בית-המשפט המחוזי

1. כערכאה ראשונה
ב- ת"פ (ב"ש) 35051-10-11 {מדינת ישראל נ' שחר גרידיש, תק-מח 2014(2), 34762 (2014)} הנאשם, בהיותו שיכור, גרם לתאונת דרכים בה נהרגו שני בני אדם ונפצעו שניים אחרים. הנאשם נהג ברכבו כמתואר, בהיותו שיכור - בגופו נמצאו אלכוהול בריכוז של 130 מ"ג ל- 100 מ"ל דם, וחומצת חשיש, שהיא תוצר חילוף חומרים של החומר הפעיל בסם המסוכן קנביס.

כב' השופט אליהו ביתן גזר על הנאשם את העונשים הבאים: 8 שנות מאסר בפועל בניכוי מעצרו; 15 שנות פסילת רישיון בניכוי תקופת הפסילה הזמנית; 12 חודשי מאסר על-תנאי; פיצוי כספי בסך 50,000 ש"ח.

2. כערכאת ערעור
ב- ע"פ 4966/09 {בן עמי נ' מדינת ישראל, תק-מח 2010 (1), 2032 (2010)} הוגש ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט לתעבורה בירושלים במסגרתו הוטל על המערער עונש מאסר בפועל לתקופה של 45 ימים; מאסר על-תנאי לתקופה של 7 חודשים למשך 3 שנים; פסילה לתקופה של שלוש שנים; קנס בסך 3,000 ש"ח. זאת, לאחר שהורשע בעבירות של סטיה מנתיב נסיעה, נהיגה ברשלנות, אי-מילוי חובתו של עובר דרך ונהיגה בשכרות. הערעור מכוון כנגד ההרשעה ולחלופין כנגד חומרת העונש.

כב' השופטת חנה בן עמי קיבלה את הערעור והפחיתה את תקופת המאסר ל- 14 ימים, וזאת בהתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם והעובדה שהוא היה בעל עבר תעבורתי קל יחסית.

ב- עפ"ת 15208-01-13 {אולייניק נ' מדינת ישראל, תק-מח 2013 (1), 15088 (2013)} הוגש ערעור כנגד הכרעת הדין וגזר-הדין של בית-המשפט לתעבורה.

בית-המשפט לתעבורה הרשיע את המערער על-פי הודאתו בעבירות של גרימת נזק, אי-שמירת מרחק ונהיגה רשלנית. בתום שמיעת הראיות הרשיע בית-המשפט קמא את המערער גם בעבירה של נהיגה בשכרות.

בית-המשפט קמא פסל את רישיונו של המערער לתקופה של 3 שנים; הטיל עליו 10 חודשי פסילה על תנאי; קנס בסך 2,500 ש"ח; 6 חודשי מאסר על תנאי.

כב' השופט הבכיר אמנון כהן דחה את הערעור אולם ציין, כי אם בית-המשפט היה גוזר עונש חמור יותר הכולל רכיב מאסר אזי ספק אם היה מתערב בכך.

ב- עפ"ת 8701-07-12 {גונצרוב נ' מדינת ישראל, תק-מח 2012(4), 25027 (2012)} התקבל ערעורו של הנאשם ועונש המאסר בן חמישה חודשים בוטל. באותו מקרה נתפס הנאשם נוהג כשבנשיפתו נמצא ריכוז מאוד גבוה של אלכוהול (1,475 מ"ג אלכוהול לליטר אוויר נשוף), בנוסף הנאשם סטה מנתיבו ופגע ברכב חונה.

כב' השופט אברהם אברהם, סבר שבנסיבותיו של הנאשם לא היה מקום להשתת עונש מאסר גם לא כזה שירוצה בדרך של עבודות שירות. הנאשם היה עולה חדש כשנתיים בארץ במועד ביצוע העבירה אשר לא היתה באמתחתו כל הרשעה בעבירת תעבורה ובנוסף, על-פי תסקיר שירות המבחן הוא חדל מלנהוג ומנסה להיגמל מהשתייה.

ב- עפ"ת (יר') 42055-04-10 {שרון אבילחאק נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (04.10.10)} בית-המשפט המחוזי קיבל את הערעור על בית-משפט קמא שגזר מאסר בפועל בן 40 יום והשית במקומו מאסר על-תנאי של שלושה חודשים וזאת בגין עבירה של נהיגה בשכרות של 101 מ"ג, סטיה מנתיב והתנגשות ברמזור.

ב- עפ"ת (ת"א) 7222-04-14 {אמיר עבד אל קאדר נ' מדינת ישראל, תק-מח 2014(2), 11173 (2014)} המערער הורשע על-פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירה של נהיגה בשכרות {660 מק"ג אלכוהול בכל ליטר אוויר נשוף} ונגזר דינו, במסגרת הסדר טיעון, לעונש של קנס בסך 2,500 ש"ח; פסילה מותנית; חתימה על התחייבות ופסילה בפועל לתקופה של שבעה חודשים בניכוי 30 ימי פסילה מינהלית. כב' השופט רענן בן-יוסף דחה את הערעור על גזר הדין.

