botox
הספריה המשפטית
ממעשה פשיטת רגל ועד להכרזתו של החייב כפושט רגל

הפרקים שבספר:

החלטת בית-המשפט בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל

1. מבוא
סעיף 18ה לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 קובע כדלקמן:

"18ה. החלטת בית-המשפט (תיקון: התשנ"ו)
(א) בית-המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות-דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה:
(1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42;
(2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום-לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו;
(3) לקבוע, בכפוף להוראות סעיף 63, כי מיד לאחר הכרזת החייב פושט רגל יינתן לו הפטר לאלתר, מהטעם שאין בניהול הליכי פשיטת רגל כדי להביא תועלת לנושים, ובלבד שחלפו לפחות שישה חודשים מיום מתן צו הכינוס; על הפטר לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים, 66, 67, 69 ו- 226.
(ב) בית-המשפט רשאי לדחות את מתן ההחלטה בבקשת פשיטת הרגל למועד שיקבע, על-מנת לאפשר לחייב להסדיר את חובותיו בדרך של פשרה או הסדר לפי פקודה זו."

השאלה העיקרית העומדת בפני בית-המשפט בדונו בבקשת חייב להכריזו פושט רגל, היא האם נהג החייב בתום-לב בעת יצירת חובותיו, עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם.

בהיעדר תום-לב, אין החייב זכאי לחסות בצל המטריה של פקודת פשיטת הרגל {ש' לוין ו- א' גרוניס פשיטת רגל (מהדורה שלישית), 173; ע"א 5503/92 עדה קירצמן ואח' נ' הכנ"ר, פ"ד מט(1), 749 (1994); פש"ר (מחוזי חי') 16472-07-09 איתן רז נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה, תק-מח 2011(2), 19434, 19435 (2011)}.

כפי שנראה להלן, שאלת תום-ליבו של החייב נבחנת בשתי תקופות שונות. האחת, לפני הגשת הבקשה, בעת יצירת החובות. השניה, לאחר הגשתה, לרבות לאחר מתן צו הכינוס {ע"א 7994/08 דוד גוטמן נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-על 2011(1), 1314 (2011); ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(4), 197, 206 (2003); רע"א 2282/03 גרינברג נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נח(2), 810 (2004); ע"א 4892/91 אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(1), 45 (1993)}.

להליכי פשיטת הרגל שתי תכליות עיקריות. האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה, היעילה והשווה ביותר. השניה, לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על-ידי קבלת הפטר מן החובות {ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכנ"ר, פ"ד נז(4), 197 (2003)}.

על רקע התכלית השניה, שעיקרה לאפשר לחייב לפתוח דף חדש בחייו, יש לבחון האם התנהגות החייב, עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם, מצדיקה להעניק לו את הגנת הפקודה ולהכריזו כפושט רגל ואם לאו.

השיקולים שמנחים את בית-המשפט בעת בדיקת הנסיבות שהביאו להסתבכותו הכלכלית של החייב הינם רבים ומגוונים.

בית-המשפט ישקול, בין היתר, את אופן יצירתם של החובות והאם נהג החייב בתום-לב כלפי נושיו בעת יצירת החובות או שמא נהג בחוסר אכפתיות תוך סיכון כספי הנושים, האם נוצרו החובות בדרכי רמייה והאם נהג החייב מתוך כוונה להתחמק מנושיו תוך הסתרת נכסיו או הברחתם והצגת מצגי שווא בפניהם.

יודגש כי הנטל להוכיח תום-לב ביצירת החובות מוטל על החייב מהמסד עד הטפחות. הנטל להוכיח כי לא הסתבך בחובותיו בחוסר תום-לב מוטל על החייב. בית-המשפט בודק האם סיכן החייב את כספי הנושים בחוסר אכפתיות, במעשי מרמה, במצגי שווא; האם הסתיר נכסיו מנושיו או הבריחם {ע"א 149/90 קלאר נ' הכנ"ר, פ"ד מה(3), 61 (1991)}; האם נגועה התנהגותו באי-חוקיות והאם חובותיו הינם תוצאה ישירה של אי-החוקיות. עוד בוחן בית-המשפט כיצד פעל החייב כדי למנוע התדרדרותו הכלכלית, אם בכלל {ראה גם ע"א 5178/92 אליהו נ' הכנ"ר, פ"ד מט(1), 435 (1995); פש"ר (חי') 513/03 קרן עמית ואח' נ' הכנ"ר, תק-מח 2004(3), 2871 (2004); פש"ר (חי') 71/03 עלי דקה נ' הכנ"ר, דינים-מחוזי לד(1), 281 (2003); פש"ר (חי') 178/03 זילברמן נ' הכנ"ר, תק-מח 2005(2), 7839 (2005); פש"ר (חי') 343/00 איגר נ' הכנ"ר, דינים-מחוזי לג(7), 321; פש"ר (מחוזי חי') 833-07 מהדי חשאן נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה, תק-מח 2009(4), 5113, 5116 (2009)}.
יש להדגיש כי תום-הלב מהווה מונח רחב, וכולל בחובו מדרג של התנהגויות, החל בחוסר תום-לב קיצוני הנובע ממעשה מכוון וזדוני וכלה בחוסר תום-לב במדרג נמוך יותר, שיכול אף לנבוע מטעות או חוסר מחשבה מספקת.

ברי כי קיימים יחסי גומלין בין מידת חוסר תום-הלב, לבין נכונותו של בית-המשפט, במקרים מסויימים, להכריז בכל זאת על החייב פושט רגל ולזכותו בהגנת הפקודה. ככל שחוסר תום-ליבו של החייב נמצא במדרג הנמוך, נטייתו של בית-המשפט, בנסיבות המתאימות, לבוא לקראת החייב, תגבר, ולהיפך.

במידה ובית-המשפט שוכנע כי הבקשה לא הוגשה בתום-לב, תידחה הבקשה, כשהנטל בנדון מוטל על כתפי החייב {פש"ר (מחוזי נצ') 291/09 שמחה אורן נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-מח 2011(2), 13144, 13147 (2011)}.

רוצה לומר כי על-פי סעיף 18ה(א)(2) לפקודת פשיטת רגל על בית-המשפט להחליט בתום הדיון בבקשת החייב לפשיטת רגל ולאחר שהוגשה לו חוות-דעת כונס הנכסים הרשמי, כי ניתן לדחות את הבקשה אם שוכנע בית-המשפט כי היא הוגשה שלא בתום-לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו {פש"ר (מחוזי יר') 22187-04-10 גדעון יעל נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-מח 2011(1), 31293, 31294 (2011)}.

העמדת תום-ליבו של החייב בבסיס הליכי פשיטת הרגל נובעת מכך כי אין כל הצדקה לתת "קרש הצלה" לחייב אשר בא לבית-המשפט בידיים שאינן נקיות, ואין כל הצדקה לפגוע בנושים כדי לסייע למי שנהג בחוסר הגינות ובחוסר יושר {רע"א 2282/03 גרינברג נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נח(2), 810 (2004)}.

תום-ליבו של חייב המבקש הכרזה כפושט רגל, נבחן באמות-מידה אובייקטיביות המושפעות מתכליותיו של מוסד פשיטת הרגל.

