botox
הספריה המשפטית
מורה דרך לענייני צוואות (עריכת צוואות והתנגדויות)

הפרקים שבספר:

הפקדת צוואה

אדם אשר עשה צוואה בכתב יד או צוואה בעדים רשאי להפקיד את הצוואה אצל הרשם לענייני ירושה.

הערת המחבר:
על המצווה בעצמו להפקיד את צוואתו בידי הרשם לענייני ירושה {ראה סעיף 21(א) סיפא לחוק הירושה}.

צוואה שהופקדה ונשמרה בפיקדון אצל הרשם לענייני ירושה עד מותו של המצווה תהיה ראיה לכאורה שהאדם הנקוב בה כמצווה עשה את הצוואה ושנעשתה לכל המאוחר ביום ההפקדה.

הערת המחבר:
פעולת ההפקדה יכולה לסייע במקרים שהמצווה - במסגרת צוואה בכתב יד - לא רשם בצוואתו תאריך. במקרה שכזה באה פעולת ההפקדה כדי להעיד כי הצוואה נערכה, ביום הפקדת הצוואה.

על-אף פעולת ההפקדה, זכותו של מצווה לקבל בחזרה, בכל עת, את הצוואה שהפקיד. ככלל, אין בפעולה זו {קבלת הצוואה בחזרה} כדי לבטל את הצוואה.

הרשם לענייני ירושה ממונה על שמירת הצוואות המופקדות בידיו.

הערת המחבר:
בניגוד לצוואה בכתב יד ולצוואה בעדים, בצוואה בעל-פה {על-פי סעיף 23 לחוק הירושה}, על זכרון-הדברים להיות מופקד בסמוך ככל האפשר לעריכתו.

חשוב להבהיר כי צוואה שהופקדה וזכרון-דברים שהופקד אצל הרשם לענייני ירושה וכל התיקים והרישומים הנוגעים להם, לרבות המרשם הארצי - יישמרו בסוד וכל עוד המצווה בחיים לא תימסר כל ידיעה עליהם.

רק לאחר מותו של אדם רשאי מעוניין בדבר לקבל את פרטי המרשם הארצי הנוגעים למנוח.

הערת המחבר:
בניגוד לצוואה בכתב יד ולצוואה בעדים, זכרון-הדברים בצוואה בעל-פה {סעיף 23 לחוק הירושה} להיות מופקד בסמוך ככל האפשר לעריכתו.

סעיף 75 לחוק הירושה קובע כי כאשר צוואה מופקדת בידי אדם אחר, שאינו הרשם לענייני ירושה, והמצווה נפטר, הרי שחלה על אותו אדם החובה, להפקיד מיידית, לאחר שנודע לו על מות המצווה, את הצוואה אצל הרשם לענייני ירושה.

תכלית המחוקק בסעיף 75 לחוק הירושה הינה חד-משמעית וברורה - לדאוג לכך שכל צוואה שנכתבה תתגלה ותופקד אצל רשות מוסמכת {בע"מ 8484/10 אלמוני נ' פלוני, תק-על 2011(3), 600 , 601 (2011); ת"ע (משפחה נצ') 1501-02 ב. ד. נ' עזבון המנוח ב. מ. ז"ל, תק-מש 2010(2), 583, 593 (2010); בש"א (ת"א-יפו) 14801/04 עזבון המנוח א.א.ז"ל נ' ב.א. ואח', תק-מש 2007(2), 483 (2007)}.

החובה היא למסור כל צוואה שנמצאה אחרי מות המוריש, על-מנת למנוע עשיית דין עצמי וקבלת החלטה בידי מחזיק הצוואה - האם צוואה זו תקפה, אם לאו. מי שאחראי על בדיקה זו היא הרשות המוסמכת בלבד.

מאחר שחובת המסירה הינה מוחלטת, הרי שכל חובת נאמנות או תנאי שהתנה מפקיד הצוואה בידיו של המחזיק בה ולפיו אסור לו למסור את הצוואה למישהו אחר, נסוגים מפני הוראת החוק, ובכלל זה הגנת החסיון בין עורך-דין ללקוח שהלך לבית עולמו.

הערת המחבר:
הדיון בנוגע לתוקפה של צוואה אינו משליך על חובת המסירה לפי סעיף 75 לחוק הירושה.