botox
הספריה המשפטית
המפרק בדיני חברות - דין ומהות (זכויותיו, סמכויותיו וחובותיו)

הפרקים שבספר:

כונס הנכסים הרשמי המשמש כמפרק וסמכויותיו

1. הכונס הרשמי כמפרק
הכונס הרשמי יכול לשמש במגוון תפקידים ככל הנוגע לפירוקה של חברה.

עם מתן צו הפירוק משמש הכונס הרשמי אוטומטית כמפרק זמני, ישנם מקרים בהם הכונס הרשמי מתמנה כמפרק קבוע, וכמובן הכונס הרשמי מתפקד כמפקח על המפרק המתמנה בפועל.

בכל אחד מהתפקידים הללו הוסמך הכונס הרשמי בסמכויות שונות רלבנטיות לתפקידו.

על-פי הוראת סעיף 300(ד) לפקודת החברות, עם מתן צו הפירוק הקבוע, הופך הכונס הרשמי למפרק זמני באורח אוטומטי, ללא צורך בצו כלשהו. לבית-המשפט אין כלל שיקול-דעת במינויו.

גם במידה שהמפרק התפטר או פוטר, ימלא מקומו הכונס הרשמי וכאמור בסעיף 304 לפקודת החברות.

לאחר שניתן צו הפירוק על-ידי בית-המשפט, מחייב סעיף 308 לפקודת החברות את הכונס הרשמי לזמן אסיפות נפרדות של הנושים ושל המשתתפים לשם קבלת החלטה האם לפנות לבית-המשפט בבקשה למנות מפרק במקומו של הכונס או בבקשה למנות ועדת ביקורת שתפעל יחד עם המפרק, ומי יהיו חבריה אם תמונה.

בית-המשפט הוא שיכריע במצב של סתירה בין החלטת הנושים להחלטת המשתתפים ויתן צו כפי שיראה לו ואולם, תהיה נטייתו לבחירת הנושים.

אם כן, הרי לאור הוראת סעיף 308 לפקודת החברות רשאי בית-המשפט שמובאת בפניו בקשה למינוי מפרק כאשר קיימים חילוקי-דעות בין הנושים לבין המשתתפים להחליט על מינוי המפרק.

גם כאשר מוצע מפרק על דעת הנושים והמשתתפים גם יחד, רשאי בית-המשפט שלא לאשר את המינוי אם הוא מוצא כי ישנה סיבה טובה לכך {רע"א (יר') 8851/99 עידן שמירה מסחר ושירותים בע"מ נ' עו"ד אלי א. עבוד מפרק ר.א.ם. מהנדסים קבלנים בע"מ (בפירוק), פורסם באתר האינטרנט נבו (2001)}.

על-פי הוראת סעיף 318 לפקודת החברות, מוסמך הכונס הרשמי, מעת שנעשה מפרק, לעתור למינוי מנהל מיוחד שיסייע בידו בביצוע המשימות המוטלות עליו מכוח תפקידו כמפרק החברה. בהמשך ההליכים, עם מינויו של מפרק קבוע, פוקעת כהונתו של הכונס הרשמי אוטומטית, ללא צורך בצו מיוחד.

2. סמכויות הכונס הרשמי כמפרק זמני
כאשר מתמנה הכונס הרשמי לאחר מתן צו הפירוק, סמכויותיו רחבות מסמכויות המפרק הזמני שמונה טרם מתן הצו.
הכונס הרשמי, המתמנה כמפרק זמני לאחר מתן צו הפירוק הקבוע, והמנהל מיוחד המתמנה מטעמו, אינו כפוף לאותן מגבלות אשר חלות על מפרק זמני, המתמנה לאחר שהוגשה בקשת פירוק ולפני שניתן צו פירוק.

המגבלות המוטלות על הסמכויות המוקנות למפרק זמני בתקופה שלאחר הגשת בקשת פירוק ועובר למתן צו פירוק קבוע, נובעות מאי-הוודאות ביחס לתוצאותיו הסופיות של ההליך. הן אינן נובעות מאי-וודאות כזו או אחרת לגבי זהות המפרק, שימונה לאחר כינוס אסיפות הנושים.

מכאן המסקנה, כי הצורך להימנע מנקיטת פעולות שיש בהן כדי לקבוע זכויות ברכוש החברה או לשנות את מסת הנכסים העומדת לחלוקה בין הנושים, אינו חל עוד לאחר מתן צו הפירוק הקבוע.