ב- עפ"ת (ת"א) 15453-10-13 {יהודה ארביב נ' מדינת ישראל, תק-מח 2014(1), 4339 (2014)} המערער נהג כאשר בכל ליטר אוויר נשוף מריאותיו נמצאו 630 מק"ג אלכוהול. כעבור כחודש וחצי, המערער נהג כאשר מכשיר הינשוף גילה ערך של 510 מק"ג אלכוהול בכל ליטר אוויר נשוף.

בית-משפט קמא, תוך שהוא נותן דעתו לעברו התעבורתי של המערער, גזר על המערער את העונשים הבאים: פסילה בפועל של 48 חודשים; 3,000 ש"ח קנס; פסילה מותנית, מאסר מותנה וחתימה על התחייבות.

הערעור הינו על מידת הפסילה שהוטלה על המערער, כאשר נטען שבית-משפט קמא לא נתן דעתו לנסיבותיו המיוחדות של המערער, שהיה עליו לראות בשני המעשים מעשה אחד בשל קרבת הזמנים שביניהם. נטען גם שמדובר בענישה חריגה וחמורה ושהטלת עונש כזה, בנסיבות, פוגעת בעקרון אחידות הענישה. כב' השופט רענן בן-יוסף דחה את הערעור.

ב- עפ"ת (ת"א) 8720-01-14 {יחזקאל יוסף נ' מדינת ישראל, תק-מח 2014(1), 15660(2014)} בית-משפט קמא קבע כי נמצא שהמערער, עובר לנהיגתו במונית, נהג ברכב ציבורי בשכרות בשל כך שעל-פי סעיף 64ב(א)(2), נמצאו בגופו תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן. הסם נשוא תיק זה הוא סם חשיש או מריחואנה.

בעקבות אותה הרשעה גזר בית-משפט קמא למערער עונשים שונים, בהם עונש מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות ופסילה מלנהוג כל רכב מנועי בפועל למשך 30 חודשים, בניכוי פסילה מינהלית. הערעור הוגש הן על הכרעת הדין והן על גזר-הדין.

כב' השופט רענן בן-יוסף קיבל את הערעור בקובעו כי בנסיבות אלה, מוצדק, בהינתן העבירה בה הורשע ונסיבותיה, להפחית את עונש הפסילה בפועל - אף מתחת לפסילת המינימום תוך שהוא מעמיד את עונש הפסילה בפועל אותו יישא המערער על 18 חודשים.

ב- עפ"ת (ב"ש) 9711-09-13 {שמעון עשור נ' מדינת ישראל, תק-מח 2014(1), 31472 (2014)} הוגש ערעור על פסק-דין של בית-משפט השלום לתעבורה באילת, לפיו הרשיע את המערער בעבירה של נהיגה בשכרות בניגוד לסעיף 62(3) לפקודת התעבורה (385 מ"ג אלכוהול בליטר אוויר נשוף), וגזר עליו עונשים של פסילת רישיון נהיגה לשנתיים, קנס כספי ופסילה על-תנאי.

למערער 33 הרשעות תעבורה קודמות, בוותק נהיגה (עד מועד ביצוע העבירה) של 13 שנים, מהן רבות בעבירות בטיחות. כמות האלכוהול שנדגמה, אינה גבולית. בנוסף, נקבע כי לא אמר אמת בעדותו. כב' השופטת טלי חיימוביץ דחתה את הערעור.

ב- עפ"ת (יר') 25557-05-12 {מזרחי נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (04.06.13)} נדחה ערעורו של הנאשם על כך שהושתו עליו 10 ימי מאסר בפועל. עברו התעבורתי היה מכביד בנוסף לעבר פלילי שבמסגרתו ריצה עונש מאסר.

ב- עפ"ת (ת"א) 29221-02-14 {המערער נ' המשיבה, תק-מח 2014(1), 29984 (2014)} נגד המערער הוגש כתב אישום, על-פיו נהג המערער כשהוא שיכור. בבדיקת ינשוף נמצא, כי בכל ליטר אוויר מריאותיו שננשף היו 765 מק"ג אלכוהול.

כב' השופט רענן בן-יוסף קבע כי לגופו של עונש, אין כל הצדקה להתערב, וכי בית-משפט קמא לא החמיר יתר על המידה עם המערער. כמו-כן קבע, כי כל רכיבי גזר-הדין יישארו על כנם למעט הפחתת עונש המאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות לחמישה חודשים במקום שישה, כפי שקבע בית-משפט קמא.
עוד קבע, כי אינו נעתר לבקשת בא-כוח המערער לעכב ביצוע עונש הפסילה בפועל והמאסר, וגם לא לבקשה ליתן רשות ערעור, רשות הניתנת רק בנסיבות אחרות ולא כאשר מבקש צד להביא לעיניו של בית-המשפט העליון פעם שלישית דיון בעניינו הפרטני.

