשת, אלא בנסיבות חריגות בלבד. כידוע חובת תום-הלב חלה על החייב גם במהלך הליכי פשיטת רגל. חייב שפעל שלא בתום-לב במסגרת ההליכים הקודמים לא יזכה לצו הכרזה וברי שאין לאפשר לו להגיש בקשה מחודשת {בש"א 2257/04, פש"ר (חי') 124/04 בחוס נ' הכנ"ר, תק-מח 2004(2), 9119, 9120 (2004)}.

כוונת החקיקה אשר איפשרה פתיחה מחודשת של הליך פשיטת רגל הייתה לאפשר לחייב אשר בקשתו נדחתה, להעלות שוב בקשה, וזאת בשים-לב לאפשרות שמצבו הכלכלי יתדרדר שוב.

ואולם, אין לראות את כוונת החקיקה לאפשר בקשה חוזרת גם ככוונה לחתור תחת העקרונות הבסיסיים של סופיות הדיון.






שאלה: אימתי בכל זאת ניתן להגיש בקשה חדשה למתן צו כינוס לאחר שקודמתה נדחתה?
תשובה: הפרשנות התכליתית צריכה להוביל אל המסקנה כי פתיחת הליך חדש, לאחר שבקשה קודמת נדחתה, תהיה אפשרית רק בשינוי נסיבות המצדיק הליך פשיטת רגל חדש {פש"ר (חי') 393/01 תשובה אליהו נ' הכנ"ר, תק-מח 2002(3), 4657 (2002); בש"א 2257/04, פש"ר (חי') 124/04, בחוס נ' הכנ"ר, תק- מח 2004(2), 9119, 9120 (2004)}.

הנסיבות היכולות להצדיק בקשה מחודשת הינן מגוונות. כך למשל אם נדחתה בקשת החייב בשל חוסר תועלת לנושים {על-פי הכללים שהיו קבועים בטרם תוקנה הפקודה} והחייב זכה לירושה או לנכס אחר שעשוי להביא תועלת כיום.

כך אולי גם אם נדחתה בקשת חייב בשל היעדר הצגת מסמכים או ראיות שלא אותרו בשקידה סבירה וכעת התגלו ראיות חדשות שלא היו ניתנות להצגה קודם לכן וכדומה.

ייתכן גם ששינוי מהותי במצבו האישי והבריאותי של החייב יכול להצדיק דיון בבקשה מחודשת.

שאלה: מהי החשיבות במניעת הגשה מחודשת?
תשובה: קיימת חשיבות גם כדי להבטיח שחייב אשר מגיש בקשה ונהנה מצו עיכוב הליכים, יפעל במלוא מרצו וכוחו לשם עמידה בהוראות בית-המשפט ומילוי כל הצווים, שכן ידע כי אם יכשל לא יוכל לשוב ולעתור לצו כינוס חדש {פש"ר (חי') 124/04 פרג נ' הכנ"ר, פורסם באתר האינטרנט נבו (2004)}.
שאלה: האם תתקבל בקשתו השניה של חייב ליתן צו כינוס לאחר שבקשה קודמת שלו נדחתה כאשר בבקשה הקודמת נקבע כי החייב ניצל את ההליך לרעה באופן שיטתי?
תשובה: לא {פש"ר (מחוזי חי') 653/07 {אחמד שאער נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-מח 2008(1), 10298 (2008)}.

שאלה: כיצד ינהג בית-המשפט כאשר אין כל הבדל בין הבקשה הראשונה לבין הבקשה השניה למעט העובדה כי בבקשה הראשונה היה החייב בהליכי גמילה ואילו בבקשה השניה צויינה העובדה כי החייב נקי מסמים?
תשובה: במקרה זה על בית-המשפט לדחות את הבקשה למתן צו כינוס. בנסיבות המתוארות בשאלה אין בפני בית-משפט כל נתון רלבנטי חדש שלא היה בפני בית-המשפט שדן בבקשה הראשונה {ראה גם פש"ר (מחוזי חי') 863/07 ספורי לוטפי נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-מח 2007(4), 13536 (2007)}.

שאלה: כיצד על החייב לנהוג כאשר בקשתו הראשונה למתן צו כינוס נדחתה - האם עליו להגיש ערעור או שמא עליו להמתין במקצת ולהגיש בקשה שניה למתן צו כינוס?
תשובה: אנו סבורים כי ככל שמדובר באותן נסיבות, על החייב להגיש ערעור אלא-אם-כן החייב סבור כי השתנו הנסיבות, מאז ההחלטה הראשונה, המאפשרות לו להגיש בקשה שניה למתן צו כינוס {ראה גם פש"ר (מחוזי חי') 919/06 ח'לאילה עאדל נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה, תק-מח 2007(3), 7319 (2007) שם קבע בית-המשפט כי משבחר החייב שלא לערער על פסק-הדין שניתן בעניינו ואין למעשה שינוי בנסיבותיו, יש ליתן משקל מכריע לעיקרון של מעשה-בית-דין והשתק בעניינו}.