תכליתו האחת של מוסד פשיטת הרגל היא להביא לכינוס יעיל של נכסי החייב, תוך חלוקתם בדרך הוגנת וצודקת בין כלל הנושים. מטרתו האחרת היא "שמיטת חובותיו של חייב שנקלע לקשיים כספיים מתמשכים, ומתן אפשרות לחייב לפתוח דף חדש בחייו". לצד תכליות ספציפיות אלה לפקודת פשיטת הרגל, עומדות התכליות הכלליות שביסוד כל דבר חקיקה, המעוגנות ביסודות השיטה, ומהן - ההגנה על תקנת הציבור והשמירה על שלטון החוק.

תכלית שמיטת חובות החייב נועדה לאפשר לחייב לנהל הליך שבמסגרתו נכסיו הקיימים יחולקו בין נושיו, תוך התחשבות, בין היתר, בפוטנציאל השתכרותו, ולפתוח לאחר מיצוי מלוא יכולתו הכלכלית למען נושיו, פרק חדש בחייו החברתיים והכלכליים.

תכלית זו שמה דגש על כבודו ורווחתו של החייב כפרט, וחותרת להביא לשיקומו הכלכלי והחברתי של פושט הרגל ככל שיעמוד בתנאים המוקדמים לכך. זכאות זו לשיקום ולפתיחת דף חדש מותנית, בין היתר, בקיומו של תום-לב מצד החייב הן בשלב יצירת החובות לנושיו והן בדרך התנהלותו מאז נפתחו הליכי פשיטת הרגל.

האינטרסים העומדים בבסיס הליכי פשיטת הרגל, של טובת הנושים בחלוקה יעילה ואמינה של נכסי החייב, שיקומו של החייב, והאינטרס הכללי בהגנה על תקנת הציבור ושלטון החוק הם לעולם אינטרסים יחסיים שיחסיותם נבחנת בהתאם לעניין הספציפי הנדון בהליכי פשיטת הרגל, על מכלול נסיבותיו.

משקלן היחסי של התכליות הנוגדות שביסוד הפקודה, ובעיקר - טובת הנושים אל מול אינטרס שיקומו של החייב ודרך האיזון ביניהן, עשויים להשתנות בהתאם לסוגיה העומדת לדיון, ובשים-לב לשלב הנדון בהליך - בין השלב שבטרם תחילת הליכי פשיטת הרגל, ובין השלב שלאחר תחילתם. השוני באיזון כאמור, מקרין גם על משקלה של חובת החייב לנהוג בתום-לב בשלבים שונים של ההליך - בין קודם לתחילת הליכי פשיטת הרגל, ובין לאחר פתיחתם.

אשר לתום-הלב הנדרש מהחייב במסגרת התנהלותו בשלב כינוס הנכסים, יש לציין כי שלב הדיון בבקשה להכרזת אדם כפושט רגל בא לאחר שנפתחו הליכי כינוס נכסים, ונעשו פעולות שונות לריכוז נכסיו של החייב, ולבירור פוטנציאל השתכרותו.

ההליכים עד לדיון בבקשה להכרזת פשיטת רגל נועדו למצות ככל הניתן את בירור הנתונים הנדרשים לצורך התוויית תמונת-מצב, המשקפת באופן מלא ומדוייק את היקף נכסיו הקיימים של החייב במועד נתון, ואת פוטנציאל השתכרותו, וכדי להבטיח עד למירב האפשרי את פירעון חובותיו לנושים.

רק בקבלת תמונת נתונים שלמה כאמור, ניתן לאזן כראוי בין המגמה להבטיח את טובת הנושים בחלוקה יעילה ואמינה של מלוא נכסי החייב, לבין הרצון לאפשר את שיקומו של החייב, עד כדי הפטר, המאפשר לו פתיחת פרק חיים חדש, גם אם בסופו של יום לא פרע את מלוא חובותיו לנושים מחמת אי-יכולת כלכלית.

השגת מגמות משולבות אלה, תוך איזונן הראוי, מחייב קיום תום-לב מלא מצד החייב בבירור מלוא הנתונים המתייחסים הן לנכסיו והן ליכולת השתכרותו הפוטנציאלית. בלא גילוי וחשיפה מלאים של כל הנתונים הקשורים למצבו הכלכלי, לא ניתן להגיע להסדר הוגן של חלוקת נכסי החייב לנושים לצורך פירעון, ולו חלקי, של חובותיו של החייב כלפי נושיו.

אכן, עיקר עניינם של הליכי פשיטת רגל הקודמים להכרזה מתמקד בהערכת יכולתו הכלכלית של החייב ושל היקף רכושו, ולשם כך, מועבר כלל רכושו לפיקוח הכונס הרשמי, כדי שיפעל לכינוס נכסיו על-סמך נתונים שיימסרו על-ידי החייב.

להיבט יעילות ההליך ותום-ליבו של החייב ניתן משקל מיוחד בשלב זה נוכח החשש כי התליית הסנקציות החמורות המוטלות על החייב בהליך ההוצאה לפועל, עלולה לפגום בשיתוף הפעולה מצדו בהליכי כינוס נכסיו.

דרישת תום-הלב כלפי החייב בשלב ההתנהלות טרם הכרזת פשיטת הרגל היא, איפוא, בעלת משקל מיוחד. היא מתבטאת בהטלת חובת גילוי מוגברת, המחייבת את החייב למסור מידע מהימן ומלא לנאמן בדבר מקורות ההכנסה שלו והיקף רכושו {ע"א 673/69 ארגלזי נ' אזולאי, פ"ד כד(1), 624, 628 (1970); ע"א 560/73 גולדשטיין נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד כח(2), 359, 361 (1974); ע"א 501/67 כונס הנכסים הרשמי נ' ולנסי וקאסם, פ"ד כב(1), 23, 25 (1968)}.

כחלק מחובה זו, על החייב להמציא כל מסמך בעל ערך העשוי לשפוך אור על היקף רכושו. עליו להימנע מיצירת ערפול בנתונים הנוגעים לרכושו העלול להיגרם ממתן הצהרות סותרות, ולהיזהר מיצירת ספק באמיתות גרסתו. על החייב לחשוף את כל מקורות ההכנסה שלו, ואין הוא רשאי לבור מתוך המידע שברשותו "מה ימסור לכונס הרשמי, ומה ינצור" לפי צורכי השעה.

כנגד יתרונות כבדי המשקל שהליכי פשיטת הרגל מקנים לחייב, ובהם - שחרור, ולו זמני, מהליך הוצאה לפועל וקבלת הפטר בבוא היום, על החייב להעמיד את כל רכושו לרשות אדם המייצג את אינטרס הנושים, ואף להעמיד עצמו תחת פיקוחו של בית-המשפט, החייב לדאוג גם לעניין הנושים.

אם הסתיר חייב מידע רלוונטי וחשוב אודות מצבו הכלכלי, התכלית הסוציאלית של פקודת פשיטת הרגל, שעניינה הגנה על החייב ושיקום כבודו כאדם, תיסוג מפני מגמת עשיית צדק עם הנושים, שלהם אינטרס ציפיה מוצדק למצות את המירב מתוך מצבת נכסיו של החייב, ולו לצורך פירעון חלקי של נשייתם.

בחינת תום-ליבו של החייב באשר לאופן היווצרות החובות קודם להליכי פשיטת הרגל אינה קשורה ביעילות האיתור והחלוקה של נכסי החייב. עניינה בהיבטי הצדק וההגינות כלפי הנושים בעצם יצירתם של החובות, כמו גם בבחינת התנהלותו של החייב בשלב הידרדרותו הכלכלית מבחינת העקרונות הכלליים של תקנת הציבור והשמירה על החוק.

