מעין צוואה ידועים בציבור

סעיף 55 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 קובע כדלקמן:

"55. מעין צוואה
איש ואישה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על-פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש."

מטרתו של סעיף 55 לחוק הירושה היתה להשוות את מעמדו של הידוע בציבור למעמדו של בן הזוג הנשוי ככל שמדובר בזכות הירושה על-פי דין.

אם עומד בן הזוג בדרישות ובתנאי סעיף 55 לחוק הירושה, אזי מתייחס אליו המחוקק כאילו היה בן זוג נשוי לכל דבר ועניין.

ארבעה הם היסודות העובדתיים שעל ידועים בציבור להוכיח על-מנת להיכנס בדלתו של סעיף 55 לחוק הירושה:

(1) היסוד הראשון

הצדדים חיו חיי משפחה - יחסים אינטימיים כשל בעל ואישה המושתתים על אותו יחס של חיבה ואהבה, מסירות ונאמנות, המראה שקשרו גורלם זה בזו.

(2) היסוד השני

הצדדים קיימו משק בית משותף - לא סתם משק בית משותף מתוך צורך אישי, נוחות, כדאיות כספית או סידור ענייני. השיתוף במקום המגורים, האכילה, השתייה, הלינה, ההלבשה ושאר הצרכים שאדם נזקק להם בימינו-אנו בחיי יום-יום, צריכים להיות פועל יוצא טבעי מחיי המשפחה המשותפים, כנהוג וכמקובל בין בעל ואישה הדבקים אחד בשני בקשר של גורל חיים, כאשר כל אחד מבני הזוג מקבל את הדרוש לו ותורם, אם מכספו ואם מטרחתו ועמלו, את חלקו כפי יכולתו ואפשרויותיו.

(3) היסוד השלישי

בני הזוג אינם נשואים. כלומר, בשעת הפטירה אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר.

(4) היסוד הרביעי

אין הוראה אחרת מפורשת או משתמעת בצוואה של המוריש.

זאת ועוד. חמישה מאפיינים עיקריים מביאים את בת הזוג תחת כנפי "ידועה בציבור" לצורך ירושה:

(1) ההיבט האינטימי

יחסי אישות בין בני הזוג. היבט זה נכלל בפרמטר הראשון של "חיי משפחה" בסעיף 55 לחוק הירושה.

(2) ההיבט האמוציונאלי

שהשניים רואים עצמם כבני זוג להבדיל מהשאלה כיצד הקשר ביניהם נראה כלפי חוץ. גם מאפיין זה נכלל בפרמטר הראשון של "חיי משפחה" בסעיף 55 לחוק הירושה.

(3) ההיבט הכלכלי

משק בית משותף. הפרמטר השני שנדרש בסעיף 55 לחוק הירושה.

(4) כוונת קביעות

כוונה לקשירת קשר קבע. מאפיין זה נכלל בפרמטר הראשון של "חיי משפחה" בסעיף 55 לחוק הירושה.

(5) היבט הכשירות

בני הזוג אינם נשואים לאחר. הפרמטר השלישי שנדרש בסעיף 55 לחוק הירושה {ב- עמ"ש (מחוזי ת"א) 38845-10-12 ל' א' ואח' נ' א' ר' ואח', טרם פורסם (07.01.15) קבע בית-המשפט כי המחוקק בסעיף 55 לחוק הירושה, בחר להתייחס למי שאינו נשוי, אולם מקיים את אותה מערכת יחסים הנמנית באותו הסעיף, ולראות בבני הזוג שכאלו כאילו היו נשואים לעניין הירושה, ובהתאם להוראות שבסעיף 11 לחוק הירושה}.

הערת המחבר:
(1) בחינת קיום התנאים תיעשה על-פי קריטריונים סובייקטיבים. כלומר, כיצד ראו בני הזוג, האיש והאישה, את מערכת היחסים שביניהם.
(2) כל מקרה נבחן בהתאם לנסיבות, מתוך ראיה כוללת של העובדות וסקירת היחסים על-פי מרכיבים שונים ומאפיינים המתקיימים בהם.
(3) תנאים אלה, הינם תנאים מהותיים ולא ראייתיים בלבד.

