שאלות ותשובות בפשיטת רגל (סוגיות נבחרות)
הפרקים שבספר:
- מטרותיו של הליך פשיטת הרגל
- מיהו חייב (סעיף 2 לפקודה)
- התראת פשיטת רגל (סעיף 3 לפקודה)
- תכנה של התראת פשיטת רגל (סעיף 4 לפקודה)
- מעשה פשיטת רגל (סעיף 5 לפקודה)
- סמכות למתן צו כינוס (סעיף 6 לפקודה)
- עילות לבקשת נושה (סעיף 7 לפקודה)
- בקשת נושה מובטח (סעיף 8 לפקודה)
- אין פשיטת רגל בחברה או באגודה שיתופית (סעיף 9 לפקודה)
- אימות והמצאה (סעיף 10 פקודה)
- ראיות נחוצות (סעיף 11 לפקודה)
- זכות להעיד את החייב (סעיף 12 לפקודה)
- חקירת תוקף החוב ותמורתו, "הצצה מאחורי פסק-הדין" (סעיף 13 לפקודה)
- עילות לדחיית הבקשה (סעיף 14 לפקודה)
- דחיה או עיכוב בגלל ערעור (סעיף 15 לפקודה)
- עיכוב הליכים מחמת הכחשה (סעיף 16 לפקודה)
- בקשת חייב (סעיף 17 לפקודה)
- צו כינוס נכסים לבקשת חייב והתנהלות החייב בתום-לב (סעיף 18 לפקודה)
- מועד הדיון בבקשת פשיטת הרגל (סעיף 18א לפקודה)
- תשלומים עיתיים ומגבלות על החייב (סעיף 18ב לפקודה)
- חקירה על-ידי הכונס הרשמי וחובת מסירת מידע ומסמכים (סעיף 18ג לפקודה)
- חוות-דעת הכונס הרשמי (סעיף 18ד לפקודה)
- החלטת בית-המשפט בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל (סעיף 18ה לפקודה)
- אין חזרה מבקשה שהוגשה - אלא ברשות בית-המשפט (סעיף 19 לפקודה)
- פשרה או הסדר לפני צו כינוס (סעיף 19א לפקודה)
- פעולת צו כינוס ועיכוב הליכים (סעיף 20 לפקודה)
- כונס זמני, מינוי ושכרו (סעיף 21 לפקודה)
- עיכוב הליכים (סעיף 22 לפקודה)
- צו זמני לבקשת חייב (סעיף 22א לפקודה)
- מנהל מיוחד (סעיף 23 לפקודה)
- פרסום צו כינוס ואסיפת נושים (סעיף 24 לפקודה)
- דו"ח לאחר מתן צו כינוס (סעיף 25 לפקודה)
- אסיפת נושים ראשונה (סעיף 26 לפקודה)
- בקשה לחקירה פומבית וחקירתו של החייב (סעיפים 27 עד 32 לפקודה)
- פשרה או הסדר אחרי צו כינוס (סעיפים 33 עד 41 לפקודה)
- צו הכרזה על פשיטת רגל (סעיף 42 לפקודה)
- הגבלות על פושט רגל (סעיף 42א לפקודה)
- הנאמן - מינויו, סמכויותיו וחובותיו
- מינוי ועדת ביקורת וסמכויותיה של הוועדה על-פי פקודת פשיטת הרגל (סעיפים 48 עד 51 לפקודה)
- פשרה או הסדר לאחר הכרזה; אישורו של בית-המשפט והסמכות לבטל ההכרזה (סעיפים 52 עד 55 לפקודה)
- פיקוח על החייב ועל נכסיו (סעיפים 56 עד 60א לפקודה)
- הפטר בפשיטת רגל (סעיפים 61 עד 70 לפקודה)
- ניהול נכסים; תביעת חוב ונכסים העומדים לתשלום חובות (סעיפים 71 עד 87 לפקודה)
- ביטול הענקות (סעיף 96 לפקודה)
- ביטול העדפות (סעיף 98 לפקודה)
- תשלומים עיתיים ודין הכנסה של פושט רגל (סעיף 111 לפקודה)
- הקצבה לזכאי למזונות (סעיף 128 לפקודה)
- תביעת נושה מובטח (תקנות 83 עד 91 לתקנות)
פשרה או הסדר אחרי צו כינוס (סעיפים 33 עד 41 לפקודה)
שאלה: כיצד על החייב לנהוג בבואו להציע הסדר נושים?תשובה: על החייב המעוניין להגיש הסדר נושים לפנות לכונס הרשמי בכתב וליתן הצעתו להסדר הנושים. בפניה זו על החייב לפרט את הצעתו להסדר {ראה סעיף 33 לפקודת פשיטת הרגל}.
