botox
הספריה המשפטית
ממעשה פשיטת רגל ועד להכרזתו של החייב כפושט רגל

הפרקים שבספר:

צו כינוס נכסים לבקשת חייב

1. מבוא
סעיף 18 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 קובע כדלקמן:

"18. צו כינוס נכסים לבקשת חייב (תיקון: התשנ"ו)
צו כינוס נכסים לבקשת חייב בית-המשפט רשאי ליתן צו כינוס כמשמעותו בסעיף 6, בבקשת פשיטת רגל שהגיש חייב, אם צורף לה אישור מאת הכונס הרשמי כי מולאו התנאים הקבועים בסעיף 17; במקרים מיוחדים ומטעמים שיירשמו, רשאי בית-המשפט, לאחר שמיעת עמדת הכונס הרשמי, ליתן צו כינוס לבקשת חייב אף ללא אישור הכונס הרשמי כאמור, ובלבד ששוכנע כי החייב פנה תחילה לכונס הרשמי."

להליכי פשיטת הרגל שתי תכליות עיקריות. האחת, לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על-ידי קבלת הפטר. השניה, ליתן צו לכינוס נכסי החייב תוך חלוקתם בין נושיו בדרך היעילה ביותר {ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכנ"ר, פ"ד נז(4), 197 (2003); ע"א 92/76 בן ציון נ' מדינת ישראל, פ"ד לא(1), 164, 166 (1976); ע"א 4892/91 אשכנזי נ' הכנ"ר, פ"ד מח(1), 45, 55 (1993); ע"א 501/67 הכנ"ר נ' ולנסי ואח', פ"ד כב(1), 23, 28 (1968); א' פרוקצ'יה "פשיטת רגל על-פי בקשת חייב", הפרקליט ל' (תשל"ו), 271, 272}.

סעיף 18 לפקודת פשיטת הרגל מסמיך את בית-המשפט להכריז על החייב פושט רגל או לדחות את בקשתו על-פי מבחן תום-הלב. אם לא שוכנע בית-המשפט כי הבקשה הוגשה בתום-לב תידחה הבקשה, כשהנטל בנדון מוטל על כתפי החייב.

כלומר, סעיף 18 לפקודת פשיטת הרגל, קובע כי לבית-המשפט סמכות ליתן צו כינוס בהתאם לסעיף 6 לפקודה. יחד-עם-זאת, אף אם נתמלאו כל התנאים להגשת בקשתו של החייב, נתון בידי בית-המשפט שיקול-דעת אם להיעתר לבקשה ואם לאו.

אם שוכנע בית-המשפט כי הבקשה הוגשה שלא בתום-לב במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו - תידחה הבקשה.

פקודת פשיטת הרגל אינה מציבה הגדרות באשר לשיקול-הדעת למתן צו כינוס, אך פסיקת בתי-המשפט קבעה כי בשלב מקדמי זה ייבחן בית-המשפט האם לכאורה מתמלאים התנאים למתן צו הכרזת פשיטת רגל כנגד החייב.

אם ברור כבר בשלב ההתחלתי כי החייב פעל בחוסר תום-לב ו/או במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל וכי בקשתו להכריז עליו פושט רגל תידחה, אין החייב זכאי לחסות בצל המטריה של פקודת פשיטת הרגל, ואין טעם במתן צו הכינוס אשר יוביל לניהול הליך סרק {ע"א 5503/92 קירצמן ואח' נ' הכנ"ר, פ"ד מט(1), 749, 756 (1994)}.

מקום שבית-המשפט מתרשם, עוד לפני שניתן צו הכינוס, כי החייב יצר את חובותיו שלא בתום-לב, אין טעם בכניסה להליך פשיטת הרגל מלכתחילה.

הליך פשיטת הרגל הינו הליך יקר שבמסגרתו משקיע הכונס הרשמי זמן ומשאבים כדי לבצע חקירות, בדיקות, אסיפות נושים, פיקוח על הליך פשיטת הרגל ומתן חוות-דעת לבית-המשפט.

הואיל וכך, כאשר ברור לבית-המשפט, על-פי החומר שהונח לפניו ולאחר שעיין בטענות שני הצדדים שאין סיכוי שהחייב יוכרז, לבקשתו, פושט רגל, אין הצדקה להעמיס על קופת הציבור את ההוצאה הכבדה הכרוכה בניהול ההליך {פש"ר (חי') 597/02 אבו חסאן נ' הכונ"ר, תק-מח 2003(4), 7389 (2003); פש"ר (מחוזי חי') 1279-07 מנסור אבו טריף נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-מח 2010(1), 2262 (2010)}.