בשל המשקל הרב שניתן בפסיקת בתי-המשפט לתפיסה הסובייקטיבית של יחסי בני הזוג בינם לבין עצמם, לעומת מה שמשתקף כלפי חוץ בעיני הבריות, ניתן להסתייע מבחינה ראייתית בעדותם של בני הזוג - כששניהם בחיים - בכל הנוגע לתפיסתם את מערכת היחסים ביניהם ובמקרה של מות אחד מהם בעדותו של בן הזוג הנותר בחיים.

הערת המחבר:
בתביעה נגד עזבון כשבן הזוג השני איננו עוד בחיים ולא ניתן לשמוע את גרסתו - יש לנהוג זהירות מרובה בעדותו של הנשאר בחיים ולדרוש סיוע בלתי-תלוי וללא דופי התומך בגירסתו.

צא ולמד, מטבע הלשון "חיי משפחה במשק בית משותף" אינם רק מגורים משותפים, טיפול פיזי או סיפוק מיני, אלא חיים של אחדות ושותפות גורל של שניים החיים יחד לא בשל שיקולי נוחות או כדאיות כספית אלא מתוך צורך אישי פנימי המאחד אותם ואת גורלם {ע"א 1751/90 לוינסון נ' האפוטרופוס הכללי, תק-על 93(3), 64 (1993)}.

ראוי להעיר כי בניגוד למה שסברו בעבר, אין צריך להוכיח כי הציבור ידע או סבר בטעות לחשוב שמדובר בבעל ואישה נשואים {בג"צ 243/71 אייזיק נ' שר הפנים, פ"ד כו(2), 33 (1972); ע"א 481/73 רוזנברג נ' שטסל, פ"ד כט(1), 505 (1974)}.

יסודות סעיף 55 לחוק הירושה צריך שיתקיימו בבני הזוג עד יום פטירתו של המוריש, או בסמוך לפטירתו, ממש ערב פטירתו ואין די בקשר שהיה בעבר, גם אם הסתיים ימים ספורים טרם הפטירה {ת"א (ח'י) 150/98 חבר נ' קרן הגימלאות של חברי "אגד", תק-מח 2000(2), 1180 (2000); ע"א 235/72 בירנבאום נ' עזבון לוין, פ"ד כז(1), 645 (1973); עז' (ת"א-יפו) 100660/03 עזבון המנוח ש' שפ' ז"ל נ' האפוטרופוס הכללי, תק-מש 2004(4), 441 (2004)}.

הערת המחבר:
נטל השכנוע להוכחת קיומם של היסודות שמנינו לעיל, במערכת היחסים בין הידוע בציבור למנוחה בתקופה הרלבנטית, מוטל כל כולו על הידוע בציבור וזאת בהתאם לכלל "המוציא מחברו עליו הראיה".

כאשר מוגשת התנגדות למתן צו ירושה בבית-הדין הרבני, בטענה כי המתנגדת הינה "ידועה בציבור" של המנוח, אין בית-הדין הרבני מוסמך לדון בשאלה העובדתית אם אכן מתקיימים במתנגדת התנאים המנויים בסעיף 55 לחוק הירושה, כל עוד לא הסכימה המתנגדת כי בית-הדין הרבני עצמו ידון בשאלה זו {בג"צ 4122/02 בת חן גרוני נ' בית-הדין הרבני הגדול ירושלים, פ"ד נז(1), 537 (2002); תיק מס' 835722-2 (רבני) פלונית נ' אלמוני, תק-רב 2011(1), 56 (2011)}.

בסעיף 55 לחוק הירושה, המחוקק השתמש במילים "איש ואישה". המחוקק לא רצה להגביל את סמכותו של בית-המשפט לענייני משפחה רק לבני זוג דו-מיניים. המילים "איש ואישה" שבסעיף 55 לחוק הירושה, פורשו על-ידי בית-המשפט ב- ע"א (נצ') 3245/03 ע.מ. נ' היועץ המשפטי לממשלה במשרד האפוטרופוס, תק-מח 2004(4), 2532 (2004)}, כחלים גם על בני זוג חד-מיני.

בן הזוג החד-מיני, שנשאר בחיים זכה בעזבונו של בן זוגו החד-מיני שנפטר, "כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על-פי דין אילו היו נשואים זה לזה", כאמור בסעיף 55 לחוק הירושה {תמ"ש (ת"א-יפו) 6960/03 ק' צ. נ' מדינת ישראל - היועץ המשפטי לממשלה, תק-מש 2004(4), 250 (2004)}.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

מעין צוואה ידועים בציבור