botox
הספריה המשפטית
דיני "עובדים זרים" - הלכה ומעשה

הפרקים שבספר:

עובדים זרים בחקלאות - פסיקת בתי-המשפט

1. נסורת המיוצרת בעסק משמשת, בין היתר, כמצע בלולים של עופות
העיסוק המסויים, של הפקת נסורת, אינו מצריך מומחיות מיוחדת ולפיכך אין מניעה שעובדים ישראליים יעסקו בעבודה זו. אין סיבה להתערב בהחלטה שלא להקצות עובדים זרים לעיסוקים התומכים בחקלאות {עע"ם 9393/10 משה גרין נ' ממונה יחידת ההיתרים והאכיפה כלפי מעסיקי עו"ז, מדינת ישראל - משרד הפנים, פורסם באתר האינטרנט נבו (28.11.11)}.

2. מכסת העובדים הזרים בחקלאות
השאלה של ידיים עובדות למשקים החקלאיים היא שאלה בוערת ודחופה, העשויה להצדיק דיון דחוף.

אכן בית-המשפט מוסמך ליתן כסעד זמני צו עשה הינותן אפשרות לייבא עובדים זרים.

ואולם, בית-המשפט ב- בר"ם 7191/08 {מדינת ישראל - משרד התעשיה המסחר והתעסוקה נ' התאחדות חקלאי ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (20.08.02)} קבע כי לא היה ראוי לעשות כן בנסיבות העניין.

בית-המשפט היה ער לכך שהסעד שניתן על ידו - צו עשה זמני שהוא הסעד המבוקש בעתירה - הוא סעד חריג. בית-המשפט שם את הדגש על מצוקתם הקשה של החקלאים, המשוועים, ובדחיפות לידיים עובדות למשקיהם.

אולם, בבחינת מאזן הנוחות זהו רק פן אחד של העניין. התוצאה מן ההחלטה היא ש- 369 עובדים זרים יובאו ארצה כשגורלם תלוי בתוצאות ההתדיינות.

בית-המשפט קבע כי אין מקום לחשוף 369 עובדים זרים לסיכון מעין זה במסגרת סעד זמני. לא קשה לשער את עוגמת הנפש וההפסדים שיגרמו לעובדים כאלה אם יאולצו לחזור לארצותיהם. בית-המשפט הורה לעותרים להפקיד 2,000 דולר בגין כל עובד.

בית-המשפט ציין כי אילו סבר שיש להותיר את הצו על כנו היה מעלה את הסכום, ובצורה משמעותית.

ואולם, בית-המשפט קבע כי אין זה ראוי לאפשר להביא ארצה עובדים בנסיבות בהן שאלת העסקתם לאורך זמן - תלויה על בלימה. מדובר באנשים אנונימיים, בדרך-כלל חסרי השכלה, שקשה להבטיח שיקבלו בחו"ל הסבר נאות בדבר הסיכון בו הם נמצאים - לחזור כלעומת שבאו. קשה לצפות שעובדים כאלה יוכלו באמת ובתמים לקבל החלטה מושכלת {ראו והשוו: עע"ם 777/08 שלום בן משה הממונה על יחידת הסמך לעובדים זרים במשרד התמ"ת נ' לשכת המסחר בת"א, פורסם באתר האינטרנט נבו (12.02.08)}.

3. החלטה לאשר מספר מצומצם של עובדים
קביעת הקריטריונים למתן אישור להעסקת עובדים זרים הוא נושא מקצועי המצוי בשיקול-דעתם של הגורמים המקצועיים העוסקים בכך, ואין להתערב בשיקול-דעתם אלא במקרים קיצוניים של חריגה מהותית ממתחם הסבירות {עע"מ 9173/08 א.א.ע יבולים נ' הממונה על יחידת הסמך לעובדים זרים, פורסם באתר האינטרנט נבו (08.12.08)}.

קריטריון ההכנסה, הוא שיקול לגיטימי בהתחשב בשיקולים הכלל משקיים הינוטים לעבר צמצום מספר העובדים הזרים. יתר-על-כן, על-מנת להצדיק חריגה ממבחן ההכנסה בעניינה יש להוכיח קיומם של גורמים ייחודיים.

על המבקש סעד זמני בתקופת הערעור להראות שסיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, באופן שאם לא יינתן הסעד הזמני ייגרם לו נזק בלתי-הפיך {ראו: עע"ם 1210/07 יורם גדיש חברה להנדסה בע"מ נ' חברת נמלי ישראל פיתוח ונכסים בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (27.02.07), פסקה 8; עע"ם 549/08 שנגן נ' משרד הפנים, פורסם באתר האינטרנט נבו (18.02.08)}.