זאת ועוד. התשובה לשאלה האם פעל החייב בתום-לב, מחייבת בדיקת שתי תקופות שונות. הראשונה, תקופת יצירת החובות, טרם הגשת הבקשה להכריזו כפושט רגל. השניה, לאחר הגשת הבקשה {ראה גם פש"ר (מחוזי נצ') 354-09 ברטל יהודית נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-מח 2011(1), 21912, 21914 (2011); ש' לוין ו- א' גרוניס פשיטת רגל (מהדורה שלישית), 173}.

בעת בדיקת הנסיבות שהביאו להסתבכותו הכלכלית של החייב ישקול, בית-המשפט, בין היתר, את אופן יצירתם של החובות והאם נהג החייב בתום-לב כלפי נושיו בעת יצירת החובות או שמא נהג בחוסר אכפתיות תוך סיכון כספי הנושים; האם נוצרו החובות בדרכי רמייה והאם נהג החייב מתוך כוונה לברוח מנושיו תוך הסתרת נכסיו או הברחתם והצגת מצגי שווא בפניהם; האם נגועה התנהגותו באי-חוקיות והאם חובותיו הינם תוצאה ישירה של אי החוקיות.

בנוסף לכך ייבחן אם נמנע החייב מלעשות פעולות מינימאליות כדי למנוע את התדרדרותו הכלכלית, לרבות ניצול אפשרויות לקבלת כספים וכיוצא בזה {ע"א 149/90 קלאר נ' הכנ"ר, פ"ד מה(3), 61 (1991); ע"א 5178/92 אליהו נ' הכנ"ר, פ"ד מט(1), 435 (1995); פש"ר (חי') 513/03 קרן עמית ואח' נ' הכנ"ר, תק-מח 2004(3), 2871 (2004); פש"ר (חי') 71/03 עלי דקה נ' הכנ"ר, דינים- מחוזי לד(1), 281 (2003); פש"ר (חי') 178/03 זילברמן נ' הכנ"ר, דינים-מחוזי לה(5), 760 (2005)}.

לסוגיית תום-הלב ממועד צו הכינוס ייבחן בית-המשפט בין היתר את עמידת החייב במטלות על-פי צו הכינוס ובראש ובראשונה תשלומים חודשיים ודוחות דו-חודשיים.

בנוסף יבחן בית-המשפט את מיצוי כושר ההשתכרות של החייב, היעדר יצירת חובות חדשים, שיתוף פעולה כללי עם הכונ"ר, התייצבות לחקירה והצגת מלוא הנתונים בפני הכונ"ר וככל הנדרש על ידו לרבות, בין השאר, הצגת מסמכים המבססים את גרסתו לבקשה והצגה מהימנה של מצבת נכסיו.

2. הגשת בקשה חדשה למתן צו כינוס לאחר שקודמתה נדחתה
בתי-המשפט הצביעו לא אחת על החשיבות בהקפדה על עקרון סופיות הדיון, היוצר השתק.

הכלל בהליכים משפטיים הוא כי פסק-דין יוצר מעשה-בית-דין והשתק. עקרון סופיות הדיון הינו עקרון בסיס בשיטת המשפט.

בהתאם, יש לפרש את האפשרות לפתוח שוב בהליך פשיטת רגל לאחר שהליך קודם נדחה על דרך הצמצום במובן זה שלא ניתן להביא שוב בפני בית-משפט את אותה מסכת עובדתית שבעניינה כבר ניתנה הכרעה שיפוטית ויש להצביע על עובדות חדשות ונסיבות חדשות המצדיקות הליך חדש לאחר שבהליך קודם נדחתה בקשת החייב.

כל פרשנות אחרת של ההיתר לחדש את ההליכים סותרת עקרונות בסיסיים של שיטת המשפט ועומדת בניגוד לכללים המקובלים שעניינם סופיות דיון {פש"ר (חי') 393/01 תשובה אליהו נ' הכנ"ר, תק-מח 2002(3), 4657 (2002)}.

בהיעדר נסיבות חדשות חריגות, אין לאפשר לחייב להגיש בקשות חדשות למתן צו כינוס. דומה גם כי מקום שבו בקשת חייב נדחתה בשל ניצול לרעה של ההליכים אין זה ראוי לאפשר לחייב להגיש בקשה מחודשת, אלא בנסיבות חריגות בלבד. כידוע חובת תום-הלב חלה על החייב גם במהלך הליכי פשיטת רגל. חייב שפעל שלא בתום-לב במסגרת ההליכים הקודמים לא יזכה לצו הכרזה וברי שאין לאפשר לו להגיש בקשה מחודשת {בש"א 2257/04, פש"ר (חי') 124/04 בחוס נ' הכנ"ר, תק-מח 2004(2), 9119, 9120 (2004)}.

