שאלות ותשובות בפשיטת רגל (סוגיות נבחרות)
הפרקים שבספר:
- מטרותיו של הליך פשיטת הרגל
- מיהו חייב (סעיף 2 לפקודה)
- התראת פשיטת רגל (סעיף 3 לפקודה)
- תכנה של התראת פשיטת רגל (סעיף 4 לפקודה)
- מעשה פשיטת רגל (סעיף 5 לפקודה)
- סמכות למתן צו כינוס (סעיף 6 לפקודה)
- עילות לבקשת נושה (סעיף 7 לפקודה)
- בקשת נושה מובטח (סעיף 8 לפקודה)
- אין פשיטת רגל בחברה או באגודה שיתופית (סעיף 9 לפקודה)
- אימות והמצאה (סעיף 10 פקודה)
- ראיות נחוצות (סעיף 11 לפקודה)
- זכות להעיד את החייב (סעיף 12 לפקודה)
- חקירת תוקף החוב ותמורתו, "הצצה מאחורי פסק-הדין" (סעיף 13 לפקודה)
- עילות לדחיית הבקשה (סעיף 14 לפקודה)
- דחיה או עיכוב בגלל ערעור (סעיף 15 לפקודה)
- עיכוב הליכים מחמת הכחשה (סעיף 16 לפקודה)
- בקשת חייב (סעיף 17 לפקודה)
- צו כינוס נכסים לבקשת חייב והתנהלות החייב בתום-לב (סעיף 18 לפקודה)
- מועד הדיון בבקשת פשיטת הרגל (סעיף 18א לפקודה)
- תשלומים עיתיים ומגבלות על החייב (סעיף 18ב לפקודה)
- חקירה על-ידי הכונס הרשמי וחובת מסירת מידע ומסמכים (סעיף 18ג לפקודה)
- חוות-דעת הכונס הרשמי (סעיף 18ד לפקודה)
- החלטת בית-המשפט בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל (סעיף 18ה לפקודה)
- אין חזרה מבקשה שהוגשה - אלא ברשות בית-המשפט (סעיף 19 לפקודה)
- פשרה או הסדר לפני צו כינוס (סעיף 19א לפקודה)
- פעולת צו כינוס ועיכוב הליכים (סעיף 20 לפקודה)
- כונס זמני, מינוי ושכרו (סעיף 21 לפקודה)
- עיכוב הליכים (סעיף 22 לפקודה)
- צו זמני לבקשת חייב (סעיף 22א לפקודה)
- מנהל מיוחד (סעיף 23 לפקודה)
- פרסום צו כינוס ואסיפת נושים (סעיף 24 לפקודה)
- דו"ח לאחר מתן צו כינוס (סעיף 25 לפקודה)
- אסיפת נושים ראשונה (סעיף 26 לפקודה)
- בקשה לחקירה פומבית וחקירתו של החייב (סעיפים 27 עד 32 לפקודה)
- פשרה או הסדר אחרי צו כינוס (סעיפים 33 עד 41 לפקודה)
- צו הכרזה על פשיטת רגל (סעיף 42 לפקודה)
- הגבלות על פושט רגל (סעיף 42א לפקודה)
- הנאמן - מינויו, סמכויותיו וחובותיו
- מינוי ועדת ביקורת וסמכויותיה של הוועדה על-פי פקודת פשיטת הרגל (סעיפים 48 עד 51 לפקודה)
- פשרה או הסדר לאחר הכרזה; אישורו של בית-המשפט והסמכות לבטל ההכרזה (סעיפים 52 עד 55 לפקודה)
- פיקוח על החייב ועל נכסיו (סעיפים 56 עד 60א לפקודה)
- הפטר בפשיטת רגל (סעיפים 61 עד 70 לפקודה)
- ניהול נכסים; תביעת חוב ונכסים העומדים לתשלום חובות (סעיפים 71 עד 87 לפקודה)
- ביטול הענקות (סעיף 96 לפקודה)
- ביטול העדפות (סעיף 98 לפקודה)
- תשלומים עיתיים ודין הכנסה של פושט רגל (סעיף 111 לפקודה)
- הקצבה לזכאי למזונות (סעיף 128 לפקודה)
- תביעת נושה מובטח (תקנות 83 עד 91 לתקנות)
מנהל מיוחד (סעיף 23 לפקודה)
שאלה: מיהו המנהל המיוחד?תשובה: מנהל מיוחד אינו אלא "זרועו הארוכה" ועושה דברו של בית-המשפט. על מנהל המיוחד לנהוג בהגינות מירבית ובחובת זהירות מוגברת לטובת כל נושיה והקשורים בה.
המנהל המיוחד אינו "צד עצמאי" או "צד רגיל" להתדיינות משפטית, ואינו נשוא אינטרסים אישיים עצמאיים {פש"ר (ת"א-יפו) 2043/01 יוחאי פלג נ' גן אורנים, תק-מח 2002(2), 4796, 4798 (2002)}.
