סדרי הדין בבתי-משפט לעניינים מינהליים
הפרקים שבספר:
- מבוא
- חוק בתי-משפט לעניינים מינהליים - מטרה (סעיף 1 לחוק)
- הגדרת "רשות", "החלטה של רשות" (סעיף 2 לחוק)
- מותב וסמכותו העניינית של בית-המשפט לעניינים מינהליים (סעיפים 5-3 לחוק)
- העברת דיון בעתירה מינהלית (סעיף 6 לחוק)
- עילות סמכויות וסעדים (סעיף 8 לחוק)
- צו ביניים (סעיף 9 לחוק)
- רשם, ערעור ובקשת רשות ערעור (סעיפים 12-10 לחוק)
- עתירה מינהלית - הגדרות, מקום שיפוט, סמכות מקומית (תקנות 1 ו- 2 לתקנות (סדרי דין)
- המועד להגשת עתירה וטענת שיהוי (תקנות 3 ו-4 לתקנות (סדרי דין)
- כתב עתירה (תקנה 5 לתקנות (סדרי דין))
- משיבים בעתירה (תקנה 6 לתקנות (סדרי דין))
- עיון בעתירה (תקנה 7 לתקנות (סדרי דין))
- דיון מוקדם (תקנה 8 לתקנות (סדרי דין))
- צו ביניים וצו ארעי (תקנות 9 ו- 9א לתקנות (סדרי דין))
- כתב תשובה (תקנה 10 לתקנות (סדרי דין))
- פרטים נוספים (תקנה 11 לתקנות (סדרי דין))
- הגשת מסמך לבית-המשפט (תקנה 12 לתקנות (סדרי דין))
- סייג למסירת מידע ומסמכים (תקנה 13 לתקנות (סדרי דין))
- עיקרי-טיעון (תקנה 14 לתקנות (סדרי דין))
- ראיות (תקנה 15 לתקנות (סדרי דין))
- סדר הטיעון (תקנה 16 לתקנות (סדרי דין))
- פסק-דין (תקנה 17 לתקנות (סדרי דין))
- אי-התייצבות (תקנה 18 לתקנות (סדרי דין))
- דיון דחוף (תקנה 19 לתקנות (סדרי דין))
- סייג לתחולת תקנות סדר הדין האזרחי (תקנה 20 לתקנות (סדרי דין))
- העברת דיון בעתירה (תקנה 21 לתקנות (סדרי דין))
- עתירה נגד החלטת ועדת שחרורים
- ערעור מינהלי - מקום שיפוט (תקנה 22 לתקנות (סדרי דין))
- המועד להגשת ערעור מינהלי (תקנה 23 לתקנות (סדרי דין))
- כתב ערעור מינהלי (תקנה 24 לתקנות (סדרי דין))
- המשיב בערעור מינהלי (תקנה 25 לתקנות (סדרי דין))
- העברת חומר לבית-המשפט (תקנה 26 לתקנות (סדרי דין))
- דיון מקדמי בערעור מינהלי (תקנה 27 לתקנות (סדרי דין))
- הוראות משלימות (תקנה 28 לתקנות (סדרי דין))
- תובענה מינהלית (תקנה 29 לתקנות (סדרי דין))
- סייג להגשת תובענה מינהלית (תקנה 30 לתקנות (סדרי דין))
- ערעור על החלטת רשם
- המועד להגשת ערעור ובקשת רשות לערער ובקשה להארכת מועד (שינוי מועדים) (תקנות 33 ו- 38 לתקנות (סדרי דין))
- הוראות משלימות (תקנה 34 לתקנות (סדרי דין))
- המצאת כתבי בי-דין (תקנה 35 לתקנות (סדרי דין))
- כתבי טענות נוספים (תקנה 36 לתקנות (סדרי דין))
- בקשה תהא בכתב (תקנה 37 לתקנות (סדרי דין))
- חישוב מועדים (תקנה 39 לתקנות (סדרי דין))
- ביטול החלטה שניתנה על-פי צד אחד (תקנה 40 לתקנות (סדרי דין))
- הוצאות (תקנה 41 לתקנות (סדרי דין))
- שמירת תוקף - עיכוב ביצוע וסעד זמני (תקנות 42 ו- 43 לתקנות (סדרי דין))
- תקופת פגרה (תקנה 44 לתקנות (סדרי דין))
- החלת סדר הדין האזרחי (תקנה 44א לתקנות (סדרי דין))
המשיב בערעור מינהלי (תקנה 25 לתקנות (סדרי דין))
תקנה 25 לתקנות בתי-משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 קובעת כדלקמן:"25. המשיב בערעור מינהלי
המשיב בערעור מינהלי יהיה כל מי שהיה בעל דין להליך לפני בית-הדין, למעט המערער."
תקנה 25 לתקנות (סדרי דין) קובעת מפורשות כי המשיב בערעור מינהלי יהיה כל מי שהיה בעל דין להליך לפני בית-הדין, למעט המערער. עיקר תקנה זו, מצאנו, במקרים בהם המערער צירף לכתב ערעור את רשם האגודות.
אנו סבורים כי הבלבול נוצר כתוצאה מאי-הבנת התקנות וההבחנה בין עתירה מינהלית לבין ערעור מינהלי. ב- עת"מ (מחוזי ת"א) 1341/01 הוועדה לתכנון ולבניה רמת השרון נ' אגא וכט, תק-מח 2002(1), 909 (2002)} קבע כב' השופט א' גרוניס כי בצדק לא צורפה הוועדה לתכנון ולבניה כמשיבה בהליך שכן, עסקינן בערעור מינהלי כאמור בתקנה 25 לתקנות (סדרי דין). לעומת-זאת, במקרה של עתירה מינהלית נגד החלטה של ועדת ערר לדוגמה, חובה לצרף את הרשות המחליטה כמשיבה.