כוונת החקיקה אשר אפשרה פתיחה מחודשת של הליך פשיטת רגל היתה לאפשר לחייב אשר בקשתו נדחתה להעלות שוב בקשה וזאת בשים-לב לאפשרות שמצבו הכלכלי יתדרדר שוב.

ואולם, אין לראות את כוונת החקיקה לאפשר בקשה חוזרת גם ככוונה לחתור תחת העקרונות הבסיסיים של סופיות הדיון.

הפרשנות התכליתית צריכה להוביל אל המסקנה כי פתיחת הליך חדש, לאחר שבקשה קודמת נדחתה, תהיה אפשרית רק בשינוי נסיבות המצדיק הליך פשיטת רגל חדש {פש"ר (חי') 393/01 תשובה אליהו נ' הכנ"ר, תק-מח 2002(3), 4657 (2002); בש"א 2257/04, פש"ר (חי') 124/04, בחוס נ' הכנ"ר, תק- מח 2004(2), 9119, 9120 (2004)}.

הנסיבות שיכולות להצדיק בקשה מחודשת הינן מגוונות. כך למשל אם נדחתה בקשת החייב בשל חוסר תועלת לנושים {על-פי הכללים שהיו קבועים בטרם תוקנה הפקודה} והחייב זכה לירושה או לנכס אחר שעשוי להביא תועלת כיום.

כך אולי גם אם נדחתה בקשת חייב בשל היעדר הצגת מסמכים או ראיות שלא אותרו בשקידה סבירה וכעת התגלו ראיות חדשות שלא היו ניתנות להצגה קודם לכן וכדומה.

ייתכן גם ששינוי מהותי במצבו האישי והבריאותי של החייב יכול להצדיק דיון בבקשה מחודשת.

כאמור לעיל מקום שבו בקשת חייב נדחתה בשל ניצול לרעה של ההליכים אין זה ראוי לאפשר לחייב להגיש בקשה מחודשת, אלא בנסיבות חריגות בלבד שכן חובת תום-הלב חלה על החייב גם במהלך הליכי פשיטת הרגל.

חייב שפעל שלא בתום-לב במסגרת ההליכים הקודמים לא יזכה לצו הכרזה וברי שאין לאפשר לו להגיש בקשה מחודשת.

היתר להגשת בקשה שכזו מעקר את תוצאת ההחלטה הראשונה ומעניק "פרס" לחייב אשר יפנה שוב ושוב כדי ליהנות מהגנת הליכי פשיטת הרגל.

למניעת הגשה מחודשת יש חשיבות גם כדי להבטיח שחייב אשר מגיש בקשה ונהנה מצו עיכוב הליכים, יפעל במלוא מרצו וכוחו לשם עמידה בהוראות בית-המשפט ומילוי כל הצווים שכן ידע כי אם יכשל לא יוכל לשוב ולעתור לצו כינוס חדש {ראה גם פש"ר (חי') 124/04 פרג נ' הכנ"ר, פורסם באתר האינטרנט נבו (2004)}.

ב- פש"ר (מחוזי חי') 653/07 {אחמד שאער נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-מח 2008(1), 10298 (2008)} קבעה כב' השופטת דיאנה סלע כי החייב הוכרז בעבר פושט רגל בגין החובות העומדים בבסיס בקשתו הנוכחית, וניצל את ההליך לרעה באופן שיטתי.

עוד נקבע כי במקרה דנן, צו פשיטת הרגל בוטל לאחר שבית-המשפט נתן לחייב אורכה לסלק את פיגוריו לקופת פשיטת הרגל, והוא לא עשה כן. חזקה על החייב כי הגיש את כל בקשותיו להקל עמו, עקב תאונת הדרכים שעבר, בהליך הקודם, ואם נמנע החייב לשלם את התשלום החודשי שבית-המשפט השית עליו, אין לו להלין אלא על עצמו.

בית-משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על בית-המשפט שביטל את הכרזתו של החייב פושט רגל, ואם סבר החייב כי יסוד ההחלטה בטעות, היה עליו להגיש ערעור או בקשה לעיון חוזר.

