botox
הספריה המשפטית
שאלות ותשובות בפשיטת רגל (סוגיות נבחרות)

הפרקים שבספר:

מינוי ועדת ביקורת וסמכויותיה של הוועדה על-פי פקודת פשיטת הרגל (סעיפים 48 עד 51 לפקודה)

שאלה: מה הדין באשר למינוי ועדת ביקורת?
תשובה: סעיף 48(א) לפקודת פשיטת הרגל קובע כי הנושים, הכשירים, באסיפת הנושים הראשונה או באחת מן האסיפות שלאחריה, להצביע ולבחור ועדת ביקורת שתפקח על ניהול נכסי החייב, קרי, תיפקודו של הנאמן.

שאלה: מהו ההרכב שתכלול ועדת הביקורת?
תשובה: ועדת הביקורת תכלול בין 3 עד 5 חברים. כל חבר יהיה נושה או מי שנושה עשהו או נתכוונן לעשותו למורשהו או לשלוחו - להצבעה - ובלבד שלא יהיה כשר לפעול כחבר ועדת הביקורת אלא אם התעודה על ההרשאה או על השליחות להצבעה היא בידו ולאחר שנשיו של הנושה הוגש ונמצא בר-תביעה כאמור בסעיף 48(ב) לפקודת פשיטת הרגל.

שאלה: אימתי תכונס ועדת הביקורת?
תשובה: ועדת הביקורת תכונס אימתי שיהיה נחוץ על-פי דרישת הנאמן או אחד מחבריה.


שאלה: כיצד תתקבלנה החלטות הוועדה?
תשובה: החלטה בוועדת הביקורת תתקבל על-פי רוב ובלבד שרוב חברי הוועדה נוכחים בישיבה. כלומר, על-מנת שהחלטה בוועדה תקבל תוקף, רוב חברי הוועדה צריכים להיות נוכחים באסיפה ולדוגמה: באם ישנם 5 חברים בוועדה - בכדי לקבל החלטה - צריכים לפחות שלושה חברים שיהיו נוכחים באסיפה.

שאלה: כיצד יתבצע הליך ההתפטרות מן הוועדה?
תשובה: כל חבר בוועדה יכול להתפטר וזאת על-ידי מסירת הודעה, בכתב, והחתומה על ידו, לידי הנאמן כאמור בסעיף 50(א) לפקודת פשיטת הרגל. על-אף שסעיף הנ"ל איננו מגדיר תקופת זמן, אנו סבורים כי דרוש זמן סביר בכדי להודיע לנאמן והכול כדי שלא לפגוע בעבודת הוועדה.

שאלה: מהם המקרים בהם תתפנה משרתו של חבר בוועדת הביקורת?
תשובה: חבר בוועדה נעשה פושט רגל; חבר בוועדה הגיע לידי פשרה עם נושיו; חבר בוועדה הגיע להסדר עם נושיו; חבר בוועדה נעדר 5 ישיבות רצופות של הוועדה {ראה סעיף 50(ב) לפקודת פשיטת הרגל}.

שאלה: כיצד תתבצע העברת חבר בוועדה מכהונתו?
תשובה: סעיף 50(ג) לפקודת פשיטת הרגל קובע כי ניתן להעביר חבר בוועדה מכהונתו בהחלטה רגילה באסיפת נושים ובלבד שניתנה עליה הודעה של 7 ימים מראש וצויינה בה מטרת האסיפה, קרי, העברת חבר בוועדה מכוהנתו. במקרה ונתפנה מקום בוועדה, הנאמן יכנס אסיפת נושים לשם מילוי "המקום החסר". על חבר הוועדה שיבחר, חובה לעמוד בתנאים הקבועים בסעיף 48(ב) לפקודת פשיטת הרגל.

שאלה: מהו הדין כאשר אין ועדת ביקורת?
תשובה: סעיף 51 לפקודת פשיטת הרגל קובע כי בהיעדר ועדת ביקורת, רשאי הוכנס הרשמי, לפי בקשתו של הנאמן, לעשות כל דבר וליתן כל הוראה או רשות שהוועדה הייתה מוסמכת או חייבת לעשות או ליתן לפי פקודת פשיטת הרגל.

