תובענה בעניין חוק למניעת אלימות במשפחה וחוק למניעת הטרדה מאיימת

1. עילת התובענה
סעיף 1(6)(ט) לחוק בית-המשפט לענייני משפחה קובע כי תובענות על-פי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991 {להלן ייקרא: "חוק למניעת אלימות במשפחה"}, יהיו בסמכותו של בית-משפט לענייני משפחה.

יצויין ויודגש, כי תובענות על-פי חוק למניעת אלימות הינם בסמכותם המקבילה של בית-משפט לענייני משפחה, בית-משפט השלום ובתי-הדין הדתיים {ראה סעיף 1 לחוק למניעת אלימות במשפחה; סעיף 4(ג) לחוק בית-המשפט לענייני משפחה}.

סעיף 10 לחוק למניעת אלימות במשפחה קובע כי בית-המשפט לא ימנע מלדון על-פי החוק רק משום שהעניין מתברר בהליך אחר, שנטענה חוסר סמכות מקומית או שאדם התנה על זכותו על-פי חוק.

הסמכות לדון על-פי חוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001 {להלן ייקרא: "חוק למניעת הטרדה מאיימת"} כאשר הנפגע הוא בן משפחה של הפוגע {ראה סעיף 3 לחוק למניעת הטרדה מאיימת}, ניתנה לבתי-המשפט המוסמכים על-פי החוק למניעת אלימות במשפחה, קרי, לבית-המשפט לענייני משפחה סמכות מקבילה לדון בבקשות ותובענות על-פי חוק זה.

אולם, כאשר הנפגע אינו בן משפחתו של הפוגע, הסמכות נתונה רק לבית-משפט השלום, ואם הנפגע קטין גם לבית-משפט לנוער {ראה סעיף 3 לחוק למניעת הטרדה מאיימת}.

2. סמכות שיפוט מקומית בתובענה מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה
סעיף 4(ג) לחוק בית-המשפט לענייני משפחה קובע כי מתן צו לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, יכול שיידון בבית-משפט שלום שאינו בית-משפט לענייני משפחה, וכן נתונה הסמכות לבית-הדין הדתי.

תקנה 2 לתקנות למניעת אלימות במשפחה (סדרי דין), התשנ"א-1991 {להלן: "תקנות למניעת אלימות במשפחה"} קובעת כי בקשה לצו הגנה תוגש לבית-המשפט שבאיזור שיפוטו מצוי מקום המגורים הקבוע של המוגן.

3. בקשה לצו הגנה ובקשה בשל הפרת צו הגנה
3.1 צו ההגנה
3.1.1 מהות הצו
צו הגנה אוסר על אדם את אחת או יותר מהתנאים הבאים {ראה סעיף 2 לחוק למניעת אלימות במשפחה}:

- להיכנס לדירה שבה מתגורר בן משפחתו או להיות במרחק מסויים ממנה;
- להטריד את בן המשפחה;
- למנוע מבן משפחתו שימוש בנכס, אף אם גם לו נתונה הזכות לשימוש בנכס;
- איסור להחזיק או לשאת נשק, אף שניתן לו מרשות ביטחון או רשות אחרת מרשויות המדינה, יצויין שאיסור זה יעמוד בתוקפו עד לביטולו של בית-המשפט, אף אם פקע צו ההגנה. חריג לכלל המאפשר לאותו אדם לשאת ולהחזיק בנשק, הוא בהתקיימות כל התנאים המצטברים הבאים ובפירוט הנימוקים לכך על-ידי בית-המשפט: האדם מחזיק בנשק כדין; הוא אינו מסכן את שלום בן משפחתו; וכן מתקיים אחד מהתנאים הבאים: הנשק דרוש לו לאדם להגנה עצמית או שהשימוש בנשק הוא במסגרת עבודתו, והממונה עליו ביקש בכתב את המשך החזקתו. או שהמדובר באיש ביטחון והממונה עליו ביקש בכתב את המשך החזקתו.

3.1.2 מה כולל הצו
צו ההגנה יכול לכלול:

1. דרישה לערובה לקיום הצו או להתנהגות טובה או לכל הדרוש להבטחת שלומו וביטחון בן המשפחה;

2. הוראות הנובעות מסידורים הנדרשים כתוצאה מהצו - כך למשל אם ניתן צו הגנה, שאינו להגנת הקטין, שמשמעותו הפרדה בין קטין לאחראי עליו קובע סעיף 2 לחוק למניעת אלימות במשפחה כי בית-המשפט רשאי לתת הוראות לשמירת הקשר בין הקטין לאחראי עליו אם לא יהיה בקשר זה פגיעה בקטין;

3. דרישה להתחייבות לקבל טיפול {ראה סעיף 2א לחוק למניעת אלימות במשפחה}.