ב- פש"ר (מחוזי חי') 863/07 {ספורי לוטפי נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-מח 2007(4), 13536 (2007)} קבעה כב' השופטת דיאנה סלע, בדחותה את הבקשה למתן צו כינוס, כי במקרה זה אין בפני בית-המשפט כל נתון חדש שלא היה בפני בית-המשפט בהליך פשיטת הרגל הקודם לגבי אופן יצירת החובות, למעט טענת החייב כי לפני שנה וחצי החל החייב בהליכי גמילה וכי כיום הוא נקי מסמים מסוכנים.

ב- פש"ר (מחוזי חי') 919/06 {ח'לאילה עאדל נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה, תק-מח 2007(3), 7319 (2007)} קבעה כב' השופטת דיאנה סלע כי לבקשת החייב לא צורפו מסמכים המצביעים על שינוי נסיבות של החייב, ומהבקשה והטעונים של החייב עולה כי היא נסמכת על אותן נסיבות שנבחנו בעבר.

משבחר החייב שלא לערער על פסק-הדין שניתן בעניינו ואין למעשה שינוי בנסיבותיו, יש ליתן משקל מכריע לעיקרון של מעשה-בית-דין והשתק בעניינו.

3. אי-תשלום של תשלומים חודשיים
ככלל, אי-תשלום של תשלומים חודשיים, מלמד לכאורה על זלזול בצווי בתי-המשפט ואדישות בנוגע לגורל החובות לנושים. התנהלות כזו, עולה כדי חוסר תום-לב.

4. מתן שיק ללא כיסוי
מתן שיקים בידיעה כי לא יהיה להם כיסוי, לבד מהיותו עבירה פלילית, מהווה התנהגות חסרת תום-לב שיש בה משום כוונה לרמות את מקבלי השיקים וזאת משום שאלה עלולים לסבור כי ניתנת להם התחייבות ברת-מימוש, כשאין הדבר כן.

מתן שיקים בידיעה כי לא יהיה להם כיסוי, יוצר מצג כוזב בפני מקבלי השיקים וממילא התנהגותו כאמור באה לכדי חוסר תום-לב {ראה גם פש"ר (נצ') 1111/04 חביב אללה נ' הכונס הרשמי, תק-מח 2005(2), 2559 (2005)}.

מי שכך נוהג - אינו ראוי להגנתו של בית-המשפט ואין מקום לכך שבית-המשפט יפרוש עליו את מטריית פשיטת הרגל, להגן עליו מפני נושיו {פש"ר (חי') 60/01 עבד אלהאדי רנדה נ' הכנ"ר, תק-מח 2002(2), 1571, 1577 (2002); רע"א 9162/04 סורוצקין ואח' נ' בל"ל בע"מ ואח', תק-על 2004(4), 1886, 1888 (2004); ע"א 6067/04 בדראן נ' הכנ"ר, תק-על 2006(4), 3567 (2006); פש"ר (מחוזי חי') 907/06 מנסור בהג'את נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה, תק-מח 2007(2), 9708, 9709 (2007)}.

מי שחייב כספים לנושיו ואין ידו משגת לשלמם, אל ייצור לעצמו התחייבויות חדשות {פש"ר (חי') 578/00 ביטון נ' הכנ"ר, תק-מח 2002(4), 3032, 3035 (2002)}.

ב- פש"ר (מחוזי חי') 391-07 {סלאמה סלאמה נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה, תק-מח 2009(3), 16030, 16031 (2009)} קבע בית-המשפט, בדחותו את הבקשה לצו כינוס, כי משפיזר החייב עשרות רבות של שיקים ללא כיסוי לאורך עשור שלם, על-אף שהודה כי חשבונו בבנק הוגבל יותר מפעם אחת, לא שיתף פעולה עם הכנ"ר ולא המציא נתונים להם נתבקש, הינה התנהגות שלא בתום-לב.

ב- פש"ר (מחוזי נצ') 330/07 {שאני ח'אלד נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-מח 2009(1), 9038 (2009)} קבע כב' השופט דני צרפתי כי בהתאם להצהרות החייב האמורות, החייב גם נהג לחתום על שיקים "על החלק" לטובת נושי אחיו, מבלי שהייתה לו כל ידיעה בדבר גובה הסכום שעתיד להימשך, מהי מטרתו והאם יש בחשבון הבנק שלו סכום מספק כדי לכסות את השקים שנמשכו על ידו. החייב נהג בפזיזות ובחוסר אכפתיות כלפי הנושים תוך אדישות באשר לתוצאות הנובעות מהוצאתם של שיקים החתומים על ידו וסיחורם לצדדים שלישיים.

