מזונות מן העזבון

הסמכות לדון בתובענה במזונות מן העזבון ניתנה לבית-משפט לענייני משפחה {ראה סעיף 1(6)(ה) לחוק בית-המשפט לענייני משפחה}.

יצויין כי סמכות הדיון תועבר לבית-הדין הדתי אם הסכימו כל הצדדים, בכתב, להעניק את הסמכות הנ"ל לבית-הדין הדתי {ראה סעיף 155 לחוק הירושה} או כאשר המדובר בתביעת מזונות אישה יהודיה מעזבון בעלה המנוח, הרשאית להגיש התביעה לבית-הדין הרבני {ראה סעיף 4 לחוק שיפוט בתי-דין רבניים}.

1. הזכאים למזונות מהעזבון
1.1 תנאי מקדמי - נזקקות
סעיף 56 לחוק הירושה קובע כדלקמן:

"56. הזכות למזונות
הניח המוריש בן זוג, ילדים או הורים והם זקוקים למזונות, זכאים הם למזונות מן העזבון לפי הוראות פרק זה, בין בירושה על-פי דין ובין בירושה על-פי צוואה."

כלומר, תנאי הכרחי לקביעת מזונות מהעזבון הוא הזדקקות המבקש לכספי מזונות אלו.

1.2 הזכאים
סעיף 57 לחוק הירושה מונה את הזכאים לבקש מזונות מהעזבון.
המנויים בסעיף זכאים למזנות מהעזבון, אם עונים הם על תנאי הסעיף, והוכיחו את נזקקותם, ללא קשר לתביעת מזונות קודמת בחיי המוריש.

לרוב המדובר בשלילת זכות האישה למזונות על-פי הדין האישי בשל בגידתה או מרידתה בבעלה, הרי שתישלל ממנה גם הזכות למזונות מהעזבון.

אך כל עוד המדובר בקביעה כי אין לאישה זכות למזונות באופן זמני, בשל מעשי ידיה או מסיבה אחרת, הרי שלא נשללה לצמיתות זכותה למזונות ואם תוכיח נזקקותה, תזכה למזונות מהעזבון.

כמו-כן נקבע, כי בית-המשפט יאפשר להוכיח את העובדה שזכות האישה למזונות היתה נשללת אם היתה נתבעת בחיי המוריש, גם לאחר מותו של המוריש.

סעיף 57(ג) לחוק הירושה קובע כי איש ואישה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, זכאי הנשאר בחיים למזונות מן העזבון כאילו היו נשואים זה לזה. כלומר, הזכות למזונות מהעזבון מוקנית אף לידועים בציבור.

2. סיפוק המזונות והרחבת העזבון
סעיף 58 לחוק הירושה קובע כי הזכות למזונות מהעזבון כוללת בתוכה אף את הוצאות הכשרתו של הזכאי למשלח-יד.

סעיף 63 לחוק הירושה עניינו הרחבת העזבון בדרכים שונות על-מנת לספק את צרכי המזונות של כל הזכאים. על פיו:
"63. הרחבת העזבון לצרכי מזונות
(א) לא היה בעזבון כדי סיפוק מזונות לכל הזכאים להם, רשאי בית-המשפט לראות כחלק מן העזבון מה שנתן המוריש בלי תמורה נאותה תוך שנתיים לפני מותו, למעט מתנות ותרומות הניתנות לפי הנהוג בנסיבות העניין.
(ב) בית-המשפט רשאי לחייב את המקבל להחזיר לעזבון או לשלם מזונות כדי שוויו של מה שנשאר בידו בזמן מות המוריש, ואם קיבל שלא בתום-לב - כדי שוויו של מה שקיבל.
(ג) המקבל רשאי להפחית את התמורה שנתן או שוויה ממה שעליו להחזיר או לשלם."

אם גם לאחר הרחבת העזבון לא היה בו בכדי סיפוק המזונות לכל הזכאים להם, קובע סעיף 64 לחוק הירושה כי רשאי בית-המשפט, לפי הנסיבות, לחלקם ביניהם או לפסוק מזונות לאלה הנראים לו כזקוקים להם ביותר.