דוגמה לשיקול הכונס הרשמי למנות מנהל מיוחד ניתן למצוא ב- פש"ר (יר') 191/96 {בנק ירושלים ונושים שונים נ' לקס, תק-מח 97(2), 991 (1997)}. באותו מקרה קבעה כב' השופטת א' פרוקצ'יה כי בנסיבות המקרה "עשוי להיווצר מצב של ניגוד עניינים מסויים בין הבנק כנושה מובטח לבין הנושים הרגילים לגבי תנאי מכירת הדירה. הסיבה לכך היא כי מכירת הדירה באופן מהיר בתמורה פחותה מערכה המלא עשויה עדיין לכסות את מלוא החוב המובטח לבנק, בעוד הנושים הרגילים באופן טבעי מעוניינים במימוש מלוא ערך הדירה גם במחיר של שיהוי במכירה כדי שתיוותר יתרה לפירעון גם להם".
נוכח שיקולים אלה, קבעה כב' השופטת א' פרוקצ'יה כי בשלב זה יפעל הכונס הרשמי כנאמן והוא יהיה רשאי לפנות לבית-המשפט בבקשה להורות על מינוי נאמן אחר או מנהל מיוחד תוך התייחסות לשיקול האמור, אם וכאשר ימצא לנכון לעשות כן, ובעצה אחת עם הנושה המובטח והנושים הרגילים.
שאלה: מי הם הגורמים שבסמכותם למנות מנהל מיוחד?
תשובה: על-פי סעיף 23 לפקודת פשיטת הרגל, מינוי מנהל מיוחד על-פי הפקודה יעשה על-ידי הכונס הרשמי ולא על-ידי בית-המשפט.
על-אף האמור לעיל, רואים אנו כי הלכה למעשה, מוגשת בקשה על-ידי הכונ"ר לבית-המשפט לאשר את מינוי המנהל המיוחד {פש"ר (מחוזי חי') 989-08 סיגל אברהם נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה, תק-מח 2008(4), 13613 (2008); פש"ר (מחוזי חי') 1177-07 כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה נ' יצחק דוד קרויטורו, תק-מח 2008(4), 12371 (2008)}.
שאלה: האם הנושה זכאי להגיש בקשה למינוי מנהל מיוחד?
תשובה: כן. הלכה למעשה, רואים אנו כי מוגשות בקשות מטעם הנושים למנות מנהל מיוחד, ולצורך זה הכונ"ר נדרש ליתן הסכמתו או אי-הסכמתו למינוי {פש"ר (מחוזי חי') 505-08 משרד האוצר-אגף מס הכנסה נ' זאנה שמואל סטפן, תק-מח 2008(4), 14509 (2008); פש"ר (מחוזי חי') 349/08 משיטה שלום חי (החייב) נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-מח 2008(2), 14728 (2008)}.
שאלה: כיצד נקבעת סמכותו של המנהל המיוחד?
תשובה: סמכות המנהל המיוחד נקבעת על-ידי הכונס הרשמי ובהסתמך על פקודת פשיטת הרגל.
שאלה: מהי מסגרת הנכסים עליהם מופקד המנהל המיוחד?
תשובה: למנהל המיוחד בפשיטת רגל, מוקנים נכסי החייב בלבד, ולא מעבר לכך. כלומר, אין למנהל המיוחד אלא מה שיש לחייב {ע"א 414/85 המועצה להסדר הימורים נ' עורך-דין ישראל גפני, פ"ד מא(4), 410 (1987)}.
שאלה: האם בסמכותו של המנהל המיוחד להכריע בתביעות החוב?
תשובה: סמכות אינהרנטית לתפקיד הינה הסמכות לאשר או לדחות תביעות חוב, באם הוסמך לכך המנהל המיוחד.
שאלה: האם סעיף 71 לפקודת פשיטת הרגל מייחד באופן מפורש ודווקני את מלאכת תביעות החוב לכונס הנכסים הרשמי או לנאמן, ואילו למנהל מיוחד, שסמכויותיו מוגדרות בסעיף 23 לפקודת פשיטת הרגל כשמירה ותחזוק המצב הקיים ומניעת הפסדים והוצאות לקופת פשיטת הרגל, אין סמכות עניינית לדון כלל ועיקר בתביעות החוב?
תשובה: לא. טענה זו אינה נכונה ובפרט לאחר שכונס הנכסים הרשמי ובית-המשפט של חדלות-פירעון הסמיכוהו לכך בהחלטה מפורשת {פש"ר (ת"א-יפו) 1199/01 דנבר צבעי ישראל בע"מ נ' עורך-דין דוד גולדבלט-לוי בתפקידו כמנהל מיוחד של נכסי החייב יוסף אדלשטיין ואח', תק-מח 2004(1), 8100 (2004)}.