היבט זה קשור קשר הדוק לעקרון לפיו "בל יצא חוטא נשכר", העובר כחוט השני בכל תחומי המשפט. אדם שיצר את חובותיו בחוסר תום-לב, ופגע בכך בנושיו, ואפשר שאף עבר על החוק ופגע בתקנת הציבור הכללית, לא ראוי שיזכה ביתרונותיו של הליך פשיטת הרגל, שנועד, בין היתר, לשיקומו הכלכלי-חברתי.

דרישת תום-הלב ביצירת החובות, מחייבת בראש וראשונה את בחינת יחסו של החייב כלפי נושיו.

פתיחת דף חדש ביחסי החייב עם נושיו, תוך ויתור סטטוטורי על חלק מחובותיו כלפיהם, הינה פריבילגיה שתינתן לחייב רק אם נהג כלפי בעלי חובו בתום-לב, המתבטא בקיום סטנדרטים בסיסיים של התנהלות הגונה.

יתר-על-כן, אין הצדקה להתיר שמיטת חובות החייב, אם התנהגותו כלפי נושיו בעבר מצביעה על אפשרות ממשית כי הוא עלול לצבור חובות שאינם ניתנים לפירעון גם בעתיד. בגידרה של חובת ההגינות המוטלת על חייב כלפי הנושים נקבע בעבר, כי בית-המשפט לא יבוא לקראת אדם שהוציא מנושיו כספים וחפצי ערך במרמה ובטענות שווא.

הוא הדין באדם שחובותיו נוצרו בעסקי סרק אותם הפעיל תוך זלזול בנושים. בדומה לכך, לא יינתן סעד לפושט רגל "מקצועי", הצובר חובות חדשות לבקרים, וחוזר לבית-המשפט שוב ושוב בניסיון להינצל מידי נושיו {ע"א 5178/92 אליהו נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מט(1), 435 (1995)}.

דרישת תום-הלב בשלב יצירת החובות עשויה לשלול מתן הכרזת פשיטת רגל גם אם חובות החייב נוצרו בדרך שיש בה פגיעה מהותית בתקנת הציבור. כדי שחייב ייחשב תם-לב, עליו להישמר במהלך יצירת חובותיו מביצוע עבירות על החוק, ובכלל זה עבירות המופנות כלפי נושיו.

הימנעות שיטתית מביצוע פסקי-דין על-ידי החייב עלולה אף היא להביא לסיכול בקשתו. הוא הדין אם מתברר כי חוב של חייב נצבר תוך ביצוע פעולות הונאה ותרמית.

כאמור, אחד האמצעים החשובים ליישוב בין המגמות המנוגדות הפועלות בהליכי פשיטת הרגל מתמקד בדרישה לתום-לב של החייב לאורכם ולרוחבם של הליכים אלה.

כדי לזכות את החייב ב"כרטיס כניסה" להליך פשיטת רגל, על החייב להוכיח את תום-ליבו. כדי לזכות ב"כרטיס יציאה" מהליך פשיטת הרגל, ולקבל פטור מחובות שנותרו לא משולמים, עליו להראות כי פעל בתום-לב במסגרת הליכי פשיטת הרגל, ומילא בדייקנות ובהגינות את החובות שהוטלו עליו בגדרו של הליך זה.

רק בהתקיים תנאי תום-הלב, זכאי החייב להגנה שמסגרת פשיטת הרגל מקנה לו, ולהפטר מחובותיו לאחר שקיים תנאים נוספים.

תכלית ההגנה הניתנת לחייב בהליכי פשיטת רגל נוגעת לחייב שנקלע בתום-לב לחובות שאינו מסוגל לפורעם ורק אז קיים אינטרס חברתי לאפשר לו, בנסיבות מתאימות, לחזור לפעילות כלכלית נורמאלית תוך שמיטת חובותיו.

הנכונות לאזן את עניינו של החייב אל מול עניינם של הנושים, ולהקל עליו בפרישת רשת ההגנה של הליכי פשיטת הרגל וההפטר, מתקיימת, איפוא, רק בחייב תם-לב. מי שצבר את חובותיו בחוסר תום-לב, או נהג בחוסר תום-לב במהלך הליכי פשיטת הרגל, אינו ראוי להגנת הליכים אלה ולהפטר, ואינו זכאי כי עניינם של הנושים במיצוי אינטרס נשייתם כלפיו ייגרע {ראה גם פש"ר (מחוזי חי') 1053-07 אלכסנדר קרצ'קובסקי נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה, תק-מח 2009(4), 4652, 4656 (2009)}.

נעיר כי חייב אינו יכול לשבת בביתו ולא להשתכר מאום ולצפות כי נושיו יוותרו על חובו. על חייב שנקלע להליכי פשיטת רגל לעשות ככל האפשר כדי להתפרנס ולשלם את חובו לנושים {פש"ר (מחוזי חי') 1283-07 מייסון חמדאן נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה, תק-מח 2009(3), 8156, 8159 (2009)}.

2. גילוי וחשיפת עובדות; דיווח חלקי; השמטת פרטיים מהותיים
גילוי וחשיפת העובדות בהליך פשיטת רגל הוא אבן יסוד {פש"ר (מחוזי חי') 16472-07-09 איתן רז נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה, תק-מח 2011(2), 19434 (2011)}.

בתי-המשפט ראו בחומרה דיווח חלקי של חייב שיש בו כדי להטעות את כנ"ר, ולמנוע ממנו לעמוד בצורה שלימה על הכנסותיו של החייב ולהתחקות אחר רמת החיים האמיתית שהוא מנהל {פש"ר (מחוזי יר') 22187-04-10 גדעון יעל נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-מח 2011(1), 31293, 31294 (2011)}.

בית-המשפט יימנע מלהיעתר לבקשת חייב אם נהג מתוך כוונה לברוח מנושיו תוך הסתרת נכסיו והצגת מצגי שווא בפניהם {ע"א 149/90 קלאר נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מה(3), 61 (1991)}.

גילוי-לב בהליך פשיטת הרגל הינו הכרחי לצורך גיבוש עמדתו של הכנ"ר בבקשות חייבים, והחייב אינו רשאי לעשות דין לעצמו, ולהחליט איזה מידע הוא מגלה ואילו נתונים הוא מותיר עלומים או מסתיר לצרכיו {פש"ר (מחוזי חי') 899-07 סאמר מלחם נ' עו"ד ליאור מזור (המנהל המיוחד), תק-מח 2009(3), 15117, 15121 (2009)}.
אין המידע הנמסר לכנ"ר בחינת "תוכנית כבקשתך". גם לא לחייב לשפוט מה ימסור לכונס הרשמי ומה ינצור. התמונה הניתנת לכונס צריכה להיות מלאה.

השמטת פרטים מהותיים אשר החייב ידע היטב כי היו יכולים להשפיע על שיקולי הכנ"ר ובית-המשפט בדונם במתן צו כינוס או השמטת פרטים העשויים לרמז כי החייב מנסה להבריח נכסים, תיחשב בדרך-כלל לחוסר תום-לב היורד לשורשו של עניין.

חוסר תום-לב מסוג זה לא רק שיכול להביא לדחיית בקשתו של חייב למתן צו כינוס, אלא עשויה, במקרים מתאימים, אף להביא לביטולו של צו כינוס אשר ניתן על סמך אותו מידע חסר שהועלם על-ידי החייב {פש"ר (ת"א) 1851/00 בנק לאומי לישראל נ' אבי עייני, תק-מח 2001(3), 65535 (2001)}.

