ממעשה פשיטת רגל ועד להכרזתו של החייב כפושט רגל
הפרקים שבספר:
- מבוא
- מיהו חייב
- התראת פשיטת רגל
- תכנה של התראת פשיטת רגל
- מעשה פשיטת רגל
- סמכות למתן צו כינוס
- עילות לבקשת נושה
- בקשת נושה מובטח
- אין פשיטת רגל בחברה או באגודה שיתופית
- אימות והמצאה
- ראיות נחוצות
- זכות להעיד את החייב
- חקירת תוקף החוב ותמורתו
- עילות לדחיית הבקשה
- דחייה או עיכוב בגלל ערעור
- עיכוב הליכים מחמת הכחשה
- בקשת חייב
- צו כינוס נכסים לבקשת חייב
- מועד הדיון בבקשת פשיטת הרגל
- תשלומים עתיים ומגבלות על החייב
- חקירה על-ידי הכונס הרשמי וחובת מסירת מידע ומסמכים
- חוות-דעת הכונס הרשמי
- החלטת בית-המשפט בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל
- אין חזרה מבקשה שהוגשה - אלא ברשות בית-המשפט
- פשרה או הסדר לפני צו כינוס
- פעולת צו כינוס ועיכוב הליכים
- כונס זמני
- עיכוב הליכים
- צו זמני לבקשת חייב
- מנהל מיוחד
- פרסום צו כינוס ואסיפת נושים
- דו"ח לאחר מתן צו כינוס
- אסיפת נושים ראשונה
- בקשה לחקירה פומבית וחקירתו של החייב
- פשרה או הסדר אחרי צו כינוס
- צו הכרזה על פשיטת רגל
- הגבלות על פושט רגל
- הנאמן על-פי פקודת פשיטת הרגל
- מינוי ועדת ביקורת וסמכויותיה של הוועדה על-פי פקודת פשיטת הרגל
- פשרה או הסדר לאחר הכרזה; אישורו של בית-המשפט והסמכות לבטל ההכרזה
- פיקוח על החייב ועל נכסיו
- הפטר בפשיטת רגל
תכנה של התראת פשיטת רגל
סעיף 4 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 כדלקמן:"4. תכנה של התראת פשיטת רגל
(א) בהתראת פשיטת רגל יידרש החייב לשלם את החוב הפסוק בהתאם להוראות פסק-דין חלוט, או להבטיחו או להתפשר עליו להנחת-דעת הנושה או דעת בית-המשפט, ויפורשו התוצאות של הפרת הנדרש בה.
(ב) התראת פשיטת רגל תהיה בטופס שנקבע ותומצא בדרך שנקבעה.
(ג) בהתראת פשיטת רגל אפשר לציין מורשה שיפעל מטעם הנושה לעניין תשלום או דבר אחר שנדרש למסור לנושה או לעשות להנחת-דעתו.
(ד) לא יראו התראה כנטולת תוקף מחמת זאת בלבד שהנקוב בה כסכום מגיע עולה על הסכום המגיע למעשה, אלא אם תוך הזמן הניתן לתשלום הודיע החייב לנושה שהוא חולק על תקפות ההתראה על-סמך הטעות האמורה; אולם אם החייב לא הודיע כך לנושה יראו כאילו מילא אחרי התראת פשיטת הרגל אם תוך הזמן שניתן הוא נקט אמצעים שהיו מביאים למילויה אילו ננקב בה הסכום המגיע למעשה."
ההלכה הפסוקה התייחסה לא פעם בעבר לחשיבות נכונותה של התראת פשיטת רגל, וקבעה כי אף שבית-המשפט לא ייתפס לפגמים טכניים, הרי אי-דיוק בסכום החוב, קל וחומר הימנעות הנושה מקיזוז תשלומים שנעשו מהסכום המגיע לו לטענתו בהתראת פשיטת רגל, הינם פגם מהותי, אשר דינו לפסול את ההתראה.
אכן, סעיף 238 לפקודת פשיטת הרגל מאפשר התגברות גם על פגמים בהתראה {רע"א 1332/05 יהושע רוזנצוויג נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, תק-על 2005(4), 1611, 1614 (2005)} - אך אף-על-פי-כן עמדו בתי-המשפט המחוזיים על שיקולים נגד עשיית שימוש בסעיף זה כדי "להכשיר" התראה שהסכום שננקב בה אינו תואם לחוב הפסוק.
לכלל לפיו יש להקפיד על דיוק בסכום המופיע בהתראה הוצגו מספר טעמים.