שאלה: האם יש באי-תשלום התשלום החודשי שהוטל על החייב כדי להצביע על חוסר תום-לב ו/או זלזול של החייב?
תשובה: ככלל, אי-תשלום של תשלומים חודשיים, מלמד לכאורה על זלזול בצווי בתי-המשפט ואדישות בנוגע לגורל החובות לנושים. התנהלות כזו, עולה כדי חוסר תום-לב.

שאלה: האם מתן שיקים בידיעה כי לא יהיה להם כיסוי, מהווה התנהגות חסרת תום-לב?
תשובה: כן. בהתנהגות זו יש משום כוונה לרמות את מקבלי השיקים וזאת משום שאלה עלולים לסבור כי ניתנת להם התחייבות ברת-מימוש, כשאין הדבר כן. מתן שיקים בידיעה כי לא יהיה להם כיסוי, יוצר מצג כוזב בפני מקבלי השיקים וממילא התנהגותו כאמור באה לכדי חוסר תום-לב {פש"ר (נצ') 1111/04 חביב אללה נ' הכונס הרשמי, תק-מח 2005(2), 2559 (2005)}.

מי שכך נוהג - אינו ראוי להגנתו של בית-המשפט ואין מקום לכך שבית-המשפט יפרוש עליו את מטריית פשיטת הרגל, להגן עליו מפני נושיו {פש"ר (חי') 60/01 עבד אלהאדי רנדה נ' הכנ"ר, תק-מח 2002(2), 1571, 1577 (2002); רע"א 9162/04 סורוצקין ואח' נ' בל"ל בע"מ ואח', תק-על 2004(4), 1886, 1888 (2004); ע"א 6067/04 בדראן נ' הכנ"ר, תק-על 2006(4), 3567 (2006); פש"ר (מחוזי חי') 907/06 מנסור בהג'את נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה, תק-מח 2007(2), 9708, 9709 (2007)}.
שאלה: האם פיזור עשרות רבות של שיקים ללא כיסוי; אי-שיתוף פעולה עם הכנ"ר; אי-המצאת נתונים שנתבקשו - מהווים התנהגות שלא בתום-לב?
תשובה: כן {פש"ר (מחוזי חי') 391-07 {סלאמה סלאמה נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה, תק-מח 2009(3), 16030, 16031 (2009)}.

שאלה: האם יש בחתימת החייב על שיקים "על החלק" כדי התנהגות בחוסר תום-לב?
תשובה: כן. יש בהתנהגות זו משום פזיזות וחוסר אכפתיות כלפי הנושים תוך אדישות לתוצאות הנובעות מהוצאתם של שיקים וסיחורם לצדדים שלישיים {פש"ר (מחוזי נצ') 330/07 {שאני ח'אלד נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-מח 2009(1), 9038 (2009)}.

שאלה: האם הצגת שווא על-ידי החייב כאילו יש לו מקורות הכנסה לפרוע את השיקים שהוצאו מחשבונו כדי להוות התנהגות חסרת תום-לב?
תשובה: כן. התנהגות זו חסרת תום-לב בפרט כאשר אין מדובר בכישלוון חד-פעמי אלא בהתנהגות שיטתית {פש"ר (מחוזי חי') 549/06 {קאסם סעדה נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה, תק-מח 2006(4), 5163, 5164 (2006)}.




שאלה: האם חוב שנוצר כתוצאה מעבירה פלילית הינו חוב שנוצר בתום-לב?
תשובה: לא. כאשר חוב נוצר עקב ביצוע עבירה פלילית, לא יכול המבקש לטעון כי חוב זה נוצר בתום-לב.

ב- פש"ר (מחוזי חי') 99/06 {ג'אויש האני נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה, תק-מח 2006(2), 11250, 11254 (2006)} קבע בית-המשפט, בדחותו את הבקשה למתן צו כינוס, כי בנסיבות אלה, כאשר חובותיו לרשויות המס לא הוסדרו, וכאשר מדובר בחובות שנוצרו תוך ביצוע עבירות מס עליהן הורשע, אין החייב יכול לטעון כי חובות אלו נוצרו בתום-לב ואין תועלת בקיום ההליך, מאחר וממילא לא יחול הפטר על חובות אלו {ראה גם פש"ר (חי') 478/00 טלאל נ' כונס הנכסים הרשמי. תק-מח 2004(2), 90 (2004)}.