שאלה: האם מוסמך המנהל המיוחד "להציץ" מאחורי פסק-הדין?
תשובה: כן. סמכותו של המנהל המיוחד הפועל כנאמן על-פי דיני פשיטת רגל לבדוק אף פסקי-דין המוגשים אליו כתביעות חוב נקבע כי "דיני פשיטת הרגל מאפשרים לנאמן הדן בתביעת חוב "להציץ" מאחורי פסק-דין שניתן כנגד החייב כדי לברר "מה הייתה התמורה לחוב פסוק".
שאלה: מהם הטעמים שבעטיים מוסמך המנהל המיוחד להרהר אחר פסק-הדין?
תשובה: אחד מן הטעמים שבעטיים מוסמך הנאמן בפשיטת רגל להרהר אחר פסק-הדין המוגש לו, הוא החשש מפני קנוניה בין החייב לבין מקורביו: שכן על-ידי השגתו של פסק-דין לטובת מקורביו, בדרך מלאכותית, יכול החייב להבריח את רכושו ולהרחיקו מהישג ידם של נושיו האמיתיים" {ע"א 1057/91 גבריאל הרצל נ' יחיאל מכטיגר ואח', פ"ד מו(4), 353 (1992)}.
שאלה: מיהו הגורם הקובע את שכרו של המנהל המיוחד?
תשובה: סעיף 23 לפקודת פשיטת הרגל כי הכונס הרשמי, הוא שקובע את שכרו של המנהל המיוחד.
שאלה: כיצד נקבע שיעור הוצאותיו ושכרו של המנהל המיוחד?
תשובה: שיעור הוצאותיו ושכרו של הנציג {בין השאר, המנהל המיוחד}, נקבעו בתקנה 113 לתקנות פשיטת הרגל לפיה "הכונס הרשמי רשאי לשלם לנציג שכר בשיעור הנהוג או המקובל בעד השירות שהוא נתן וכן רשאי הוא לשלם לו את הוצאותיו הממשיות בגבול המוסכם עמו, ככל שהוסכם".
שאלה: אימתי ישוחרר המנהל המיוחד מתפקידו?
תשובה: תקנה 23(א) לפקודת פשיטת הרגל קובעת כי "מנהל שנתמנה כאמור ישמש בתפקידו עד שהכונס, או הנאמן אם נתמנה, ישחררו אותו או יעבירוהו מכהונתו לפי שיקול-דעתם".
שאלה: מה הדין באשר להתפטרותו של המנהל המיוחד?
תשובה: בהוראת סעיף 23 לפקודת פשיטת הרגל אין התייחסות לרצונו של המנהל המיוחד להתפטר מתפקידו.
כיוון שמינויו של המנהל המיוחד, על-פי פקודת פשיטת הרגל, אינו בידי בית-המשפט, הרי שבית-המשפט יוכל להשפיע בבקשת המנהל המיוחד להתפטר על-ידי מתן הוראה לכונס הרשמי או הנאמן.
כך גם לא קיימת התייחסות לגבי האפשרויות שעומדות בפני המנהל המיוחד להתנגד להחלטת הכונס או הנאמן להעבירו מתפקידו או להסתייג מהשפעת ההחלטה עליו.
שאלה: האם בסמכותו של הכונס הרשמי למנות מנהל מיוחד לצורך טיפול בנכס מסויים?
תשובה: כן. הליך משפטי ב- בש"א (יר') 1313/05 {כוכבית סטרול נ' בן חקון טליה, תק-עב 2006(1), 7792 (2006)} נדונה בקשה למחיקת התובענה שהגישה המשיבה כנגד המבקשת וזאת בשל הסיבה כי המשיבה הוכרזה כפושטת רגל ומשכך אין באפשרותה של המשיבה, מבחינה משפטית, להיות תובעת או נתבעת שכאמור הינה פושטת רגל.
בנוסף, הכונ"ר ביסס את עמדתו על-פי סעיף 23 לפקודת פשיטת הרגל לפיו הוראות הסעיף הנ"ל מאפשרות לכונ"ר להעביר טיפול בנכס מסויים לאדם, שישמש מנהל מיוחד מטעמו של הכונ"ר {לעניין זה, טען הכונ"ר כי תביעתה של המשיבה משולה לנכס}.
בית-המשפט קבע כי מאחר ובא-כוחה של המשיבה, היה זה שהגיש את התביעה - אין כל מניעה שהוא ישמש מנהל מיוחד מטעמו של הכונ"ר, להמשך ניהולה של התביעה.
עוד נקבע כי הכונס הרשמי היה רשאי למנות את בא-כוחו של בן חקון כנאמן על נכסיה ובקשת סטרול למחוק את תביעתה של בן חקון מחמת פשיטת רגל, להידחות.