3.1.3 מתן הצו
בית-המשפט יעניק צו הגנה במקרים הבאים {ראה סעיף 3 לחוק למניעת אלימות במשפחה}: כנגד אדם שנהג באלימות, ביצע עבירת מין או כלא אותו שלא כדין בבן משפחתו; כנגד אדם שהתנהגותו נותנת בסיס סביר להניח שהוא מהווה סכנה גופנית ממשית לבן משפחתו או שבכוונתו לבצע בבן משפחתו עבירת מין; כנגד אדם שהתעלל נפשית בבן משפחתו באופן מתמשך או שהתנהגותו אינה מאפשרת ניהול תקין וסביר של חיי בן משפחתו.

3.2 צו למניעת הטרדה מאיימת
3.2.1 מהות הצו
הטרדה מאיימת היא הטרדה באיומים בדרך-כלל, הפוגעים בשלוות חייו, פרטיותו וחירותו של האדם, או מתן בסיס סביר להניח כי האדם עלול לפגוע בגופו {ראה סעיף 2 לחוק למניעת הטרדה מאיימת}.

צו למניעת הטרדה מאיימת מונע יצירת קשר עם הנפגע, ואוסר עליו אחד או יותר מהבאים: להטריד את הנפגע בכל דרך או מקום; לאיים על הנפגע; לבלוש, לארוב , לעקוב אחרי הנפגע או לפגוע בפרטיותו בכל דרך; ליצור קשר עם הנפגע בכל דרך {בכתב, בעל-פה או בכל אמצעי}.

אם קיים חשש לפגיעה ממשית בשלוות חיי הנפגע, יש בסיס סביר להניח כי הפוגע מהווה סכנה גופנית ממשית לנפגע או כי הוא עלול לבצע בו עבירת מין, או אם הפוגע פגע באדם אחר וביצע עבירת מין באדם אחר לפני הגשת הבקשה, רשאי בית-המשפט להורות בצו למניעת הטרדה מאיימת גם את הבאים {ראה סעיף 5 לחוק למניעת הטרדה מאיימת}: להימצא במרחק שיקבע ממקום מגוריו, עבודתו, לימודיו, רכבו או כל מקום אחר שהנפגע בו בקביעות; לאסור נשיאת או החזקת נשק שניתן לו מרשות ביטחון או רשות מדינה אחרת. יצויין כי אם לא הושת איסור זה על הפוגע על בית-המשפט לנמק החלטתו.

3.2.2 מה כולל הצו
צו למניעת הטרדה מאיימת יכול לכלול: דרישה לערובה להבטחת קיום הצו, להתנהגות טובה או לכל הדרוש להבטחת שלומו ובטחונו של הנפגע או אדם אחר קרוב לו; הוראות לסידורים הנדרשים ממתן הצו.

3.2.3 מתן הצו
סעיף 2(ח1) לחוק למניעת אלימות במשפחה קובע כי בית-המשפט שדן במתן צו הגנה רשאי גם לתת צו למניעת הטרדה מאיימת לעניין בן משפחתו, על-פי חוק למניעת הטרדה מאיימת.

כמו-כן, וכאמור לעיל, מוסמך בית-המשפט לענייני משפחה להעניק צו למניעת הטרדה מאיימת כאשר הנפגע הוא בן משפחתו של הפוגע.

בית-משפט לא ימנע מלדון בבקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת רק מחמת שהעניין נדון גם בהליך אחר, כיוון שאין סמכות מקומית או שהאדם התנה על זכותו על-פי החוק {ראה סעיף 10 לחוק למניעת הטרדה מאיימת}.

3.3 זהות הצדדים
3.3.1 מבקש צו הגנה
סעיף 3 לחוק למניעת אלימות במשפחה קובע כי הבאים רשאים להגיש בקשה למתן צו הגנה: בן משפחה ובכללו הידוע בציבור; היועץ המשפטי לממשלה או נציגו; תובע משטרתי; עובד סוציאלי שהתמנה על-פי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960 או על-פי חוק ההגנה על חוסים, התשכ"ו-1966.