שאלה: האם כל חוב לרשויות המס מעיד על חוסר תום-ליבו של החייב?
תשובה: לא כל חוב לרשויות המס מעיד בהכרח על חוסר תום-ליבו של החייב. מובן כי חובות שמקורם באי-דיווח ואי-תשלום בעקבותיו, הם חובות שנוצרו בחוסר תום-לב. ואולם, מאידך, שעה שמדובר בחוסר תשלום לאחר קריסה כלכלית, שנוצרה בתום-לב, הרי שלא ניתן לייחס לחובות המס לרשויות חוסר תום-לב, כשם שהדברים נכונים ביחס לחובות אחרים שנוצרו כתוצאה מקריסה כלכלית בתום-לב {פש"ר (מחוזי נצ') 187/08 עדוי סאלח נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה כונס הנכסים הרשמי, תק-מח 2009(1), 15738, 15740 (2009)}.

שאלה: האם השאלת שמו של החייב לפלוני לצורך ניהול עסק ללא כל פיקוח על הנעשה בעסק הינה התנהגות שלא בתום-לב?
תשובה: כן. השאלת שמו של החייב לאביו, לדוגמה, לצורך ניהול העסק ללא כל פיקוח על הנעשה בעסק לרבות אל מול רשויות המס, ותוך שמאפשר החייב לאביו ליצור חובות על שמו, הינה התנהלות שאינה יכולה לעלול בקנה אחד עם התנהלות בתום-לב {ע"א 6067/04 בדראן נ' הכנ"ר, תק-על 2006(4), 3567 (2006)}.

שאלה: האם חייב שמקים חברה ומסתבך בחובות כלכליים ולאחר מכן מקים חברה שניה העוסקת באותו תחום בדיוק וממשיך באמצעות החברה החדשה לצבור חובות, כדי להצביע על התנהגות חסרת תום-לב?
תשובה: כן. חייב זה נוטה לסכן את מצבת חובותיו מתוך מודעות וכוונה תחילה, שאם-לא-כן היה עליו להסיק את המסקנות המתבקשות מההסתבכות הכלכלית הראשונה ולא להמשיך עוד ולהגדיל את מצבת חובותיו באמצעות חברה חדשה.

נעיר כי הקמת מספר חברות אינה נחשבת לכשעצמה פסולה, ואולם השאלה הנשאלת היא לאיזה צורך הוקמו החברות. אם יצירת אישיות משפטית נפרדת נוספת נועדה כדי ליצור חובות או לפעול בחוסר תום-לב באמצעותה, תהווה זו מחסום למתן צו כינוס {פש"ר (מחוזי חי') 759/06 מוסא ראיד נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-מח 2006(4), 12039, 12041 (2006)}.

ב- פש"ר (מחוזי חי') 123/06 {מילאל גירר גדי נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-מח 2007(2), 4673, 4676 (2007)} קבע בית-המשפט כי החייב פעל באמצעות חברות שהקים. כל אימת שאחת מהן נקלעה לקשיים, הפסיק פעילותו בה, והקים חברה חדשה אשר עסקה באותו עניין, על-מנת לנצל את האישיות המשפטית הנפרדת של שתי החברות, ולצבור חובות נוספים.

עסקינן בהתנהגות שיטתית חסרת תום-לב, שנועדה לאפשר לו להמשיך לקיים רמת חיים גבוהה, תוך אדישות לנושיו.

שאלה: האם אדם אשר חותם על ערבויות ולוקח הלוואות בסכומים גבוהים, לטובת אחרים, ביודעו כי צבר חובות קודמים, כי כושר השתכרותו אינו מאפשר לו לשלמם וכי אין בידו רכוש שיש בו כדי להבטיח את תשלום הסכום הנערב, כדי להעיד על התנהגות המגיעה כדי חוסר תום-לב?
תשובה: כן {פש"ר (חי') 409/03 בוגנים נ' הכנ"ר, תק-מח 2004(2), 1520, 1523 (2004); פש"ר (חי') 230/01 אגא עלי נגד הכנ"ר, תק-מח 2002 (1), 419 (2002); פש"ר (מחוזי נצ') 330/07 שאני ח'אלד נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-מח 2009(1), 9038 (2009); פש"ר (מחוזי חי') 366-08 {נהאד מסארווה נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה, תק-מח 2008(4), 16059 (2008)}.

שאלה: האם יש בנטילת הלוואות בשוק האפור כדי התנהגות המעידה על חוסר תום-לב?
תשובה: נטילת הלוואות בשוק האפור והחיובים הנובעים מהם לא יוכלו להיחשב כחובות שנוצרו בתום-לב {פש"ר (מחוזי נצ') 330/07 שאני ח'אלד נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-מח 2009(1), 9038 (2009)}. אין ספק כי מי שנוטל הלוואות מגורמים שאינם ברורים וככל הנראה נוקטים בהליכים שאינם חוקיים, מסתכן בכך כי ייאלץ לפרוע את החובות ולשלם תשלומים מעבר למחוייב על-פי דין. במקרה שכזה, הכרה בבקשתו של חייב להכריז עליו כפושט רגל תקנה עדיפות לאותם גורמים או מלווים מפוקפקים ורק תעודד נקיטת הליכים בלתי-חוקיים לצורך גביית חובות.

