דיני "עובדים זרים" - הלכה ומעשה
הפרקים שבספר:
- העסקת עובדים זרים במדינת ישראל - כללי
- הגירה לצורך עבודה בעולם ובישראל
- הסדר הכבילה למעסיק מהו?
- הסדר העסקת עובדים זרים באמצעות תאגידי כוח אדם מורשים
- הסדר הכבילה כפוגע בזכויות-יסוד
- ניתוח מהות זכות-היסוד שנפגעה
- הסדרת מעמד בן זוג
- שיקולים הומניטריים
- שהותו של עובד זר לא תימנה לשיעורין
- סיעוד - סוגי אשרות הכניסה לישראל
- תשתית חקיקתית להעסקת עובדים זרים בסיעוד
- הארכת רישיון ביקור של עובד זר בתחום הסיעודי מטעמים של תרומה מיוחדת לחברה על-פי סעיף 3א(ג1) לחוק הכניסה לישראל
- עובדים זרים בתחום הבניין - מבוא
- נוהל העסקת עובדים זרים בבניין
- עובדים זרים בתחום הבניין - פסיקת בתי המשפט
- עובדים זרים בחקלאות - מבוא
- עובדים זרים בחקלאות - פסיקת בתי-המשפט
- העסקת עובד זר במסעדות - מבוא
- העסקת טבחים מחו"ל בתחום המסעדנות האתנית
- עובדים זרים בתעשיה - מבוא
- הוצאתה לפועל של מדיניות ההפחתה הממשלתית במכסת היתרים לעובדים זרים ועמידותה בפני התערבות שיפוטית
- ענף התעשיה ביחס לענפי משק אחרים
- גירוש והרחקה של עובדים זרים
- פרשנות הנסיבה "עובד שהוא תושב זר שאינו רשאי לעבוד בישראל לפי חוק זה" הקבועה בעבירת ההעסקה שלא כדין שבסעיף 12א(ב) לחוק הכניסה לישראל
- העסקת עובדים זרים שלא כדין וללא היתר - נטל ההוכחה
- העסקת עובדים זרים שלא כדין וללא היתר - הענישה
- טיפול רפואי
- קטינים
- היתר להעסקת עובדים זרים לשם סיוע לאנשים עם מוגבלויות
- נוהל עובדת זרה בהריון
- מבקשי מקלט מדיני
- מיסים
- סדרי דין - סמכויות שיפוט
- סדרי דין - סעדים זמניים
ענף התעשיה ביחס לענפי משק אחרים
מדיניות הממשלה בענייני עובדים זרים מבחינה בין מגזרי משק שונים בהתחשב במאפיינים המיוחדים להם, כפי שהם משתנים מעת לעת.המדיניות הענפית מושפעת במישרין מצורכי הענף בכוח עבודה מסוגים שונים, והיא משתנה מענף לענף בהתאם למבנהו, צרכיו, ובעיותיו המיוחדות. המדובר בהסדרים שונים המתחייבים מצרכים שונים, שאינם יוצרים בסיס לטענת הפליה. השונות בהסדרים מקורה בשונות בצרכים, וזו אינה מולידה טענת הפליה {בג"צ 5522/02 איגוד המוסכים בישראל נ' שר העבודה, תק-על 2002(4), 612 (11.12.02), פסקה 59 לפסק-דינו של כב' השופט לוי}.
בתחום התעשיה, בנוי הסדר ההיתרים על העסקת עובדים זרים בעלי מומחיות מיוחדת בשכר גבוה. בענפי החקלאות והבניין בנוי ההסדר על העסקת עובדים בעלי כשירות רגילה.
שוני זה כאמור מקרין לרמות השכר המשולמות לעובדים הזרים מהסוגים השונים.
השוני בהסדרים נובע מההבדלים בצורכי הענפים, אולם מאחדת את ההסדרים בכל ענפי המשפט. המגמה הכוללת היא לצמצם את היתרי ההעסקה לזרים כדי לעודד תעסוקה מקומית ולהילחם באבטלה.
התאמת מגמה זו לצרכים המיוחדים של כל ענף וענף, המולידה שוני מסויים בהסדרים המופעלים לגבי כל אחד מהם, אינה שקולה כהפליה פסולה.
יתר-על-כן, אמצעי ייקורם של העובדים הזרים אינו ייחודי לתעשיה. כך, למשל, בענף הבניין נקבעו דמי היתר מעבר לאגרה השנתית הכללית, וכן נקבעה חובת העסקה באמצעות חברות כוח אדם. מגבלות אלה, כעולה מתגובת המדינה, אינן קימות במתכונת זו בענף התעשיה.