חלקם מתמקדים בפרספקטיבה של מקבל ההתראה: "אדם המקבל התראת פשיטת רגל, חתומה בידי בית-המשפט, מטבע הדברים, אלא-אם-כן הוא 'חייב סדרתי', חרד. כל עולמו, כל נכסיו נתונים כעת בסכנה" {ראה פרשת יקותיאלי כפי שתובא להלן}.
ובהקשר אחר, המתמקד גם הוא בפרספקטיבה של החייב: להתראת פשיטת רגל ישנה אף מטרה נוספת, חשובה לא פחות, והיא העמדת החייב, בדייקנות ובהגינות, על מצבו הפיננסי, תוך הבהרה איזה סכום הוא נדרש לשלם כדי לפטור עצמו אחת ולתמיד מעולו של הנושה.
טעם נוסף מתמקד בהטעיית בית-המשפט {פש"ר (מחוזי ת"א) 1941/01 בנק הפועלים בע"מ נ' ניר מנחם, תק-מח 2002(4), 20865, 20866 (2002)}. ואל נשכח: פשיטת רגל היא עניין רציני ביותר, בעל השלכות מרחיקות לכת על החייב ועמן חשיבותו - אם גם השלכות קשות על נושיו, שברגיל יאבדו חלק ניכר מנשייתם אם לא כולה.
ב- ע"א 8492/09 {קארולין גזאוי נ' בנק מסד בע"מ - סניף ירושלים, תק-על 2010(4), 1121, 1125 (2010)} נדונה השאלה האם ניתן לפסול ההתראה "עקב ציון סכום חוב לא אמיתי".
בית-המשפט קבע כי במקרה דנן מדובר בטעות בתום-לב, בסכום שאינו משמעותי ביחס לחוב כולו {המשיב מודה בטעות של 170,000 ₪, מעט למעלה מ- 4% ביחס להתראה בגין חוב של 4,118,082 ₪}. בוודאי אין מדובר בטעות המאיינת את החוב כולו.
בנסיבות, ובכללן ניהול הליכי הוצאה לפועל משך שנים רבות; הודאת המשיב בטעותו באופן מיידי; היקף השגיאה והעובדה שאין חשש להתנהגות "טקטית" או חסרת תום-לב באופן אחר - שגגת המשיב אינה מחייבת בנסיבות פסילת ההתראה.
ב- בש"א (מחוזי ת"א) 8360/01, בש"א (ת"א) 10300/01 {בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' יקותיאלי ברק, תק-מח 2002(2), 331 (2002)} קבעה כב' השופטת ורדה אלשיך כי במקרה דנן, החייב העמיד את הנושה על טעותו ועל-כן ההתראה נטולת תוקף. אלא שבית-המשפט לא נזקק לחריג שבסעיף 4 לפקודת פשיטת הרגל על-מנת לפסול את ההתראה הספציפית הזו מכל וכל.
לטעמה של כב' השופטת ורדה אלשייך סעיף 4(ד) לפקודת פשיטת הרגל איננו חל במקרה זה, ובמקרים דומים לו. סעיף זה יחול כאשר בהתראה נפלה טעות בתום-לב, והנושה הכליל במסגרתה, נוסף לסכומים שנפסקו כדין, סכומים סבירים וזניחים יחסית לחוב המרכזי, אשר בגינם לא ניתן פסק-דין חלוט.
ההקלה בסעיף זה נועדה למניעת מחלוקת של חייבים בגין סכומים זניחים הנובעים מויכוח לגבי חישובי ריבית והצמדה, או הוצאות. מחלוקות אלו תהיינה שכיחות במיוחד במקרה בו פסק-הדין לא הוגש לביצוע בהוצאה לפועל.
המחוקק איננו מעוניין לפסול הליך אך בשל מחלוקת חישובית קלה, והוא מתיר לבית-המשפט לתקן פגם שנפל בהתראה. בית-המשפט מוסמך להפחית מהסכום הנקוב בהתראה, או להורות לנושה להגיש התראה מתוקנת.
אלא שבמקרה דנן, כאשר הנושה הוא בנק, והתראות פשיטת רגל הם בבחינת מעשים שבכל יום מבחינתו, אין שום הצדקה לקבל התראת פשיטת רגל אשר מכפילה את החוב עשרת מונים {מ- 300,000 ש"ח ל- 5.5 מיליון ₪}.
אמת, הבנק לא כתב בפירוש בהתראה כי הסכום הגדול הוא נשוא פסק-דין.
אלא שבעצם הכנסתו של סכום זה לגוף ההתראה, כאילו מצהיר הבנק כי חוב זה יכול להוות עילה להתראת פשיטת רגל, וכמובן שהדברים משוללי יסוד.
התראת פשיטת רגל איננה מהווה מכתב דרישה של הבנק לתשלום החוב, אלא דרישה המופנית מטעם בית-המשפט. בשל כך אין בשום פנים ואופן לכלול במסגרתה סכומים שלא נפסקו כדין.