לא ייתכן להעדיף נושים שכאלה על פני הנושים הרגילים אשר הלוו את כספם או העניקו אשראים לחייבים בתום-לב ואשר שומרים על החוק ונוקטים אך ורק בהליכים חוקיים לגביית חובותיהם {פש"ר (חי') 512/03 עמית ואח' נ' הכנ"ר, תק-מח 2004(3), 2871 (2004)}.

שאלה: האם יש בהשמטת פרטים מהותיים אשר החייב ידע היטב כי היו יכולים להשפיע על שיקולי הכונס הרשמי ובית-המשפט בדונם במתן צו כינוס או השמטת פרטים העשויים לרמז כי החייב מנסה להבריח נכסים, כדי להצביע על התנהגות בחוסר תום-לב?
תשובה: כן {ראה למשל פש"ר (מחוזי חי') 727/07 {אזולאי שי משה נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה, תק-מח 2008(3), 6354 (2008)}. יתרה-מזאת, חוסר תום-לב שכזה יכול שיביא, במקרים מסויימים, לביטולו של צו כינוס אשר ניתן על-סמך אותו מידע חסר שהועלם על-ידי החייב {פש"ר (ת"א) 1851/00 בנק לאומי לישראל נ' אבי עייני, תק-מח 2001(3), 65535 (2001)}.



שאלה: האם יש בקיומו של חוב מזונות כדי להצביע על התנהלות בחוסר תום-לב?
תשובה: עצם קיומו של חוב מזונות, ובמיוחד מזונות לקטין כאשר הנסיבות מלמדות על כך שהחייב יכול היה לשלם את חיובו ולא עשה כן, זועק לשמים את דבר חוסר תום-ליבו של החייב {פש"ר (חי') 80/01 עמרם לוי נ' הכנ"ר, תק-מח 2002(2), 13730 (2002)}.

שאלה: האם יש בקנסות בגין עבירות תעבורה כדי להצביע על התנהלות בחוסר תום-לב?
תשובה: כן. קנסות בגין עבירות תעבורה אינם חובות שנוצרו בתום-לב {פש"ר (מחוזי חי') 291/06 ושאחי נימר נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-מח 2008(1), 12073 (2008)}.

שאלה: האם יש בחוב הימורים כדי להצביע על התנהלות חסרת תום-לב?
תשובה: כן. הכרזתם של "מהמרים כבדים" אשר מצהירים כי הפסידו מאות אלפי שקלים בהימורים, כפושטי רגל, על-פי בקשתם, נוגדת את תקנת הציבור. הדעת אינה סובלת כי המכשיר החיוני והחשוב של פשיטת הרגל, שנועד לאפשר שמיטת חובות של חייב שנקלע, בתום-לב, לקשיים כספיים מתמשכים, לפתוח דף חדש בחייו ולשקם את עצמו, יועמד לרשותם של מי שבחרו לנהל את חייהם באופן בזבזני וחסר אחריות.

מי שנוטלים הלוואות כדי לממן הימורים כבדים ומי שמושכים שיקים רבים ללא כיסוי, צריכים להיות מודעים כי לא לכך נועדו הליכי פשיטת רגל ולא לאלה ייתן בית-המשפט את הגנתו. על אנשים אלה לא ניתן לומר כי יצרו את חובותיהם בתום-לב {פש"ר (חי') 307/02 וכטר נ' הכנ"ר, תק-מח 2003(4), 2188 (2003); פש"ר (מחוזי חי') 625/06 פרץ דוד נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה, תק-מח 2008(1), 5686 (2008)}.

שאלה: האם יש בהענקה בהסתלקות מעזבון מעשה חסר תום-לב?
תשובה: כן. מדובר במתנת מרמה, המהווה מעשה פשיטת רגל {ראה למשל פש"ר (מחוזי חי') 225/07 אסאיאג יוסף נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-מח 2007(2), 3015, 3016 (2007)}.

שאלה: האם חייב שאינו מנצל את יכולתו הכלכלית, נמנע מלהתפרנס ויושב בביתו על חשבון נושיו כדי להצביע על התנהגות חסרת תום-לב?
תשובה: כן {ע"א 5178/92 אליהו נ' הכנ"ר, פ"ד מט(1), 435 (1995); ע"א 4892/91 אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(1), 45, 58 (1993); פש"ר (מחוזי חי') 245/07 ג'דבאן אחמד (החייב) נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-מח 2007(2), 2810, 2811 (2007)}.