סדרי הדין בבתי-משפט לעניינים מינהליים
הפרקים שבספר:
- מבוא
- חוק בתי-משפט לעניינים מינהליים - מטרה (סעיף 1 לחוק)
- הגדרת "רשות", "החלטה של רשות" (סעיף 2 לחוק)
- מותב וסמכותו העניינית של בית-המשפט לעניינים מינהליים (סעיפים 5-3 לחוק)
- העברת דיון בעתירה מינהלית (סעיף 6 לחוק)
- עילות סמכויות וסעדים (סעיף 8 לחוק)
- צו ביניים (סעיף 9 לחוק)
- רשם, ערעור ובקשת רשות ערעור (סעיפים 12-10 לחוק)
- עתירה מינהלית - הגדרות, מקום שיפוט, סמכות מקומית (תקנות 1 ו- 2 לתקנות (סדרי דין)
- המועד להגשת עתירה וטענת שיהוי (תקנות 3 ו-4 לתקנות (סדרי דין)
- כתב עתירה (תקנה 5 לתקנות (סדרי דין))
- משיבים בעתירה (תקנה 6 לתקנות (סדרי דין))
- עיון בעתירה (תקנה 7 לתקנות (סדרי דין))
- דיון מוקדם (תקנה 8 לתקנות (סדרי דין))
- צו ביניים וצו ארעי (תקנות 9 ו- 9א לתקנות (סדרי דין))
- כתב תשובה (תקנה 10 לתקנות (סדרי דין))
- פרטים נוספים (תקנה 11 לתקנות (סדרי דין))
- הגשת מסמך לבית-המשפט (תקנה 12 לתקנות (סדרי דין))
- סייג למסירת מידע ומסמכים (תקנה 13 לתקנות (סדרי דין))
- עיקרי-טיעון (תקנה 14 לתקנות (סדרי דין))
- ראיות (תקנה 15 לתקנות (סדרי דין))
- סדר הטיעון (תקנה 16 לתקנות (סדרי דין))
- פסק-דין (תקנה 17 לתקנות (סדרי דין))
- אי-התייצבות (תקנה 18 לתקנות (סדרי דין))
- דיון דחוף (תקנה 19 לתקנות (סדרי דין))
- סייג לתחולת תקנות סדר הדין האזרחי (תקנה 20 לתקנות (סדרי דין))
- העברת דיון בעתירה (תקנה 21 לתקנות (סדרי דין))
- עתירה נגד החלטת ועדת שחרורים
- ערעור מינהלי - מקום שיפוט (תקנה 22 לתקנות (סדרי דין))
- המועד להגשת ערעור מינהלי (תקנה 23 לתקנות (סדרי דין))
- כתב ערעור מינהלי (תקנה 24 לתקנות (סדרי דין))
- המשיב בערעור מינהלי (תקנה 25 לתקנות (סדרי דין))
- העברת חומר לבית-המשפט (תקנה 26 לתקנות (סדרי דין))
- דיון מקדמי בערעור מינהלי (תקנה 27 לתקנות (סדרי דין))
- הוראות משלימות (תקנה 28 לתקנות (סדרי דין))
- תובענה מינהלית (תקנה 29 לתקנות (סדרי דין))
- סייג להגשת תובענה מינהלית (תקנה 30 לתקנות (סדרי דין))
- ערעור על החלטת רשם
- המועד להגשת ערעור ובקשת רשות לערער ובקשה להארכת מועד (שינוי מועדים) (תקנות 33 ו- 38 לתקנות (סדרי דין))
- הוראות משלימות (תקנה 34 לתקנות (סדרי דין))
- המצאת כתבי בי-דין (תקנה 35 לתקנות (סדרי דין))
- כתבי טענות נוספים (תקנה 36 לתקנות (סדרי דין))
- בקשה תהא בכתב (תקנה 37 לתקנות (סדרי דין))
- חישוב מועדים (תקנה 39 לתקנות (סדרי דין))
- ביטול החלטה שניתנה על-פי צד אחד (תקנה 40 לתקנות (סדרי דין))
- הוצאות (תקנה 41 לתקנות (סדרי דין))
- שמירת תוקף - עיכוב ביצוע וסעד זמני (תקנות 42 ו- 43 לתקנות (סדרי דין))
- תקופת פגרה (תקנה 44 לתקנות (סדרי דין))
- החלת סדר הדין האזרחי (תקנה 44א לתקנות (סדרי דין))
סייג להגשת תובענה מינהלית (תקנה 30 לתקנות (סדרי דין))
תקנה 30 לתקנות בתי-משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 קובעת כדלקמן:"30. סייג להגשת תובענה מינהלית
לא תוגש תובענה מינהלית יחד עם עתירה מינהלית; ואולם בכל שלב של הדיון בעתירה רשאי בית-המשפט, בהסכמת העותר, להמיר הליך של עתירה להליך של תובענה מינהלית, ולהורות לשם כך על תיקון כתבי הטענות והתאמתם להליך של תובענה מינהלית; הורה כך בית-המשפט, יחולו על המשך הדיון הוראות תקנה 21."