ב- פש"ר (מחוזי חי') 699-07 {זכי פאעור נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה, תק-מח 2009(3), 8575 (2009)} קבעה כב' השופטת דיאנה סלע כי החייב לא גילה לכנ"ר ולבית-המשפט את כל הכנסות התא המשפחתי, שעה שהוא מוגן מפני הליכי הוצאה לפועל ומשלם 100 ₪ לנושיו.

לו היו נתונים בידי הכנ"ר בעת מתן צו הכינוס, היה התשלום החודשי המושת על החייב גבוה מזה שהוטל. החייב בחר להסתיר הכנסותיו מהכנ"ר, על-מנת להגדיל את הסכום שיישאר להוצאות המשפחה, בחוסר תום-לב, תוך הברחת הכנסותיו מנושיו.



3. הקמת מספר עסקים
מי שמקים חברה חדשה לאחר שחברה דומה קודמת נקלעה לחובות וממשיך את פעילות העסק במתכונתו הקודמת באמצעות חברה חדשה, נוהג בחוסר תום-לב משום ההטעיה כלפי הנושאים ונותנים עמו, הסבורים כי בפניהם חברה חדשה, בעוד שמדובר בחברה קודמת, שכשלה {פש"ר (מחוזי חי') 84-08 אלכסנדר גולדיוק נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה, תק-מח 2010(1), 2245, 2247 (2010)}.

ב- פש"ר (מחוזי חי') 26782-11-09 {אלי ג'ורג' אלמגור נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה, תק-מח 2011(2), 19325, 19326 (2011)} החייב עבד, כנהג מונית במשך שנתיים וכשכיר במסעדה של אחותו במשך 4 שנים, ובשנת 2004 פתח פעם נוספת עסק של מסעדה "אל גאוצ'ו" בקיבוץ אלונים, אשר פעל כשנה וחצי ונסגר, לאחר שהחייב השקיע בפתיחת העסק סך של 200,000 ₪ אותם נטל בהלוואה, חרף חובותיו.

כב' השופטת רבקה פוקס קבעה כי התנהלות החייב כאמור, אינה מצביעה על תום-לב ביצירת חובות, עת החייב אדיש לנושיו ומוכן להסתכן פעם אחר פעם בפתיחת עסקים שאין בהם יציבות כלכלית וללא עוגן כלכלי, גם בנסיבות בהן הוא שקוע בחובות עד צוואר.

הדברים מקבלים משנה-תוקף עת החייב לצורך פתיחת מסעדה וחרף ההגבלות שהוטלו עליו, כבר משנת 1999, מועד בו ניתנה החלטה על איחוד תיקים בהוצאה לפועל, ניצל את היות אשתו אישיות משפטית נפרדת בפתיחת תיק עוסק מורשה על שמה, לצרכיו, בבחינת, לית דין ולית דיין, כך שם לפלסתר את ההגבלות שנועדו להיצר את צעדיו הכלכליים, משכשל בהתנהלותו.
ב- פש"ר (מחוזי חי') 17340-07-09 {לינא ברבארה נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה, תק-מח 2011(2), 3966, 3967 (2011)} קבעה כב' השופטת רבקה פוקס כי חייבת אשר יודעת כי העסק של בעלה קרס כלכלית מבלי שהתעמקה בסיבות לקריסה, אינה יכולה "לרחוץ בניקיון כפיה" כשהיא מאפשרת לבעלה לפתוח חברה חדשה על שמה באותו תחום ולהתנהל בחשבון בנק שנפתח על ידה ללא כל בקרה, באמירה ריקה מתוכן לפיה בעלה מעתה פותח דף חדש.

צבירת חובות עתק בעקבות עסק שקרס ובעקבות עסק חדש שנפתח על חורבותיו, באותו תחום עסקי, שגם הוא קורס, כשהחייבת אינה נוקפת אצבע כדי לעקוב אחר ההתנהלות העסקית, אין בה אלא חוסר תום-לב כלפי נושים, במיוחד שלאורך כל התקופה החייבת אינה עובדת וממקורותיה אין לה כדי לתמוך כלכלית בעסק שקרס ובעסק שנפתח בשנית על שמה.

הדברים מקבלים יתר תוקף בנסיבות בהן גם כיום אין החייבת יכולה להסביר מדוע החברה שנרשמה על שמה קרסה, למעט אמירה השעונה על בלימה לפיה העסקים קרסו כי לקוחות, שזהותם לא נודעה, לא שילמו תמורה עבור שירותים שקיבלו, תוך התעלמות מהחובה המוטלת עליה לדאוג לגביית חובות בלתי-מסולקים ופירוט הליכים שננקטו על ידה לגביית חובות אלה.

תמיכה עיוורת של החייבת בבעלה ובקשה להכיר בכל אלה כדרך התנהלות שיש בה תום-לב, נדחית על-ידי בית-המשפט, בנסיבות בהן עסקיו של בעלה מתמוטטים לנגד עיניה בין בעקבות עסק קודם שנכשל ובין בעקבות עסק חדש שנפתח ללא כל עתודות כספיות, כשהצפי כי ישגשג לאחר שעסק דומה קרס קלוט מן האוויר, כך בדרך לא דרך עושה החייבת יד אחת עם בעלה בעקיפת הגבלות שהוטלו עליו כדין בהתנהלותו הכלכלית.

ב- פש"ר (מחוזי חי') 809-08 {ח'אלד מחאמיד נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה, תק-מח 2010(2), 3092, 3094 (2010)} קבעה כב' הושפטת רבקה פוקס כי במקרה דנן התמונה המצטיירת מהתנהלות החייב מצביעה על חוסר תום-לב, עת חובות נוצרו בעסקי הטיח של המשפחה המורחבת, כאשר חברה אחת כושלת פונים להקמת חברה אחרת, מבלי שחובות שנצברו בעבר מסולקים, לרבות קיום פעילות עסקית בדרכים אחרות, כולן קשורות במשפחה המורחבת.

החייב הגדיל לעשות כשלקח בין לבין הלוואה לסילוק חובות האח אצלו עבד כשכיר, גם כשהיה נתון בחובות.

בית-המשפט לא מצא כי החייב עמד בנטל להוכיח כי יצר חובותיו בתום-לב ובכלל זה לא להוכיח מדוע התנהל באמצעות אישיות משפטית ה"פושטת ולובשת צורה מעת לעת", כאשר לאורך כעשור נוצרים חובות בלתי-מסולקים חדשות לבקרים. בקשת החייב להכריזו פושט רגל - נדחתה.

4. המצאת מסכמים וחלוף הזמן הרב שעבר מאז יצירת החובות
לא אחת, מעלה חייב טענה לפיה בשל חלוף הזמן הרב שעבר מאז יצירת החובות, קיים קושי רב באיתור מסמכים ואישורים רלבנטיים {ראה למשל פש"ר (מחוזי נצ') 291/09 שמחה אורן נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-מח 2011(2), 13144, 13149 (2011)}.

אומנם נכון כי חלוף הזמן עשוי בנסיבות מסויימות לשמש לזכותו של החייב, שכן קשה לדרוש מאדם להציג בפני הכנ"ר את כל המסמכים הנוגעים ליצירת החובות כאשר חלפו שנים רבות מעת יצירתם {ע"א 3224/07 אברהם בן דוד נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-על 2009(2), 1208 (2009)}.

