חובותיו של המפרק

1. כללי
פקודת החברות קובעת מהן החובות החלות על המפרק בהקשר לתיפקודו ולביצוע תפקידו, חובות אלו חלים הן על המפרק הזמני והן על המפרק הקבוע, הן בפירוק על-ידי בית-המשפט והן בפירוק מרצון בשינויים המתבקשים.

יצויין כי מעמדו של המפרק ברצון שונה ממפרק שמונה על-ידי בית-המשפט, שכן מינויו נעשה על-ידי האסיפה הכללית, ועל-כן הוא שלוח של החברה, וחלים עליו הוראות חוק השליחות בכל הנושאים שדיני החבות לא קבעו לגביהם הוראות מיוחדות {ראה למשל חובת הזהירות הקבועה בסעיפים 35 ו- 36 לפקודת הנזיקין}.

2. תשלום ערובה
הפקדת פיקדון ותשלום ערובה על-פי החלטת בית-המשפט, כפי שקובעת תקנה 13 לתקנות החברות (פירוק) לעניין מפרק זמני על פיה "הוגשה בקשה למינוי מפרק זמני בידי נושה או משתתף, יחולו הוראות תקנה 4 לעניין הפקדת הפיקדון והסכום הנוסף, והוראות תקנה 11 לעניין החזרתם, הכל בשינויים המחוייבים".

3. הודעת המפרק על מינויו לכונס הרשמי
על-פי סעיף 196 לפקודת החברות חלה חובת ההודעה לרשם ולכונס הרשמי ולאדם נוסף, על-פי קביעת בית-המשפט, על דבר המינוי תוך שבעה ימים מיום המינוי.

מי שלא יקיים חובת הודעה זו דינו, בלי לגרוע מהעונש הקבוע בסעיף 317 לפקודת החברות - קנס נמשך.

כאשר המדובר במפרק מרצון, על המפרק להודיע לרשם החברות תוך 21 יום לאחר מינויו, ואם לא יעשה כך, יחוייב בקנס נמשך {ראה גם סעיף 331 לפקודת החברות}.

4. חובת הגשת דו"ח לכונס הרשמי
כאשר בית-המשפט נתן צו פירוק, או שנתמנה מפרק זמני, ייערך ויוגש לכונס הרשמי דו"ח על מצב עסקי החברה, ובו יפורטו נכסיה, חובותיה וחבויותיה, שמות נושיה, מענם ומשלח ידם, הערובות וכל מידע אחר שנקבע או שהכונס דרש אותו {סעיף 292(א) לפקודת החברות}.

הדו"ח יינתן בטופס שנקבע יאומת בתצהיר ויוגש תוך חודש מתאריך הצו. בית-המשפט או הכונס הרשמי רשאי מטעם מיוחד להאריך את המועד להגשתו {סעיף 292(ב) לפקודת החברות}.

בית-המשפט רשאי, בצו, לוותר על הדו"ח אם ראה שרצוי לעשות כן {סעיף 292(ג) לפקודת החברות}.

המכין את הדו"ח, משתתף בהכנתו או מאמתו ישלם לו הכונס הרשמי מתוך נכסי החברה את ההוצאות שהוציא לשם כך, כפי שייראו סבירות בעיני הכונס ובכפוף לערעור לבית-המשפט {סעיף 292(ד) לפקודת החברות}.

הדו"ח יוגש ויאומת בידי אחד או אחדים מן האנשים המנויים להלן, כפי שידרוש הכונס הרשמי, בכפוף להנחיות בית-המשפט {ראה סעיף 293 לפקודת החברות}:

"(1) מי שהיו דירקטורים של החברה בעת מתן צו הפירוק או צו מינוי מפרק זמני, לפי העניין;

(2) מי שהיה בעת מתן צו כאמור המזכיר או נושא משרה ראשי אחר של החברה;

(3) מי שלדעת הכונס יכול ליתן מידע והוא אותה שעה, או היה תוך השנה שלפני מתן הצו, אחד מאלה:

(א) נושא משרה או עובד של החברה;

(ב) נושא משרה או עובד של חברה אחרת שהיא אותה שעה או שהייתה תוך השנה האמורה נושאת משרה בחברה שעליה מוגש הדו"ח;

(ג) מועסק בייסוד החברה."

