הצוואה מעשה אישי

צוואה הינה מעשה אישי {ראה סעיף 28 לחוק הירושה}. המצווה אינו רשאי לעשות צוואה על-ידי שלוח {ראה למשל ת"ע (משפחה ת"א) 106791-07 י' א' נ' עו"ד שמוליק קסוטו - מנהל העזבון, תק-מש 2010(2), 151 (2010)}.

על המוריש בעצמו, לקבוע בצוואתו הן את הזוכים בעזבונו והן את החלק היחסי {או המנה} בה יזכה כל אחד מהם. אין הוא רשאי להטיל על אדם אחר, לקבוע במקומו את הזוכים, או את חלקיהם בעזבון ואין הוא רשאי לקבוע, כי תוקף צוואתו יהיה מותנה ברצונו של אדם אחר {ת"ע (משפחה ת"א) 2480/02 עזבון המנוח ה' צ' מ' ז"ל מ' מ' נ' האפוטרופוס הכללי, תק-מש 2003(2), 40 (2003)}.

הערת המחבר:
לכן, לא ניתן לערוך צוואה לקטינים או לפסול-דין שאינו כשיר לעשיית צוואה - לערוך צוואה עבורם.

נדגיש כי המחוקק חסם גם את האפשרות לערוך צוואה עבור אדם שמשותק לגמרי. אדם כזה שמשותק, להבדיל מקטין או פסול-דין שאינם כשירים לערוך צוואה, יש לו כשרות לצוות כי כשרותו לא נשללה על-פי דין, אך המחוקק לא התיר אפשרות לעשיית צוואה לאדם כזה על-ידי אחר.

המחוקק בסעיף 28(ב) לחוק הירושה הקצין אף יותר בקובעו כי גם אם המצווה ערך את הצוואה בעצמו וקבע בהוראה בצוואה כי הצוואה תקפה רק אם אדם פלוני יסכים לכך, במפורש או מכללא - ההוראה בטלה. המחוקק קבע שאין להגביל בשום אופן את רצונו של המצווה אפילו אם המצווה עצמו רוצה בכך.

יש להדגיש כי האמור בסעיף 28(ב) לחוק הירושה מתייחס רק לשאלת תליית תוקפה של צוואה ברצונו של אחר. הסעיף לא מתייחס לתנאים וחיובים המותרים על-פי חוק הירושה בסעיפים 43 ו- 44 לחוק הירושה. כלומר, יש להבדיל בין חיוב ותנאי שמוריש יכול לצוות על-פי הדין לבין תליית תוקפה של צוואה ברצונו של אחר.

סעיף 28 לחוק הירושה יגבר במידה וישתמע מחיוב או תנאי כי תוקפה של הצוואה נשענת על רצונו של אחר מלבד רצונו הבלעדי של המצווה.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

הצוואה מעשה אישי