כללי האתיקה בכללותם, לרבות הפיקוח על פעולות הנוטריון המעוגן בהן

כידוע, נוטריון איננו עוד עורך-דין מהמניין. מדובר בעורך-דין בעל ניסיון רב {עשר שנים לפחות} אשר מוסמך כנוטריון על-ידי וועדה מיוחדת מטעם משרד המשפטים. סמכויותיו של הנוטריון הינן רבות ולחותמו משקל רב בראי מערכת המשפט. מיותר לציין כי נוטריון כפוף, ככל עורך-דין, לכללי האתיקה של לשכת עורכי-הדין. כמו-כן, על נוטריונים חלים כללי אתיקה מרחיבים הנוגעים למקצוע הנוטריון באופן ספציפי. כללים אלו מוצאים ביטוי בסעיפים 29-21 בחוק הנוטריונים.

נוטריון נהנה ממגוון רחב של סמכויות המעניקות בידיו כוח רב. לדוגמה, נוטריון רשאי לאשר צוואה, לאמת הסכם ממון, לאשר אמיתות של מסמך, להעניק ייפוי-כוח נוטריוני ועוד. אישורים נוטריונים מהווים ראיות חזקות וקבילות במסגרת הליכים משפטיים, ופעמים רבות ניתן להציגם ללא כל צורך בראיה נוספת. במילים אחרות, ניתן לזכות בהליך משפטי על-ידי הסתמכות על מסמכים המאושרים על-ידי נוטריון. חותמו של הנוטריון על המסמך מעיד כי חזקה על המסמך שהוא אותנטי ומקורי. כללי האתיקה החלים על נוטריונים מתחלקים לשני סוגים - כללי אתיקה לגבי פעולות נוטריוניות ספציפיות, וכללים הנוגעים לעבודת הנוטריון באופן כולל.

סעיף 21 לחוק הנוטריונים מטיל על הנוטריון את החובה לשמור על כבוד המקצוע ולהימנע מלפגוע בכבוד המקצוע. סעיף 22 מוסיף ומטיל על הנוטריון לפעול תוך כדי מסירות ונמאנות. לדוגמה, כאשר הוא מבצע פעולה נוטריונית כלפי יותר מאדם אחד, הנוטריון חייב בנאמנות בהתאם לכל הצדדים, ולא רק בעבור מי שמשלם את שכר-טרחתו. נאסר על הנוטריון לעשות פרסומת {בעקיפין או במישרין} לעסקו אלא בהתאם לכללים אשר הותקנו לשם כך לפי חוק לשכת עורכי-הדין.

סעיף 24 לחוק הנוטריונים קובע כי נוטריון אינו רשאי לשדל, על-ידי אחר או בעצמו, למסור לו עבודה מקצועית לביצוע. כמו-כן, נוטריון איננו יכול לעסוק במקצועו כנוטריון בשותפות עם מי שאיננו נוטריון בעצמו. הוא אינו רשאי גם לההשתתף בהכנסותיו בתמורה לסיוע, שירותים או תועלת אחרת למקצועו. בעת מילוי תפקידו, הנוטריון אינו רשאי לעבוד כשכיר.

באשר לכללי אתיקה הנוגעים לפעולות נוטריון ספציפיות, מדובר בכללי אתיקה העוסקים באופן ביצוע פעולות ספציפיות על-ידי נוטריון, ואלו חלים על הפעולות המפורטות בסעיפים 16-11 לחוק הנוטריונים. במידה ונוטריון נדרש לאמת חתימתו של אדם על מסמך, עליו לעשות זאת רק כאשר זוהה האדם בוודאות על-ידי מסמך מזהה {כגון דרכון, תעודת זהות, רישיון נהיגה וכדומה}.

כאשר מדובר באישור נוטריוני, לדוגמה לגבי אישור האמור להיות העתק נאמן למקור, אישור זה יינתן על-ידי הנוטריון כאשר בידיו נמצאים הן המקור והן ההעתק.

אחת מסמכויותיו של הנוטריון הינו אישור נכונות של רשימת מצאי. אישור נוטריוני זה לא יינתן אלא אם הנוטריון ערך את הרשימה או שהיא נערכה בפניו והוא בקיא בתחום. אישור על-כך שאדם זכאי לחתום בשם זולתו יינתן על-ידי נוטריון בכפוף לבחינת מסמכים המהווים ראיה לכך.

נוטריונים מעניקים פעמים רבות תרגום נוטריונים למסמכים ותעודות. תרגום נוטריוני יינתן על-ידי נוטריון רק כאשר הוא שולט בשתי השפות הרלבנטיות. כמו-כן, נוטריון רשאי לאשר כי אדם מסויים בחיים. אישור זה לא יינתן על-ידי נוטריון אלא אם האדם המדובר עמד בפני הנוטריון בעצמו וזוהה.

באשר לכללי אתיקה החלים על נוטריון באופן כללי מערכת המשפט הישראלית רוכשת כבוד רב למעמד הנוטריון. אי-לכך, חלים עליו כללי אתיקה רחבים כאשר המרכזיים ביניהם הן - חובת מתן שירות בנאמנות, מקצועיות ומסוריות, וחובת סודיות המוטלת עליו בנוגע לסודות המגיעים לידיעתו במסגרת עבודתו {אלא אם קיים דין המורה אחרת}.

נשאלת השאלה מיהם הגופים המפקחים על כללי האתיקה?

ישנם שני גופים האמונים על פיקוח נוטריונים - המחלקה לרישוי נוטריונים במשרד המשפטים, ולשכת עורכי-הדין.

בית-הדין המשמעתי בלשכת עורכי-הדין עוסק בתלונות בנוגע לעבירות משמעת של נוטריון. תלונות אלו מוגשות מלקוחות של נוטריון או מכל אדם אשר נודע לו על נוטריון העובר עבירות משמעת. תלונה נגד נוטריון מופנית ליועץ המשפטי לממשלה אשר מחליט האם יש צורך להעמיד את הנוטריון לדין משמעתי. במקרים אלו, הקובל הוא היועץ המשפטי לממשלה או אחר מטעמו. תלונה יכולה להיות מוגשת גם באופן אישי למחלקה לרישוי נוטריונים.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

כללי האתיקה בכללותם, לרבות הפיקוח על פעולות הנוטריון המעוגן בהן