משמעות הדבר, כי בתקופה שלאחר מתן צו הפירוק הקבוע ועובר לכינוס אסיפות הנושים ולמינוי מפרק קבוע, מוסמכים הכונס הרשמי, המכהן כמפרק זמני, והמנהל המיוחד המתמנה לבקשתו, לעתור לביטול שיעבודים המוטלים על נכסי החברה לטובת נושים מובטחים.

נעיר כי סמכויות הכונס הרשמי מוקנות אף למשנהו ולסגנו ולכל פקיד אחר שהכונס הסמיך להשתמש בסמכויותיו {ראה סעיף 56 לתקנות החברות (פירוק) הקובע כי הכונס הרשמי רשאי להטיל על עובד מבין עובדי המדינה שהוא ממונה עליהם תפקידי עזר לשם ביצוע הפקודה, ורשאי הוא לאצול לו לשם כך סמכות מסמכויותיו}.

בין השאר נמנים על סמכויותיו של הכונס הרשמי, המכהן כמפרק זמני לאחר מתן צו הפירוק, הסמכויות הבאות:
הראשונה, סמכות לחקירת חשודים בהחזקת נכסי החברה {כאמור בסעיף 288 לפקודת החברות}.

הדין מטיל על כל גורם הנדרש לכך חובה לשתף פעולה עם בעל התפקיד שמונה ולהעביר לו כל מידע רלוונטי לנכסי החברה הנדרש על ידו {פש"ר (יר') 6105-09 ב.ק נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}.

סעיף 288 לפקודת החברות מעניק לבעל תפקיד בעת פירוקה של חברה סמכויות חקירה נרחבות לרבות חקירתו של כל גורם, אשר ייתכן כי מצוי בידו מידע הנוגע לחברה שבפירוק {פר"ק (ת"א) 1122-05-10 יריב שי ישינובסקי נ' חברת זן צמחים, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.

סעיף 288(א) לפקודת החברות מקנה לבית-המשפט הסמכות לחקור "כל אדם" הנוגע לעניינה של החברה. נעיר כי סמכויות החקירה אינן מוגבלות אך ורק לנושאי משרה אלא חלות בסייגים מסויימים אף על כל מי שיש בידו מידע אודות התנהלות החברה ועסקיה אשר יש לו חשיבות לפעולת בעל התפקיד {פר"ק (ת"א) 1122-05-10 יריב שי ישינובסקי נ' רו"ח קובי מסינג, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.

זאת ועוד. השגה על החלטה המקבלת בקשת מפרק לזמן אדם לחקירה לפי סעיף 288 לפקודת החברות, הינה במסגרת הליך של בקשת רשות ערעור כיוון שמדובר ב"החלטה אחרת". מאידך, השגת המפרק על ההחלטה לדחות את בקשתו לקיום החקירה לפי סעיף 288 לפקודת החברות הינה במסגרת ערעור בזכות וזאת משום שדחיית הבקשה קוטעת את הליך הבירור באיבו ומביאו לכדי סיומו {בש"א 6428/12 פלוני נ' פלוני, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}.
השניה, פיקוח על המפרקים. כידוע, הפירוק הוא הליך המביא, בסופו-של-יום, לידי חיסול האישיות המשפטית של תאגיד. מדובר בהליך שמביא לסיום חייה של החברה ולפירוק הקשר החוזי בינה לבין חבריה ובינם לבין עצמם.

לצד עילות נוספות, העילה המרכזית לפירוקן של חברות היא מצב של חדלות פירעון. פירוק מעין זה מתבצע, על-פי-רוב, בהוראת בית-המשפט, מכוח הסמכות המוסדרת בסעיף 257 לפקודת החברות, המונה את העילות שבהתקיימן רשאי בית-המשפט לעשות כן.

הכונס הרשמי משמש גורם מרכזי בפירוק חברה. בתפקידו, פועל הכונס הרשמי כמכשיר להגנה על בעלי האינטרס בפירוק וכזרוע ארוכה של בית-המשפט בביצוע צודק ויעיל של הפירוק.

לעיתים תכופות, מוזמן הכונס הרשמי להופיע בהליכי פירוק המתקיימים בבתי-המשפט המחוזיים, שבמסגרתם הוא מביע את עמדתו המקצועית ביחס לסוגיות הנדונות.

חשוב לציין, כי הכונס הרשמי נושא בסמכות פיקוח מרכזית על מפרק החברה. כך, למשל, נדרש המפרק לספק לכונס הרשמי דין-וחשבון על תקבוליו ותשלומיו במסגרת תפקידו זה {סעיף 313(א) לפקודת החברות}; במסגרת סמכויותיו, רשאי הכונס הרשמי למנות רואה חשבון או מבקר חשבונות כדי לבקר את חשבונות המפרק {תקנה 43 לתקנות החברות (פירוק)}; כן מוסמך הוא לחקור את התנהגותו של המפרק ולנקוט בכל פעולה כפי שיראה לו לנכון {סעיף 314(א) לפקודת החברות}.