ב- פש"ר (מחוזי חי') 549/06 {קאסם סעדה נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה, תק-מח 2006(4), 5163, 5164 (2006)} קבע בית-המשפט, בדחותו את הבקשה למתן צו כינוס, כי מהחומר המונח בפני בית-המשפט עולה כי אין מדובר בכישלון חד-פעמי של החייבת אלא בהתנהגות שיטתית, בוטה ומתמשכת שגרמה להטעיית נושים ולהצגת מצג שווא כאילו יש לחייבת מקורות הכנסה לפרוע את השיקים שהוצאו מחשבונה.

לא זאת בלבד שהחייבת נתנה לבעלה שיקים בגין חובות עבר ביודעה כי לא תוכל לפורעם, החייבת הגדילה עשות בכך שיצרה חובות חדשים לצורך חתונת ילדיו, מקום שאין מדובר ברכישת מצרך חיוני לקיום.

5. עבירת מס; חוב לרשויות המס
חוב הנוצר בין השאר כתוצאה מעבירות מס, הוא חוב שנוצר בחוסר תום-לב. כאשר חוב נוצר עקב ביצוע עבירה פלילית, לא יכול המבקש לטעון כי חוב זה נוצר בתום-לב.

בנסיבות אלה, לא יהא מקום להכריזו פושט רגל בעתיד, וזאת אף אם ישלם תשלומים חודשיים וכיוצא בזה. בהתאם אין גם טעם לקיים את הליך פשיטת הרגל {פש"ר (מחוזי חי') 123/06 מילאל גירר גדי נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-מח 2007(2), 4673, 4676 (2007)}.

על-אף האמור לעיל, נבהיר כי לא כל חוב לרשויות המס מעיד בהכרח על חוסר תום-ליבו של החייב.

מובן כי חובות שמקורם באי-דיווח ואי-תשלום בעקבותיו, הם חובות שנוצרו בחוסר תום-לב. ואולם, מאידך, שעה שמדובר בחוסר תשלום לאחר קריסה כלכלית, שנוצרה בתום-לב, הרי שלא ניתן לייחס לחובות המס לרשויות חוסר תום-לב, כשם שהדברים נכונים ביחס לחובות אחרים שנוצרו כתוצאה מקריסה כלכלית בתום-לב {פש"ר (מחוזי נצ') 187/08 עדוי סאלח נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה כונס הנכסים הרשמי, תק-מח 2009(1), 15738, 15740 (2009)}.

בעבר, בית-המשפט דחה הטענה לפיה החייב כבר שילם את חובו לחברה כאשר ריצה עונש מאסר בגין עבירות המס ובהתאם אין לזקוף לחובתו את עבירות המס במסגרת הליכי פשיטת הרגל. ובמה דברים אמורים.

אין בין הענישה הפלילית לחוב האזרחי ולא כלום. במסגרת הענישה הפלילית מענישה המאשימה עבריין על פגיעה בערכים שהחברה בחרה להגן עליהם. במסגרת האזרחית חייב החייב לשלם את חובותיו הכספיים, ללא קשר להליך הפלילי.

הכרה בטענת החייב כי מאסרו מהווה מעין מחילה על חובו ומצדיק הכרזתו כפושט רגל תחטיא את מטרת הענישה בהליך הפלילי, במובן זה שתהפוך את העבירה לכדאית מבחינה כלכלית.
קבלת טענת החייב בעניין זה משמעו עידוד בפועל של עברייני מס לבצע עבירות, במובן זה שבסופו של הליך הפשע ישתלם.

כמו כן, יהיה בכך פגיעה במטרת פשיטת הרגל, שעניינה מתן סעד של חסד למי שנקלע לקשיים בתום-לב {בש"א (מחוזי חי') 10423/07 בריק סמיר נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-מח 2007(3), 2607 (2007); פש"ר (חי') 333/00 סביח נ' הכנ"ר, תק-מח 2002(1), 2191 (2002); בש"א (מחוזי חי') 7935/06 חדד דניאל נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה, תק-מח 2006(3), 8693, 8696 (2006)}.

ב- פש"ר (מחוזי נצ') 259/08 {מוראד חמזה נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה כונס הנכסים הרשמי, תק-מח 2009(1), 13799 (2009)} קבע כב' השופט דני צרפתי כי גרסת החייב עצמה, כפי שעלתה מבקשתו ותגובתו, לגבי אופן היווצרות החובות לפיה כ- 40% מחובותיו הינם חובות לרשויות המס, וכי חובות אלו נוצרו כתוצאה מאי-הגשת דוחות ואי-תשלום, כשהחייב אף הורשע בפלילים בגין מעשיו האמורים, מצביעה על כך כי כבר בשלב זה של הבקשה למתן צו כינוס, ניתן לקבוע כי חובות אלו נוצרו בחוסר תום-לב.