ב- בש"א (מחוזי יר') 368/09 {ליבנה אגודה שיתופית חקלאית להתיישבות קהילתית בע"מ נ' זהבה חיימוביץ, תק-מח 2009(2), 11079 (2009)} קבע כב' השופט דוד חשין כי אי-צירופו של הרשם כמשיב לערעור מתחייב מהדין לאור תקנה 25 לתקנות (סדרי דין). ההליך בו ניתנה החלטתו של הרשם לעניין ביטול החברות הינו הליך שיפוטי באופיו, והחלטתו של הרשם שהתבססה על פרשנות תקנון האגודה הינה אף היא שיפוטית במהותה. בנסיבות אלה, יש לראות ברשם כמי ששימש כ"בית-דין" בהליך, ואין לצרפו כצד לדיון בהליכי הערעור על החלטתו.
ב- עמ"נ (מחוזי יר') 520/08 {פנינה קמליאן נ' רשם האגודות השיתופיות, תק-מח 2008(4), 1605 (2008)} נדונה בקשה למחיקת המשיב.
המשיב טוען כי צירופו לערעור נעשה שלא כדין ובניגוד לתקנה 25 לתקנות (סדרי דין). לגישתו הוא עצמו שימש כ"בית-הדין" שנגד החלטתו הוגש הערעור, ועל-כן לא ניתן לראות בו כ"בעל דין".
מנגד, המערערת טוענת שההחלטה נשוא הערעור ניתנה במסגרת סמכותו מכוח תקנה 6(א) לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), התשל"ג-1973 (להלן: "תקנות החברות"), לפיה "רשאי הרשם לצוות על אגודה לתקן את פנקס החברים שלה לגבי אדם פלוני..." ועל-כן יש לראות בהחלטה כהחלטה שניתנה ב"כובעו השני כרשות מינהלית".
כב' השופט יהונתן עדיאל בקבלו את הבקשה למחיקת המשיב מן ההליך קבע כי תקנה 6(ב) לתקנות החברות קובעת כי "לא יצווה הרשם על תיקון פנקס החברים לפי תקנת-משנה (א) אלא לאחר שנערכה חקירה באגודה לפי סעיף 43 לפקודה בעניינים הדרושים לדעתו למתן הצו כאמור, ונתן לצדדים הזדמנות להשמיע טענותיהם". מתקנה זו עולה, כי ההליך בו ניתנה החלטתו של המשיב נשוא הערעור הינו הליך שיפוטי באופיו, במסגרתו ניתן לבעלי העניין להציג בפני המשיב את טענותיהם וראיותיהם, בהסתמך עליהן ניתנה הכרעת המשיב.
בנסיבות המתוארות לעיל, יש לראות במשיב כמי שמשמש כ"בית-דין".
ב- עמ"נ (מחוזי יר') 231/07 {עורך-דין משה גרין נ' רשם האגודות השיתופיות עורך-דין אורי זליגמן, תק-מח 2007(4), 6940 (2007)} קבע כב' השופט משה סובל כי נחה דעתו כי "דינו של ערעור זה כדין כל ערעור מינהלי המוגש על החלטת רשם האגודות השיתופיות, שלפי תקנה 25 לתקנות בתי-משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000, מוגש נגד הצד השני לסכסוך שהתברר בפני הרשם ולא נגד הרשם עצמו. לפיכך אני מוחק מהערעור את המשיבים 2-1".
ב- עמ"נ (מחוזי יר') 228/07 {חיים פרג'י נ' עורך-דין אורי זליגמן-רשם האגודות השיתופיות, תק-מח 2007(3), 9769 (2007)} הגיש המשיב, רשם האגודות, בקשה למחיקת הערעור על-הסף. מנגד, המערערים התנגדו לבקשה וטענו כי בית-המשפט מוסמך להורות כי הרשם יהיה צד להליך בשל מעמדו כבעל דין נחוץ והכרחי בדיון המשפטי.
כב' השופטת יהודית צור בדחותה את טענת המערערים קבעה כי הרשם קיבל החלטות מעין שיפוטיות שהן מושא הערעור והצדדים היו בעלי דין בפניו. עוד נקבע כי הצדדים הציגו בבית-משפט את ההחלטות, המסמכים הרלבנטיים ומכלול טענותיהם בנוגע לאותן החלטות ולכן אין כל צורך ענייני לצרף לערעורים את הרשם עצמו כדי שיסביר את החלטותיו, מעבר למה שנאמר בהחלטות גופן. לאור הנ"ל, יש לקבל את בקשת הרשם תוך מחיקת שמו כבעל דין בערעורים.
ב- עמ"נ (מחוזי יר') 308/05 {יעקב בן שמחון נ' קו-אופ הרבוע הכחול אגודה לשירותים בע"מ, תק-מח 2007(1), 2106 (2007)} קבע כב' השופט י' נועם כי העתירה המקורית הוגשה כנגד רשם האגודות השיתופיות. לאור בקשת הרשם ובהסכמת בא-כוח המערער, הורה בית-המשפט למחוק את הרשם כמשיב בערעור, הואיל והרשם אינו משיב נכון להליך לפי תקנה 25 לתקנות (סדרי דין).