כמו-כן, חייב או אדם אחר במקומו או במקום עזבונו, המגיש הצעת פשרה, יפקיד בקופת הכונס הרשמי פיקדון לכיסוי הוצאות ביצוע הפשרה בסכום שיקבע הכונס הרשמי {תקנה 27 לתקנות פשיטת הרגל}.
שאלה: כיצד תיערך הצעת פשרה?
תשובה: הצעת פשרה תיערך לפי טופס 13 בשינויים המחוייבים {תקנה 26 לתקנות פשיטת הרגל}.
שאלה: כיצד על הכונס הרשמי לנהוג לאחר שקיבל מהחייב הצעה להסדר הנושים?
תשובה: הכונס הרשמי ישלח לכל נושה העתק הצעת החייב ותסקיר עליה ולאחר מכן יקיים אסיפת נושים. אם באסיפה זו החליטו ברוב מניין ושלושה רבעי ערך של התובעים הנוכחים והמצביעים, בעצמם או על-ידי שלוח, לקבל את ההצעה, יראו אותה כאילו קיבלוה כל הנושים כשורה {סעיף 34(א) לפקודת פשיטת הרגל}.
שאלה: האם החלטת אסיפת הנושים מחייבת את כלל הנושים, גם אלה שלא הגיעו ו/או המיעוט?
תשובה: משאישר בית-המשפט את החלטת האסיפה כאמור, אזי, ההחלטה תחייב את כולם. רוצה לומר כי חובה על בית-המשפט לאשר את הסדר הנושים ורק לאחר אישורו של בית-המשפט החלטת אסיפת הנושים נכנסת לתוקפה.
זאת ועוד. על-אף הוראות סעיף 34(א) לפקודת פשיטת הרגל, רשאי בית-המשפט, במקרים מיוחדים ומנימוקים שיירשמו, לאשר הצעת חייב לפי סעיף הנ"ל, אם באסיפת הנושים החליטו רוב מניין התובעים הנוכחים והמצביעים, בעצמם או על-ידי שלוח, שבידם יותר ממחצית ערך החובות המיוצג בהצבעה, לאשר את ההצעה {ראה סעיף 34(א1) לפקודת פשיטת הרגל}.
שאלה: האם החייב רשאי לתקן הצעתו?
תשובה: כן. החייב רשאי באסיפה לתקן את תנאי הצעתו אם לדעת הכונס הרשמי יש בתיקון כדי להועיל לכלל הנושים.
שאלה: מהו המועד האחרון להגשת התנגדות או הסכמה להצעתו של החייב?
תשובה: כל נושה שתבע את חובו רשאי להסכים להצעה או להתנגד לה בכתב, לפי הטופס הקבוע, שיישלח לכונס הרשמי באופן שיגיע אליו לא יאוחר מיום אחד לפני האסיפה, ודין הסכמה או התנגדות כאמור כדין הצבעה של נושה הנוכח באסיפה.
הודעה בדבר הסכמת הנושה או התנגדותו לפשרה תוגש לכונס הרשמי לפי טופס 14 {תקנה 31 לתקנות פשיטת הרגל}.
שאלה: כיצד יש לנהוג לאחר שהאסיפה קיבלה את הצעתו של החייב?
תשובה: לאחר קבלת ההצעה רשאי החייב או הכונס הרשמי לבקש מבית-המשפט לאשרה. הודעה על הזמן שנקבע לשמיעת הבקשה תינתן לכל נושה שתבע את חובו.
שאלה: האם ביכולתו של הנושה לחזור בו מהסכמתו שניתנה באסיפה?
תשובה: כן. כל נושה שתבע את חובו זכאי שהתנגדותו לבקשה תישמע בבית-המשפט, וזאת אף אם באסיפת הנושים הצביע בעד קבלת ההצעה {ראה סעיף 35 לפקודת פשיטת הרגל}.
שאלה: טול מקרה בו בית-המשפט לא יאשר הסדר פשרה או הסדר?