ב- פש"ר (מחוזי חי') 99/06 {ג'אויש האני נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה, תק-מח 2006(2), 11250, 11254 (2006)} קבע בית-המשפט, בדחותו את הבקשה למתן צו כינוס, כי בנסיבות אלה, כאשר חובותיו לרשויות המס לא הוסדרו, וכאשר מדובר בחובות שנוצרו תוך ביצוע עבירות מס עליהן הורשע, אין החייב יכול לטעון כי חובות אלו נוצרו בתום-לב ואין תועלת בקיום ההליך, מאחר וממילא לא יחול הפטר על חובות אלו {ראה גם פש"ר (חי') 478/00 טלאל נ' כונס הנכסים הרשמי. תק-מח 2004(2), 90 (2004)}.

6. השאלת שמו של החייב - ניהול עסק
השאלת שמו של החייב לאביו, לדוגמה, לצורך ניהול העסק ללא כל פיקוח על הנעשה בעסק לרבות אל מול רשויות המס, ותוך שמאפשר החייב לאביו ליצור חובות על שמו, הינה התנהלות שאינה יכולה לעלול בקנה אחד עם התנהלות בתום-לב {ע"א 6067/04 בדראן נ' הכנ"ר, תק-על 2006(4), 3567 (2006)}.

7. הקמת מספר חברות
מי שמקים חברה ומסתבך בחובות כלכליים ולאחר מכן מקים חברה שניה העוסקת באותו תחום בדיוק וממשיך באמצעות החברה החדשה לצבור חובות, מעיד על עצמו כי התנהגותו חסרת תום-לב והוא נוטה לסכן את מצבת חובותיו מתוך מודעות וכוונה תחילה, שאם-לא-כן, היה עליו להסיק את המסקנות המתבקשות מההסתבכות הכלכלית הראשונה ולא להמשיך עוד ולהגדיל את מצבת חובותיו באמצעות חברה חדשה.

נבהיר כי, הקמת מספר חברות אינה נחשבת לכשעצמה פסולה, ואולם השאלה הנשאלת היא לאיזה צורך הוקמו החברות. אם יצירת אישיות משפטית נפרדת נוספת נועדה כדי ליצור חובות או לפעול בחוסר תום-לב באמצעותה, תהווה זו מחסום למתן צו כינוס {פש"ר (מחוזי חי') 759/06 מוסא ראיד נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-מח 2006(4), 12039, 12041 (2006)}.

ב- פש"ר (מחוזי חי') 123/06 {מילאל גירר גדי נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-מח 2007(2), 4673, 4676 (2007)} קבע בית-המשפט כי החייב פעל באמצעות חברות שהקים. כל אימת שאחת מהן נקלעה לקשיים, הפסיק פעילותו בה, והקים חברה חדשה אשר עסקה באותו עניין, על-מנת לנצל את האישיות המשפטית הנפרדת של שתי החברות, ולצבור חובות נוספים.
עסקינן בהתנהגות שיטתית חסרת תום-לב, שנועדה לאפשר לו להמשיך לקיים רמת חיים גבוהה, תוך אדישות לנושיו.

8. חתימה על ערבויות
אדם אשר חותם על ערבויות ולוקח הלוואות בסכומים גבוהים, לטובת אחרים, ביודעו כי צבר חובות קודמים, כי כושר השתכרותו אינו מאפשר לו לשלמם וכי אין בידו רכוש שיש בו כדי להבטיח את תשלום הסכום הנערב, מעיד הוא על עצמו, כי הוא חסר אחריות ומזלזל בזכות נושיו, כשהתנהגות זו מגיעה כדי חוסר תום-לב {פש"ר (חי') 409/03 בוגנים נ' הכנ"ר, תק-מח 2004(2), 1520, 1523 (2004); פש"ר (חי') 230/01 אגא עלי נגד הכנ"ר, תק-מח 2002 (1), 419 (2002)}.