סעיף 59 לחוק הירושה קובע כי בקביעת הזכות למזונות ומידתם יתחשב בית-המשפט, בין השאר:

"59. קביעת המזונות
...
(1) בשווי העזבון;
(2) במה שהזכאי למזונות עשוי לקבל מן העזבון כיורש על-פי דין או כזוכה על-פי צוואה;
(3) ברמת החיים של המוריש ושל הזכאי למזונות כפי שהיתה ערב מות המוריש, ובשינוי שחל בצרכיו של הזכאי עקב מות המוריש;
(4) ברכושו של הזכאי למזונות;
(5) בהכנסתו של הזכאי למזונות מכל מקור שהוא, ובלבד שלגבי בן זוגו של המוריש לא יתחשב בית-המשפט בהכנסתו מעבודתו או ממשלח-ידו אלא במידה שהכנסה כזאת שימשה גם ערב מות המוריש לפרנסת המשפחה או לפרנסת בן הזוג;
(6) במזונות שהזכאי יכול לקבל על-פי הסעיפים 2 או 3 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959;
(7) לגבי בן זוגו של המוריש - במה שמגיע לו על-פי עילה הנובעת מקשר האישות, לרבות מה שהאישה מקבלת על-פי כתובה."

3. פרטי תביעת מזונות מן העזבון
כאשר המדובר בתביעת מזונות מן העזבון חלים סדרי דין שונים, הקבועים בחוק ובתקנות הירושה, כמפורט להלן:

3.1 מועד הגשת התביעה למזונות מהעזבון
סעיף 60 לחוק הירושה קובע כי בקשה לקביעת מזונות מן העזבון תוגש לבית-המשפט לפני חלוקת העזבון; אולם בית-המשפט רשאי להיזקק לבקשה שהוגשה תוך שישה חודשים לאחר חלוקת העזבון אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת.

בית-המשפט רשאי לפסוק מזונות למפרע החל ממות המוריש; וכן רשאי הוא לפסוק מזונות זמניים עד לגמר בירור הבקשה.

תקנה 29 לתקנות הירושה קובעת כי תביעת המזונות מהעזבון תומצא לכל היורשים על-פי צו הירושה או צו קיום הצוואה, או למנהל העזבון במידה שמונה, עם ההמצאה תישלח הזמנה להגשת כתב הגנה תוך 15 יום מהמצאת התביעה.

3.2 מסמכים המצורפים לתביעת מזונות מהעזבון
לתביעת מזונות מן העזבון יצורפו {ראה תקנה 28 לתקנות הירושה}:

1. פירוט הכנסות התובע בשנים-עשר החודשים שקדמו להגשת התביעה.

2. תצהיר לשם אימות העובדות שעליהן היא מתבססת.

3. כל המסמכים התומכים בתובענה.

תקנה 28 לתקנות הירושה קובעת כי תובענה למזונות מן העזבון, שינויים או ביטולם, לרבות בקשת ביניים לקביעת מזונות זמניים, תוגש בכתב לבית-המשפט.

בתובענה יצויין: דבר זכותו של התובע למזונות מן העזבון; יפורשו בה, ככל האפשר, הפרטים המצויינים בסעיף 59 לחוק המפורטים להלן: שווי העזבון, מה שהזכאי למזונות עשוי לקבל מן העזבון כיורש על-פי דין או כזוכה על-פי צוואה, רמת החיים של המוריש ושל הזכאי למזונות כפי שהיתה ערב מות המוריש, ובשינוי שחל בצרכיו של הזכאי עקב מות המוריש, רכושו של הזכאי למזונות, הכנסתו של הזכאי למזונות מכל מקור שהוא, ובלבד שלגבי בן זוגו של המוריש לא יתחשב בית-המשפט בהכנסתו מעבודתו או ממשלוח-ידו אלא במידה שהכנסה כזאת שימשה גם ערב מות המוריש לפרנסת המשפחה או לפרנסת בן הזוג, מזונות שהזכאי יכול לקבל על-פי הסעיפים 2 או 3 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959, לגבי בן זוגו של המוריש - במה שמגיע לו על-פי עילה הנובעת מקשר האישות, לרבות מה שהאישה מקבלת על-פי כתובה; פירוט הכנסות התובע בשנים-עשר החודשים שקדמו להגשת התביעה; יצורף תצהיר לשם אימות העובדות שעליהן היא מתבססת; יצורפו מסמכים התומכים בתובענה.