בין שני התנאים קיימים יחסי גומלין הדדיים, קרי: ככל שמאזן הנוחות נוטה יותר לכיוונו של מבקש הסעד ומעמיד בסכנה ממשית את היכולת להחזיר מצב לקדמותו, אם טענותיו של המבקש בהליך העיקרי תתקבלנה, כך הדרישה להתקיימותו של התנאי הראשון בדבר סיכויי התביעה מתמתנת, וההיפך {ראה: רע"א 6994/00 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' אמר, פ"ד נו(1), 529, 533 (30.04.01)}. זאת על שום הסיכון הרב שבמניעת יכולת השבת המצב לקדמותו אם יתקבל בסופו-של-דבר הערעור.



4. קיצוץ בכמות ההיתרים להעסקת עובדים זרים בענף החקלאות היא בסמכות בית-המשפט לעניינים מינהליים
על-פי סעיף 5(1) ופרט 12 לתוספת הראשונה לחוק בתי-משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, בית-המשפט לעניינים מינהליים מוסמך לדון בעתירות שעניינן החלטה של רשות לפי חוק עובדים זרים, למעט החלטה לפי פרק ה' באותו חוק ולמעט עתירה שעניינה התקנת תקנות או החלטת ממשלה בענייני עובדים זרים {בג"ץ 3454/08 מהדרין בע"מ נ' שר התעשיה המסחר והתעסוקה - מר אלי ישי, פורסם באתר האינטרנט נבו (21.09.08)}.

בית-המשפט לעניינים מינהליים מוסמך לדון בטענות על האופן והקריטריונים אשר לפיהם מוקצים ההיתרים להעסקת עובדים זרים, מקדמי ההקצאה, שיטת הקיצוץ שנבחרה, הגורם המחליט על חלוקת ההיתרים והאופן שבו המשיבים מיישמים ומפרשים את החלטות הממשלה הרלוונטיות {ראו: בג"ץ 6227/07 נבות נ' שר התעשיה, המסחר והתעסוקה, פורסם באתר האינטרנט נבו (31.07.07); בג"ץ 8072/07 חסון גשר כוח אדם בע"מ נ' שר התעשיה, המסחר והתעסוקה, פורסם באתר האינטרנט נבו (28.10.07), פסקה 3; בג"ץ 6914/07 ישראלי נ' משרד החקלאות ופיתוח הכפר, פורסם באתר האינטרנט נבו (24.09.07)}.

5. קריטריונים להקצאת עובדים זרים
הסוגיה של הקצאת עובדים זרים בתחום החקלאות, מעוררת שאלות מקצועיות קשות ומחייבת מענה במישורים שונים על-ידי מומחים לדבר.

הענקת ההיתרים נעשית על-ידי הגורמים המוסמכים במשרד החקלאות ובמשרד התעשיה, המסחר והתעסוקה, כאשר קיימת חלוקה ביניהם בקביעת הקריטריונים והענקת ההיתרים בפועל {ראה: חוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), תשנ"א-1991; בג"צ 5157/04 א.ר.מ ריסוסים ועבודות חקלאיות בע"מ נ' שר החקלאות - מר ישראל כץ, פורסם באתר האינטרנט נבו (23.05.05)}.

6. סירוב לאפשר הבאת עובדים זרים
פרט 12 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, שכותרתו "מינהל אוכלוסין ועובדים זרים", מונה מספר חוקים אשר עתירות על החלטות רשות לפיהם תהיינה בסמכות בית-המשפט לעניינים מינהליים, למעט החלטות ממשלה בענייני מינהל אוכלוסין ועובדים זרים.

לכן, כאשר מלינים על החלטה הנוגעת לאישור הבאתם של עובדים זרים לארץ לפי היתרים שברשותו ולא על החלטת ממשלה. בין אם ההחלטה הינה לפי חוק עובדים זרים, (וברי שאין מדובר בהחלטה לפי פרק ה' לחוק זה המוחרג מסמכות בית-המשפט לעניינים מינהליים) ובין אם מדובר בהחלטה לפי חוק הכניסה לישראל, הרי שבית-המשפט לעניינים מינהליים מוסמך לדון בהשגת העותר עליה לפי האמור בפרט 12 לתוספת הראשונה לחוק בתי-משפט לעניינים מינהליים {השוו, בג"ץ 6227/07 נבות נ' שר התעשיה, המסחר והתעסוקה, פורסם באתר האינטרנט נבו (31.07.07), בג"ץ 3454/08 מהדרין בע"מ נ' שר התעשיה, המסחר והתעסוקה, (21.09.08); בג"ץ 5649/10 דורי יזהר נ' שר הפנים, פורסם באתר האינטרנט נבו (01.08.10}.