3.3.2 מבקש צו למניעת הטרדה מאיימת
סעיף 4 לחוק למניעת הטרדה מאיימת קובע כי הבאים רשאים להגיש בקשה למתן הצו: הנפגע; אדם מטעם הנפגע; היועץ המשפטי לממשלה או נציגו; תובע משטרתי; פקיד הסעד הממונה על-פי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960.

3.4 אופן פתיחת ההליך
3.4.1 פתיחת ההליך לקבלת צו הגנה
תקנה 2 לתקנות למניעת אלימות במשפחה (סדרי דין) קובעת את אופן פתיחת ההליך בבקשה לצו הגנה.

הבקשה תוגש לבית-המשפט {בכתב ובצירוף הנימוקים ובצירוף תצהיר לשם אימות העובדות} שבאיזור שיפוטו מצוי מקום המגורים הקבוע של המוגן, לפי טופס 1 שבתוספת, ויצורף לה תצהיר מטעם המבקש או מאת יודע הפרטים הקשורים לבקשה, לפי טופס 2 שבתוספת.

בקשה למתן צו הגנה במעמד צד אחד תוגש לפי טופס 3 שבתוספת בצירוף תצהיר כאמור. כאשר הוגשה הבקשה בידי בן משפחה, יצורף כתב ערובה חתום בידו, לפי טופס 4 שבתוספת {ראה תקנה 3 לתקנות למניעת אלימות במשפחה}.

3.4.2 פתיחת הליך לקבלת צו למניעת הטרדה מאיימת
סעיף 7 לחוק למניעת הטרדה מאיימת קובע כי בית-המשפט רשאי להעניק צו למניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד אם הוא סבור כי הוא נדרש להגנתו המיידית על שלום הנפגע. כמו-כן רשאי בית-המשפט לתת את הצו הנדון, אם הוזמן המשיב ולא התייצב לדיון.

כאשר ניתן הצו במעמד צד אחד, יתקיים דיון במעמד שני הצדדים לא יאוחר משבעה ימים מיום מתן הצו.

במידה שנקבע דיון במעמד שני הצדדים, לאחר שניתן הצו במעמד צד אחד - בית-המשפט רשאי להאריך את תוקף הצו, לבטלו או לשנותו, גם ללא התייצבות הפוגע בדיון הנדון {ראה סעיף 7 לחוק למניעת הטרדה מאיימת}.

כמו-כן, כאשר המדובר בפוגע המחזיק או נושא נשק, בשל השתייכותו לרשות הביטחון או היותו במילואים, רשאי הממונה על הפוגע להגיש בקשה בכתב המנמקת את המשך החזקת ונשיאת הנשק, ובקשה זו תידון במעמד שני הצדדים {ראה סעיף 5 לחוק למניעת הטרדה מאיימת}.

3.4.3 תקופת צו ההגנה
סעיף 5 לחוק למניעת אלימות במשפחה קובע כי תוקף צו ההגנה לא יעלה על שלושה חודשים אך בית-המשפט רשאי להאריכו עד לתקופה של שישה חודשים, ועד לתקופה כוללת של שנה מנימוקים מיוחדים שיפורטו.

כאשר לא נוקב בית-המשפט לענייני משפחה תאריך לתוקף צו ההרחקה, ממלא החוק את החסר, והצו נחשב כאילו הוא עומד בתוקפו עד לתאריך הנקוב בחוק, קרי, שלושה חודשים מיום הוצאת הצו {ראה רע"פ 267/04 א' מ' נ' מדינת ישראל, תק-על 2004(1), 1102 (2004)}.

3.4.4 תקופת צו למניעת הטרדה מאיימת
תוקף צו למניעת הטרדה מאיימת לא יעלה על שישה חודשים, ובית-המשפט רשאי להאריכו לתקופה של שנה, ועד לתקופה של שנתיים מנימוקים מיוחדים שיפורטו {ראה סעיף 6 לחוק למניעת הטרדה מאיימת}.