יחד-עם-זאת, כנגד חלוף הזמן יש להביא בחשבון את כלל נסיבות העניין ומתן "הנחה" אוטומטית לחייב רק מהטעם שעברו שנים מאז יצירת חובותיו, אינה ראויה ואינה צודקת.

על החייב, בבואו לטעון הטענה בדבר הקושי בהשגת מסמכים, להראות ולהסביר, באילו פעולות נקט כדי לאתר את המסמכים הנדרשים.

בהיות הליך פשיטת הרגל הליך של "חסד המחוקק", יש לדקדק בעניין חובות הגילוי. אין המידע הנמסר לכונס הנכסים הרשמי בחינת "תכנית כבקשתך". גם לא לחייב לשפוט מה ימסור לכונס הרשמי ומה ינצור. התמונה הניתנת לכונס צריכה להיות מלאה, ובמקרה שמסופק החייב באשר לחומר פלוני - יכריע לכיוון מסירתו. זו משמעותו של תום-הלב - הנה פתחתי בפני הכונס את כל הצפונות, יבדוק ויראה כי אכן כטענתי עשיתי כל שניתן ולא צלחה דרכי, ועל-כן יסייע לי להשתחרר על-ידי פשיטת רגל {ע"א 7113/06 אביגדור ג'נח נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-על 2008(4), 2057 (2008)}.

משלא עשה כן החייב ולא המציא די מסמכים המוכיחים את טענותיו בקשר ליצירת חובותיו, נותר צל כבד המעיב על טענתו בדבר אופן יצירת החובות, ודי בכך כדי להצדיק את דחיית הבקשה {השווה פש"ר (מחוזי חי') 192/03 כנפי שלומי שלמה נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-מח 2005(1), 3555 (2005)}.

בפרשת בן דוד {ע"א 3224/07 אברהם בן דוד נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-על 2009(2), 1208 (2009)} הביע בית-המשפט את עמדתו באשר לדרישת הכנ"ר להמצאת מסמכים לפיה "קשה אף לקבל את עמדת הכונס הרשמי, שהמערער חטא בכך שלא המציא העתקים של ערבויות מלפני שנים רבות. כך, למשל, המציא המערער פסק-דין שניתן נגדו ולזכות בנק הפועלים ביום 22.7.90. הכונס הרשמי דרש שיומצא כתב התביעה, על-מנת לוודא האם אמנם מדובר בפסק-דין שעילתו ערבות עליה חתם המערער. דרישה זו של הכונס הרשמי, שבאה למעלה מ- 15 שנים לאחר פסק-הדין, נראית מרחיקת לכת... ניתן להניח שהתיק של בית-המשפט בוער. הננו מציינים נקודה זו על-מנת להצביע על כך שדומה כי הכונס הרשמי העמיד במקרה זה דרישות מוגזמות ומיותרות, שכלל לא ניתן לקיימן. בחלוף שנים רבות מעת שניתן פסק-דין, אין להתפלא שאדם מתקשה להמציא את כתבי בי-דין המקוריים".

כלומר, חלוף השנים ממועד היווצרות החובות מהווה נסיבה בגינה ייתכן ויתעורר קושי באיתור מסמכים נדרשים וייתכן כי הדרישה להמצאתם בנסיבות אלה הינן מוגזמת ו/או כלל לא ניתנת ליישום {ראה דברי כב' השופטת בטינה טאובר ב- פש"ר (מחוזי חי') 1171-06 חיים כהן נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-מח 2010(1), 6819 (2010)}.

ב- פש"ר (מחוזי נצ') 403/07 {שביט יוסף ג'ורג' נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה, תק-מח 2010(1), 3171, 3174 (2010)} קבע כב' השופט דני צרפתי כי טענתו של החייב כי כל המסמכים מצויים בחזקת אשתו {עימה עדיין הוא מתגורר תחת קורת גג אחת, למרות צווי הרחקה שהוצאו}, אין בה כדי לסייע לחייב.

ברור הוא כי החייב לכל הפחות יכול היה לדאוג להמציא תצהירים ומסמכים אותם ניתן להנפיק בדרכים אחרות לרבות פניה לרשויות הרלבנטיות על-מנת להמציא טפסי 106, כמו גם את העתק הכרעת דין בתיק הפלילי להם נדרש.
5. משיכת שיק ללא כיסוי
אין צורך להכביר מילים בדבר חוסר תום-הלב הטמון ביצירת חובות אגב משיכת שיקים ללא כיסוי או מתן הרשאה לאחר לפעול בחשבון לא לו לאחר שהוגבל חשבונו, ללא השגחה ופיקוח במיוחד כשבעל החשבון {החייב} אינו עובד ואינו דואג ליתרת זכות בחשבון.

ככלל, הגישה הראויה לנושא השיקים ללא כיסוי, צריך שתהא מחמירה. המדובר בנגע קשה ומטריד המשליך הן על הנפגעים הישירים שלא נפרעו שיקים שנמסרו להם, ולעיתים - על צדדים שלישיים, והן במעגל רחב יותר, על המדינה והחברה {ע"א 6067/07 מוחמד בדראן ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-על 2006(4), 3567 (2006); פש"ר (מחוזי חי') 607-08 דלאל עבדאללה נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה, תק-מח 2010(1), 2672, 2674 (2010)}.


זאת ועוד. מתן שיקים בידיעה כי לא יהיה להם כיסוי, לבד מהיותו עבירה פלילית, מהווה התנהגות חסרת תום-לב שיש בה משום כוונה לרמות את מקבלי השיקים וזאת, משום שאלה עלולים לסבור כי ניתנת להם התחייבות ברת-מימוש, כשאין הדבר כן.

מי שכך נוהג, אינו ראוי להגנתו של בית-המשפט ואין מקום לכך שבית-המשפט יפרוש עליו את מטריית פשיטת הרגל, להגן עליו מפני נושיו {פש"ר (חי') 60/01 עבד אלהאדי רנדה נ' הכנ"ר, תק-מח 2002(2), 1571, 1577 (2002); רע"א 9162/04 סורוצקין ואח' נ' בל"ל בע"מ ואח', תק-על 2004(4), 1886, 1888 (2004); פש"ר (חי') 405/00 זאהי נ' הכנ"ר, תק-מח 2002(1), 8101 (2002); פש"ר (מחוזי חי') 509-07 פואד פנאדקה נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה, תק-מח 2009(3), 13074, 13079 (2009)}.

ב- ע"א 6067/04 {בדראן נ' הכנ"ר, תק-על 2006(4), 3567 (2006)} קבע בית-המשפט כי יש דופי וחוסר תום-לב בפעולת החייב והחייבת כאחד, הראשון בכך שעשה שימוש בחשבון בת זוגו כעקיפה של האיסור על ניהול חשבון שלו, והחייבת מצידה בכך שהסכימה להעמיד את חשבון הבנק שלה לרשות בעלה אף שחשבונו הוגבל, ונתנה לו יד חופשית לפעול בו בלא הפרעה {ראה גם פש"ר (מחוזי חי') 1283-07 מייסון חמדאן נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה, תק-מח 2009(3), 8156, 8158 (2009)}.

6. חתימה על ערבות
חתימה על ערבות בעת שאדם מסובך בחובות, ביודעו כי לא יהא בידיו לפורעה, מהווה התנהגות חסרת אחריות המגיעה כדי חוסר תום-לב.