ב- ע"פ (נצ') 1315/06 {חאפז סואעד נ' מדינת ישראל, תק-מח 2006(4), 5655 (2006)} המערער הורשע על-פי הודאתו בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום שהוגש כנגדו: נהיגה בשכרות; סירוב להיבדק; תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו; מעשי פזיזות ורשלנות; איומים; העלבת עובד ציבור; התנהגות פרועה במקום ציבורי.

בית-משפט קמא דן את המערער ל- 9 חודשי מאסר בפועל; מאסר על-תנאי של 12 חודשים למשך 3 שנים לבל יעבור עבירות של נהיגה בשכרות, נהיגה בזמן פסילה או עבירת אלימות מסוג פשע; מאסר על-תנאי של 6 חודשים למשך 3 שנים, לבל יעבור עבירה של אלימות מסוג עוון או כל עבירה כלפי עובד ציבור; קנס בסך 5,000 ש"ח; פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה למשך 3 שנים; וכן פסילה על-תנאי מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של שנה, והתנאי הוא שלא יעבור עבירה של נהיגה בזמן פסילה או בשכרות, במשך 3 שנים מיום שחרורו מן המאסר.

המערער ריצה את תקופת המאסר שנגזרה עליו, וערעורו מופנה כלפי רכיבים אחרים של גזר הדין, שהם עונש הפסילה בפועל, הפסילה על-תנאי וגובה הקנס.

בית-המשפט קמא, לא מיצה עם המערער את הדין נוכח הנסיבות לקולא, והעונש שהוטל עליו, לוקח בחשבון את נסיבותיו האישיות ומאזן כראוי בינן ובין יתר השיקולים.

לאור האמור, לא נמצאה בגזר-הדין כל חומרה המצדיקה התערבותה של ערכאת הערעור. כב' השופט זיאד הווארי - אב"ד, כב' השופטת גבריאלה (דה-ליאו) לוי וכב' השופטת הלמן אסתר דחו את הערעור.

ב- עפ"ת (ב"ש) 25588-05-13 {דניס דובקוב נ' מדינת ישראל, תק-מח 2013(2), 20252 (2013) הוגש ערעור על גזר-דין של בית-משפט השלום לתעבורה בבאר-שבע, לפיו הורשע המערער בעבירה של נהיגה בשכרות, בכך שנהג ברכב, כשבדוגמת ליטר אוויר נשוף שמסר, נמצא ריכוז אלכוהול של 1,225 מק"ג.

בית-משפט קמא גזר על המערער עונשים של חודשיים מאסר לריצוי בעבודות שירות; 36 חודשי פסילת רישיון נהיגה; עונשים מותנים. הערעור נסב על חומרת העונש.

בבחינת מתחם העונש ההולם, לא חרג בית-משפט קמא, הגם שבחר את הרף העליון ברכיב הפסילה. בנוסף, לכמות האלכוהול יוצאת הדופן בגופו של המערער, יש להזכיר גם את העובדה שניהל את ההליך עד תומו, ועל-כן אינו זכאי להקלות שזכאי להם נאשם שהודה בהזדמנות ראשונה וחסך מזמנם של בית-המשפט ועדי התביעה. זאת ביחד עם תסקיר שירות מבחן שאינו חיובי, אשר ציין את אי-נטילת האחריות, ואת בעיית האלכוהול.

אמנם, עברו התעבורתי של המערער קל. אלא שעניין זה הובא בחשבון בשקילת המאסר, ואכן הושת על המערער מאסר שאינו ארוך, לריצוי בעבודות שירות.

כב' השופטת טלי חיימוביץ דחתה את הערעור.

ב- עפ"ת (חי') 23310-07-13 {מדינת ישראל נ' י ר, תק-מח 2014(2), 11692 (2014)} ערערה המדינה על גזר-דינו של בית-משפט השלום לתעבורה בחיפה. ערעורה מופנה כנגד קולת העונש.

המשיב הובא לדין בבית-משפט לתעבורה בגין עבירה של נהיגה בשכרות וכן עבירה של נהיגה בזמן פסילה.

בית-משפט לתעבורה גזר עליו את העונשים הבאים: 4 חודשי מאסר על-תנאי למשך 3 שנים; 30 חודשי פסילה בפועל; קנס כספי בסך 1,800 ש"ח.

כב' השופט כמאל סעב קיבל את הערעור, והעמיד את עונש המאסר המותנה על שישה חודשים והקנס על-סך 3,000 ש"ח או 30 ימי מאסר תמורתו.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

בית-המשפט המחוזי