המפרק בדיני חברות - דין ומהות (זכויותיו, סמכויותיו וחובותיו)
הפרקים שבספר:
- המפרק
- מפרק זמני לפני מתן צו הפירוק
- מינויו של מפרק זמני אף מבלי שהוגשה בקשת פירוק
- מינוי מפרק זמני לאחר צו הפירוק וטרם מינוי המפרק הקבוע
- מפרק קבוע
- מפרק מפעיל
- מנהל מיוחד
- מינוי המפרק - כללי
- סמכות מינוי מפרק על-ידי בית-המשפט
- מינוי כמפרק וככונס
- אדם אחר שנתמנה להיות מפרק
- תוקף פעולותיו של המפרק
- מינוי מספר מפרקים
- כשירות למינוי
- סייגים למינוי המפרק
- רישום מינוי המפרק
- משמעות המינוי
- ביטול המינוי
- המפרק הזמני וסמכויותיו
- כונס הנכסים הרשמי המשמש כמפרק וסמכויותיו
- סמכויותיו של מפרק קבוע
- סמכויותיו של מפרק בפירוק מרצון
- סמכויותיו של מפרק בפיקוח בית-המשפט
- סמכויות המנהל המיוחד על-פי דיני החברות
- חובותיו של המפרק
- חובות המפרק הזמני
- חובת מתן ערובה על-ידי מפרק
- חובת הנאמנות של המפרק
- חובת הזהירות
- דינו של המפרק שהפר חובותיו
- שכרו של המפרק
- קביעת השכר
- חישוב שכר המפרק
- תשלום השכר
- סיום תפקידו של המפרק - מבוא
- המפרק סיים את פירוק החברה
- המפרק התפטר או פוטר מתפקידו
- פיטורי המפרק או ביטול מינויו
- מפרק אשר פשט את הרגל
- פטירת המפרק
- תשלומי חובה למע"מ
- הגשת בקשה על-ידי מפרק חברה לפטור מתשלום אגרה
- מירוץ תקופת ההתיישנות ואימתי ניתן לייחס למפרק את ידיעתה של החברה
המפרק הזמני וסמכויותיו
1. סמכויות המפרק הזמני למול סמכויות המפרק הקבועסעיף 300(ג) לפקודת החברות קובע כי בית-המשפט רשאי להגביל את סמכויותיו של המפרק הזמני בצו מינויו.
כלומר, לכאורה, למפרק הזמני, סמכויות זהות לסמכויותיו של המפרק הקבוע, אלא-אם-כן הוגבלו על-ידי בית-המשפט. אולם בפועל קיים טעם לכך שסמכויותיו של המפרק הזמני אינן זהות למפרק הקבוע.
הטעם לכך הוא כי בפועל, מצמצם בית-המשפט כבשיגרה את סמכויותיו של המפרק הזמני, וקובע בצו המינוי במפורש לשם מה מונה המפרק הזמני, וכל הרחבת סמכות מנומקת על-ידי בית-המשפט {ראה גם ח' אבנור "המפרק הזמני", מתוך ע' פרידמן, יצחק שילה "ספר לובנברג", קובץ מחקרים לזכרו של השופט ה' ש' לובנברג (תל אביב, התשמ"ח)}.
2. מקור סמכויותיו והגבלותיו של המפרק הזמני
על-פי הוראת סעיף 300(ב) לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1989 {להלן: "פקודת פשיטת הרגל"}, בית-המשפט רשאי, לאחר שהוגשה בקשת פירוק ולפני שניתן צו פירוק, למנות מפרק זמני {פש"ר (ת"א) 590/97 הבנק הבילאומי נ' ח' א' מזון, תק-מח 99(2), 607 (1999)}.
מטרת המינוי היא תפיסת רכוש החברה, סיכול נסיונות להבריחו ומניעת נזק בלתי-הפיך, אותו לא ניתן למנוע בדרך אחרת.
בדרך-כלל, יסתכם תפקידו של המפרק הזמני בשמירה על רכוש החברה עד למינוי מפרק קבוע.
בהתאם לכך, אין המפרק הזמני מוסמך לממש, למכור או לחלק, בדרך-כלל, את רכוש החברה, שכן בפעולות אלה יש כדי לקבוע זכויות ברכוש החברה או להקטין את מסת הנכסים העומדת לחלוקה בין הנושים.
מאותן סיבות, אין המפרק הזמני מוסמך לדון בתביעות חוב או לנהל את עסקי החברה. יחד-עם-זאת, רשאי בית-המשפט, במקרים מיוחדים, להסמיך את המפרק הזמני לפעול להגדלת מסת הנכסים העומדת לחלוקה בין הנושים.
כך למשל, רשאי בית-המשפט להטיל על המפרק הזמני את תפקיד הבראת החברה וניהול עסקיה כדי לשקמה. חריג נוסף לכלל דלעיל, על פיו נאסר על המפרק הזמני לממש את רכוש החברה, עשוי לחול מקום בו מדובר ברכוש מתכלה או פסיד.