ובמילים אחרות, כאשר אדם חותם על ערבות על סכום, ביודעו כי כושר השתכרותו אינו מאפשר לו לשלמו וכי גם רכוש שיש בו כדי להבטיח את תשלום הסכום הנערב אין בידו, הרי שיש בהתנהגותו זו משום התנהגות חסרת אחריות המגיעה כדי חוסר תום-לב {ראה פש"ר (חי') 409/03 בוגנים נ' הכנ"ר, תק-מח 2004(2), 1520, 1523 (2004); ע"א 5165/05 קוניה נ' הכנ"ר ואח', תק-על 2005(2), 4383 (2005); פש"ר (חי') 497/05 זיקרי נ' הכנ"ר, תק- מח 2005(3), 11584 (2005)}.



7. מסירת גרסאות סותרות
אין צורך להכביר במילים בדבר הנטל המוטל על החייב למסור גרסה ברורה וקוהרנטית אודות הסתבכותו הכלכלית מגובה במסמכים, על-מנת לעמוד בדרישות ההליך, בהוכחת תום-הלב ביצירת חובותיו.

לפיכך, מסירת גרסאות שונות, שאינן מתיישבות זו עם זו, לא רק שלא עונה לנדרש, אלא שהיא כשלעצמה, הבסיס לדחיית בקשה לפשיטת רגל, שהרי בדרך של מסירת גרסאות סותרות מלמד החייב על עצמו כי אין פניו לגילוי וחשיפת האמת, אלא הסתרתה וטיוחה, דרך שהליך פשיטת רגל לא יכירנו {פש"ר (מחוזי חי') 16965-03-09 מועין ג'אויש נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה, תק-מח 2010(4), 14631, 14633 (2010)}.

8. קבלת כספים מלקוחות ללא מתן תמורה
דומה כי קבלת כספים מלקוחות ללא מתן תמורה, דינה כמסירת שיק ללא כיסוי, באלה וגם באלה אין תום-לב ביצירתם.

ב- פש"ר (מחוזי חי') 17261-09-09 {אמירה טאהא נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה, תק-מח 2010(4), 20140 (2010)} קבעה כב' השופטת רבקה פוקס כי עיון בגרסת החייב מלמד כי אין החייב נמצא בגדרו של המונח תום-לב ביצירת חובותיו, נוכח פסקי-הדין שניתנו נגדו, חלקם בגין אי-הספקת סחורה לאחר שהתמורה התקבלה אצלו, וחלקם בגין עבודות חלקיות או פגומות, מבלי שהחייב מסביר מדוע קיבל על עצמו פעם אחר פעם עבודות וגבה תמורתן, בנסיבות בהן עשרות לקוחות, אשר לא התקבצו בן יום, נותרו ללא תמורה לכספם.

עוד נקבע כי יש לדחות הטענה כי פסקי-הדין ניתנו משום שהחייב לא יכול היה להעמיד עורך-דין לצורך ניהול התביעות השונות, מן הנימוקים הבאים: ראשית, משום שחסרון כיס בהעמדת עורך-דין אינו פוטר את החייב בניהול תביעה בעצמו. שנית, וזה העיקר, משום שהחייב ממקד את הבעיה בהיעדר עורך-דין אך אין בפיו כל הסבר מדוע מלכתחילה יצר חובות כלפי לקוחותיו ומדוע נתבע על-ידי לקוחות רבים, חלקם כאלה ששילמו תמורה עבור הזמנת עבודה אך לא קיבלו דבר.

9. התנהלות החייב לאחר מתן צו הכינוס
בסוגיית תום-הלב ממועד צו הכינוס, יבחן בית-המשפט את עמידת החייב במטלות על-פי צו הכינוס, את מיצוי כושר השתכרותו של החייב והיעדר יצירת חובות חדשים. כן יבחן בית-המשפט את שיתוף הפעולה הכללי של החייב עם הכנ"ר, התייצבותו לחקירה והצגת מלוא הנתונים בפני הכנ"ר, ויתר הפעולות הנדרשות ממנו, לרבות הצגת מסמכים המבססים את גרסתו לבקשה והצגה מהימנה של מצבת נכסיו.

בנוסף, חייב המבקש לחסות תחת הגנות פקודת פשיטת הרגל, שומה עליו לקיים החלטות שיפוטיות כלשונן ובמועד שנקצב בהן, ולא להשתמש בדיעבד באמתלות לאי-קיום ההחלטות, לאחר שאלו לא קויימו.

חייב המספק אמתלות ותירוצים חוטא בשלושה: ראשית, בכך שלא קיים החלטה שיפוטית. שנית, בכך שלא ביקש מראש את רשות בית-המשפט שלא לקיים את ההחלטה במועד הנקוב בה. שלישית, בכך שאינו נוטל אחריות למחדליו, ומנסה, בדיעבד, להשתמש בתירוצים ואמתלות כדי להצדיק את הפרת הצו השיפוטי.
העובדה כי החייב אינו מקפיד על ביצוע תשלומיו במועד מצביעה על זלזול מופגן בצו שיפוטי, אדישות בנוגע לגורל החובות לנושים וניצול לרעה של ההליך, שכן החייב, למעשה, נהנה מהגנת הפקודה, מבלי לקיים את חיוביה, ודי בכך כדי להצדיק את דחיית הבקשה {פש"ר (מחוזי חי') 991/05 אזולאי שלום נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-מח 2007(1), 12861 (2007); פש"ר (מחוזי חי') 1041/05 נעמה אחמד נ' מנור נחמיאס, עו"ד, תק-מח 2007(3), 9236 (2007)}.

בית-המשפט דחה הטענה לפיה הפיגורים בתשלום החודשי מקורו בעיכוב בתשלום משכורתו של החייב וכך גם ביחס לטענת החייב לפיה לא סילק את החוב לנוכח העובדה שלא היה בידיו פנקס תשלומים {ראה למשל פש"ר (מחוזי נצ') 255-09 סולימאן גבר החייב נ' שמואל לביא (מנהל מיוחד), תק-מח 2010(3), 15085 (2010)}.

במקרים חריגים, מקום בו חייב מוצא עצמו נאלץ שלא לקיים החלטה שיפוטית, מוטלת עליו חובה להודיע על כך לבית-המשפט - מראש וללא כל שיהוי - ולבקש את רשותו שלא לקיים אותה החלטה שיפוטית, תוך פירוט הנימוקים המצדיקים, לטענתו, היעתרות לבקשה.

ב- פש"ר (מחוזי נצ') 300/07 {פואז עבדאללה נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה, תק-מח 2009(4), 7508, 7512 (2009)} החייב יצר פיגור של 7 תשלומים חודשיים לקופת הכינוס.

בית-המשפט קבע כי פיגור כאמור הינו בגדר הפרה של הוראות צו הכינוס המהוות תנאי לדיון בבקשת חייב. בנוסף, יש בהתנהלות כאמור ללמד על אדישות לגורל הנושים וחוסר נכונות לצמצם את חובות החייב כלפיהם.
יתירה מזאת, החייב גם לא הגיש דו"חות בגין הכנסות והוצאות חודשיים ארוכים ובכך גם מנע מהכנ"ר להתחקות אחר רמת החיים האמיתית והנכסים של החייב.

עוד נקבע כי החייב גם לא מסר כל הסברים מספקים באשר לרכב אשר הוא עושה בו שימוש, כאשר רישום הרכב על שם אימו הנעדרת רישיון נהיגה אינה חזות הכול {לעניין פיגור בתשלום התשלומים החודשיים ראה גם פש"ר (מחוזי חי') 12154-06-09 איימן זיתון נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה, תק-מח 2010(4), 11391 (2010)}.

