ממעשה פשיטת רגל ועד להכרזתו של החייב כפושט רגל
הפרקים שבספר:
- מבוא
- מיהו חייב
- התראת פשיטת רגל
- תכנה של התראת פשיטת רגל
- מעשה פשיטת רגל
- סמכות למתן צו כינוס
- עילות לבקשת נושה
- בקשת נושה מובטח
- אין פשיטת רגל בחברה או באגודה שיתופית
- אימות והמצאה
- ראיות נחוצות
- זכות להעיד את החייב
- חקירת תוקף החוב ותמורתו
- עילות לדחיית הבקשה
- דחייה או עיכוב בגלל ערעור
- עיכוב הליכים מחמת הכחשה
- בקשת חייב
- צו כינוס נכסים לבקשת חייב
- מועד הדיון בבקשת פשיטת הרגל
- תשלומים עתיים ומגבלות על החייב
- חקירה על-ידי הכונס הרשמי וחובת מסירת מידע ומסמכים
- חוות-דעת הכונס הרשמי
- החלטת בית-המשפט בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל
- אין חזרה מבקשה שהוגשה - אלא ברשות בית-המשפט
- פשרה או הסדר לפני צו כינוס
- פעולת צו כינוס ועיכוב הליכים
- כונס זמני
- עיכוב הליכים
- צו זמני לבקשת חייב
- מנהל מיוחד
- פרסום צו כינוס ואסיפת נושים
- דו"ח לאחר מתן צו כינוס
- אסיפת נושים ראשונה
- בקשה לחקירה פומבית וחקירתו של החייב
- פשרה או הסדר אחרי צו כינוס
- צו הכרזה על פשיטת רגל
- הגבלות על פושט רגל
- הנאמן על-פי פקודת פשיטת הרגל
- מינוי ועדת ביקורת וסמכויותיה של הוועדה על-פי פקודת פשיטת הרגל
- פשרה או הסדר לאחר הכרזה; אישורו של בית-המשפט והסמכות לבטל ההכרזה
- פיקוח על החייב ועל נכסיו
- הפטר בפשיטת רגל
סמכות למתן צו כינוס
סעיף 6 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 קובע כדלקמן:"6. סמכות למתן צו כינוס
עשה חייב מעשה פשיטת רגל, רשאי בית-המשפט, על סמך בקשת פשיטת רגל שהגיש נושה או החייב, ובכפוף לתנאים האמורים להלן, ליתן צו להגנת נכסי החייב; לצו כאמור ייקרא צו כינוס."
סעיף 6 לפקודת פשיטת הרגל, קובע כי משעשה חייב מעשה פשיטת רגל, רשאי בית-המשפט, בכפוף לתנאים המפורטים בפקודת פשיטת הרגל, ליתן צו להגנת נכסי החייב {הנקרא גם "צו כינוס"}. הפקודה אף מבחינה בין בקשת החייב לבקשת נושה {בש"א (מחוזי יר') 1482/08 אבשלום (איפרגן) הודיה רחל נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז י"ם, תק-מח 2008(1), 14781, 14782 (2008)}.
כך גם רשאי בית-המשפט לדרוש מן המבקש הצגת ראיות לעניין מעשה פשיטת הרגל, וכן להורות לזמן את החייב לחקירה, ולברר מה היתה התמורה לחוב הפסוק, לברר האם היתה קנוניה, וכן בידו סמכויות נוספות בדרך למסקנה האם יש מקום ליתן הצו המבוקש {ראה סעיפים 11 עד 14 לפקודת פשיטת הרגל}.
נבהיר כי קיימים שני תנאים למתן צו כינוס נכסים כנגד חייב. האחד, היות האדם כנגדו מתבקש הצו בגדר "חייב" כאמור בסעיף 2 לפקודת פשיטת הרגל. השני, ביצוע "מעשה פשיטת רגל" על ידיו כאמור בסעיף 5 לפקודת פשיטת הרגל {ראה ע"א 397/87 יורם גיל נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (1989), פ"ד מד(2), 397 (1989); ת"א (מחוזי ת"א) 219/92 בינוי ופיתוח א"י, רמת-קדרון נ' משה, תק-מח 93(2), 232, 233 (1993)}.
זאת ועוד. על-פי סעיף הנ"ל, צו כינוס יכול ויינתן על-פי בקשת נושה או חייב.
ב- פש"ר (מחוזי ב"ש) 17295-05-10 {עמר אברהם נ' ויטלי אזרוב, תק-מח 2010(2), 10024 (2010)} קבעה כב' השופטת נחמה נצר כי על-פי סעיף 6 לפקודת פשיטת הרגל, הסמכות למתן צו כינוס היא על יסוד "מעשה פשיטת רגל שעשה החייב".
בבקשה לא ראתה כב' השופטת נחמה נצר כל טיעון מפורש בנדון ונראה כי המהלך הנכון הוא כי המבקש מס' 1 שלזכותו קיים פסק-דין חלוט, כנטען, יעתור להמצאת התראת פשיטת רגל כנגד החייב, כמשמעותה בסעיף 3 לפקודת פשיטת הרגל, ורק לאחר המצאת ההתראה, ובהתגבש התנאים הנקובים בה, ניתן יהיה לעתור למתן צו כינוס.
-------------------
ממעשה פשיטת רגל ועד להכרזתו של החייב כפושט רגל , פרק 6: סמכות למתן צו כינוס, עו"ד שלומי נרקיס (מרץ 2015), אוצר המשפט