בצד תפקידים אלה, נהוג כי לאחר מתן צו הפירוק, מתמנה הכונס הרשמי כמפרק זמני של החברה עד למינויו של מפרק קבוע {סעיף 300(ד) לפקודת החברות}. לאחר מינויו של מפרק קבוע, הופך הכונס הרשמי ממפרק, למפקח על הפירוק, מכוח הסמכויות המסורות לו על-פי דין {רע"א 9567/08 כרמל אולפינים בע"מ נ' תעשיות אלקטרוכימיות 1952 בע"מ (בפירוק), פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.

בתיקי פירוק משמש הכונס הרשמי כמפקח על המפרק ועל הליכי הפירוק, ובמסגרת זו עומדות לרשותו, בין היתר, הסמכויות המנויות בסעיף 314 לפקודת החברות, ובכלל זה, סמכות לחקור בעניין פעולותיו של המפרק ולנקוט בכל פעולה שימצא לנכון במקרים המתאימים, סמכות לדרוש ממפרק לענות על כל שאלה ביחס לפירוק, סמכות לבקש מבית-המשפט לחקור באזהרה את המפרק או כל אדם אחר בעניין הפירוק וכן סמכות להורות על בדיקת הפנקסים והאסמכתאות של המפרק במקום הימצאם.

מובן מאליו כי בהיות המפרק בעל תפקיד שמונה על-ידי בית-המשפט כ"קצין בית-המשפט", עליו לפעול ביושר, ללא משוא פנים ולהפעיל את מיטב שיקול-דעתו במילוי תפקידו, כשבמסגרת זו נתון המפרק תחת עינו הבוחנת והמפקחת של בית-המשפט, ופעולותיו, על-פי-רוב, עוברות טרם ביצוען אישור של בית-המשפט {בש"א (נצ') 1663/07 נתיב דוד חב' לבנייה בע"מ (בפירוק) נ' עו"ד מאיר גוטרבוים - מפרק החברה, פורסם באתר האינטרנט נבו (2008)}.

השלישית, סמכות להגיש בקשה למתן הוראות מבית-המשפט. תקנה 57(א) לתקנות החברות (פירוק) קובעת כי הכונס הרשמי רשאי לבקש מבית-המשפט הוראות בכל עניין הנוגע למילוי תפקידו.

תקנה 57(ב) לתקנות החברות (פירוק) קובעת כי בקשה של הכונס הרשמי לבית-המשפט יכול שתהיה בעל-פה או בכתב, ואף ללא תצהיר, וניתן לצרף אליה דו"ח של הכונס הרשמי ובשים-לב כי על-פי התקנה הנ"ל בית-המשפט יקבל דו"ח כאמור כראיה לכאורה על תוכנו {פש"ר 1006/95 הכונס הרשמי ומפרק החברה נ' שמחון (אפרים) עצמון, פורסם באתר האינטרנט נבו (2000); רע"א 5540/97 עצמון שמחון נ' הכונס הרשמי ומפרק חברת סליל תעשיות נייר וכימיקלים בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (1997)}.

ככלל, נושאי תפקידים {כגון: כונסי נכסים, מפרקים, נאמנים, מנהלי עזבון} מטעם בית-המשפט אינם נדרשים לצרף תצהיר בכל בקשה ובקשה וחזקה כי דבריהם אמת.

נושאי תפקידים אלה פועלים במסגרת תפקידם תחת פיקוחו של בית-המשפט.

בהליכים שהם יוזמים לקבלת הוראות, ההנחה היא כי הם מביאים בפני בית-המשפט תשתית עובדתית מוסכמת שלעיתים קרובות אינה מצריכה חקירה ודרישה נוספת בדרך של הגשת תצהיר וחקירה עליו, כמצופה מנושא תפקיד הפועל תחת חסותו של בית-המשפט {ע"א 5709/99 זיוה לוין נ' גד שילר עו"ד ואח', תק-על 2001(2), 332 (2001)}.

על-אף האמור, ישנם מקרים בהם ידרוש בית-המשפט מבעל התפקיד לצרף תצהיר אולם זאת יעשה במקרים חריגים בהם נטענות טענות עובדתיות משמעותיות.