ב- פש"ר (מחוזי נצ') 330/07 {שאני ח'אלד נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-מח 2009(1), 9038 (2009)} קבע כב' השופט דני צרפתי כי גרסת החייב עצמה, כפי שעלתה מבקשתו ותגובתו, לפיה חובותיו נוצרו עת חתם על ערבויות לטובת אחיו, לקח הלוואות ענק לטובתם ומסר להם שיקים על החלק, וזאת כדי לעזור להם בחברות השונות שהיו בבעלותן, מלמדת כבר בשלב זה, כי חובותיו של החייב נוצרו בחוסר תום-לב קיצוני ומן הדין לדחותה.

ב- פש"ר (מחוזי חי') 366-08 {נהאד מסארווה נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה, תק-מח 2008(4), 16059 (2008)} קבע כב' השופט מנחם רניאל כי החייב בחותמו לאחיו על ערבות ידע שהעסק כבר כשל ובכל זאת, ביודעו שהוא עצמו חייב כספים רבים, המשיך וחתם על ערבויות כאילו יש להם ערך כלשהוא. אין זו פעולה בתום-לב.

9. נטילת הלוואות בשוק האפור
נטילת הלוואות בשוק האפור והחיובים הנובעים מהם לא יוכלו להיחשב כחובות שנוצרו בתום-לב {פש"ר (מחוזי נצ') 330/07 שאני ח'אלד נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-מח 2009(1), 9038 (2009)}.

אין ספק כי מי שנוטל הלוואות מגורמים שאינם ברורים וככל הנראה נוקטים בהליכים שאינם חוקיים, מסתכן בכך כי ייאלץ לפרוע את החובות ולשלם תשלומים מעבר למחוייב על-פי דין.

במקרה שכזה, הכרה בבקשתו של חייב להכריז עליו כפושט רגל תקנה עדיפות לאותם גורמים או מלווים מפוקפקים ורק תעודד נקיטת הליכים בלתי-חוקיים לצורך גביית חובות.

לא ייתכן להעדיף נושים שכאלה על פני הנושים הרגילים אשר הלוו את כספם או העניקו אשראים לחייבים בתום-לב ואשר שומרים על החוק ונוקטים אך ורק בהליכים חוקיים לגביית חובותיהם {פש"ר (חי') 512/03 עמית ואח' נ' הכנ"ר, תק-מח 2004(3), 2871 (2004)}.

10. השמטת פרטים מהותיים
השמטת פרטים מהותיים אשר החייב ידע היטב כי היו יכולים להשפיע על שיקולי הכונ"ר ובית-המשפט בדונם במתן צו כינוס או השמטת פרטים העשויים לרמז כי החייב מנסה להבריח נכסים, תיחשב בדרך-כלל לחוסר תום-לב היורד לשורשו של עניין.

חוסר תום-לב מסוג זה לא רק שיכול להביא לדחיית בקשתו של חייב למתן צו כינוס, אלא עשויה, במקרים מתאימים, אף להביא לביטולו של צו כינוס אשר ניתן על-סמך אותו מידע חסר שהועלם על-ידי החייב {פש"ר (ת"א) 1851/00 בנק לאומי לישראל נ' אבי עייני, תק-מח 2001(3), 65535 (2001)}.

תום-ליבו של חייב כולל גילוי מלא של אורחות חייו, ובוודאי שהוא מחייב אמינות ויושר-לב בגרסאותיו של החייב ביחס לכל הגורמים המעורבים בהליך פשיטת הרגל {פש"ר (מחוזי חי') 447/07 הרש יוסף נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה, תק-מח 2008(3), 15975 (2008)}.

ב- פש"ר (מחוזי חי') 727/07 {אזולאי שי משה נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה, תק-מח 2008(3), 6354 (2008)} קבעה כב' השופטת דיאנה סלע כי החייב לא דיווח כלל על ההליך אשר יזם וסיבת ביטולו, בנסותו להעלים מידע מהותי זה מהכנ"ר ומבית-המשפט. העלמת מידע מהותי מהכנ"ר תיחשב כהתנהלות חסרת תום-לב, אשר תביא לדחיית בקשתו של חייב.

11. אי-תשלום מזונות
חיוב במזונות אינו דומה לחיוב כספי אחר. גם המחוקק מתייחס באופן שונה לחיוב במזונות. והדברים ברורים ופשוטים: שתשלום מזונות, הינו, לעיתים, האמצעי היחיד העומד לרשותו של הזכאי למזונות כדי להתקיים.

עצם קיומו של חוב מזונות, ובמיוחד מזונות לקטין כאשר הנסיבות מלמדות על כך שהחייב יכול היה לשלם את חיובו ולא עשה כן, זועק לשמיים את דבר חוסר תום-ליבו של החייב {פש"ר (חי') 80/01 עמרם לוי נ' הכנ"ר, תק-מח 2002(2), 13730 (2002)}.
חייב אשר נמנע מלשלם מזונות לילדיו - אין מקום לראות בו כמי שמתנהל בתום-לב.