שאלה: מהם התפקידים שהנאמן מוסמך לעשותם אך ורק באישורה של ועדת הביקורת ובהיעדר ועדת ביקורת - באישורו של הוכנס הרשמי?
תשובה: על-פי סעיף 125(א) לפקודת פשיטת הרגל בהסכמת ועדת הביקורת, ובאין ועדת הביקורת - בהסכמת הכונס הרשמי רשאי הנאמן: (1) לנהל את עסקו של פושט הרגל, במידה הדרושה לפירוקו המועיל; (2) לפתוח בכל הליך משפטי הנוגע לנכסי פושט הרגל ולהתגונן בהליך כאמור; (3) להעסיק עורך-דין או שלוח אחר בנקיטת הליכים או בעשיית עסק שוועדת הביקורת או הכונס הרשמי הסכימו להם; (4) לקבל בתמורה, במכירת נכס של פושט הרגל, סכום כסף שישולם בעתיד, בכפוף לתנאים בעניין ערבות או בכל עניין אחר שייראו לוועדת הביקורת, ובהיעדרה - לכונס הרשמי; (5) למשכן כל חלק מנכסי פושט הרגל כדי להשיג כסף לתשלום חובותיו; (6) למסור סכסוך לבוררות, להתפשר בדבר חובות, תביעות וחבויות - בין שהגיע מועדן ובין שלא הגיע, בין ודאיות ובין מותנות, בין קצובות ובין שאינן קצובות, בין קיימות ובין אמורות להתקיים בין פושט הרגל לבין אדם שחב כלפיו - תמורת סכומים וכתנאים, לרבות מועדי פירעון, כפי שיוסכם; (7) להגיע לידי פשרה או הסדר אחר, כפי שייראה מועיל, לגבי חובות בני תביעה בפשיטת הרגל, עם נושים או עם מי שטוענים שהם נושים; (8) להגיע לידי פשרה או הסדר אחר, כפי שייראה מועיל, לגבי תביעה הנובעת מנכסי פושט הרגל או הכרוכה בהם, שהוגשה או שאפשר להגישה מטעם כל אדם נגד הנאמן או מטעם הנאמן נגד כל אדם; (9) לחלק בין הנושים נכס כמות שהוא, לפי שוויו הנאמד, אם מחמת טבעו המיוחד או נסיבות מיוחדות אחרות אי-אפשר למכור אותו בקלות או במחיר מועיל, בנסיבות העניין.

שאלה: האם חייב שלגביו ניתן צו כינוס נכסים אך טרם הוכרז פושט רגל, רשאי להגיש תביעה בעצמו, שלא באמצעות הנאמן, וללא קבלת אישורו של בית-המשפט לכך מבעוד מועד?
תשובה: לא. הואיל והחייב מצוי בהליכי פשיטת רגל {ניתן כנגדו צו כינוס} הרי שהוא אינו בן חורין לפעול בנכסיו {לרבות בזכות תביעה העומדת לו} על דעת עצמו. כונס הנכסים אמור לאסוף ולכנס את כל נכסי החייב, לרבות זכויות תביעה העומדות לו, כדי שניתן יהיה לשלם מתוכם את המגיע לנושי החייב.

הגשת תביעה על-ידי החייב באופן עצמאי אינה מותרת גם בשל טעם נוסף: ניהולה של תביעה כאמור כרוך בהוצאות {כגון תשלום אגרה ותשלום שכר-טרחת עורך-דין} ויש עימו סיכון כי החייב יחוייב בתשלום הוצאות משפט ושכר-טרחת עורך-דין לנתבע או הנתבעים שכנגדם נוהל המשפט. אם כך יקרה כי אז תוקטן מסת נכסי החייב המיועדת לפירעון חובותיו ויש בכך כדי לפגוע בנושיו.

החייב אינו רשאי לנקוט הליך של תביעה באופן עצמאי. אדרבא, נקיטת הליך כאמור {במיוחד אם דבר הגשת התביעה אינו מובא כלל לידיעת הכונס הרשמי} מצביעה על חוסר תום-ליבו של החייב. שהרי אם יזכה החייב בדינו לא ידע הכונס הרשמי על דבר הזכיה וממילא לא ידע על דבר האפשרות להגדלת מסת הנכסים שמהן יוכלו נושי החייב להיפרע. ואם תידחה תביעת החייב הרי שהוא עלול להיות מחוייב בהוצאות משפט ושכר-טרחת עורך-דין ויש בכך משום יצירת חובות חדשים כאשר החייב אמור שלא ליצור חובות שכאלה, בעת שהוא מצוי בהליכי פשיטת רגל.

חייב המעוניין להגיש תביעה מחוייב, על-כן, לשתף את הכונס הרשמי ברצונו ובכוונתו, לספק לכונס הרשמי את כל המידע והמסמכים הרלוונטים לתביעתו ולפעול על-פי הנחיותיו של הכונס הרשמי. זה האחרון, אם ישתכנע כי יש בידי החייב זכות שראוי לפעול למימושה על-ידי הגשת תביעה מתאימה, יפנה, לבית-המשפט של פשיטת רגל ויבקש את ההוראות המתאימות המתבקשות מן המצב האמור כגון: בקשת רשות להקצות חלק מכספי החייב שנתפסו בידי הכונס הרשמי לצורך שכירת שירותיו של עורך-דין, לשלם אגרות וכיוצא בזה {בש"א (חי') 7448/07 בנק הפועלים בע"מ נ' ופא שרוף, תק-מח 2007(4), 5909 (2007)}.






שאלה: מה הדין באשר לסמכות להתיר לפושט הרגל לנהל נכסים?
תשובה: סעיף 126 לפקודת פשיטת הרגל קובע כי הנאמן רשאי, בתנאים שיורה ולאחר הסכמת הוועדה, לאפשר לפושט הרגל: להיות מפקח על ניהול נכסיו או חלקם; לנהל את עסקיו לטובת הנושים; לעזור בכל דרך שהיא בניהול הנכסים.
בנוסף, ברשות הוועדה לביקורת, יכול הנאמן ליתן לפושט הרגל הקצבות מתוך נכסיו לצורך מחייתו ולמחיית משפחתו או כתמורה בעד שירותיו בפירוק נכסיו. במקרה שכזה, בית-המשפט רשאי להפחית את סכום ההקצבה.