4. זהות הצדדים בתובענה למזונות מן העזבון
המשיבים לתביעת המזונות הם כאמור בתקנה 29 לתקנות הירושה, הקובעת כי כאשר הוגשה תביעה למזונות מן העזבון, תומצא התביעה לכל היורשים לפי צו הירושה או למנהל העזבון, אם מונה, בצירוף הזמנה לפי טופס 7, להגיש כתב הגנה.

אם ראה בית-המשפט כי יש לדון בהרחבת העזבון לצורכי מזונות, כאמור בסעיף 63 לחוק הירושה, קובעת תקנה 30 לתקנות הירושה כי יוזמן לדיון מי שעלול להיפגע על-ידי ההחלטה והוא יצורף כנתבע.

בית-המשפט לענייני משפחה נדרש לסוגיית התובעים במקרי ביניים בהם החוק אינו חד-משמעי.

כך למשל, כאשר המדובר היה בתביעת מזונות בגיר, שאותם תבעה האם מהאב, נקבע בבית-המשפט לענייני משפחה כי על הבן הבגיר לייפות כוחה של האם לתבוע בשמו מזונותיו.

קביעה זו התהפכה בבית-המשפט המחוזי {ואושרה בבית-משפט העליון}. במקרה דנן קבעה כב' השופטת א' פרוקצ'יה ב- בע"מ 5267/04 {זאב סוניס נ' עדית סוניס ואח', תק-על 2005(2), 4514 (2005)}:

"נראה לי כי נכון קבע בית-המשפט המחוזי כי בדין הוגשה תביעת המזונות על-ידי האם בהתייחסה הן לתקופה שטרם בגרותו והן לתקופה שלאחר בגרותו בעת שירותו הצבאי (והטרום צבאי), וזאת בהנחה כי בתקופה זו מתגורר הבן בביתה והשלמת כלכלתו עליה.

ב- ע"א 4480/93 פלוני נ' פלונית, פ"ד מח(3), 461 (1994) נקבעה הלכה לפיה האחריות לזון ילדים חלה על ההורים גם לאחר הגיע ילדם לגיל 18 ובמשך שירותו הצבאי, עד לשחרורו מצה"ל. מאחר שקיימת על ההורים חובת מזונות כאמור גם בתקופה שלאחר גיל 18 אך טבעי הדבר כי אם שחלה עליה חובת מזונות כאמור, והבן מתגורר אצלה וצרכיו עליה, תתבע מהאב את חלקו הוא בחובת המזונות כאמור לאותה תקופה. בתביעה זו מעמדה של האם איננו כאפוטרופא טבעית לבנה אלא כהורה הזכאי להשבת מזונות שהוא נושא בהם ביחס לבן כיחס חובתו של ההורה האחר לזון אותו בעת שירותו הצבאי, או עד הגיעו לגיל 21. תביעתה זו של האם מקורה בדיני השבה כלליים שתכליתם למנוע מההורה האחר מלהתעשר שלא כדין על-חשבון ההורה שבביתו מתגורר הבן ואשר צרכיו עליו. טענתו של האב לפיה תביעת מזונות הבן מותנית בכך שיגיש תביעה עצמאית, או למצער, ייפה את כוחה של אמו לייצגו בתביעה כזו שוללת מהאם את מעמדה העצמאי של האם כתובעת, אשר נועדה להחזיר לה את חלקו של האב בהוצאות כלכלתו של הבן בתקופת שירותו הצבאי...

היא עלולה לחייב בן להגיש תביעה ישירה כנגד הורהו - תוצאה שהיא קשה ובלתי-רצויה במערכות יחסים בין הורים לילדים. כן היא עלולה להעמיד את האם לחסדי תביעתו של הבן - ירצה יתבע את אביו למזונות, לא ירצה - יותיר את האם נושאת בנטל מלוא מזונותיו בעת שירותו הצבאי, בלא אפשרות להקל על המעמסה הכלכלית הרובצת עליה על דרך חיוב האב להשתתף בנטל המזונות. תוצאה כזו אינה רצויה, והיא אינה משרתת תכלית צודקת והוגנת (השווה תמ"ש (י-ם) 11010/98 פלונית נ' אלמוני, תק-מש 98(4), 37 (1998); תמ"ש 22100/97 ת' ל' נ' א' ל', תק-מש 2000(1), 237 (2000)."