ב- פש"ר (מחוזי חי') 1193/07 {קיויתי (מחול) מני (מונדר) נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה, תק-מח 2008(2), 13568 (2008)} קבעה כב' השופטת דיאנה סלע מן החומר שבפני בית-המשפט עולה בבירור כי חלק נכבד מחובותיו של החייב הוא חוב למוסד לביטוח לאומי בגין אי-תשלום מזונות, שהינו חוב בדין קדימה שאינו בר-הפטר.

12. חובות שנוצרו בחוסר תום-לב ושלא יחול עליהם הפטר
כאשר מדובר בחובות שנוצרו בחוסר תום-לב על פניהם, וממילא לא יחול עליהם הפטר, אין תועלת בקיום הליך פשיטת הרגל וממילא לא יינתן צו כינוס {פש"ר (חי') 478/00 טלאל נ' הכנ"ר, תק-מח 2004(2), 90 (2004); פש"ר (מחוזי חי') 1193/07 קיויתי (מחול) מני (מונדר) נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה, תק-מח 2008(2), 13568 (2008)}.

13. קנסות בגין עבירות תעבורה
קנסות בגין עבירות תעבורה אינם חובות שנוצרו בתום-לב {פש"ר (מחוזי חי') 291/06 ושאחי נימר נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-מח 2008(1), 12073 (2008)}.

14. הימורים
הכרזתם של "מהמרים כבדים" אשר מצהירים כי הפסידו מאות אלפי שקלים בהימורים, כפושטי רגל, על-פי בקשתם, נוגדת את תקנת הציבור.
הדעת אינה סובלת כי המכשיר החיוני והחשוב של פשיטת הרגל, שנועד לאפשר שמיטת חובות של חייב שנקלע, בתום-לב, לקשיים כספיים מתמשכים, לפתוח דף חדש בחייו ולשקם את עצמו, יועמד לרשותם של מי שבחרו לנהל את חייהם באופן בזבזני וחסר אחריות.

מי שנוטלים הלוואות כדי לממן הימורים כבדים ומי שמושכים שיקים רבים ללא כיסוי, צריכים להיות מודעים כי לא לכך נועדו הליכי פשיטת רגל ולא לאלה ייתן בית-המשפט את הגנתו. על אנשים אלה לא ניתן לומר כי יצרו את חובותיהם בתום-לב {פש"ר (חי') 307/02 וכטר נ' הכנ"ר, תק-מח 2003(4), 2188 (2003); פש"ר (מחוזי חי') 625/06 פרץ דוד נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה, תק-מח 2008(1), 5686 (2008)}.

15. הסתלקות מעזבון
כאשר אדם יודע שמצבו הכלכלי מצוי בשפל, עליו להיות בראש וראשונה הוגן כלפי נושיו בטרם יהא נדיב כלפי קרוביו, ועליו לדאוג לשלם את חובותיו בטרם ייתן מתנות לאחרים {ע"א 5709/99 זיוה לוין נ' גד שילר עו"ד ואח', פ"ד נה(4), 925 (2000)}.

המחוקק ראה בהענקה בהסתלקות מעזבון מעשה חסר תום-לב, וקבע כי מדובר במתנת מרמה, המהווה מעשה פשיטת רגל {ראה למשל פש"ר (מחוזי חי') 225/07 אסאיאג יוסף נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-מח 2007(2), 3015, 3016 (2007)}.

ההפחתה מיכולת המימוש של הנושים אגב ההסתלקות הינה בניגוד לחובת הקיום בתום-הלב ושלא בדרך מקובלת – ועל-כן ניתן לבטלה {ראה לעניין זה ע"א 4372/91 סיטין נ' סיטין, פ"ד מט(2), 120 (1995)}.

16. חייב שאינו מנצל את יכולתו הכלכלית
חייב שאינו מנצל את יכולתו הכלכלית, נמנע מלהתפרנס ויושב בביתו על חשבון נושיו – ייחשב כחסר תום-לב {ע"א 5178/92 אליהו נ' הכנ"ר, פ"ד מט(1), 435 (1995); ע"א 4892/91 אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(1), 45, 58 (1993); פש"ר (מחוזי חי') 245/07 ג'דבאן אחמד (החייב) נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-מח 2007(2), 2810, 2811 (2007)}.