ב- פש"ר (מחוזי חי') 832-08 {באסם כאמל נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה, תק-מח 2010(2), 13410, 13413 (2010)} קבע בית-המשפט כי עד למועד פנייתו של הכנ"ר לביטול צו הכינוס, צבר החייב חובות בקופת הכינוס ודומה כי רק בקשת הכנ"ר האמורה הביאה אותו לסלק את חובותיו בקופת הכינוס.

בנסיבות אלה, מצופה כי החייב יקפיד מאותו מועד ואילך בקיום צו הכינוס, קלה כבחמורה, אך ציפייה לחוד ומעשים לחוד. כעולה מתגובת הכנ"ר צבר החייב פעם נוספת חוב לא מבוטל בקופת הכינוס של חמישה תשלומים ובכך מלמד החייב על עצמו כי אינו תם-לב גם בהליך עצמו.

לאור כל האמור לעיל, מצא בית-המשפט, ובדחותו את בקשת החייב להכריזו פושט רגל, כי החייב לא עמד בנטל להוכיח כי יצר חובותיו בתום-לב או כי התנהל בהליך בתום-לב.

ב- פש"ר (מחוזי נצ') 294-08 {באדר יוסף נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה, תק-מח 2010(2), 12890, 12892 (2010)} קבע בית-המשפט כי לעניין התנהלות החייב בהליך עצמו, יש לייחס לחובתו את העובדה שהוא אינו מנצל את כושר השתכרותו עד תום.

החייב לגרסתו עובד אצל אחיו ומשתכר סך של 2,880 ₪ בלבד. החייב הינו בחור צעיר, מבלי שהוצגה סיבה להשתכרות כה נמוכה, התנהלות שכזו מעידה על זלזול בנושיו ואדישות לחובותיו {אם לא חמור מכך, על דווח הכנסות שאינו אמיתי} בנסיבות היה מצופה מהחייב וכן מאשתו שאינה עובדת, שיפעלו להגדיל את ההכנסה לתא המשפחתי, לטובת הנושים.

התנהלות כמפורט אינה מתיישבת עם התנהלות חייב הלוקח אחריות על מעשיו ומבקש באמת לפתוח דף חדש בחייו.

ב- פש"ר (מחוזי נצ') 400/07 {ברודסקי אלה נ' הכונס הרשמי, תק-מח 2009(3), 14534 (2009)} קבע כב' השופט צרפתי דני כי גם בהנחה והחייבים הסדירו פיגוריהם, אין באמור להמעיט מחומרת הדברים. החייבים גם לא צירפו נתונים ואסמכתאות במצורף לדוחות החודשיים וכמתחייב.

המסכת הכוללת כמפורט לעיל, בזיקה להתנהגותם של החייבים, עובר להגשת הבקשה ולאחר הגשתה, אינם מתיישבים עם דרישת תום-הלב.

10. התקשרות עם חברה סלולארית
ב- פש"ר (מחוזי חי') 794-08 {מרפת אגבאריה נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה, תק-מח 2010(3), 1164 (2010)} קבעה כב' השופטת רבקה פוקס כי העובדה כי סמוך לבקשה לפשיטת רגל, בין לפניה ובין לאחריה, מצאו החייבת ובעלה להתקשר בחוזה עם חברת מירס לרכישת 3 מכשירי טלפון ניידים בעלות קבועה של כ- 700 ₪ לחודש, שעיקרה תשלום עבור המכשירים עצמם, מעידה על חוסר תום-לב של החייבת ואדישותה כלפי נושיה.

11. חוב שנוצר כתוצאה מביצוע עבירה פלילית
עצם ההרשעה בפלילים אינה שוללת את האפשרות להכריז על החייב פושט רגל. ואולם חוב שנוצר כתוצאה מביצוע העבירות אינו יכול להיחשב כחוב שנוצר בתום-לב {פש"ר (מחוזי חי') 1115-06 אליהו לוי נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה, תק-מח 2009(3), 16228 (2009)}.

נשאלת השאלה מתי אי-חוקיות שדבקה בהתנהגות החייב מצדיקה הימנעות ממתן צו כינוס או צו הכרזת החייב כפושט רגל {ע"א 6416/01 דני בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(4), 197 (2003)}?

התשובה לשאלה זו טמונה באיזון הראוי ביניהן. אכן, קיימת חשיבות לשיקומו של החייב וליכולתו לפתוח "דף חדש" בחייו. כך, בייחוד, מקום בו הוא המבקש להכריז עליו כפושט רגל ומקום בו הדבר עולה בקנה-אחד עם אינטרס הנושים.

ואולם, תכלית זו אינה מוחלטת אלא יחסית. יש לאזן אותה עם התכלית הכללית שעניינה תקנת הציבור ומניעת הפרת החוק. גם תכלית כללית זו - בתורה - אינה מוחלטת. מניעת הפרת החוק והרתעת עבריינים היא תכלית חשובה אולם אין היא מוחלטת. היא יכולה - וניתנת לאיזון - מול אינטרסים ותכליות נוספות.

מהו, על כן, האיזון הראוי? התשובה היא, כי יש לבחון את מידת החומרה ואי-החוקיות העומדת על הפרק.

נוכח חשיבות התכליות הספציפיות של ההגנה על הנושים ושיקומו של החייב, תישלל ההגנה של פקודת פשיטת הרגל רק באותם המקרים בהם המדובר באי-חוקיות של ממש, העולה כדי פגיעה מהותית בתקנת הציבור.

אמת, הפרת חוק ככזו אינה רצויה ועומדת בניגוד לשלטון החוק. אולם, לצרכי פקודת פשיטת הרגל ותכליתה, יש למנוע את תחולת הפקודה רק באותם מקרים בהם אי-החוקיות בה מדובר נוגדת באופן מהותי את תקנת הציבור. אין די בכך שהחובות נוצרו במהלך ניהול עסק בלתי-חוקי - הא ותו לא. יש להראות כי החובות נוצרו בקשר לניהולו של עסק בלתי-חוקי הנוגד באופן מהותי את תקנת הציבור.

בהקשר זה ניתן לבחון, בין היתר, את השאלה אם המדובר בעבירה פלילית אם לאו, את חומרת העבירה והיסוד הנפשי הנדרש בה ואם הורשע החייב בעבירה כאמור; את השאלה אם המדובר באי-חוקיות קבועה או חד-פעמית באופייה; את מוסריותו של העסק ואת היקף הפעילות של החייב במסגרתו.

כן ניתן לבחון את עוצמת הקשר בין אי-החוקיות של העסק ובין יצירת החובות.

נבהיר כי אין המדובר ברשימה סגורה של שיקולים, אלא באמות-מידה אפשריות לבחינת מהותיות הניגוד של הפעילות לתקנת הציבור, בהקשרה של פקודת פשיטת הרגל {ראה גם פש"ר (מחוזי חי') 97-04 אברהם אלקלעי נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה, תק-מח 2009(3), 9498 (2009)}.
12. חיי פאר מצד החייב
חייב המתנהל בפשיטת רגל, שומה עליו לקצץ באופן דרסטי בהוצאות ולתעל את עיקר הכנסותיו ונכסיו לטובת הנושים ופירעון חובות.

ב- פש"ר (מחוזי חי') 672/05 {דרור פימה נ' הכונס הרשמי, תק-מח 2008(2), 3645 (2008)} קבעה כב' השופטת חני הורוביץ כי ניכר כי החייב ואשתו לא הפנימו את מצבם ואינם נכונים לעמוד במגבלות ובחובות המוטלות על פושטי רגל.