ביסוד המגבלות המוטלות על סמכויות המפרק הזמני, עומד החשש שמא ייקטע הליך הפירוק בטרם ינתן צו פירוק קבוע. מקרה כזה עשוי להתרחש אם יתברר, כי בקשת הפירוק נסמכת על חוב שנוי במחלוקת, או כאשר החברה פורעת את מלוא חובה כלפי מבקש הפירוק. או אז, חוזר המצב לקדמותו, כפי שהיה עובר להגשת בקשת הפירוק. במקרה כזה, אם ביצע המפרק הזמני פעולות שהיה בהן כדי לקבוע זכויות בנכסי החברה או לשנות את כמות נכסי החברה, עלול המעשה לגרור הליכים משפטיים בין החברה לבין צדדים שלישיים.
בהינתן צו פירוק קבוע, חולף חוסר הוודאות השורר בתקופת הפירוק הזמני ביחס למצב המשפטי של החברה ונכסיה. כעת ידוע לכולי עלמא בוודאות מוחלטת, כי מסת נכסי החברה עומדת לחלוקה בהתאם לסדרי הנשיה הקבועים בפקודה ובכל דין.
לשם חלוקת המסה, יש לאתר את הנכסים, לכנסם ולממשם, לבדוק את תביעות החוב של הנושים ולהכריע בהן, ולבסוף, לקבוע את חלקו היחסי של כל נושה במסת הנכסים.
לסיכום, מינוי מפרק זמני מאפשר לחברה להמשיך לנהל עסקיה כרגיל תוך מניעת נושיה מלתבוע את חובם.
על המפרק הזמני לשמור על רכוש החברה ואין לראותו כמי שמוסמך למכור אותו, ובכך להעמיד את החברה במצב שאין מנוס מפירוקה, עוד בשלב שבית-המשפט טרם החליט האם קיימת עילה לפירוקה {ציפורה כהן פירוק חברות, התש"ס-2000}.
ברי כי אין האמור מתייחס למצב בו לחברה נכסים כַלים, במצב זה על המפרק הזמני לבקש את אישור בית-המשפט למכירת הנכסים.
3. בקשת סעדים זמניים
המפרק הזמני אינו יכול לקבל, במסגרת בקשת הוראות, סעדים זמניים הראויים להיות נדונים בתביעה שהחברה בפירוק תוכל להגישם.
כך קבעה כב' השופטת ט' שטרסברג-כהן ב- רע"א 2906/96 {מנהל מיוחד מ' ב' תשלובת הבניה של הקיבוץ הארצי בע"מ (בפירוק) נ' מכון התקנים הישראלי, פ"ד נ(1), 298 (1996)} כאשר ביקש המפרק הזמני, מתוקף תפקידו, בקשה למתן הוראות שלפיה בית-משפט קמא יורה למשיב למסור לידיו את כל המסמכים של המבקשת המוחזקים בידיו והנוגעים לפרוייקט שבנתה המבקשת עבורו.
4. ביטול העדפת מרמה לפני צו פירוק
סעיף 355 לפקודת החברות (נוסח חדש), התשמ"ג-1983 קובע כדלקמן:
"355. העדפת מרמה
(א) כל העברה, משכנתה, מסירת טובין, תשלום, הוצאה לפועל וכל פעולה אחרת בנכסים, שאילו נעשו בידי אדם או נגדו היו רואים אותם בפשיטת רגל שלו כהעדפת מרמה, הרי כשנעשו בידי חברה או נגדה יראו אותם, בפירוקה, כהעדפת מרמה של נושיה, ולא יהיה להם תוקף; לעניין סעיף זה, תבוא תחילת הפירוק במקום הגשת בקשת פשיטת הרגל.
(ב) העבירה חברה את כל נכסיה לנאמנים לטובת כל נושיה, תהא ההעברה בטלה לכל דבר ועניין."
סעיף 355(א) לפקודת החברות דן מפורשות באיסור העדפת מרמה בחברות, כפי שזה חל בדיני פשיטת הרגל.
סעיף זה קובע כי כל פעולה, שתיחשב כהעדפת מרמה בפשיטת רגל, תיחשב ב"פירוקה" של חברה כהעדפת מרמה של נושי החברה, ולפיכך תיעדר כל תוקף.
הואיל ובטלות העדפת מרמה, "נשאבה" לדיני החברות, כאמור, מדיני פשיטת הרגל, המפתח לפרשנות המונח "פירוקה" של חברה בסעיף 355 לפקודת החברות, טמון בסעיף 98 לפקודת פשיטת הרגל.
סעיף 355 לפקודת החברות חל רק משניתן צו ל"פירוקה" של חברה וניתן ללמוד על כך, מלשונו של סעיף 355 לפקודת החברות גופא.
סעיף 355 לפקודת החברות נוקט במונח "פירוקה" של חברה, במשמעותו המקבילה להכרזת פשיטת רגל על אדם, בעטיה רשאי הנאמן על נכסי פושט הרגל, לטעון לבטלותן של העדפות מרמה, בהתאם להוראת סעיף 98 לפקודת פשיטת הרגל.