זאת ועוד. סעיף 294 לפקודת החברות קובעת כי מי שללא סיבה סבירה לא קיים את הוראות סעיפים 292 או 293 לפקודת החברות, דינו - קנס נמשך.

5. קבלת נכסי החברה לידי המפרק
סעיף 305 לפקודת החברות קובע את החובה המוטלת על המפרק לקבל לידיו או לפיקוחו את הנכסים, שהחברה זכאית, או שנראה כי היא זכאית להם {פש"ר (ת"א) 47186-03-10 ניצחון גואטה נ' אבולוציה און ליין בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012); פר"ק (ת"א) 35828-12-10 ארז חבר בתפקידו כמפרק זמני של חברת מגדל הזוהר לבנין בע"מ נ' עו"ד דרור חטר ישי, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011); ע"א 2132/08 שלמה גורג'י נ' חן ברדיצב - רו"ח, פורסם באתר האינטרנט נבו (2010)}.

סעיף 305 לפקודת החברות, מורה למפרק, כולל מפרק זמני, לקבל לידו או לפיקוחו את הנכסים שהחברה זכאית להם או שנראה שהיא זכאית להם.

אין צורך להכביר מילים, כי הסיפא של סעיף 305 לפקודת החברות היא רבת משמעות, בכל הנוגע לאיזון האינטרסים שעל בית-המשפט לבצע.

הדברים אמורים באותם מצבים, בהם עולות טענות על נכסים שהועברו מן החברה בפירוק לצדדי ג', בעיקר אנשים וחברות קשורות, באורח אשר מעורר את חשדו של המפרק.

לכאורה, עשויה לעלות השאלה, מדוע נזקק המחוקק לסעיף נפרד ומיוחד, כאשר אך ברור הוא כי מפרק, ככל מתדיין אחר, יכול להגיש בקשה לעיקול זמני או לסעד זמני אחר בהתאם לדין הכללי?
אלא, שהלכה יסודית וידועה היא כי המחוקק אינו משחית מילותיו לריק. כלומר, ישנה אף ישנה כוונה אשר הביאה להתקנת סעיף מיוחד, ובעיקר לסיפא שלו.

משמעות זו, כוונתה למעשה הנחיה לבית-המשפט בכל הנוגע לעריכת איזון אינטרסים, באורח שייתן משקל יתר לצורך לכנס את נכסי החברה בפירוק, ובעיקר למנוע את העלמתם.

כלומר, מצב בו מתעוררת מחלוקת על נכסים, בעיקר נכסים שהועברו מן החברה זמן לא רב טרם קריסתה, והמפרק מוצא כי יש לחברה טענות טובות לגבי הבעלות בהן, הרי שבית-המשפט יטה להעבירם לחזקתו באורח זמני, או למצער לפיקוחו. זאת, בין היתר, אף נוכח ניסיון החיים, המלמד כי לא אחת, דרכם של נכסים כאלו להעלם במהירות, היה ולא יפרוש עליהם המפרק במהירות את "חסותו".

כוחו של שיקול זה יהיה, מכוח אותה הוראה מיוחדת, חזק יותר מן המקובל בדיון בעיקול זמני בין שני צדדים סולבנטיים {פר"ק (ת"א) 35828-12-10 עו"ד ארז חבר בתפקידו כמפרק זמני של חברת מגדל הזוהר לבנין בע"מ נ' מגדל הזוהר לבנין בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.

6. הפעלת שיקול-דעת בניהול וחלוקת נכסי החברה
על המפרק חלה חובת הפעלת שיקול-דעת בניהול נכסי החברה וחלוקתם בין הנושים. חובה זו קבועה בסעיף 310 לפקודת החברות.

כמו-כן, על המפרק חלה החובה להפקיד את הכספים שהוא מקבל בחשבון נפרד מחשבונו האישי, כפי שמורה סעיף 311 לפקודת החברות.

7. החזקת וניהול נכסי החברה
סעיף 312 לפקודת החברות מחיל על המפרק את החובה להחזיק ולנהל את פנקסי החברה ולהביא לכך שיירשמו בהם רישומים או פרוטוקולים של אסיפות ועניינים אחרים שנקבעו.