במקרה זה, לא זו בלבד שהחייב ואשתו מנהלים חיי פאר שוודאי אינם הולמים את מצבם, אלא עולה חשד ממשי להברחת נכסים וזאת, לאור מעורבותו של החייב בחברה, הפערים בין ההכנסות להוצאות והניסיון להעביר את כל המיטלטלין יקרי הערך המצויים בדירה על שם האישה.

כמו-כן, על-אף שההכנסות גבוהות באופן יחסי, החייב העדיף להוציאן על מותרות ואפילו לא עמד בתשלום החודשי באופן סדיר.

13. מקרים בהם בית-המשפט נעתר לבקשת החייב להכריז עליו כפושט רגל
13.1 היעדר התנגדות הנושים
ב- פש"ר (מחוזי חי') 15391-11-08 {בתיה בנימיני נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה, תק-מח 2010(2), 3619, 3621 (2010)} קיבלה כב' השופטת רבקה פוקס, את בקשת החייבת, להכריזה כפושטת רגל ובין שאר השיקולים היתה העובדה כי לא היתה התנגדות מטעם נושי החייבת אשר לא התייצבו לישיבת בית-המשפט.

ב- פש"ר (מחוזי חי') 752-08 {נאדרה אנוקנין נ' הכונס הרשמי מחוז חיפה, תק-מח 2009(3), 15510 (2009)} החייבת התייצבה לשתי אסיפות נושים בעניינם, אליהן לא התייצבו נושיה כלל.

כב' השופט מנחם רניאל קיבל את הבקשה ובין השאר היתה העובדה כי לא היתה התנגדות מטעם נושי החייבת שלא התייצבו לאסיפת הנושים ולישיבת בית-המשפט.

13.2 רצון כן ואמיתי לשלם מקצת החובות לנושים
ב- פש"ר (מחוזי חי') 541-07 {אנה גרינברג נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה, תק-מח 2009(4), 8975, 8977 (2009)} קבע בית-המשפט כי החייבת משלמת את התשלומים החודשיים כסדרם ומגישה דו"חות דו-חודשיים כמצוות צו הכינוס, אולם היא אינה מנצלת את פוטנציאל השתכרותה לרווחת נושיה, ולא הציגה מסמך רפואי כלשהו התומך בגרסתה כי הינה סובלת מבעיות גב ולפיכך מתקשה במציאת עבודה המתאימה למצבה הבריאותי.

בנתונים אלה, היה מקום לדחות את בקשת החייבת.

יחד-עם-זאת, החייבת הציעה הסדר לנושיה, וניסתה לגייס כספים לטובתם, על-אף מצבה הכלכלי הקשה. משנדחתה הצעת ההסדר, הביעה נכונות לגייס סכום נכבד מבחינתה לקופת הכינוס, ללא הסדר ומבלי שתופטר מחובותיה.

התנהלותה זו מצביעה על תום-ליבה בהליך ועל רצון כן לשלם מקצת חובותיה לנושיה.

נוכח הסכמתה של החייבת לגייס סך של 10,000 ₪ שלא במסגרת הסדר, על-מנת להעשיר את קופת הכינוס ולהגדיל את הדיבידנד שיחולק לנושיה, ראה בית-המשפט ליתן לחייבת הזדמנות להוכיח תום-ליבה בהליך פשיטת הרגל, לאחר שנים רבות בהן היא מצויה בחובות.

13.3 מצב בריאותי לקוי
לעיתים תכופות עולה השאלה האם מקום בו מתרשם בית-המשפט כי חייב הסתבך בחובותיו בחוסר תום-לב, אך מצבו הבריאותי הוא כה רע עד שלא תהיה כל תועלת בהותרתו במעגל ההוצאה לפועל, יכריע בית-המשפט לטובת הכרזתו של החייב פושט רגל, על-מנת להפטירו בסופו של יום מחובותיו ואם לאו?

בעניין זה, יש גישות לכאן ולכאן.

ב- פש"ר (חי') 148/99 {אבו חלה ג'מאל נ' הכנ"ר, לא פורסם (26.3.01)} קבע בית-המשפט כי מצוקה כלכלית קשה ומצב בריאותי שאינו מאפשר לחייב לעבוד להתפרס, הינם גורמים כבדי משקל הנלקחים על-ידי בית-המשפט בחשבון בבואו להחליט אם להכריז על החייב פושט רגל. ברם, נימוקים אלה צריך שידחו מפני התנהגותו חסר תום-הלב של החייב.

גישה שונה באה לידי ביטוי בעובדה כי בית-המשפט נתן משקל מכריע למצבו הבריאותי של החייב וסבר כי יש להעדיף את זכותו של החייב לפתוח דף חדש בחייו {ראה פש"ר (חי') 487/07 מנאע נ' הכנ"ר, לא פורסם (10.6.09); פש"ר (מחוזי חי') 364/05 אגבאריה ח'אלד נ' הכונס הרשמי, תק-מח 2009(2), 1199 (2009)}.

ב- פש"ר (מחוזי חי') 298-07 {יוסף יצחק פורטנוי נ' הכונס הרשמי, תק-מח 2009(3), 597, 602 (2009)} קבעה כב' השופטת חני הורוביץ כי בהתחשב בגילו המתקדם של החייב, בנסיבותיו האישיות ורשימת תחלואיו, לנוכח העובדה שכפי הנראה לא עומדים לרשותו נכסים שניתן להיפרע מהם ולאור עמידתו בצו התשלומים והצעות ההסדר שהציע, בסיוע בני משפחתו - יש טעם בהכרזתו פושט רגל, הן כנקודת אור לחייב ופתח לפתוח דף חדש והן כיוון שייתכן ובעתיד לאחר שיצטבר סכום ראוי בקופת פשיטת הרגל, יציע החייב הצעה שיהיה בה תועלת גם לנושיו.

ב- פש"ר (מחוזי חי') 1115-06 {אליהו לוי נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה, תק-מח 2009(3), 16228 (2009)} קבעה כב' השופטת דיאנה סלע כי מצבו הרפואי של החייב והשלכתו על ההחלטה אם להכריז עליו פושט רגל, צריך להילקח בחשבון במידה מוגבלת. השאלה היא האם מדובר בפגיעה אנושה בכושר השתכרותו של החייב, אם מדובר במצב בלתי-הפיך, האם למצבו הבריאותי יש השלכה על יכולתו להרים את הנטל בדבר תום-ליבו ביצירת חובותיו וכיוצא בזה.

במקרה דנן נראה כי החייב בן ה- 63 אכן סובל ממצב בלתי-הפיך בעקבות אירוע מוחי קשה, מחלת כליות ויתר לחץ דם, וכי הותרתו במעגל החייבים בהליכי הוצאה לפועל לא תועיל לאיש.

החייב נטול נכסים כלשהם לכאורה, ומתגורר בבית אחותו ללא כל תמורה. עקב מצבו הושת על החייב תשלום חודשי של 100 ₪ בלבד, המשתלם מקצבת הנכות שהוא מקבל.

לא בכדי לא התנגדו רשויות המדינה, בעלות החוב העיקריות של החייב להכרזתו פושט רגל, ולא טרחו להתייצב באסיפות הנושים ובישיבת בית-המשפט שהתנהלה בעניינו.

בנסיבות אלה, בהיעדר התנגדות של הכנ"ר והנושים, ניתן לנהוג בחייב לפנים משורת הדין.