תשובה: בית-המשפט לא יאשר פשרה או הסדר שלא נקבע בהם שיש לשלם תחילה את כל החובות שיש להם דין קדימה בחלוקת נכסיו של פושט רגל.
ב- פש"ר (מחוזי מר') 46838-07-12 {יהודה פלח נ' כונס נכסים רשמי תל אביב, תק-מח 2012(3), 7659 , 7661 (2012)} קבע בית-המשפט:
"לפי הצעת המבקשים, מתוך סכום של 2.1 מיליון ₪ שיצטבר בקופת פשיטת הרגל, ישולם 1 מיליון ₪ לנושה בדין קדימה (הדבר הכרחי לפי סעיף 35(ד) לפקודה), ואם כך יוותרו לחלוקה לנושים הבלתי מובטחים סך של 1.1 מיליון ₪, דהיינו כ- 22% מהיקף החובות הבלתי-מובטחים, והדבר אינו תואם את דרישות הפקודה לפיהן ישולמו 30% מכל חוב בלתי-מובטח. אם נפחית את הסך של 250,000 ₪ שנזכר לעיל, נגיע לסכום נמוך עוד יותר, המסתכם ב- 17% מהיקף החובות הבלתי-מובטחים.
מאחר שאין סיכוי להסדר, כפי שהוצע, יש לדחות את הבקשה, אף בלא לבחון היבטים נוספים הכרוכים בה."
שאלה: מהם השיקולים של בית-המשפט בבואו לאשר הסדר נושים?
תשובה: מצא בית-המשפט כי הצעת החייב סבירה, וכי יש בה כדי להועיל לציבור הנושים בכללותו בהתייחס להליכי פשיטת הרגל, רשאי הוא לאשר את ההצעה או להתנותה בתנאים נוספים שיקבע, לרבות במתן ערובות לביצועה. בית-המשפט רשאי לסרב לאשר הצעה של חייב אשר אילו הוכרז פושט רגל, היה בית-המשפט רשאי שלא ליתן לו הפטר, מאחר שנתקיים בו האמור בסעיף 63 לפקודת פשיטת הרגל.
שאלה: האם הסדר הנושים תקף גם לגבי חבות לפי פסק-דין בתביעה למזונות?
תשובה: לא. פשרה או הסדר שנתקבלו ואושרו על-ידי בית-המשפט יחייבו את החייב ואת כל הנושים לעניין כל חוב בר-תביעה המגיע להם מהחייב, אך לא יפטרו את החייב מחבות לפי פסק-דין נגדו בתביעה למזונות.
שאלה: אימתי ניתן לבטל הסדר נושים?
תשובה: אם שיעור המגיע לתשלום לפי פשרה או הסדר לא שולם במועדו, או שראה בית-המשפט על יסוד ראיות מספיקות כי, מפני קשיים משפטיים או מכל סיבה מספקת אחרת, אין להמשיך בפשרה או בהסדר בלי לגרום עוול או השהיה בלתי-סבירה לנושים או לחייב, או שראה בית-המשפט שאישורו הושג במרמה, רשאי הוא, לפי בקשת הכונס הרשמי, הנאמן או כל נושה, להכריז שהחייב פושט רגל ולבטל את הפשרה או ההסדר, בלי שייפגעו בכך מכר, העברה, תשלום או כל דבר שנעשו כשורה לפי הפשרה או ההסדר {סעיף 37(א) לפקודת פשיטת הרגל}.
שאלה: כיצד על נאמן לביצוע ההסדר לנהוג במקרה והפשרה בוטלה?
תשובה: בוטלה פשרה, חייב הנאמן לביצועה למסור לכונס הרשמי או לנאמן בפשיטת רגל, אם נתמנה, את נכסי החייב שהגיעו לידיו, בצירוף דין וחשבון על אותם הנכסים {תקנה 37 לתקנות פשיטת הרגל}.
שאלה: האם הסדר הפשרה יחול על נכסים שהחייב רכש לאחר אישור ההסדר?
תשובה: פשרה או הסדר שאושרו על-ידי בית-המשפט לא יראו אותם כחלים על נכסים שרכש החייב לאחר היום שאישר אותם בית-המשפט, אלא אם הייתה בהם הוראה מפורשת שיחולו כאמור {סעיף 40 לפקודת פשיטת הרגל}.