3.4.5 הגשת בקשה בשל הפרת צו ההגנה
תקנה 9 לתקנות למניעת אלימות במשפחה (סדרי דין), התשנ"א-1991 קובעת כדלקמן:

"9. הפרת צו הגנה (תיקון התשס"ז)
(א) בקשה בשל הפרת צו הגנה תוגש לפי טופס 9 שבתוספת ויצורף לה תצהיר לפי טופס 10 שבתוספת; הבקשה תוגש לבית-המשפט שנתן את הצו והודעה על הדיון בבקשה תומצא למשיב לפי טופס 11 שבתוספת.
(ב) הוגשה בקשה כאמור בתקנת-משנה (א) והמשיב עצור בהתאם לסעיף 7(ב) לחוק, ידון בית-המשפט בבקשה במעמד הדיון על מעצרו של המשיב.
(ג) הוראות תקנה 6 יחולו, בשינויים המחוייבים, לעניין התייצבות בעלי הדין לדיון בבקשה בשל הפרה צו הגנה."

הבקשה תוגש תוך שבעה ימים מיום הפרת צו ההגנה, ואם הוגשה תלונה למשטרה בשל הפרת צו הגנה הכולל איסור לפי סעיף 2(א)(1) לחוק, תוגש הבקשה תוך ארבעים ושמונה שעות מזמן הגשת התלונה, אלא-אם-כן נמנע מהמבקש להגישה בשל סיבות שאינן תלויות בו; במניין השעות לא יבואו בחשבון שבתות וחגים {ראה תקנה 10 לתקנות למניעת אלימות במשפחה (סדרי דין)}.

3.5 מספר העותקים מכתב הטענות שיש להגיש בבקשה על-פי תקנות למניעת אלימות במשפחה
תקנה 11 לתקנות למניעת אלימות במשפחה (סדרי דין) קובעת כי בקשות לפי תקנות אלה, קרי, בקשה לצו הגנה במעמד צד אחד או במעמד שני הצדדים וכן בקשה בשל הפרת צו הגנה, לרבות תצהיר ונספחים אחרים, יוגשו בשלושה עותקים.

3.6 פירוט מסמכים מצורפים
3.6.1 תצהיר
תקנה 2(א1) לתקנות למניעת אלימות במשפחה (סדרי דין) קובעת כי לבקשה לצו הגנה במעמד צד אחד או שני הצדדים יצורף תצהיר מטעם המבקש או מאת יודע הפרטים הקשורים לבקשה, לפי טופס 2 שבתוספת.
4. הדיון ומועדיו
4.1 מועדים מיוחדים לקביעת דיון בבקשה לצו הגנה
תקנה 4 לתקנות למניעת אלימות במשפחה (סדרי דין) קובעת כי במעמד הגשת הבקשה לצו ההגנה ייקבע המועד לדיון בה, מוקדם ככל האפשר ולא יאוחר משבעה ימים ממועד הגשת הבקשה, והודעה עליו תימסר למבקש.

אם בדיון ניתן צו במעמד צד אחד, בהתאם לסעיף 4(א) לחוק למניעת אלימות במשפחה, יומצא למשיב העתק הצו יחד עם הבקשה ונספחיה {ראה תקנה 5(ב) לתקנות למניעת אלימות במשפחה (סדרי דין)}.

כאמור, כאשר ניתן צו הגנה או צו למניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד, יתקיים דיון במעמד שני הצדדים לא יאוחר משבעה ימים מיום מתן הצו.

באשר לצו למניעת הטרדה מאיימת קובע סעיף 7 לחוק למניעת הטרדה מאיימת כי אם נקבע דיון במעמד שני הצדדים, לאחר שניתן הצו במעמד צד אחד - בית-המשפט רשאי להאריך את תוקף הצו, לבטלו או לשנותו, גם ללא התייצבות הפוגע בדיון הנדון {ראה סעיף 7(ג) לחוק למניעת הטרדה מאיימת}.

תקנה 5 לתקנות הנ"ל קובעת כי אם נקבע מועד לדיון במעמד שני הצדדים, כאשר החליט כך בית-המשפט או כאשר המדובר בעילות המחייבות דיון במעמד שני הצדדים {בבקשה למתן הצו עקב התעללות נפשית מתמשכת, במקרה שהתנהגות האדם אינה מאפשרת ניהול תקין וסביר של חיי בן המשפחה וכן במקרים בהם קיימת התייחסות להחזקת ונשיאת נשק על-ידי האדם}, תומצא למשיב הודעה ערוכה לפי טופס 5 שבתוספת ובה יפורט המועד הקבוע לדיון, וכן יוזמן המשיב להגיש תצהיר נגדי למועד הדיון.
תקנה 12 לתקנות למניעת אלימות במשפחה (סדרי דין) קובעת כי בשל דחיפות ההליך והצורך המיידי בהגנת המבקש "כתבי בי-דין והודעות לעניין הליכים לפי חוק זה יומצאו בהתאם לסעיף 9 לחוק, בדרך שתבטיח את מסירתם לפי דחיפות ההליך בהתאם לכתובת למסירת כתבי בי-דין כמפורט כתצהיר המבקש".