כל נושה או משתתף רשאי, בכפוף לפיקוח בית-המשפט, לעיין בפנקסים בעצמו או על-ידי שלוחו.

8. חובת כינוס האסיפה הכללית
כאשר המדובר במפרק שמונה על-ידי החברה או על-ידי נושיה בפירוק מרצון, קובע סעיף 337 לפקודת החברות כי אם נתמשך הפירוק למעלה משנה אחת, חייב המפרק לכנס אסיפה כללית של החברה בתום השנה הראשונה מתחילת הפירוק, ובתום כל שנה שלאחריה, או במועד מוקדם לאחר-מכן כפי שיהיה נוח, ויניח לפני האסיפה דין-וחשבון על פעולותיו ועסקיו ועל ניהול הפירוק בשנה שחלפה.

הפרת חובה זו תטיל קנס על מפירה.

9. דווח לכונס הרשמי
על-פי סעיף 313 לפקודת החברות מחוייב המפרק לשלוח לכונס הרשמי דין-וחשבון על תקבוליו ותשלומיו כמפרק, לפחות פעמיים בשנה במהלך כהונתו כמפרק.
תקנה 44 לתקנות החברות (פירוק) קובעת כי את הדין-וחשבון שעל המפרק להגיש לפי סעיף 313 לפקודת החברות יש לערוך לפי טופס 10.

הכונס הרשמי רשאי להורות למפרק, כל אימת שיראה צורך בכך, להמציא לו, תוך זמן שיקבע, דו"חות על הכספים שקיבל וששילם ועל מהלך ניהול הפירוק, וזאת בנוסף על הדיווח לפי סעיף 313 לפקודת החברות ואם הצהיר המפרק בכתב כי בתקופת הדו"ח לא היו תקבולים ותשלומים, יראו את התצהיר כדו"ח.

10. חובה להודיע לרשם החברות על צו חיסול
סעיף 315 לפקודת החברות מטיל על המפרק את החובה להודיע לרשם החברות בסיום הליך הפירוק על מתן צו החיסול תוך 14 יום מתאריך הצו.

בפירוק מרצון, משפורקו עסקי החברה כליל, חייב המפרק לערוך דו"ח המראה כיצד התנהל הפירוק ומה נעשה בנכסי החברה ולאחר-מכן יכנס אסיפה כללית של החברה כדי להניח לפניה את הדו"ח ולהסבירו {ראה סעיף 338(א) לפקודת החברות}.

תוך שבוע ימים לאחר האסיפה ישלח המפרק לרשם העתק הדו"ח ויודיע לו על קיום האסיפה ותאריכה {ראה סעיף 338(ג) לפקודת החברות}.

הפרת חובות אלו גוררת קנס למפרק.

11. חובת ציון הפירוק בחשבוניות החברה
על-פי סעיף 370 לפקודת החברות על המפרק החובה לציין את דבר הפירוק בכל חשבונית, הזמנת טובין או מכתב עסקי ששם החברה עליהם, כאשר מפרק שמפר הוראה זו במזיד וביודעין צפוי לקנס.

12. חובות נוספות החלות על המפרק בפירוק מרצון מכוח חוק השליחות
חוק השליחות מכיל בתוכו מספר חובות החלות על מפרק בפירוק מרצון, ואינן מופיעות בפקודת החברות, כגון החובה לגילוי ידיעות ומסירת מסמכים הנוגעים לשליחות וכן האיסור להשתמש לרעה בידיעות או במסמכים שהגיעו לידיו עקב שליחותו כמפרק החברה.

למפרק אסור לבצע פעילות תחת שליחותו עם עצמו ואל לו לקבל טובת הנאה או הבטחה לטובת הנאה בקשר לנושא השליחות שלא בהסכמת השולח - היא החברה הממנה את המפרק.

כמו-כן על שלוח - הוא המפרק - להימנע מכל דבר שיש בו ניגוד בין טובתו לטובת השולחת - היא החברה.

13. חובת הנאמנות והזהירות
על המפרק חלות גם חובות מכוח הדין הכללי, המטיל על המפרק את חובת הנאמנות וחובת הזהירות וכפי שנראה להלן.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

חובותיו של המפרק