5. כתבי הגנה וכתבי תשובה בענייני מזונות
כתב ההגנה לתביעת מזונות מהעזבון יוגש תוך 15 יום מהגשת התביעה {ראה תקנה 29 לתקנות הירושה}.

לכתב ההגנה לתביעת מזונות מן העזבון יצורף דו"ח על נכסי העזבון והכנסותיו ערוך בתצהיר; כל המסמכים התומכים בדו"ח.

6. סעדים זמניים אפשריים בהליך המזונות
סעיף 60 לחוק הירושה קובע כי גם בבקשה לקביעת מזונות מן העזבון רשאי בית-המשפט לפסוק מזונות זמניים עד לגמר בירור הבקשה.

7. אפיונים מיוחדים לפסיקת בית-המשפט לענייני משפחה בתביעת מזונות מן העזבון
7.1 דרכי סיפוק המזונות
סעיף 61 לחוק הירושה קובע כדלקמן:

"61. דרכי סיפוק המזונות
(א) בית-המשפט יקבע את סיפוק המזונות בהקצבות חוזרות, אולם רשאי הוא לקבעו בתשלום חד-פעמי או מקצתו בצורה האחת ומקצתו בצורה האחרת, אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת.
(ב) בית-המשפט רשאי לקבוע את הדרכים לסיפוק המזונות ובין השאר:
(1) מי יספק את מזונות ולידי מי יסופקו;
(2) הבטחת המזונות על-ידי הפקדה, השקעה, ביטוח קצב, שיעבוד או באופן אחר.
(ג) בית-המשפט רשאי להתנות את סיפוק המזונות בתנאים אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת.
(ד) נקבעו הקצבות חוזרות, רשאי כל צד, בכל עת לבקש שינוי הדרכים או התנאים לסיפוקן או לבקש החלפתן בתשלום חד-פעמי."

7.2 סופיות פסק-הדין בתביעת מזונות
ככל פסק-דין ניתן לשנות את תוצאותיו על-ידי ערעור בפני ערכאה גבוהה יותר. בתביעת מזונות מן העזבון בדומה לתביעת מזונות רגילה, ניתן לשנות את קביעת שיעור דמי המזונות גם בתביעה נוספת בפני אותה ערכאה שנתנה את פסק-הדין - עקב שינוי נסיבות או נסיבות חדשות שנתגלו.
גם במקרה זה, שינוי הנסיבות הנדרש הינו שינוי מהותי ומשמעותי כפי שקובע סעיף 62 לחוק הירושה:

"62. גילוי עובדות ושינוי נסיבות
(א) נקבעו מזונות, רשאי הזכאי למזונות לבקש הגדלתם ורשאים היורשים לבקש הקטנתם או ביטולם ולבקש החזרתו של תשלום חד-פעמי, כולו או מקצתו, הכל לפי העניין, אם נתגלו עובדות שהיו קיימות בשעת קביעת המזונות ולא היו ידועות למבקש אותה שעה.
(ב) נקבעו הקצבות חוזרות, רשאי הזכאי למזונות לבקש הגדלתן ורשאים היורשים לבקש הקטנתן או הפסקתן אם השתנו הנסיבות שהיו קיימות בשעת קביעתן, ובלבד שבקשה לפי סעיף-קטן זה לא תוגש לבית-המשפט לפני תום שנה מיום החלטתו הקודמת ושבית-המשפט רשאי שלא להיזקק לשינוי בנסיבות שהמבקש יכול היה לצפות מראש בשעת הדיון הקודם.
(ג) אין לחייב יורש לפי סעיף זה בתשלום מזונות אלא כדי שוויו של מה שקיבל מן העזבון, ואם קיבל מנכסי העזבון בתום-לב - כדי שוויו של מה שנשאר בידו; ואין לחייב זכאי למזונות בהחזרת תשלום חד-פעמי שקיבל, אלא כדי שוויו של מה שקיבל, ואם קיבל בתום-לב - כדי שוויו של מה שנשאר בידו."

תביעה לשינוי פסק-הדין עקב שינוי הנסיבות, שתוגש לאותה הערכאה שבה נדונה תביעת המזונות המקורית, יש לצרף את 12 תלושי משכורת אחרונים, הרצאת פרטים, המאומתים בתצהיר.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

מזונות מן העזבון