מינוי מפרק זמני הינו בבחינת סעד זמני גרידא, בדומה לכונס נכסים זמני המתמנה על נכסי אדם, וככזה, אין הוא מוסמך לטעון לבטלותן של העדפות מרמה שנעשו עובר להגשת בקשת הפירוק. סמכות מעין זו, שמורה אך ורק למפרק הקבוע, שבדומה לנאמן על נכסי אדם, מתמנה במסגרת הסעד הסופי של פירוק חברה {ה"מ (ת"א) 1270/98 עורך-דין אליעזר נ' כונס הנכסים, תק-מח 98(2), 2322 (1998)}.
כל זאת, אנו למדים מלשון סעיף 355 לפקודת החברות גופא, שנוקט במונח "פירוקה" של חברה, תוך כדי הקבלתו להכרזת פשיטת רגל של אדם ומינוי נאמן לנכסיו כסעד סופי, שאך ורק במסגרתו, ניתן לטעון לבטלותן של העדפות מרמה.
זאת ועוד. ניתן ללמוד על תחולתו של סעיף 355 לפקודת החברות רק עם הינתן צו פירוק לחברה, לא רק מלשון סעיף 355 לפקודת החברות גופא ומדיני פשיטת הרגל העומדים ביסודו, כי אם אף ממיקומו של סעיף 355 בפקודת החברות.
סעיף 355 לפקודת החברות הדן בבטלותן של העדפות מרמה, ממוקם בפרק ט"ו לפקודת החברות, שכותרתו "הוראות כלליות לעניין פירוק". רובו ככולו, דן פרק זה, במצב בו ניתן כבר צו לפירוק החברה ומונה לה מפרק קבוע.
מיקומו של סעיף 355 לפקודת החברות בין יתר הוראות פקודת החברות, החלות אך ורק עם הינתן צו פירוק ומינוי מפרק קבוע לחברה, מלמד אף הוא על היקף תחולתו של סעיף 355 לפקודת החברות ועל משמעות התיבה "פירוקה" של חברה בסעיף זה.
יתירה-מזאת, פרשנות מרחיבה לדיבור "פירוקה" של חברה בסעיף 355 לפקודת החברות, ככוללת גם הליכי פירוק זמניים, איננה מתיישבת כלל עם מהותם של הליכי הפירוק הזמניים כסעד זמני.
תפקידו של מפרק זמני, הינו לשמור על הקיים ולא לשנות את הקיים. כך למשל, מפרק זמני מוסמך לכנס את נכסי החברה, לנהלם, לשומרם ולבטחם. אולם, אין הוא מוסמך לדחות או לקבל תביעות חוב של נושי החברה, לממש או לוותר על נכסיה וכיוצא באלה, פעולות שיש בהם כדי לשנות את הקיים ואינן ראויות להתבצע במסגרת סעד זמני.
5. בחינת תביעות חוב והעלאת טענות כנגד תוקפו של שיעבוד
כשם שאין סמכות למפרק זמני לבחון תביעות חוב של נושים לגופן ולדחותן, כך גם אין לו סמכות להעלות טענות כנגד תוקפם של שיעבודים {פש"ר (ת"א) 590/97 הבנק הבינלאומי נ' ח' א' מזון, תק-מח 99(2), 607 (1999)}.
מלאכה זו, ראוי לה שתתבצע אך ורק על-ידי המפרק הקבוע, היה ובסופם של ההליכים יינתן צו לפירוק החברה.
לא יעלה על הדעת, כי במסגרת הליכי פירוק זמניים, יוסמך מפרק זמני לבטל שיעבודים קיימים, כדי למנוע העדפת נושים בטרם יקבלו את חלקם היחסי על-ידי המפרק הקבוע שכן, ייתכן שבסופם של הליכים לא יינתן צו פירוק כנגד החברה, באופן שנושים מובטחים ימצאו עצמם ללא בטוחה תחת ידם, מקום בו בקשת הפירוק, במסגרתה בוטלו השיעבודים, נדחתה.
6. סמכויות לשיקום החברה
במקרים מיוחדים העניק בית-המשפט למפרק הזמני סמכויות נרחבות על-מנת להביא את החברה לידי שיקום, כך לדוגמה הוא המקרה ב- ע"א 272/83 {מעוף נתיבי אויר ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד לט(3), 561 (1985)} בו מינה בית-המשפט מפרק זמני לחברת "אל על" ולמרות זאת, ממשיכה חברת אל על לתפקד, כחברת תעופה לכל דבר.
באותו פסק-דין, שלל כב' הנשיא מ' שמגר את הדעה הגורסת שעם הפירוק, חל שינוי באישיות המשפטית של החברה וקבע כי "הדעה המקובלת כיום אינה דוגלת בתיזה בדבר שינוי האישיות המשפטית של החברה בתקופת הפירוק וראה גם ע"א 347/62 בעמ' 409 מקום שם נאמר: 'צו פירוק אינו מחסל את החברה. היא ממשיכה להתקיים כגוף מואגד עד שבית-המשפט מצווה על חיסולה' ".