כאשר הועלתה על-ידי בעל התפקיד טענה הנסמכת על דו"חות מפורטים די בצירוף מסמכים אלה ואין לומר כי הנסיבות הינן חריגות אשר יצריכו צירוף תצהיר {בש"א (יר') 7081/04 עמותת משתכני הר שמואל נ' דורון לנגה, עו"ד ככונס נכסים, תק-מח 2005(2), 5796 (2005)}.

ב- בש"א (ת"א) 13646/06 {עו"ד שפירא עופר נ' ליבוביץ טוביה, פורסם באתר האינטרנט נבו (2006)} קבע בית-המשפט כי המבקשים אינם צריכים לצרף לבקשתם תצהיר לאימות העובדות המהוות את עילת הבקשה, באשר בהיותם מפרקים די בצירוף דו"ח ובכך יצאו ידי חובתם לפי תקנה 57(ב) לתקנות החברות (פירוק).

עוד נקבע כי יש לזכור כי המפרקים אינם מעורבים בזמן אמת בהתרחשויות. כל המידע שבידיהם הוא מידע שנאסף לאחר מעשה מתוך איסוף החומר כאשר הם משמשים כידו הארוכה של בית-המשפט.

ב- בש"א (חי') 6517/05 {ברק תיעול והנדפה בע"מ נ' אריה ברק, פורסם באתר האינטרנט נבו (2006)} קבע בית-המשפט כי יצויין כי עקב מעמדו זה, המפרק אינו מחוייב בצירוף תצהיר לבקשתו.

הרביעית, הסמכות לדרוש ממגישי הדו"ח פרטים ומסמכים נוספים. סעיף 292 לפקודת החברות מורה לנושאי משרה בחברה, המפורטים בתקנה 1 לתקנות החברות (פירוק), להגיש, תוך חודש ממתן צו הפירוק {אלא-אם-כן הוארך המועד על-ידי הכונס הרשמי או בית-המשפט מטעמים מיוחדים}, דו"ח, מאומת בתצהיר, על מצב עסקי החברה לכונס הרשמי.

על הדו"ח לפרט את נכסי החברה, חובותיה, שמות נושיה, כתובתם ומשלח ידם, ערובות "וכל מידע אחר שהכונס דרש אותו".

בית-המשפט רשאי לוותר על הגשת הדו"ח {ראה תקנה 27 לתקנות החברות (פירוק)}.

על הכונס הרשמי לשאת בהוצאות כתיבת הדו"ח ואימותו {תקנה 26 לתקנות החברות (פירוק) קובעת כי הכונס הרשמי לא ישלם הוצאות שהוצאו להכנת הדו"ח אלא-אם-כן אישרן מראש, זולת אם החליט בית-המשפט אחרת}, ובסמכותו, על-פי תקנה 25 לתקנות החברות (פירוק) לדרוש ממגיש הדו"ח, או מהמשתתפים בהכנתו פרטים ומסמכים נוספים לאימות הדו"ח.

סעיף 296 לפקודת החברות קובע כי לאחר קבלת הדו"ח יגיש הכונס הרשמי לבית-המשפט דו"ח מקדמי על סכום ההון שהוצא, שנחתם ושנפרע. הכונס יציין בדו"ח את סיבות כישלונה של החברה ויחווה-דעתו אודות קיום חקירה נוספת בנוגע ל"ייזומה של החברה, לייסודה, לכישלונה או לניהול עסקיה".

החמישית, לכונס הרשמי סמכות עצמאית להגשת תביעה נגד נושאי משרה על-פי סעיפים 373 ו- 374 לפקודת החברות העוסקים ב"ניהול עסק בתרמית" וב"עבירות שנתגלו בפירוק" {בהתאמה}.

השישית, סמכות לכנס אסיפת נושים ומשתתפים כאמור בסעיף 308 לפקודת החברות.

כאמור, מורה סעיף 308 לפקודת החברות לכונס הרשמי, לכנס אסיפת נושים ומשתתפים {ורשאי הוא להזמין אף נושאי משרות בחברה} כדי שיציעו מפרק קבוע לחברה וועדת ביקורת לפעילותו.

בסמכות הכונס הרשמי להציע מועמד משלו אם התגלעו חילוקי-דעות באסיפה, אם לא הוצע מועמד או שהכונס מתנגד להצעת האסיפה.

א' וולובסקי בספרו {כונס כנסים בדיני חברות (התשנ"ב), 76}, הינו בין המציעים לבטל את הליך זימון האסיפה ולהותיר את מלאכת מינוי המפרק הקבוע בידי בית-המשפט בהמלצת הכונס הרשמי.