שאלה: מיהו הגורם שיישא באגרות וההוצאות הכרוכות בבירור הצעת הפשרה ובאישורה?
תשובה: החייב, אלא-אם-כן, בית-המשפט קבע אחרת {תקנה 33 לתקנות פשיטת הרגל}.
שאלה: האם נושה, שבתביעתו לא אושרה, זכאי לדיבידנד במסגרת ביצוע פשרה?
תשובה: לא. לא ישולם דיבידנד לנושה במסגרת ביצוע פשרה אלא-אם-כן אישר הנאמן את תביעתו {תקנה 36 לתקנות פשיטת הרגל}.
שאלה: האם בית-המשפט יטה לאשר הסדר נושים כאשר החייב הציע לשלם 40% מסך חובותיו וכאשר ברור כי אין לחייב נכסים מהם ניתן עוד להיפרע?
תשובה: במצב דברים זה יטה בית-המשפט לאשר את הסדר הגישור {פש"ר (מחוזי ב"ש) 9020/06 פרידמן רומן נ' מודדי טבעון בע"מ, תק-מח 2006(2), 9061, 9062 (2006)}.
שאלה: מהם התנאים לביטול הסדר נושים?
תשובה: הראשון, אם החייב לא שילם במועד תשלום שנקבע בהסדר. השני, אם נראה לבית-המשפט כי מפני קשיים משפטיים או מכול סיבה מספקת אחרת, אין להמשיך בהסדר בלי לגרום עוול או השהייה בלתי-סבירה לנושים או לחייב. השלישי, אם אישורו של בית-המשפט הושג במרמה {בש"א (מחוזי נצ') 273/03 אברכהן רענן (בכינוס) נ' הכונס הרשמי, תק-מח 2003(4), 4858 (2003)}.
שאלה: האם יטה בית-המשפט לבטל את הסדר הנושים לאחר שהחייב עמד בהסדר כולו ושילם את כל התשלומים על-פי ההסדר?
תשובה: במקרה זה, בית-המשפט יטה שלא לבטל הסדר נושים.
שאלה: מה דינה של החלטה המאשרת הסדר נושים?
תשובה: תוקפה הנורמאטיבי של החלטה המאשרת הסדר פשרה הוא כשל פסק-דין, הרי בגלל אופייה של ההחלטה ותוקפה כלפי המעוניינים בדבר שומר לעצמו בית-המשפט את הסמכות לבטלה, אם הנסיבות מצדיקות את הדבר {רע"א 98/87 דב פישלר, הנאמן בהסדר פשרה של נופים מפעלים כלכליים בע"מ נ' יאה (יקיר) חברה להשקעות בע"מ, פ"ד מב(4), 793 (1989)}.
שאלה: האם ניתן להחיל את הסדר הנושים גם על קנסות?
תשובה: ב- בש"א (מחוזי חי') 7153/05 {רוטשטיין פטר מור נ' הנהלת בתי המשפט - המרכז לגביית קנסות, תק-מח 2006(1), 14630, 14632 (2006)} קבע בית-המשפט כי על-פי סעיף 41 לפקודת פשיטת הרגל עולה כי נדרשת הסכמה של המשיבה להסדר הנושים על-מנת שההסדר יחול גם על הקנסות. אין ספק כי המשיבה לא הסכימה להסדר הנושים ועל-כן בהתאם לסעיף 41 וסעיף 69 לפקודת פשיטת הרגל, ההסדר איננו חל גם על הקנסות שקדמו לצו הכינוס.
פקודת פשיטת הרגל רואה בחוב המגיע למדינה בשל קנס כחריג ואף כאשר ניתן צו הפטר, ההפטר לא יפטור את פושט הרגל מחוב כזה. בהתאם לכך, אף אם היה הנאמן מכיר בתביעת החוב של המשיבה, עדיין הייתה שמורה לה הזכות לבחור להתנגד להסדר, ובהתאם לסעיף 41 לפקודת פשיטת הרגל, ההסדר לא היה חל עליה.
לפיכך, נקבע, כי המשיבה, לא הסכימה להסדר באשר לקנסות, המשיבה לא קיבלה דיבידנד ולכן היא ראשית להמשיך בהליכים לגביית החוב גם בגין קנסות שנוצרו טרם הליך הכינוס.