סעיף 9 לחוק למניעת אלימות במשפחה, קובע כי "כתבי בית-דין וצווים על-פי חוק זה יומצאו על-ידי פקיד בית-המשפט, או על-ידי מי שהוסמך בכתב בידי בית-המשפט או מנהל בתי-המשפט; ואולם לא יוסמך לכך בן משפחתו של צד בהליך או כל אדם מטעמו, למעט עורך-דינו אם זה הסכים לכך".

4.2 סדרי דין מיוחדים לדיון בבקשה לצו הגנה על-פי חוק למניעת אלימות במשפחה
סעיף 4 לחוק למניעת אלימות במשפחה, קובע כי אם ניתן צו הגנה במעמד צד אחד, יתקיים דיון במעמד שני הצדדים, ועד לדיון רשאי בית-המשפט להאריך את תוקף הצו, לבטלו או להכניס בו שינויים אף אם מי שמחוייב בצו לא התייצב לדיון.

תקנה 6 לתקנות למניעת אלימות במשפחה (סדרי דין) קובעת לעניין התייצבות הצדדים בבקשה לצו הגנה כי:

"(א) בתאריך שנקבע לדיון במעמד שני הצדדים, יתייצבו המצהירים כדי לאפשר חקירתם על תצהיריהם.
(ב) לא התייצב המבקש לאחר שנמסרה לו הודעה על מועד הדיון, רשאי בית-המשפט למחוק את הבקשה או לדחותה ולחייב את המבקש בהוצאות כפי שיראה לנכון, אלא-אם-כן נמנע מן המבקש להופיע מסיבות שאינן תלויות בו.
(ג) לא התייצב המשיב ינהג בית-המשפט בהתאם לאמור בסעיף 4(ב) לחוק.
(ד) לא התייצב איש מבעלי הדין, רשאי בית-המשפט לדחות את הדיון למועד אחר או למחוק את הבקשה או לדחותה, ולפסוק הוצאות לטובת המדינה כאמור בסעיף 11 לחוק."

תקנה 7 לתקנות למניעת אלימות במשפחה קובעת כי אם נתן בית-המשפט לענייני משפחה צו הגנה יהא הצו ערוך על-פי טופס 6 שבתוספת.

תקנה 8 לתקנות למניעת אלימות במשפחה קובעת את אופן הדיון בבקשה להארכת הצו:

"(א) נתן בית-המשפט צו הגנה לתקופה קצרה מהתקופה המירבית הכוללת הקבועה בסעיף 5 לחוק, רשאי המבקש להגיש לבית-המשפט שנתן את הצו בקשה להארכת תקפו (להלן: בקשת הארכה) לפי טופס 8 שבתוספת, ויצורף לה תצהיר מטעם המבקש או מאת יודע הפרטים הקשורים לבקשת ההארכה, לפי טופס 2 שבתוספת.
(ב) הוגשה בקשת ההארכה עד שבעה ימים לפני מועד פקיעת צו ההגנה, ידון בית-המשפט בבקשת ההארכה ויחליט בה לפני מועד פקיעתו של הצו.
(ג) הודעה על דיון בבקשת ההארכה תישלח למשיב לפי טופס 5 שבתוספת.
(ד) הוראות תקנה 6 יחולו, בשינויים המחוייבים, לעניין התייצבות בעלי הדין לדיון בבקשת ההארכה."
לסיכום, יפים דבריו של כב' השופט י' טירקל באומרו {ע"א 410/80 יהושע ברזני נ' שירלי ברזני, פ"ד לה(2), 31701981)}:

"טבעו של סכסוך בין בני זוג, שרוב רובו בסתר ואפס קצהו בגלוי. הדברים שמביאים בני הזוג המתדיינים, ואף עדיהם, בפני בית-המשפט או בית-הדין, אינם תמיד אמת צירופה, ויש לחשוש שבדרך-כלל אינם אלא 'אמת' סובייקטיבית מאוד, פריה של שנאה יוקדת ושל חשבונות שונים ומשונים...