ב- בש"א (מקומיים יר') 57/04 {חברת נ.מ.ר.מ נ' מועצה אזורית "מטה בנימין", תק-של 2005(1), 12078 (2005)} הגישו המשיבים בקשה למחיקה או דחייה חלקית של העתירה. המדובר הוא במחיקת סעד הפיצויים.
העותרת הגישה תגובה לפיה ביקשה לדחות על-הסף את כל הטענות המקדמיות של המשיבות בעתירה העיקרית, וביקשה לשנות את כותרת העתירה המינהלית ל"תובענה מינהלית" בהסתמך על תקנה 30 לתקנות (סדרי דין).
כב' השופט יואל צור בקבלו את הבקשה קבע כי קיים קושי לכרוך ביחד עתירה מינהלית ו"תובענה מינהלית". אומנם, חוק בתי-המשפט המינהליים, התש"ס-2000 ותקנות בתי-המשפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 אינן חלות באיו"ש אך ככל שניתן ללמוד גזירה שווה מאלו, אילו הדיון בתיק זה היה בבית-המשפט לעניינים מינהליים בישראל, לא ניתן היה לדון ב"עתירה מינהלית" וב"תובענה מינהלית" בצוותא חדא והדבר עולה מפורשות מהוראות תקנות 29 ו-30 לתקנות (סדרי דין).
עוד נקבע כי הרציו העומד מאחורי קביעה זו הוא שלא יהיה ערבוב בין עתירה מינהלית העוסקת במכרזים לבין תביעה לפיצוי כספי. זו האחרונה חלים עליה תקנות סדר הדין האזרחי בעוד שזו הראשונה חלות עליה תקנות (סדרי דין). סדרי הדין בעתירה המינהלית דומים לאלו שחלים בבג"צ ובמקרה הנדון השוני בסדרי הדין מקרין על כל ההליך. יתירה-מזאת, לא רק שיש שוני בסדרי הדין כאמור אלא יש גם שוני בסעדים.
העותרת במקרה דנן, לא יכולה להיבנות מהוראות תקנה 30 סיפא לתקנות (סדרי דין). הסיפא הקובעת ש"בכל שלב של הדיון בעתירה רשאי בית-המשפט, בהסכמת העותר, להמיר הליך של עתירה להליך של תובענה מינהלית" עוסק במצב בו כל העתירה "מומרת" להליך של תובענה מינהלית. במקרה זה ניתן על דרך של תיקון כתבי הטענות לעשות שימוש בכתבי הטענות והליכי הביניים לצורך התובענה המינהלית שמתבררת כתובענה אזרחית. אלא שבמקרה דנן נעשה שעטנז של הכללת תובענה מינהלית לצד העתירה המינהלית, ולעניין זה קיים דברו של מחוקק-המשנה שקבע ש"לא תוגש תובענה מינהלית יחד עם עתירה מינהלית".
לבסוף נקבע כי במשפט אזרחי, יש צורך לרכז הליכים כדי לא להטריד את היריב אלא שמקום שמדובר בסוג בהליך וסעדים שונים אין מקום לערבבם. כך קבע מחוקק-המשנה לגבי עתירה מינהלית ותובענה מינהלית וזהו גם המצב במקרה הנדון.