לאחר קבלת ההחלטה על הכונס הרשמי להמציא לבית-המשפט את פרוטוקול האסיפה ודו"ח על תוצאותיה תוך 30 יום מיום עריכת האסיפה {ראה תקנה 33 לתקנות החברות (פירוק)}.

תקנה 33 לתקנות החברות (פירוק) מותירה, איפוא, שיקול-דעת לבית-המשפט בהחלטתו בדבר מינוי מפרק {רע"א 1455/10 עזבון באנו מסיכה ז"ל נ' אפרים אברמוביץ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2010)}.

נדגיש כי לעולם מסורה ההחלטה בדבר זהות המפרק הקבוע בידי בית-המשפט {פר"ק (חי') 4057-04-09 אפרים אברמוביץ נ' א.א.ל. מכללים בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2010)}, והדבר עולה ברורות מהוראות החוק, ובכללן הוראת תקנה 33(ג) לתקנות החברות (פירוק).

כאמור, אין חולק כי ההחלטה בדבר זהות מפרק קבוע לחברה נתונה בידי בית-המשפט, ובית-המשפט אינו חייב לנהוג על-פי החלטת אסיפת הנושים וגם אינו חייב למנות את מי שהוצע על-ידי כונס הנכסים הרשמי מתוקף סמכותו על-פי תקנה 33(ב) לתקנות החברות (פירוק), אם כי בית-המשפט ינהג בדרך-כלל על-פי החלטת אסיפת הנושים, כל עוד ואין סיבות טובות המצדיקות סטייה מהמלצת אסיפת הנושים.
מצד שני, אם ימצא בית-המשפט טעמים המצדיקים סטייה מהמלצת אסיפת הנושים, הוא ייתן, בדרך-כלל, משקל כבד, להמלצת כונס הנכסים הרשמי בדבר זהות המפרק שימונה, הן בשל העובדה, כי הכונס הינו מוסד ממלכתי ניטראלי, שתפקידו לעסוק בתחום זה וככזה בידיו הכלים לגיבוש דעה בשאלת התאמתו של מועמד זה או אחר להתמנות כמפרק והן מהסיבה, כי לאחר שמונה מפרק קבוע, עדיין נשאר לכונס הנכסים הרשמי תפקיד בכל הקשור להליכי הפירוק בהיותו מוסמך לפקח על פעולות המפרק ועל אופן ניהול הפירוק, זאת בנוסף לכך, כי כונס הנכסים הרשמי חוזר לשמש כמפרק במקרים בהם מתפנה משרת המפרק וזאת עד למינוי מפרק אחר {בש"א (נצ') 1479/01 אפרוחי הצפון בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה, פורסם באתר האינטרנט נבו (2001)}.

3. הכונס הרשמי כמפרק קבוע
כשמדובר בחברה ממשלתית או כשהממשלה מעורבת בתוכנית הבראה של החברה, ישמש הכונס הרשמי כמפרק החברה עד לסיום ההליך. אולם בנוהל שבשיגרה, ועל-פי סעיף 314 לפקודת החברות, לאחר מינוי המפרק הקבוע הופך הכונס הרשמי למפקח על המפרק.

כמפקח, עוזר הכונס הרשמי לבית-המשפט, ובית-המשפט לא יקיים דיון בהליך אלא אם הומצאה הזמנה לכונס הרשמי.

סעיף 313 לפקודת החברות קובע כי המפרק ישלח דו"ח, בשני העתקים מאומת בתצהיר, על תקבוליו ותשלומיו לכונס הרשמי, לפחות פעמיים בשנה, ובסמכותו וחובתו של הכונס הרשמי לבקר את הדו"ח, ולהעמידם לעיון לכל נושה או אדם מעוניין.
הכונס הרשמי יתמצת את הדו"ח וישלח העתק מתמציתו לכל נושה או משתתף.

4. סמכות הכונס הרשמי כמפקח על המפרק
תקנה 43 לתקנות החברות (פירוק) קובעת כי בסמכותו של הכונס הרשמי למנות רואה חשבון או מבקר למפרק, ועל המפרק להמציא למבקר כל אסמכתא או מסמך הדרוש לדו"ח, ולסייע לכונס במילוי תפקידו.

סעיף 314 לפקודת החברות מסמיך את הכונס הרשמי, בהיותו המפקח על המפרק, לחקור את התנהגות המפרק, אף תחת אזהרה בבית-המשפט, אם ביוזמתו ואם ביוזמת אחד הנושים או המשתתפים.