התמונה הנוצרת לעיני בית-המשפט עלולה להיות מרוסקת ומעוותת ובלתי-נאמנה למציאות לחלוטין, ועליו לנהוג בזהירות יתירה בבואו לקבוע את ממצאיו ובבואו לשקול אותם בטרם יסיק את מסקנותיו. על אחת וכמה שחייב הוא בכל אלה בטרם יבוא להעניק סעד כה מרחיק לכת, כלמניעתו של בן-זוג מלהיכנס לדירת בני הזוג."

4.3 פקיד הסעד
4.3.1 הודעה לפקיד הסעד
בית-המשפט ימסור הודעה לפקיד הסעד על נתינת צו הגנה להגנת קטין.

4.3.2 תסקיר
בית-המשפט רשאי להורות לפקיד הסעד להגיש תסקיר בכתב בקשר למתן צו ההגנה:

- לצורך דיון במתן צו הגנה בנוכחות שני הצדדים, לאחר שניתן צו במעמד צד אחד;
- לצורך דיון בקשר להחזקת ונשיאת נשק;
- כאשר ניתן צו להגנת קטין - יצויין כי כאשר הצו הוא כנגד האחראי על הקטין וענייני איסור הכניסה או שהייה מרוחקת מבית הקטין בית-המשפט חייב להורות לפקיד הסעד להגיש תסקיר תוך 30 יום ממתן הצו שבו יחווה פקיד הסעד את דעתו על המשך הקשר בין הקטין לאחראי עליו. אם יווכח בית-המשפט לאור התסקיר כי טובת הקטין דורשת המשך הקשר בינו לבין האחראי עליו - יורה על כך בצו ההגנה.
- על-סמך תסקיר סעד, בסמכותו של בית-המשפט להורות לאדם כנגדו ניתן צו ההגנה להתחייב לעבור טיפול, אם האדם מסכים לטיפול ומבין את תנאיו ומהותו, ואם קיימת מסגרת טיפולית המתאימה לו.

4.4 ראיות
יצויין כי כאשר דן בית-משפט השלום בתובענה על-פי חוק למניעת אלימות במשפחה, הרי שההוראות בדבר הסמכות לסטות מדיני הראיות וסדרי הדין הקבועה בסעיף 8 לחוק בית-משפט לענייני משפחה, חלה גם על בית-משפט השלום.

4.5 עדים
בכל הליך על-פי חוק למניעת אלימות במשפחה לא חלים סעיפים 4-3 לפקודת הראיות, המסייגים את כשרות בן זוג, הורה וילדו להעיד לחובת האחר.

משום כך בכל הליך על-פי חוק זה כשר בן זוג להעיד כנגד בן-זוגו, וניתן לכפות עליו להעיד לחובת מי שמואשם ביחד עם בן זוגו בכתב אישום אחד.

כמו-כן כשר הורה להעיד לחובת ילדו וילד לחובת הוריו וניתן לכפות ילד להעיד לחובת מי שמואשם עם הורהו בכתב אישום אחד.

5. ערעור
סעיף 37(ב)(7) לחוק בתי-המשפט קובע כי בית-משפט שלערעור יידון בהרכב של שופט אחד {אם לא הורה נשיא בית-המשפט או סגנו, לבקשת בעל דין ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם לעניין זה, או ביוזמתו, לעניין מסויים, כי יידון בשלושה} בערעורים על פסקי-דין והחלטות אחרות לפי חוק למניעת אלימות במשפחה ולפי חוק למניעת הטרדה מאיימת.

6. הוצאות
סעיף 11 לחוק למניעת אלימות במשפחה וסעיף 9 לחוק למניעת הטרדה מאיימת מסמיכים את בית-המשפט, אם דחה את הבקשה למתן צו ההגנה וקבע כי הבקשה קנטרנית, להטיל הוצאות לטובת המדינה ולטובת הצד שנפגע, וכן להעניק פיצוי לנפגע מהבקשה.

7. מניין ימי הפגרה
תקנה 10 לתקנות למניעת אלימות במשפחה קובעת כי המועד להגשת בקשה בשל הפרת צו הגנה אם הוגשה תלונה למשטרה בשל הפרת צו הגנה הכולל איסור לפי סעיף 2(א)(1) לחוק, תוגש הבקשה תוך ארבעים ושמונה שעות מזמן הגשת התלונה, אלא-אם-כן נמנע מהמבקש להגישה בשל סיבות שאינן תלויות בו; במניין השעות לא יבואו בחשבון שבתות וחגים.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

תובענה בעניין חוק למניעת אלימות במשפחה וחוק למניעת הטרדה מאיימת