אם נתבונן בנוסח ההתראה, נראה כיצד הדברים מקבלים משמעות נוספת, ומרחיקת לכת. ההתראה מעלה את האפשרות להתפשר. האם יעלה על הדעת שאדם החייב 300,000 ₪ יוכל להגיע לפשרה עם הנושה לגבי סכום של 5.5 מילון ₪ הרי זאת פשרה האמורה להיות "להנחת-דעת הנושה" .
אדם המקבל התראת פשיטת רגל, חתומה בידי בית-המשפט, מטבע הדברים, אלא-אם-כן הוא "חייב סדרתי", חרד. כל עולמו, כל נכסיו נתונים כעת בסכנה. יש הבדל בין חייב היודע על חוב של 300,000 ₪ לאדם שחובו 5.5 מליון ₪.
נמצאנו למדים כי לסכום הנקוב בהתראה ישנה חשיבות רבה, וכי במקרים כגון דא, לא ישתמש בית-המשפט בסמכותו על-פי סעיף 238 לפקודת פשיטת הרגל לתקן פגם "טכני" בהליך פשיטת הרגל, שכן פגם זה איננו טכני כלל ועיקר. הפגם הוא מהותי ביותר, שכן באמצעות אותה התראה על החייבים לשלם תוך שבעה ימים סכום העולה פי כמה על סכום פסק-הדין.
במקרים כגון זה, בהם הסכום הנקוב עולה בהרבה על הסכום הנובע מפסק-דין חלוט או שטר, אין תחולה לסעיף 4(ד) לפקודת פשיטת הרגל וההתראה תיפסל בשל פגם מהותי שנפל בה.
כאמור, זהות הנושה ויחסיות הסכומים בהתראה, החוקי והלא חוקי זה מול זה, ישמשו אבן בוחן לשאלת תום-ליבו של הנושה ממציא ההתראה.
לסיכום נקבע כי ההתנגדות להתראת פשיטת רגל מתקבלת וההתראה שנשלחה - מבוטלת.
ב- בש"א (מחוזי ת"א) 23496/07 {פרמה בסט (1983) בע"מ נ' גספן ישראל, תק-מח 2008(1), 4644, 4645 (2008)} המתנגדים טוענים למעשה כי הם עומדים בהוראת סעיף 4 לפקודת פשיטת הרגל על-פיה הם נדרשים, בין היתר, להבטיח את החוב החלוט להנחת-דעת הנושה או דעת בית-המשפט.
השאלה היחידה שיש להכריע בה במקרה הנוכחי, הינה אם כן השאלה האם הנכסים אותם הציעו המשיבים כבטוחה, יש בהם כדי להניח את דעת הנושה או את דעת בית-המשפט בדבר הבטחת החוב הפסוק.
המשיבים טענו שנקיטת הליכי פשיטת רגל נגדם יגרמו לנזק בלתי-הפיך וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתם.
כב' השופטת ד' קרת-מאיר קיבלה את טענת בא-כוח המבקשת לפיה אין בנכסים אשר הוצעו כבטוחה כדי להניח את דעת בית-המשפט בדבר אפשרות הבטחת החוב הפסוק, בין השאר, מחמת העובדה כי לאחד הנכסים אין חוות-דעת מעודכנת לעניין שוויו.
ב- פש"ר (מחוזי חי') 224/04 {עותמאן סעיד נ' אלעלי מערוף בן מחמוד, תק-מח 2006(2), 3801 (2006)} המשיב טען כי התראת פשיטת רגל שקיבל "הינה פגומה ומשכך היא חסרת תוקף ורשאי היה המשיב להתעלם ממנה לגמרי. שכן, להתראה לא צורפו המסמכים הדרושים והנחוצים לצורך משלוח התראה לרבות פסקי-דין ודרך חישוב הסכום הנקוב בהתראה."
כב' השופטת חני הורוביץ דחתה טענה זו וקבעה כי לבקשת פשיטת רגל שהוגשה לבית-המשפט, צורפו כל המסמכים הנדרשים. מעבר לכך, אין חובה מכוח הפקודה לצרף להתראת פשיטת רגל שנשלחת לחייב, את המסמכים שיש לצרף לבקשה בפני בית-המשפט {ראה סעיף 4 לפקודת פשיטת הרגל ותקנה 4 לתקנות פשיטת הרגל}.
לא זו בלבד, אלא שגם אילו הוכח קיומו של פגם כאמור, אין די בפגם מעין זה, לפסול את ההליך, כאמור בסעיף 238 לפקודת פשיטת הרגל {שכותרתו "פגם פורמאלי לא יפסול"}.